ביוגרפיה
נולדה בתל אביב לאב מכונאי וסוחר מכוניות ולאם עקרת בית, שניהם ילידי תל אביב. למדה ב"תיכון חדש" ואת שירותה הצבאי עשתה בחיל הקשר. בתקופה זו החלה לפרסם שירים, סיפורים ורשימות ביקורת ב"עתון 77". עשתה תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ולמדה לתואר שני בספרות כללית. עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "דבר", ""הארץ"" ו"חדשות" וכתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט". היתה כתבת לענייני ספרות ב"מעריב" וב""ידיעות אחרונות"", וממחצית שנות התשעים עוסקת בעריכת ספרים בהוצאות שונות.
לוז צבי /// סופר וחוקר ספרות /// נולד בקבוצת דגניה ב', ישראל /// 1930 – 2020 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקבוצת דגניה ב' להוריו רחל וקדיש לוז (לוז'ינסקי), ממייסדי הקבוצה (לימים כיהן אביו כיו"ר הכנסת הרביעית, החמישית והשישית). התחנך בבתי הספר של קיבוצי עמק הירדן, בית החינוך העממי והתיכון החקלאי "בית ירח". ב-1948, בעודו תלמיד כיתה י"ב, הופסקו לימודיו כשלושה חודשים לפני הכרזת המדינה, והוא גויס להגנה ואחר כך לצה"ל, והשתחרר אחרי מלחמת השחרור בדרגת סרן. ב-1957 החל ללמוד ספרות ומדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן, ומ-1962 היה אסיסטנט של פרופ' ברוך קורצווייל. ב-1968 קיבל תואר דוקטור, והמשיך ללמד במחלקה לספרות עם ישראל עד פרישתו ב-1998, בדרגת פרופסור מן המניין. עבודתו המחקרית ממשיכה גם עשור ויותר לאחר פרישתו, והוא ממשיך ללמד ספרות במכללה האקדמית עמק הירדן, אף שאיבד בשנים האחרונות את ראייתו.
לבנון יצחק /// סופר ומתרגם /// נולד בצפת, ישראל /// 1914 – 2007 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בצפת ערב מלחמת העולם הראשונה. במהלך המלחמה נסע עם משפחתו לאודסה, שם שהו עד תום המלחמה ושבו ארצה. ב-1928, לאחר שהשלטון הבריטי הטיל הגבלות רבות על היקב המשפחתי, עקרה המשפחה לביירות, שם חייתה כחמש שנים. עם שובה של המשפחה לישראל החל לבנון לעבוד בעיתון "דבר", ופעל שם כעיתונאי וכמתרגם כעשרים ושבע שנים.
כצנלסון-שזר רחל /// מסאית, עורכת /// נולדה בבוברויסק, רוסיה הלבנה /// 1885 – 1975 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בעיר בוברויסק, רוסיה הלבנה. סיימה בהצטיינות גימנסיה רוסית בעיר קרמנצ'וג. ב-1905 הצטרפה לתנועה הציונית-סוציאליסטית. ב-1908 יצאה ללימודים אקדמיים, תחילה בברלין ואחר כך בפטרבורג, שם נשאה ב-1909 את הרצאתה הפומבית הראשונה, שהוקדשה לשירת ביאליק. באקדמיה ללימודי היהדות בפטרבורג הכירה את התלמיד זלמן רובשוב, שנעשה לבן זוגה. ב-1912 עלתה לארץ ישראל. מ-1914 שימשה מורה לעברית ולהיסטוריה בחוות הלימוד לצעירות בכנרת. ב-1917 עברה לירושלים והצטרפה לקבוצת העובדים בגן הירק שהקים ברל כצנלסון. מ"אות"ו זמן נעשתה פעילה מרכזית במוסדותיה השונים של תנועת הפועלות בארץ ישראל. ב-1920 נישאה לזלמן רובשוב והצטרפה אליו לשליחותו התנועתית לווינה עד 1924. מ-1925 התגוררו בתל אביב לרגל עבודתו של בעלה במערכת "דבר", והיא הצטרפה לוועדת התרבות של ההסתדרות. ב-1930 הופיע בעריכתה הקובץ "דבר"י פועלות, המדובב נשים מבנות העלייה השנייה והשלישית. ב-1934 התמנתה לערוך את "דבר" הפועלת, ירחון מועצת הפועלות, והתמידה בכך עד 1961. במהלך השנים יצאה לשליחויות פוליטיות וחינוכיות באירופה, בהן הרצ"אות" בסמינר "החלוץ" בפולין ב-1938 ובסמינר רעיוני לנוער במחנות העקורים ב-1947. כאשר התמנה בעלה ב-1949 לתפקיד שר החינוך אימצו שניהם את השם שזר. כעבור שנתיים, כשנבחר להנהלת הסוכנות, עקרו לירושלים. ב-1958 הוענק לה פרס ישראל על מפעל חייה בקידום נשים. ב-1963 נבחר שזר לתפקיד הנשיא השלישי של מדינת ישראל, והיא שימשה לצדו בעשר שנות כהונתו.
