תדהר לביא /// סופר ועורך בשפה האנגלית /// נולד בקיבוץ דליה, ישראל /// 1976 /// גיל: 48
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ דליה. במהלך חייו גר בדרום-אפריקה, באנגליה ובלאוס. כיום מתגורר בלונדון ומתמקד בכתיבה באנגלית. פירסם עד כה שמונה ספרים וסיפורים קצרים באנגלית, שפורסמו באנתולוגיות שונות. ערך שתי אנתולוגיות למדע בדיוני ופנטזיה וזוכה לפופולריות הולכת וגוברת, כמו גם להערכה ולפרסים רבים, על מפעליו הספרותיים. בין השאר זכה ב-2012 בפרס הפנטזיה הבינלאומי על ספרו Osama (2011), ובנוסף היה מועמד לפרס הפנטזיה הבריטי על ספרו Gorel and the Pot Bellied God (2011).
ביוגרפיה
נולד וגדל ברמת גן. בן שמונה הגיע עם משפחתו להוואנה, קובה, לשהות בת שנתיים. בשובם לישראל עברו לתל אביב. התגייס לצה"ל ב-1971 ושירת כחובש קרבי בגרעין נח"ל בקיבוץ כרם שלום. למד פילוסופיה כללית ופילוסופיה יהודית לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. לימד שירה עברית וביקורת ספרות באוניברסיטת בן-גוריון ובאוניברסיטת חיפה. השתתף בפסטיבלים בארץ ובעולם. שיריו הופיעו בכמה אנתולוגיות ותורגמו לכמה שפות אירופיות. בשנים 1998-1994 ייסד את כתב העת "רחוב", תחילה כעורך יחיד ובהמשך עם נסים קלדרון וגדי טאוב. כמו כן ערך חוברות מיוחדות של כתבי העת "סימן קריאה" ו"פרוזה". תירגם משירי וולאס סטיבנס, עזרא פאונד, גיום אפולינר, רוברט לואל ואחרים. לצד הכתיבה עוסק בעריכת עבודות ומחקרים אקדמיים.
שדה (פלדמן) פנחס /// משורר, סופר, מסאי ועורך /// נולד בלבוב, גליציה /// 1929 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלמברג, פולין, ועלה ארצה עם הוריו ב-1934. התחנך בבית הספר של מושבת מגוריו, מגדיאל, ובבית הספר "ביל"ו" בתל אביב. בשנים 1944-1943 עשה במסגרת חברת נוער בקיבוץ שריד. חזר לבית הוריו בתל אביב, עסק בעבודות מזדמנות וכתב אז את שירו הייצוגי הראשון, "נאום כלב מת" (1945). ב-1947 עלה לירושלים, התגורר בעליית גג ופירסם שירים ומסות בכתבי עת. עם פרוץ מלחמת העצמאות גויס לצה"ל ופיקד כסמל על מחלקה קרבית. קובץ שיריו הראשון, "משא דומה", יצא ב-1951 בהוצאת מחברות לספרות. כשנתיים (1954-1952) התגורר ועבד בקיבוצים כנרת ויפעת (באחרון שימש כמורה). חזר לירושלים, נשא אישה, התגרש ממנה (1955), ואז חיבר את הרומן האוטוביוגרפי-הגותי "החיים כמשל" (1958). נישא שנית (1962), ומאז 1965 התגורר ברמת גן, שם כתב ופירסם סדרת ספרים שבכמה מכותרותיהם הסתמנה מגמה עקבית: "על מצבו של האדם" (1967); "מות אבימלך ועלייתו השמיימה בזרועות אמו" (1969); "השירים" (כינוס ראשון, 1970); "העשב האדום בוער לאט, הנהר הירוק זורם לעד" (סיפורים, 1970); "נסיעה: בצירוף מסה על מצוקתו של האדם בתוך יקום הכוכבים" (מסות, 1971); "נסיעה בארץ ישראל" "והרהורים על אהבתו הנכזבת של אלוהים" (הגות, 1974); "אל שתי נערות נכבדות" (שירים, 1977). ב-1978 התקשר עם מיכל שין, חברתו לחיים עד פטירתו. ב-1993 פירסם קובץ אחרון, "איך זינג ווי א פייגאלע" (אני שר כמו ציפור). בשנותיו האחרונות סבל ממחלת הסרטן, והמשיך ליצור. על ספרי שיריו זכה בפרס ביאליק (1990) ובפרס אקו"ם (1994).
