שָמי (סַרְוִי) יצחק /// סופר /// נולד בחברון, הרשות הפלסטינית /// 18881949 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בחברון לאביו אליהו סרוי, סוחר טקסטיל דמשקאי, ולאמו רבקה לבית קסטל, בת למשפחה ספרדית מיוחסת מחברון. ראשית חינוכו ב"כותאב", החדר הספרדי, והמשכו בישיבת "שדי חמד" בחברון. בגיל שמונה-עשרה עזב את הישיבה ורכש השכלה בבית המדרש הגרמני למורים של חברת "עזרא" בירושלים, שבו התוודע לרעיונות ההשכלה והוסמך כמורה ב-1909. בירושלים נחשף לציונות בתיווכם של ש"י עגנון ויצחק בן-צבי, ומאוחר יותר אף זכה לתשומת לבו של דוד בן-גוריון, שהחשיב אותו למומחה בענייני התרבות הערבית. תחילה עסק בהוראה במזכרת בתיה, ולאחר מכן בדמשק ובבולגריה, שם שהה כשמונה שנים ונישא לאשתו הראשונה, פנינה גינגולד. ב-1919 חזר לחברון בלוויית אשתו ובנם הצעיר, ידידה (שמיר), והתמנה למזכיר היישוב היהודי בעיר, וכן לימד ערבית, ספרות והיסטוריה. לאחר פטירת אשתו נישא בשנית לשרה לבית קאליש. במסגרת תפקידו הזעיק את החיילים הבריטים להגן על היישוב בחברון מפני פרעות בזמן חגיגות נבי מוסא. ייתכן שפרט זה קשור ליצירתו המרכזית, הנובלה "נקמת האבות" (מצפה, 1927). שנה לפני מאורעות תרפ"ט עברה המשפחה מחברון לטבריה, ואף על פי שלא נכחו בפרעות, שמי הושפע עמוקות מהאירוע הרצחני. ב-1930 עבר לחיפה, ובה התגורר עד לפטירתו, אך העיר חברון נשארה בלב הווייתו, והוא אף תיכנן לכתוב רומן רחב יריעה על קורות הקהילה בה. שמו נקשר רבות בשמו של יהודה בורלא. השניים התיידדו בנעוריהם, עברו מסלול הכשרה דומה, ואף כתבו על החברה הערבית והיהודית-ספרדית, אולם ניכרים הבדלים גדולים בתפישת עולמם ובמשנתם הספרותית.

ש' שלום (שפירא שלום יוסף) /// משורר, מחזאי וסופר /// נולד בפארצ'ב, פולין /// 19041990 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בפארצ'ב, פולין. ילדותו המוקדמת עברה עליו בחצר סבו האדמו"ר מדרוהוביץ, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ואחר כך בווינה, עד לעלייתו לארץ ישראל ב-1922. תחילה התגוררה המשפחה בירושלים ואחר כך הצטרפה לקבוצת חסידי יבלונה, מייסדי כפר חסידים, שם עסק בהוראה עד 1927. לימים תיאר ימי התיישבות אלה בפרקי יומן "עליית חסידים". שיריו הראשונים נדפסו בעיתון "הָאֱהֶלָה" בעריכת ר' בנימין (יהושע רדלר פלדמן). באותן שנים ערך את שיריו הראשונים שנכתבו על ידו בווינה וכן את אלה שנכתבו בירושלים ופירסמם בקובץ שיריו הראשון, "בלב העולם: שירים" (תרבות, 1927). שירים אלה נושאים עליהם תווי סגנון אקספרסיוניסטיים מובהקים, וניכר כי הושפעו מאקלימה התרבותי של אירופה בין שתי מלחמות העולם, והם משתלבים בסגנון התקופה כפי שאנו מכירים אותו משירת י' למדן, א' שלונסקי וא"צ גרינברג באותן שנים. ב-1928 עבר לראש פינה ושימש כמורה לילדי המושבה ולילדי הבדווים בסביבה. תקופת חיים זו תועדה על ידו בנובלה אקספרסיוניסטית, "יומן בגליל: מימי הדמים בארץ" (1932), ובה תיאור אהבתו של המספר לתלמידתו הבדווית לוּנָה. הנובלה תורגמה לגרמנית (Galiläicsches Tagebuch) וזכתה להערכה רבה בחוגי האקספרסיוניסטים הגרמנים. מ-1930 בילה כשנתיים בלימודי פנומנולוגיה באוניברסיטת אֶרְלַנגֶן אצל תלמידו הישיר של א' הוסרל – אוֹיגֶן הֶריגֶל. ללימודים אלה היתה השפעה רבה על כתיבתו, שנעשתה מופנמת ומאופקת, ולמעשה נסוגה כליל מערכי הכתיבה האקספרסיוניסטית. מהפך זה הוליך אותו להתכחשות גורפת לראשית כתיבתו, והוא טרח תדיר להעלים את ספרו הראשון. מעתה קיבלו שיריו צביון שקט, מיסטי ופסיכולוגיסטי – מתכונת שקבעה את סגנון כתיבתו עד ליום מותו. ספר שיריו "מי?" (1930) הוא הדוגמה המובהקת הראשונה לנטייתו הסימבוליסטית-מיסטית, ובשלו זכה באהדה רבה מצדו של ביאליק, שסייע לו בהדפסת הספר, נעשה לפטרונו וסייע לו להשתלב בממסד הספרותי של אותה עת.