כספי פנינה /// סופרת ומחזאית /// נולדה בוורשה, פולין /// 1916 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
פנינה כספי נולדה בוורשה, נכדה לאדמו"ר מיבלונה. בשנת 1924 עלתה עם הוריה ואחיה ארצה. הוריה נמנו עם מייסדי המושב הדתי כפר חסידים. בשנת 1931 החלה ללמוד הוראה בסמינר המזרחי בירושלים, אך לא סיימה את הלימודים. עברה להתגורר בתל אביב, ועבדה שם בעבודות מזדמנות. נישאה ליקיר מנדלסון בשנת 1946, וילדה בן בשנת 1950.
כהנוב ז'קלין /// סופרת ומסאית /// נולדה בקהיר, מצרים /// 1919 – 1979 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בקהיר כז'קלין לבית שוחט, בת למשפחה יהודית עשירה ממוצא עיראקי ותוניסאי. צמחה במרקם החברתי הקוסמופוליטי שאפיין אז "את" מצרים הקולוניאלית. היהודים בחברה זו מצאו "את" עצמם במעמד ביניים, בין ילידי "הארץ" המוסלמים לבין כובשיה האירופים, ובעיקרו של "דבר" אימצו "את" מנהגי האירופים. חונכה בידי אומנות שדיברו אנגלית וצרפתית ודיברה עם המשרתות בערבית, שמעולם לא למדה באופן מסודר ומעמיק. למרות ז"את", פיתחה רגישות ואהדה לעם המצרי ור"את"ה עצמה חלק אינטגרלי ממנו.
ביוגרפיה
נולד בעיירה לאשקוביץ, גליציה המזרחית. ב-1915, אחרי שנשרפה עיירתו בידי הצבא הרוסי, גלתה משפחתו וחיה חיי פליטים בכפרים ובעיירות בגליציה. מ-1921 התגורר בבוצ'אץ' (לימים ערך את ספר הזיכרון לקהילת בוצ'אץ' בסיועו של ש"י עגנון). ב-1922 עמד בבחינות בסמינר למורים עבריים בלבוב. באותה עת החלה פעילותו הציונית, בין השאר בהקמת סניף "החלוץ" בבוצ'אץ' ובהוצאת ביטאונים שונים עם חברו דב סדן. רשימתו הראשונה פורסמה ב-1924 ב"עתוננו", ביטאון "החלוץ" בלבוב. באוקטובר 1925 עלה לארץ ישראל בקבוצת חלוצים שהתיישבה ליד פתח תקווה. אחרי פירוק הקבוצה ב-1927 עבד בחקלאות, היה פעיל במפלגת "הפועל הצעיר" ופירסם מאמרים ב"דבר" וב"הפועל הצעיר". בשנים 1931-1930 שהה בגליציה כשליח ההסתדרות. בשובו הצטרף לקבוצת חולדה והיה חבר בה עד 1933. ב-1934 עבר לתל אביב והתקבל לעבודה קבועה בביטאון מפא"י, "הפועל הצעיר". ב-1948 נעשה עורך השבועון והתמיד בכך עד פרישתו לגמלאות (1970). אף שמדובר בכתב עת פוליטי-מפלגתי טיפח בו כהן מדור ספרותי נרחב, והשתדל לעודד ולחנוך כותבים צעירים. ב-1934 הצטרף לאגודת הסופרים העבריים ומילא בה מִגוון תפקידים, ובכלל זה יו"ר האגודה בשנות השבעים. ב-1974 זכה בפרס ביאליק על ספרו "יעקב שטיינברג – האיש ויצירתו". בנותיו הן חוקרות הספרות נורית גוברין וחגית הלפרין.
