שרירא-כהן שושנה /// סופרת ועיתונאית /// נולדה בקובליאקי, אוקראינה /// 1917 – 2003 /// גיל
שנהר (שנברג) יצחק /// סופר ומתרגם /// נולד בוולוצ'יסק, אוקראינה /// 1902 – 1957 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוולוצ'יסק שבגבול אוקראינה-גליציה. ב-1914, בזמן מלחמת העולם הראשונה, עקרה המשפחה לפרוסקורוב, שם למד שנהר בגימנסיה רוסית, וכן עברית אצל מורה פרטי. בשנים 1918-1917 היה פעיל בתנועת "החלוץ", וב-1921 עלה ארצה ועבד כפועל רכבת, פועל בניין ופועל חקלאי. ב-1923 עבר לקיבוץ מרחביה, וכעבור שנה חזר לתל אביב והשתלם בשפות. ב-1930 נסע ללמוד כלכלה בבלגיה באוניברסיטת בריסל, ושב ארצה ב-1931.
שלו-תורן פועה /// משוררת ומתרגמת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1930 – 2017 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. בוגרת גימנסיה "הרצליה". למדה ספרות עברית, מקרא, פילוסופיה וספרות אנגלית. סיימה את בית הספר לחינוך, והיא בעלת תואר שני ותואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נושא עבודת המחקר שלה: "א"ב גוטלובר ויצירתו הפיוטית" (ראתה אור כספר בשם זה ב-1958). בעלת תעודת מתרגמת מבית הספר למתרגמים שליד האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך (1952). זכתה בתחרות היופי "מיס ירושלים" (1954).
ביוגרפיה
מרדכי שלו הוא אחיו של המשורר יצחק שלו, דודו של הסופר מאיר שלו ואביהם של הסופרים צרויה וענר שלו. בוגר הגימנסיה העברית בירושלים. מסתו הראשונה, "הערות לפסיכולוגיה של האמנות", נדפסה בהיותו בן תשע-עשרה ב"גליונות" של יצחק למדן (אייר 1946). בהיותו בן עשרים ואחת ניסח גילוי דעת ראשון על שירת אלתרמן, ואותו הדפיס בעיתון הקיר "מעש" (נובמבר 1947) של ארגון המחתרת לח"י. היה מורה ומחנך בבית הספר התיכון לחקלאות "בית ירח". הדפיס מאמר מהפכני הנושא את השם "סילוף פני הספרות העברית" בכתב העת "סֻלם" (שנה ב', גיליון א', 1950), ובו יצא כנגד ההשקפה ההיסטוריוגרפית הרואה בתנועת ההשכלה שורש ראשי לצמיחת הספרות העברית החדשה, וביקש להעמידה על שורשיה הקדומים: המדרש, האגדה, השירה שבתור הזהב בספרד והקבלה. המסקנה ה"מעש"ית הנובעת ממאמר מהפכני זה היתה כי יש ללמד באוניברסיטאות חלקים מספרות המדרש, המוסר, הקבלה והחסידות כחלק אורגני של לימודי הספרות העברית. בהנחה זו הקדים את תפישותיו של ברוך קורצווייל ואת תפישותיו של ישעיהו ליבוביץ ביחס לקדימות ערכיה של היהדות על פני ערכי ההומניזם האירופי בהבנת התרבות העברית והישראלית המודרנית.