שבבו שושנה /// סופרת /// נולדה בזכרון יעקב, ישראל /// 1910 – 1992 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בזכרון יעקב למשפחה שעלתה ארצה מפרס כשבעים שנה לפני כן והתיישבה בצפת. בתחילת המאה העשרים הוזמן אביה לשמש מורה לערבית בבית הספר בזכרון יעקב, ולכן הוריה עקרו לשם. סיימה את לימודיה היסודיים בבית הספר המקומי, והמשיכה בסמינר לוינסקי בתל אביב. מנעוריה ניסתה כוחה בכתיבה, וסיפורה הראשון, "כלבים לאור שלהבת", המבוסס על רשמיה ממאורעות תרפ"ט בצפת, פורסם בעיתון "הארץ" בדצמבר 1929. מאז נעשתה משתתפת תדירה בעיתונות הספרותית, וזכתה לעידודם של הסופרים אשר ברש ומשה סמילנסקי. עד 1942 פירסמה כארבעים סיפורים בבמות שהיו מזוהות עם החוגים ה"אזרחיים" ביישוב (בעיקר "הארץ", "בוסתנאי", "דואר היום" ו"הציוני הכללי"). נושאי סיפוריה נטולים מהווי היישוב הישן ומחיי המושבה גם יחד. ואולם את עיקר תשומת הלב משכו שני הרומנים שלה. הראשון בהם," מריה" (בימת קדם לספרות, 1932), מגולל פרשת חיים נפתלת של בת עשירים ערבייה-נוצרייה מחיפה המתאהבת בצעיר בן עניים, ולאחר שהיא הרה ויולדת בסתר דרכיהם נפרדות והיא פונה לחיי פרישות במנזר, אך גם שם לא מסתיימות תהפוכותיה הרומנטיות, ואלה מוליכות אותה אל סופה הטרגי. מהתגובות שעורר הרומן בלטה רשימת ביקורת זועמת של הסופר יהודה בורלא, שהיה מורה ומדריכה של שבבו בנעוריה, אך עתה פסל בחריפות את ספרה כרומן-משרתות ירוד ונפסד המושפע, לדעתו, מן הרומן הצרפתי הזול. רוחה של שבבו לא נפלה, וב-1942 פירסמה רומן שני, "אהבה בצפת", ריאליסטי ומורכב יותר מקודמו, המתאר את התמרדותה של בת למשפחה ספרדית נגד השידוך שהוריה הועידו לה, ואת מאבקה על מימוש אהבתה לגבר שבו חפצה. בשני הרומנים בלטו תיאורים ארוטיים נועזים בהרבה מן המקובל באותן שנים, שתרמו אף הם לדחיקתה של הסופרת אל השוליים הלגיטימיים-למחצה של הספרות היפה. ב-1942 נישאה שבבו והתיישבה בחיפה, ומסיבות שלא הובררו כל צורכן חדלה כליל לכתוב. רק בשנותיה האחרונות ניאותה להעלות על הכתב פרקי זיכרונות, ופירסמה סיפור קצר אחד ב-1984.