עבר הדני (אהרן פלדמן) /// סופר /// נולד בפינסק, רוסיה הלבנה /// 18991972 /// גיל

ביוגרפיה

נולד באחוזה כפרית ליד פינסק. ב-1905 עברה המשפחה לפינסק עצמה, ושם קיבל את ראשית חינוכו. מילדותו השתתף בפעילות עברית וציונית, וב-1913 נשלח ללמוד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד עם הגימנסיה במושבות השומרון והגליל, וב-1917 התנדב לגדוד העברי. אחרי תום המלחמה היה שומר ופועל ביישובי הגליל העליון מחניים וכפר גלעדי. מ-1924 עד 1926 למד חקלאות בהולנד, ובשובו הועסק מטעם "תנובה" כמדריך חליבה ולשיפור תוצרת החלב ביישובי עמק יזרעאל. ב-1930 התיישב בתל אביב ומאז התרכז בכתיבה, הן בתחומו המקצועי כעורך פרסומים בנושאי חקלאות, והן בספרות יפה ובספרות תיעודית מתולדות היישוב ומחיי הארץ. בשנות מלחמת העולם השנייה היה פעיל בעידוד ההתנדבות לצבא הבריטי, ואחריה יצא בשליחות חינוכית אל מחנות העקורים באירופה. לאחר הקמת המדינה השתלב במשרד החקלאות.

למדן יצחק /// משורר ועורך /// נולד במלינוב, אוקראינה /// 18991954 /// גיל

ביוגרפיה

נולד במלינוב, ווהלין, אוקראינה. בילדותו קיבל חינוך עברי ומסורתי. במלחמת העולם הראשונה ובשנות המהפכה עזב את ביתו והתגורר במקומות שונים באוקראינה ובדרום-רוסיה, ובין השאר היה מורה לעברית. עם סיום המהפכה הבולשביקית שירת כמה חודשים כחייל בצבא האדום, והגיע ב-1917 ליקטרינוסלב, שם פגש לראשונה את שלונסקי ואת אברהם וילנסקי, לימים חתנו של המשורר שאול טשרניחובסקי. לאחר פרוץ הפרעות ב"תחום המושב" בימי מלחמת האזרחים עזב את הצבא, וב-1920 עלה לארץ וניסה להתערות בשׂרונה שבגליל התחתון, ואחר כך בעבודות ייעור בבן-שמן. עד 1921 ניסה, עם שלונסקי ועם המאירי, לייסד כתב עת ספרותי בשם "טרפים", אך הניסיון לא צלח. בשנים 1922-1915 כתב יומן שכינה אותו "יומוני", המתעד את ימי נעוריו באוקראינה עד סוף "תקופת העמל" שלו במסגרת מפעלי העבודה והיישוב של בני העלייה השלישית. יומן זה הוא מן התעודות האישיות המפורטות והחשובות של תקופה זו. נמנה עם משורריה הייצוגיים של העלייה השלישית.

