חזרה לדף התוצאות

5 ערכים נמצאו בהקשר לנושא: עיתון/כתב עת בגוף הערך: בראשית.

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 5 ערכים.

שוראקי נתן אנדרי /// משורר, סופר ומתרגם /// נולד בעין-טמושנט, אלג'יר /// 19172007 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיירה עין-טמושנט, אלג'יריה. בילדותו ספג את התרבות היהודית של בית אביו, צאצא לשושלת ארוכה של רבנים וחכמים באלג'יריה מאז המאה השש-עשרה, וגם את התרבות הערבית. בהמשך התחנך במערכת החינוך הצרפתית הממלכתית וסיים את לימודי המשפטים בפריז, כולל דוקטורט. במקביל קיבל תעודה של הסמינר לרבנים בצרפת. במלחמת העולם השנייה החל את דרכו כעורך-דין בעיר אוראן, אלג'יריה, אך בשל החוקים האנטישמיים של משטר וישי הצטרף למחתרת שפעלה בצרפת. אחרי המלחמה הספיק לכהן כשופט שלום באלג'יריה. ב-1947 נקרא למלא תפקיד של סגן מנכ"ל "כל ישראל חברים", וב-1953 קיבל על עצמו תפקיד כנציג קבע של הארגון, ובמסגרתו סייר והרצה בארצות רבות.

צמח שלמה /// סופר ומבקר /// נולד בפלונסק, פולין /// 18861974 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיר פלונסק, פולין. משחר נעוריו עסק בפעילות ציונית בעירו, עם חבריו הקרובים דוד בן-גוריון ושלמה לביא. עלה לארץ ישראל ב-1904 והיה מראשוני העלייה השנייה. עבד כפועל חקלאי במושבות יהודה והגליל, ובה בעת נכנס לפעילות ציבורית, והיה בחבורת המייסדים של תנועת "הפועל הצעיר" ב-1906. ב-1907 החל לפרסם בכתבי העת סיפורים ארץ-ישראליים. ב-1909 יצא ללימודים אקדמיים בצרפת. עד 1912 למד בסורבון בפריז ספרות ופילוסופיה וקנה לו מושגי יסוד באסתטיקה ובביקורת הספרות המודרנית, ששימשוהו בהמשך דרכו. מ-1912 למד חקלאות באוניברסיטת ננסי והוסמך ב-1914 כאגרונום. מחמת פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמנע ממנו לשוב לארץ ישראל, ואת השנים הבאות עשה בפולין ובאודסה ועסק בהוראה, בכתיבה ובעריכה. ב-1921 שב ועלה ארצה. לימד חקלאות בבית הספר "מקווה ישראל" וניהל את מחלקת ההדרכה החקלאית של תחנת הניסיונות ברחובות. בד בבד היה פעיל בחיי הספרות, נמנה עם מקורביו של ביאליק והיה ממייסדיו ועורכיו הראשונים של השבועון "מאזניים" (1933-1929). ב-1933 הקים את בית הספר החקלאי "כדורי" ליד הר תבור וניהל אותו במשך ארבע שנים. ב-1937 התיישב בירושלים, ומאז ייחד את עיקר זמנו לעבודתו הספרותית.

ביוגרפיה

נולד ב-1895 בעיירה לאדי בפלך מוהילוב, רוסיה. אביו, אבא-ראובן אברמזון, היה מורה ומטיף ציוני נודע בשעתו, ולרגל עיסוקו הרבתה המשפחה לנדוד ברחבי רוסיה. אחיו הבכור הוא הסופר חיים שלום בן-אברם (1965-1893). מ-1900 חי ביקאטרינוסלב, ומ-1905 בטרנופול שבגליציה. ב-1908 הכירו שני האחים את יוסף חיים ברנר והתקרבו אליו בשנת שהותו בלבוב. מנעוריו דבק  ברעיון המהפכה והתגייס בכל מאודו להגשמתה כחסיד נלהב של טרוצקי. בימי מלחמת האזרחים ברוסיה תפש עמדה גבוהה בצבא האדום. מ-1922 ועד 1925 למד בבית הספר הגבוה ללימודי המזרח במוסקבה. מ-1919 פירסם סיפורים ומסות בכתבי העת העבריים שהופיעו מחוץ לרוסיה ("השילוח", "הדאר", "מאזניים", "דבר" ועוד) ובאותה תקופה אימץ לו את השם הספרותי חיוג, כשמו של גיבור אהוב עליו מרומן של הסופר הדני הרמן באנג. בסיפוריו ניכרים יסודות אוטוביוגרפיים, אולם בעיקרם הם רצפים של השתפכות והלוך נפש המעצבים דמויות מלנכוליות פסיביות, חולמות והוזות, כמהות ליופי ועסוקות בחיטוט פנימי. מ-1923 שקד חיוג על הכנתו ועריכתו של הקובץ "בראשית" (1926), הבמה הספרותית העברית האחרונה שהופיעה ברוסיה הסובייטית. הוא עצמו פירסם בקובץ תרגומים לשישה מסיפורי יצחק באבל בשיתוף פעולה הדוק עם המחבר.

גיורא משה אלימלך /// חוקר, עיתונאי, מתרגם ומשורר /// נולד בסופיה, בולגריה /// 19191992 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בסופיה, בולגריה, ועלה לארץ ב-1924. למד היסטוריה של עם ישראל, ובעל תואר מוסמך בספרות עברית מאוניברסיטת בר-אילן. היה חבר מערכת בעיתונים "הירדן", "הבוקר" ו"הארץ". תירגם את ספרו האוטוביוגרפי של מרדכי אהרנפרייז "בין מזרח למערב" (1953). ערך ותירגם לעברית את הספר "פניני ספרד: אלפיים פתגמים מאוצר החכמה של יהודי ספרד" (1981), המכיל פתגמים ומטבעות לשון שהיו נפוצים בקרב יהודי הבלקן ולוקטו על ידי יצחק מוסקונה. ערך את האנתולוגיה "שלהבות ועפרונים: ילקוט שירת יהודי בולגריה" (1970). בשנות השבעים והשמונים פירסם רשימות בכתבי עת, בעיקר בכתב העת "במערכה: ביטאון הציבור הספרדי ועדות המזרח", וביקורות ספרותיות בכתב העת "מאזניים".

בת מרים (ז'לזיניאק) יוכבד /// משוררת /// נולדה בקפליץ', רוסיה הלבנה /// 19011980 /// גיל

ביוגרפיה

נולדה בקפליץ', רוסיה הלבנה. בגיל שבע-עשרה החליפה את שם משפחתה לבת מרים, כמרים אחות משה המשוררת. למדה פדגוגיה בקראקוב ובאוניברסיטאות של אודסה ומוסקבה. את שיריה הראשונים פירסמה בכתב העת "התקופה" ב-1922, עוד בהיותה בברית המועצות. היתה חברה במעגל הספרות "האוקטובראים העבריים" ופירסמה את הפואמה "ארץ" באנתולוגיית הקבוצה, "בראשית". את מרבית שיריה מימיה ברוסיה פירסמה בקובץ שיריה הראשון, "מרחוק", שראה אור ב"ארץ ישראל" ב-1932 בהוצאת קרן זנגביל בלונדון בהשתתפות אגודת הסופרים ב"ארץ ישראל".

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 5 ערכים.
נגישות