גור יונה /// משורר, מתרגם וצייר /// נולד בקיבוץ עמיר, ישראל /// 1946 /// גיל: 79

ביוגרפיה
נולד בקיבוץ עמיר להורים ממייסדי הקיבוץ. למד בקיבוצו ולאחר תום לימודיו יצא לשנת הדרכה בתנועת "השומר הצעיר". מגיל צעיר פירסם בעלוני המשק ובעיתוני התנועה פזמונים ואיורים. את שירותו הצבאי עשה בחיל הקשר. בתום שירותו שב לעמיר, אך לאחר נישואיו הצטרף עם אשתו לקיבוץ שדה יואב. השלים תואר ראשון בלימודי תרבות במכללת ספיר, ולמד לימודי עריכה במכללת "אחווה" ובמסלול למו"לות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ביוגרפיה
נולד בחיפה ובגיל שש אומץ עם אחיו הגדול על ידי משפחתו הנוכחית. למד לתואר ראשון בספרות השוואתית באוניברסיטת בר-אילן. את התואר השני בספרות עברית למד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. למד לתעודת הוראה במכללת לוינסקי. בעל תואר במשפטים. את דרכו העיתונאית החל במדורי הספורט והתרבות בפורטל האינטרנט "וואלה!", בנוסף היה מבקר הטלוויזיה של עיתון "ידיעות אחרונות", עורך מוסף התרבות של עיתון ""מעריב"", סמנכ"ל תוכן וערוצים ב"ענני תקשורת" ומבקר הטלוויזיה והתרבות של עיתון ""הארץ"". בשנים 2009-2011 ערך את המוסף של עיתון ""הארץ"" ומ-2011 משמש כסגן עורך בעיתון ""מעריב"".
ג'ובראן סאלם /// משורר ומתרגם בשפה הערבית /// נולד בפקיעין, ישראל /// 1941 – 2011 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בכפר פקיעין. למד בתיכון בנצרת, ובעל תואר ראשון בשפה וספרות אנגלית ובהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה (1975). הצטרף למפלגה הקומוניסטית רק"ח ב-1962 ונמנה עם מייסדי החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש). בשנים אלה החלו שיריו הראשונים לראות אור ב"אל-אתתחאד", "אל-ג'דיד" ו"אל-ע'דד". כתב וערך בעיתונות הערבית הקומוניסטית הישראלית. שימש כעורך ראשי בעיתון "אל-אתתחאד" (עד 1992), וכן ערך במוסף הספרות שלו, "אל-ג'דיד". כמו כן ערך את מגזין הספרות "אל-מוסתקבאל". כתב גם בעיתונות העצמאית הערבית המקומית, בין השאר בשבועונים "אל-עין" ו"אל-אהאלי", וכן גם בעיתון הירדני "אל-ראי" ובעיתון הלבנוני "אל-נהאר". כתב מאמרים גם בעיתונים עבריים: "דבר", "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". תירגם שירה מעברית לערבית, וכן שימש מרצה לתרגום עברית-ערבית במכללת "בית ברל". דוגמה בולטת לתרגומו היא ספר השירים "עץ תפוחים וזאב" מאת חניתה הלוי, שבו התרגום לערבית מופיע מול המקור בעברית וכולל גם הקדמה של ג'ובראן (עקד, 1996). הוא היה מן הראשונים שעסקו בצורה אינטנסיבית בהוראת השואה למורים ולתלמידים ערבים – תחילה במרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה, שבו שימש מנהל שותף, ואחר כך במרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, שבו שימש מרצה בכיר במרכז לתולדות השואה. זכה בפרס משרד התרבות והספורט ליוצרים בשפה הערבית (2006).

ביוגרפיה
נולד וגדל בשכונת בית הכרם בירושלים. אמו, רות, היתה בת למשפחה ספרדית ותיקה. אביו, עוזי, היה חבר כנסת ושר מטעם מפלגת העבודה. למד בבית הספר היסודי "בית הכרם" ובבית הספר "התיכון שליד האוניברסיטה" במגמת ספרות. בהיותו בן תשע-עשרה נפטרה אמו ממחלת הסרטן. לאחר השירות הצבאי נסע ללונדון, וכעבור זמן חזר ארצה ועבר לתל אביב. החל לכתוב רשימות בעיתון "מעריב" והיה הפובליציסט הצעיר ביותר בעיתון. הוא בעל תואר ראשון בספרות עברית מאוניברסיטת תל אביב. בקיץ 2006 היה מיוזמי מכתב הסופרים הצעירים, שקרא להפסקת מלחמת לבנון השנייה בתחילתה. עבר למוסף "ספרים" של ""הארץ"" ופירסם שם ראיונות עם סופרים ואנשי רוח כמו חיים גורי, א"ב יהושע ואחרים.
ברלוביץ יפה /// חוקרת ספרות /// נולדה בפתח תקווה, ישראל /// 1937 /// גיל: 88