כהן אורי ש' /// חוקר ספרות /// נולד בשיקגו, ארה"ב /// 1970 ///
ביוגרפיה
נולד בשיקגו, ארצות הברית. למד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, שם גם השלים, ב-2005, את עבודת הדוקטור שלו, בהנחייתו של פרופ' דן מירון. מלמד באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטת תל אביב. בשנים 1993-1994 היה שליח עיתון "דבר" ברומא. פירסם רשימות ביקורת ספרות בעיתונות היומית וברדיו. כמו כן ערך והגיש תוכנית יומית ברשת ג' וב"קול ישראל".
ביוגרפיה
אביו, אמציה ברוך כהן, הקים את "בנימינה", אחת הגימנסיות הראשונות בארץ ישראל. אמו היתה אחותו של המשורר העברי הלל בבל, שפעל בארצות הברית. ספרו הראשון, "חילות ישראל ומלחמותיהם בעבר ובהווה" (י' שמעוני, 1957), ראה אור לפני יום הולדתו העשרים וזכה בפרס משרד הביטחון. בגיל זה כבר כתב רשימות ביקורת במוסף הספרות של עיתון "הבוקר" בעריכת ברוך קרוא, ואחר כך גם ב""דבר"" וב"הארץ". שירת בצבא כעורך בהוצאת מערכות. בעל תואר ראשון ושני בספרות, בחינוך ובפילוסופיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ניו יורק בספרות ובפסיכולוגיה (נושא עבודת הדוקטור: "ניתוח פסיכולוגי וספרותי של יצירת יוסף חיים ברנר"). היה מרצה במוסדות אקדמיים שונים בארץ ובחוץ לארץ. פעילותו האקדמית העיקרית היתה באוניברסיטת חיפה, שבה היה מרצה בחוג לחינוך, עמד בראשו ובראש בית הספר לחינוך והקים בה את המרכז לספרות ילדים. ייסד שם את לימודי הביבליותרפיה. ערך את כתב העת "עיונים בחינוך" והקים את כתב העת "מעגלי קריאה" לעיון בספרות ילדים ואת כתב העת "נפש" לפסיכולוגיה ולטיפול.
ישורון אבות (פרלמוטר, יחיאל) /// משורר /// נולד בנסכיז', אוקראינה /// 1904 – 1992 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר נסכיז' במערב-אוקראינה להוריו ברוך וריקל פרלמוטר. גדל בעיירה קרסניסטאוו בפולין. קיבל חינוך יהודי מסורתי. באוקטובר 1925 עלה ארצה, היה שומר בכרמי ראשון לציון, עבד בפרדסים ובעבודות מזדמנות, התגורר כל שנותיו בתל אביב. ב-1934 פורסם מחזור שיריו הראשון ב"טורים" בעריכת אברהם שלונסקי. באותה שנה נשא לאישה את פסיה יוסטמן. ב-1942 הופיע ספרו הראשון בשמו המקורי יחיאל פרלמוטר, "על חכמות דרכים" (מחברות לספרות). באותה שנה נולדה בתו, הלית, מתרגמת ועורכת. הצטרף ל"הגנה" והשתתף במלחמת העצמאות. ב-1948 החליף את שמו לאבות ישורון. בעשרים השנים האחרונות לחייו פירסם את שיריו בעיתונים ""דבר"" ו"ידיעות אחרונות", בעיקר בערבי חגים, והיה ידוע בקפדנותו בהגהות השירים, עד כדי כתיבה מחדש של שורות ובתים שלמים.
