ביוגרפיה
נולד בעיר גרוז'יסק ליד ורשה. קיבל חינוך מסורתי עם נופך חסידי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עקר עם משפחתו לוורשה, ובה רכש בכוחות עצמו השכלה כללית, ובתוכה שליטה בפולנית, בגרמנית ובצרפתית. ב-1923 וב-1924 הדפיס את ראשוני סיפוריו בכתב העת הוורשאי המודרניסטי "קולות" בעריכת אליעזר שטיינמן. ב-1925 עלה לארץ ישראל, ואחרי שהות קצרה בירושלים עבר לתל אביב, בה התגורר עד יומו האחרון. עד מהרה התקרב לחבורת "כתובים" בראשותם של שלונסקי ושטיינמן, אך לא מנע עצמו מלפרסם סיפורים ורשימות במגוון של כתבי עת שלא היו מזוהים עם החבורה ולעתים אף נערכו בידי יריביה ("הדים", "כנסת", "מאזניים", "הדאר"). יצירתו המשמעותית ביותר באותן שנים היא הרומן "חולות כחולים" שנכתב ב-1929, נגנז בידי המחבר וראה אור מעיזבונו רק ב-1997 (הקיבוץ המאוחד). זהו רומן-מפתח המבוסס על חייו של לוין בשנים 1928-1926, ומשקף את שנות המצוקה והמחסור שפקדו את תל אביב מחמת המשבר הכלכלי החריף שהכה אז ביישוב הארץ-ישראלי כולו. אולם מעבר לתיאורי ההווי של החיים בעיר ומעבר לסיפורי אהבהביו של הגיבור, אמן-בוהמיין צעיר בשם דני רסין, עולה הנושא העיקרי של הרומן, והוא הזיקה הלוהטת לעולם האמנות. רסין וחבריו יוצרים לעצמם כעין בועה אסתטית נבדלת המגוננת עליהם מפני קשיחותה המרה של המציאות. בתוך כך עולה דיוקן מוזר ובלתי צפוי של תל אביב כפקעת דחוסה של עשייה אמנותית נלהבת, מתערוכות ציור ועד מופעי ג'ז. התכונה הבולטת בעיצובו של הרומן, העתידה לאפיין את כתיבתו של לוין בכל שלביה, היא הפיכת המציאות המוחשית עצמה לאובייקט אמנותי מסוגנן העומד בפני עצמו, ובמקרה זה – למערך חזותי ססגוני המחקה את אמנות הציור.
ביוגרפיה
נולדה באליטה שליד וילנה. אביה, ישראל חבס, היה סוחר, עסקן ציבור ופעיל תרבות בחוגי היהדות הדתית-לאומית. ב-1907 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת נווה צדק. למדה שם בבית הספר לבנות ולאחר מכן בסמינר לוינסקי למורות ולגננות בתל אביב. את ראשית צעדיה בכתיבה עשתה בחסותו ובעידודו של מורהּ, יוסף חיים ברנר. סיפורה הראשון פורסם ב-1922 בכתב העת "התחלה" של ההסתדרות, ובהמשך אותו העשור הוסיפה ופירסמה סיפורים בירחון "הדים" ובשבועון "הפועל הצעיר". משנוסד היומון "דבר" ב-1925 נעשתה ממשתתפיו הקבועים ברשימות ובסיפורים קצרים, שהוקדשו בדרך כלל לנושאים חברתיים, ובמיוחד לדמויות של ילדים סובלים ועניים. ב-1931 ייסדה עם יצחק יציב את "דבר" לילדים, והשתתפה בו בקביעות עשרות שנים. משנות השלושים התרחבו תחומי הכתיבה והסיקור שלה ב"דבר", ולימים גם ב"דבר" השבוע, והקיפו שלל נושאים מהווייתו המדינית, ההתיישבותית והצבאית של היישוב העברי מתקופת המרד הערבי ועד לאחר הקמת המדינה. "כתבת השטח הראשונה", כינה אותה מרדכי נאור (2004), בציינו את חלוציותה כעיתונאית-מדווחת ממוקדי התרחשות מגוונים בארץ ומחוץ לה. בין השאר ליוותה בכתיבתה את קורותיהם של ניצולי השואה על אדמת אירופה ובתהליך היקלטותם בארץ ואת פרשת ההעפלה. עבודתה החרוצה בכתיבה ובעריכה מקיפה כשישים ספרי תיעוד וסיפורת לנוער ולמבוגרים, שחלקם נעשו למקורות היסטוריים בפני עצמם, ובולטים בהם מאורעות תרצ"ו (1937) וספר העליה השניה (1947). ערוץ מיוחד בכתיבתה הוא ביוגרפיות של חלוצים, מנהיגים ואנשי רוח שטבעו את חותמם בתולדות היישוב, כגון רחל המשוררת (1934), אלכסנדר זייד (1938), דוד בן-גוריון (1952) והנרייטה סולד (1960). בשנות הארבעים נמנתה עם מייסדי הוצאת עם עובד וערכה בה עשרות ספרים לילדים ולנוער. בשנות החמישים התלוותה לבעלה, חבר הכנסת דוד הכהן, בכהונתו כשגריר ישראל בבורמה ובשליחויות נוספות במזרח הרחוק, והעלתה את רשמיה משם בספרים אחדים, ובהם עולמות רחוקים (1956) ופגודות הזהב (1959).
גיורא משה אלימלך /// חוקר, עיתונאי, מתרגם ומשורר /// נולד בסופיה, בולגריה /// 1919 – 1992 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסופיה, בולגריה, ועלה לארץ ב-1924. למד היסטוריה של עם ישראל, ובעל תואר מוסמך בספרות עברית מאוניברסיטת בר-אילן. היה חבר מערכת בעיתונים "הירדן", "הבוקר" ו"הארץ". תירגם את ספרו האוטוביוגרפי של מרדכי אהרנפרייז "בין מזרח למערב" (1953). ערך ותירגם לעברית את הספר "פניני ספרד: אלפיים פתגמים מאוצר החכמה של יהודי ספרד" (1981), המכיל פתגמים ומטבעות לשון שהיו נפוצים בקרב יהודי הבלקן ולוקטו על ידי יצחק מוסקונה. ערך את האנתולוגיה "שלהבות ועפרונים: ילקוט שירת יהודי בולגריה" (1970). בשנות השבעים והשמונים פירסם רשימות בכתבי עת, בעיקר בכתב העת "במערכה: ביטאון הציבור הספרדי ועדות המזרח", וביקורות ספרותיות בכתב העת "מאזניים".
אמיתן (וילנסקי) אלה /// משוררת ומתרגמת /// נולדה בדורפאט, אסטוניה /// 1900 – 1995 /// גיל
- 1
- מתוך 1.
- מציג 4 ערכים.