רון-פדר-עמית גלילה /// סופרת ועורכת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1949 /// גיל: 75
ביוגרפיה
נולדה בחיפה. כבר בהיותה בת תשע החלה לכתוב סיפורי הרפתקאות. למדה במגמה הביולוגית בבית הספר "הריאלי" בחיפה. למרות היותה בת למשפחה שנשבו בה רוחות מפא"י כתבה רומן על נערה שאחיה נמנה עם כוחות האצ"ל, ואף שלחה את טיוטתו למנחם בגין, שבתגובה הזמינה ובירכה על פעולתה. ב-2010 פירסמה את הספר "בעוז ובהדר: סיפורו של מנחם בגין". שירתה כחיילת בנח"ל, ולאחר שחרורה למדה ספרות ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. רון-פדר-עמית היא אם לשלושה ילדים, ובשנים 1972-1979 אימצה שנים-עשר ילדים ממשפחות קשות יום. פרט זה השפיע רבות על כתיבתה והיווה השראה לסדרת הספרים "ציון", שנכתבה בשנים 1976-1981.
קינן (לוין) עמוס /// סופר, משורר, מחזאי ועיתונאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1927 – 2009 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב למשפחה חילונית סוציאליסטית, אביו היה מיוצאי "גדוד העבודה". בילדותו למד בבית חינוך של זרם העובדים בתל אביב והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". בהיותו בן שש-עשרה עזב את הלימודים והחל לעבוד במוסך ובבניין, ובמקביל למד ציור ב"מכון אבני". ב-1946, כשהיה בן תשע-עשרה, הצטרף ללח"י ומאוחר יותר לחם במלחמת העצמאות ונפצע. בתקופה זו היה שותף בהשקפת עולמו לתנועה ה"כנענית", וזו השפיעה על אמנותו וחותמה ניכר בכלל יצירתו. עם תום שירותו הצבאי החל ללמוד מקרא באוניברסיטה העברית בירושלים ולפרסם את סיפוריו הקצרים הראשונים בכתב העת "אל"ף" בעריכת אהרן אמיר. ראשון סיפוריו, "המשתה", נדפס באוקטובר 1949, ובעקבותיו פורסמו "ארץ חדשה", "הנוטר הממושקף עם הקרבינה" ו"רוח בהרים", שניכרים בהם רכיבים שיאפיינו את כתיבתו בהמשך: מְספר אישי, שימוש בעברית מדוברת, אירוניה, אבסורד, וכן נושאים וחוויות יסוד כמו תחושת ארעיות ואובדן דרך לאחר מלחמת העצמאות; קינה על החלום "הארץ"-ישראלי שלא מומש; הקשר החזק אל האדמה ואל נופי הטבע; וסירוב להפוך מוות ומלחמה לפולחנים הרואיים.
פיינברג ענת /// סופרת וחוקרת ספרות /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1951 /// גיל: 73
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. את לימודיה האקדמיים החלה בשנות השבעים באוניברסיטת תל אביב, שבה סיימה את התואר הראשון והשני בספרות אנגלית. את לימודי הדוקטורט בספרות אנגלית השלימה באוניברסיטת לונדון (1978). לימדה באוניברסיטאות באנגליה ובישראל, ומאז 1990 ועד היום מלמדת במכון ללימודי יהדות בהיידלברג, גרמניה (HfJS).
עריידי נעים /// משורר, סופר, חוקר ומתרגם /// נולד בכפר מע'אר, ישראל /// 1950 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר מע'אר ושם מתגורר כיום, בן למשפחה דרוזית. בוגר תיכון עירוני בחיפה, בעל תואר ראשון בלשון וספרות עברית ובמדעי המדינה (1973) ותואר שני בספרות עברית וכללית (1979) מאוניברסיטת חיפה. בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן (1989) על שירתו של אורי צבי גרינברג, שהשפעתו ניכרת ברטוריקה השירית שלו. פרופסור לספרות עברית וחינוך במכללת גורדון, וכן לימד ספרות עברית השוואתית באוניברסיטת חיפה במשך שנתיים. קובץ שיריו הראשון בעברית הוא "איך אפשר לאהוב" (1972), וקובץ השירה הראשון שלו בערבית הוא "שדים וקברים" (1974). חיבר מחקרים על ספרות ערבית ועברית בשפה הערבית, על ספרות פלסטינית בכלל, וניתוח של סופרים ומשוררים ספציפיים, לרבות מחמוד דרוויש, וכן גם ספר בערבית הפותח צוהר לספרות העברית.