ביוגרפיה
נולדה בפתח תקווה, בת הדור השלישי לשתיים מן המשפחות המייסדות של המושבה, ברלוביץ וברנט. סיימה את התיכון ע"ש אחד העם בעירה ושירתה בחיל המודיעין. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים (תואר ראשון ב-1963), והמשיכה באוניברסיטת בר-אילן (תואר שני ב-1973, תואר שלישי ב-1979). בתקופת לימודיה ערכה את העיתון "שער למתחיל" (1963-1961), כתבה בעיתוני נוער (""הארץ" שלנו", "ידיעות אחרונות לנוער"), פירסמה טור בשבועון "לאשה" ("שיחות עם יעל", 1976-1969) ועסקה בהוראה. מ-1963 ואילך פירסמה עשרות רשימות ביקורת על ספרות עברית ומתורגמת במדורי הספרות של העיתונים היומיים (בעיקר "חירות", "דבר", "מעריב" ו"הארץ"). מבחר מרשימות אלה כונס בספרה "הטקסט המוסף" (1992), בצירוף מבוא עקרוני על טיבה ותפקידה של הרצנזיה העיתונאית. מ-1985 ועד פרישתה לגמלאות ב-2004 כיהנה כמרצה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, והתקדמה עד לדרגת פרופסור מן המניין. שנים רבות שימשה יו"ר האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר.
ברטוב (הלפגוט) חנוך /// סופר ומסאי /// נולד בפתח תקווה, ישראל /// 1926 – 2016 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בפתח תקווה להורים שעלו ארצה מפולין כשנה לפני לידתו. קיבל בילדותו חינוך דתי, ולאחר מכן למד בגימנסיה ע"ש אחד העם בעירו עד סוף כיתה י'. ב-1941 יצא לעזור בפרנסת המשפחה ועבד בין השאר כמלטש יהלומים וכרתך. בן שבע-עשרה התגייס לצבא הבריטי ושירת שלוש שנים בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה, בעיקר באיטליה ובארצות השפלה. לאחר שחרורו התקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים, ומסוף 1946 למד היסטוריה כללית, היסטוריה יהודית וכן סוציולוגיה ודמוגרפיה של עם ישראל. במלחמת העצמאות לחם בירושלים ובסביבותיה במסגרת החי"ש. ב-1951 סיים את לימודיו לקבלת תואר שני. באותה שנה הצטרף לקיבוץ עין החורש, שם עבד בפלחה ולאחר מכן בהוראה. ב-1955 עבר עם משפחתו לתל אביב. בשנים 1970-1956 היה חבר מערכת העיתון "למרחב" ופירסם בו את הטור האישי "לרוח היום". בשנים 1960-1958 שימש כתב "למרחב" בארצות הברית, ומ-1966 ועד 1968 כיהן כנספח תרבות בשגרירות ישראל בלונדון. מ-1971 ועד פרישתו לגמלאות היה חבר מערכת העיתון "מעריב" ופירסם בו את הטור האישי "הפרט הקטן".
ברוך (רוזנבלום) אדם /// סופר ועורך /// נולד בירושלים, ישראל /// 1945 – 2008 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בשכונת מאה שערים בירושלים. גדל והתחנך ברמת גן כבן למשפחה דתית-ציונית. סבו מצד אמו, הרב יצחק יעקב וכטפויגל, כיהן כראש ישיבת מאה שערים ואב בית הדין למקהלות אשכנזים; אבי סבו מצד אביו, הרב ב"מ רוזנבלום, היה ממייסדי המושבה יסוד המעלה ואביו, אשר רוזנבלום, היה משפטן ובתחילת שנות החמישים שימש כמנכ"ל משרד הפנים. בנעוריו התחנך במדרשיית "נֹעם" בפרדס חנה. לאחר מכן החל בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובתום לימודיו התגייס לשירות בצה"ל. בתקופה זו החל בפעילות עיתונאית, תוך שהוא משתמש בשם העט אדם ברוך. בסוף שנות השישים החל לפרסם סיפורים במדור שבועי קבוע בשם "קשר עין" בעיתון "ידיעות אחרונות". כבר ברשימות אלה חרג מכל ז'אנר עיתונאי מקובל. כתיבתו, שלימים תעצב את סגנון הכתיבה העיתונאי בישראל, הושפעה מה"ניו ג'ורנליזם" האמריקני והתאפיינה בריאליזם נוקשה המציג סיטואציות יומיומיות מן החיים בארץ. כתיבת המדור נמשכה עד לראשית שנות השמונים, וסיפורים מתוך מדור זה כונסו בספרו ""הוא היה גיבור"" (הקיבוץ המאוחד, 1998).
בר-יוסף (צנוירט) יהושע /// סופר ופובליציסט /// נולד בצפת, ישראל /// 1912 – 1992 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בצפת למשפחה חרדית, שחלקה ישב בארץ ישראל מאז תחילת המאה התשע-עשרה. ב-1916 מת אביו במגפת הטיפוס שפגעה בעיר. מחמת המצוקה יצאה אמו עמו ועם אחיו הצעיר אל משפחתה בטרנסילבניה. שהותם שם נמשכה שלוש-עשרה שנים, שבמהלכן למד בישיבתו של הרבי מסאטמר. ב-1930 שבו לארץ ישראל והתיישבו בירושלים, שם המשיך את לימודיו בישיבת "שפת אמת" של הרבי מגור. בגיל תשע-עשרה נשא אישה בשידוך ונועד להמשיך את חייו כאברך ישיבה, אולם כבר אז פיעמו בו הרהורי כפירה, והוא התוודע בחשאי אל הספרות החילונית. בהדרגה ניתַק מן העולם החרדי, ומ-1933 ואילך פירנס את משפחתו בעיסוקים שונים של מסחר ופקידות. לימים תיאר בפירוט את חייו עד אותה עת בספרו האוטוביוגרפי "בין צפת לירושלים" (1972).