כהנא בתיה /// סופרת /// נולדה בקמנץ-פודולסק, אוקראינה /// 19011978 /// גיל

ביוגרפיה

נולדה בקמנץ-פודולסק, אוקראינה. למדה בגימנסיה והמשיכה בלימודיה בסמינר למורים בווינה וכן באוניברסיטה שם. עלתה ארצה ב-1921 והתיישבה בתל אביב. לימים עברה לרמת גן. החלה לכתוב ברוסית, אך תירגמה את סיפוריה בעצמה לעברית. סיפורה הראשון פורסם ב-1922 בשבועון "החיים" בעריכת פסח גינצבורג. ספרה הראשון, "פרפרים: סיפורים ואגדות", הופיע ב-1927 בדפוס הפועל הצעיר. כתיבתה זכתה לטיפוחם של יוסף קלוזנר, עורך הירחון "השילוח", ושל מנחם ריבולוב, עורך השבועון "הדאר" בניו יורק. גם אברהם שלונסקי היה ממעודדיה, וכאשר שימש עורך המדור לספרות של "הארץ" פירסם בהמשכים, ב-1929, את הנובלה שלה "בפרוח עץ ההדר", שהופיעה כספר ב-1931. ספריה הנוספים: "עלבונות" (סיפורים, 1936); "צללים וצלילים" (סיפורים, 1959); "החיצים ממך והלאה" (רומן, 1960); "בערוב היום" (סיפורים, 1967); וכן ספרון לילדים בשם "תפוח הזהב הגאה" (1944).

טמקין מרדכי /// משורר /// נולד בשדלץ, פולין /// 18911960 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בשֶדְלֶץ, פולין. קיבל בילדותו חינוך דתי, והתפקר בנעוריו. מגיל חמש-עשרה הסתופף בחוגי הספרות העברית בוורשה, ולאחר מכן עסק בהוראה בעיירה מְלאבָה. ב-1909 עלה לארץ ישראל, ובאותה שנה פורסם שירו הראשון בשבועון "הפועל הצעיר". למד בבית המדרש למורים של חברת "עזרה" בירושלים. שהה תקופה נוספת בפולין מטעמי בריאות, ושב ארצה בערך ב-1911. אחרי תקופת טלטול ונדודים בגליל בשנות מלחמת העולם הראשונה, חזר לירושלים וחי בה עד סוף ימיו, והיה מעורה בקרב הסופרים ואנשי הרוח המקומיים. לפרנסתו עסק עשרות שנים בהוראה בבתי ספר יסודיים. נטמן בבית הקברות בקבוצת כנרת.

חורגין יעקב /// סופר /// נולד ביפו, ישראל /// 18981990 /// גיל

ביוגרפיה

נולד ביפו להורים יוצאי רוסיה, אנשי העלייה הראשונה, וגדל בשכונות נווה שלום ונווה צדק. עד גיל שתים-עשרה למד בתלמוד תורה שאביו שימש בו מורה. לאחר מכן למד בבית הספר לבנים מיסודה של חברת "עזרה" של יהודי גרמניה, ובבית המדרש למורים בירושלים. במלחמת העולם הראשונה שימש תחילה מתורגמן בשירות הצבא הטורקי. עם כיבוש ירושלים בידי האנגלים עבר לשמש פקיד בחיל הרפואה הבריטי. שירותו הצבאי הביא אותו לפינות שונות ברחבי המזרח התיכון, וכן להתוודעות קרובה לבני לאומים שונים שבמחיצתם שירת.

בארון דבורה /// סופרת /// נולדה בבאוזדה, רוסיה /// 18871956 /// גיל

ביוגרפיה

נולדה בבאוּזדה, פלך מינסק שברוסיה הלבנה. בת שלישית במשפחה של ארבעה ילדים. מאביה, רב העיר שניהל חדר, קיבלה חינוך יהודי כבֵן ממקומה בעזרת הנשים. היא היתה עדה לבעיות שהובאו לפני האב-הרב בנושאים שבינו לבינה ובכל ענייני החיים. הווי זה הותיר בה את רישומו העז וניכר היטב ביצירתה, לרבות דמותו הנערצת של האב-הרב, מנקודת המבט של הילדה המספרת. בגיל חמש-עשרה עזבה את בית ההורים ונסעה ללמוד במינסק, שם שהה אחיה. היא פירנסה את עצמה מהוראה כמורת בית, והיה זה צעד נועז ובלתי שגרתי באותן שנים לנערה יהודייה, בתו של רב. שהתה לסירוגין בערים מאריאמפול וקובנה, שם היתה פעילה כמדריכת נוער ציוני. נמנתה עם חבורת סופרי עברית ויידיש בווילנה.

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 8 ערכים.