ביוגרפיה
נולד בעיירה הליטאית יאנובה. במלחמת העולם הראשונה טולטלה משפחתו עם פליטים רבים מיהודי ליטא, עד שהשתקעה זמנית בעיר בוברויסק. בתום המלחמה חזרו לעיירתם. ב-1924 שלחוהו הוריו לקובנה ללמוד בה בגימנסיה העברית, ושם החל בפעילות ספרותית בקרב חבורת התלמידים שמתוכה צמחו לימים כמה סופרים בעברית וביידיש, ובהם לאה גול"דבר"ג. ב-1926 פורסם שירו הראשון בכתב העת הקובנאי "נתיבות", שנעשה לו במת קבע עד 1929. באותה שנה, אחרי תקופת לימודים קצרה באוניברסיטת קובנה, יצא לקנדה על פי הזמנת קרוביו, ולמד שנה אחת בקולג' של אוניברסיטת אוטווה. ב-1930 עבר לארצות הברית ולמד באוניברסיטת הרווארד, שבה סיים בהצטיינות ב-1934 תואר ראשון בספרות אנגלית. באותן שנים פירסם משיריו בעיתונות העברית האמריקנית, וזכה לעידודם ולידידותם של סופרים עבריים מקומיים. המשיך את לימודיו באוניברסיטת קולומביה בניו יורק בעזרת מלגת הצטיינות, והתעתד להתמחות ביצירת ט"ס אליוט, אך לאחר שנה קטע את לימודיו, כנראה מחמת הצטברות של מועקות אישיות, ובסוף 1935 עלה לארץ ישראל. בארץ נע בין עיסוקים רבים. עבד בין השאר כמתרגם ידיעות מן הרדיו במערכת "דבר", כמרצה לעת מצוא, כמורה לאנגלית בבתי ספר שונים וכיועץ ספרותי לתיאטרון "אהל", אולם התקשה למצוא לו מקום מבחינה אישית ומקצועית גם אחרי שעבר ב-1941 מתל אביב לירושלים. מתוך תחושתו כנטע זר בין הקבוצות שהרכיבו את המערך הספרותי בארץ ישראל ניסה לרכז סביבו ב-1937 קבוצת סופרים צעירים וחדשנים, אך היוזמה גוועה בראשיתה, כמו גם ניסיונו לייסד כתב עת והוצאת ספרים משלו. באותן שנים פירסם בעיתונות הספרותית משיריו (בעיקר במוסף "דבר" בעריכת דב סדן ובירחון "גליונות" של יצחק למדן), וכן מסות ורשימות ביקורת על הספרות האנגלית והאמריקנית בת הזמן. ב-1940 פירסם בספרון מיוחד את תרגומו לפואמה "ארץ השממה" של אליוט.
שביט יעקב-שי /// משורר /// נולד בגרמניה /// 1932 /// גיל: 92
ביוגרפיה
נולד בגרמניה ובגיל שנה עלה לישראל עם הוריו. המשפחה התיישבה במושבה נהריים שבבקעת הירדן. ב-1946 עברו לרמת גן, שבה למד בתיכון "אהל שם". עם סיום לימודיו התגייס ושירת בנח"ל. למד ספרות, סוציולוגיה והיסטוריה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1956 החל לעבוד כמורה, תחילה בבית ספר יסודי וכעבור שנתיים בתיכון מונטיפיורי בתל אביב. ב-1962 עבר להתגורר באשדוד, שם הקים וניהל במשך תשע שנים את בית הספר התיכון הראשון בעיר. משם נדד לקריית טבעון, שבה ניהל את התיכון המקיף במשך שתים-עשרה שנים. ב-1983 עבר לבית שאן, שם היה מחנך ומורה. ב-1986 מונה לתפקיד מפקח על הוראת הלשון וההבעה ברשת "אורט", ומאז הוא מתגורר בתל אביב.
ש' שלום (שפירא שלום יוסף) /// משורר, מחזאי וסופר /// נולד בפארצ'ב, פולין /// 1904 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפארצ'ב, פולין. ילדותו המוקדמת עברה עליו בחצר סבו האדמו"ר מדרוהוביץ, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ואחר כך בווינה, עד לעלייתו לארץ ישראל ב-1922. תחילה התגוררה המשפחה בירושלים ואחר כך הצטרפה לקבוצת חסידי יבלונה, מייסדי כפר חסידים, שם עסק בהוראה עד 1927. לימים תיאר ימי התיישבות אלה בפרקי יומן "עליית חסידים". שיריו הראשונים נדפסו בעיתון "הָאֱהֶלָה" בעריכת ר' בנימין (יהושע רדלר פלדמן). באותן שנים ערך את שיריו הראשונים שנכתבו על ידו בווינה וכן את אלה שנכתבו בירושלים ופירסמם בקובץ שיריו הראשון, "בלב העולם: שירים" (תרבות, 1927). שירים אלה נושאים עליהם תווי סגנון אקספרסיוניסטיים מובהקים, וניכר כי הושפעו מאקלימה התרבותי של אירופה בין שתי מלחמות העולם, והם משתלבים בסגנון התקופה כפי שאנו מכירים אותו משירת י' למדן, א' שלונסקי וא"צ גרינברג באותן שנים. ב-1928 עבר לראש פינה ושימש כמורה לילדי המושבה ולילדי הבדווים בסביבה. תקופת חיים זו תועדה על ידו בנובלה אקספרסיוניסטית, "יומן בגליל: מימי הדמים בארץ" (1932), ובה תיאור אהבתו של המספר לתלמידתו הבדווית לוּנָה. הנובלה תורגמה לגרמנית (Galiläicsches Tagebuch) וזכתה להערכה רבה בחוגי האקספרסיוניסטים הגרמנים. מ-1930 בילה כשנתיים בלימודי פנומנולוגיה באוניברסיטת אֶרְלַנגֶן אצל תלמידו הישיר של א' הוסרל – אוֹיגֶן הֶריגֶל. ללימודים אלה היתה השפעה רבה על כתיבתו, שנעשתה מופנמת ומאופקת, ולמעשה נסוגה כליל מערכי הכתיבה האקספרסיוניסטית. מהפך זה הוליך אותו להתכחשות גורפת לראשית כתיבתו, והוא טרח תדיר להעלים את ספרו הראשון. מעתה קיבלו שיריו צביון שקט, מיסטי ופסיכולוגיסטי – מתכונת שקבעה את סגנון כתיבתו עד ליום מותו. ספר שיריו "מי?" (1930) הוא הדוגמה המובהקת הראשונה לנטייתו הסימבוליסטית-מיסטית, ובשלו זכה באהדה רבה מצדו של ביאליק, שסייע לו בהדפסת הספר, נעשה לפטרונו וסייע לו להשתלב בממסד הספרותי של אותה עת.
רבינוביץ ישעיה /// מבקר ומסאי /// נולד בחודורקוב, אוקראינה /// 1904 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה חודורקוב בפלך קייב, אוקראינה. אביו, סוחר משכיל, השגיח על חינוכו היהודי והכללי וטיפח בו את האהבה לספרות העברית בת הזמן. מנעוריו היה פעיל ב"צעירי ציון". אחרי המהפכה ומלחמת האזרחים ברוסיה סיים סמינר למורים בקייב ואחר כך למד שם באוניברסיטה. ב-1924 היגר לקנדה והשתקע בוויניפג. שימש שם מורה בבית הספר היהודי העממי והיה פעיל בחיים התרבותיים של הקהילה. אף על פי שהקדים ופירסם מאמרי ביקורת בעיתונות יידיש בקנדה ובארצות הברית, ראה את נקודת המוצא של פעילותו כמבקר וכמסאי בהופעת מאמרו על שירת ה' לייוויק במוסף לספרות של "דבר" בעריכת דב סדן (1935). מכאן ואילך השתתף תדיר בכתבי העת בארץ ("מאזניים", "גליונות", "מולד", "די גאָלדענע קייט") ובאמריקה ("ספר השנה ליהודי אמריקה", "הדאר", "בצרון"). ב-1935 עבר לטורונטו, נתמנה כמנהל בתי הספר העממיים היהודיים שם ומילא תפקידי ניהול במערכת החינוך היהודית במחוז אונטריו. ב-1950 השלים את השכלתו האקדמית בקבלת תואר דוקטור של ה-Jewish Theological Seminary בניו יורק. מ-1960 כיהן כפרופסור לספרות עברית מודרנית במכון ללימודי היהדות בשיקגו. עם פרישתו לגמלאות ב-1969 חזר לטורונטו, ושם נפטר.
רבינוב יהושע /// /// נולד ברוסיה הלבנה /// 1904 – 2000 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באחוזה חקלאית ליד פינסק. למד בחדר מתוקן ובגימנסיה רוסית בפינסק, ולאחר מכן בגימנסיה העברית בווילנה. כתב שירים מגיל ארבע-עשרה, וב-1923 פורסם שירו הראשון בירחון הוורשאי לבני הנעורים "הכוכב". עלה לארץ ישראל ב-1924, ולאחר תקופה של הכשרה חקלאית ביבנאל ובקבוצת גבע הצטרף לחבריו יוצאי פינסק שייסדו ב-1926 את קיבוץ גבת בעמק יזרעאל. מאז ועד יומו האחרון היה חבר הקיבוץ. במלחמת העצמאות שכל את בתו רות, חיילת בחטיבת גולני.
קצנלסון גדעון /// מבקר ספרות /// נולד בבאראנוביץ', רוסיה הלבנה /// 1914 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר באראנוביץ' מדרום למינסק. למד בגימנסיה עברית ופולנית ועלה לישראל ב-1934. סיים תואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים (1939) בנושא "המלחמה הספרותית בין החרדים והמשכילים" – חיבור שהדפיסו בהמשך כספר בצירוף הקדמה מאת יוסף קלוזנר (דביר, 1954). בכור מאמריו בביקורת הספרות העברית, "משהו על מגלה טמירין" ("גליונות", 1940), נוגע ביצירה לוחמנית – שהיא אבן יסוד בז'אנר הסאטירי-פרודי, ובמידה רבה מציינת את נטייתו התמידית לפולמוס ולהתנצחות. החל בכתיבת עבודת הדוקטור בהדרכת דב סדן, על שירתו "הארץ"-ישראלית של המשורר אורי צבי גרינברג בשנים 1939-1924. שימש כמורה בבתי ספר תיכוניים ברמת גן (בעיקר בגימנסיה "אהל שם") וכמרצה באוניברסיטת תל אביב, שבה ביקש להשלים את לימודיו האקדמיים.
