חזרה לדף התוצאות

38 ערכים נמצאו בהקשר לנושא: שפת יצירה: ערבית.

  • 2
  • מתוך 4.
  • מציג 10 ערכים.

נאטור סלמאן /// סופר, עורך, מחזאי ומתרגם בשפה הערבית /// נולד בדלית אל-כרמל, ישראל /// 19492016 /// גיל

ביוגרפיה

נולד וחי בדלית אל-כרמל. ממוצא דרוזי. בוגר תיכון עירוני בחיפה. בעל תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה בפילוסופיה (1976). שימש עורך מדור התרבות בעיתון "אל-אתתחאד" (1990-1968) ומזכיר המערכת בירחון "אל-ג'דיד". מנהל מכון אמיל תומא לעיונים פלסטיניים וישראליים בחיפה (מ-2002), עורך כתב העת "סוגיות ישראליות" היוצא לאור ברמאללה (2007-2000) ועורך שותף של הרבעון העברי-ערבי "דו-עט". כיהן כיו"ר התאחדות הסופרים הערבים בישראל (1977-1975), היה מזכיר ועד היוצרים הישראלים והפלסטינים נגד הכיבוש ולמען השלום (1986-1992) וסגן יו"ר איגוד הסופרים הכללי בישראל (1995-2000). חבר הנהלה בארגון "עדאלה" (2001-2000) ובמועצת חברי ההנהלה מ-2003. זכה בפרס היצירה הערבית ממשרד התרבות (1992), בפרס התרגום על שם חיים בלנק (1992) ובפרס התרבות הפלסטינית, קהיר (2003).

מצאלחה סלמאן /// משורר, עורך, חוקר ומתרגם /// נולד בכפר מע'אר, ישראל /// 1953 /// גיל: 71

ביוגרפיה

נולד בכפר מע'אר. מתגורר בירושלים. שימש אחראי על מפגשי סופרים יהודים וערבים ב"משכנות שאננים" בירושלים. כתב עבודת דוקטור על היבטים מיתיים בשירה הערבית הקלאסית באוניברסיטה העברית בירושלים (1998). עורך שותף לפרויקט הקונקורדנציה של השירה הערבית הקדומה ומרצה בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. הוציא לאור שישה קובצי שירה בערבית. הראשון שבהם, "שירת הציפור הירוקה", ראה אור ב-1979. הוציא קובץ שירים אחד בעברית בשם "אחד מכאן" (2004). זוכה פרס הרי הרשון (1983) ופרס נשיא המדינה לספרות (2006). שיריו תורגמו לשפות רבות.

מנצור עטאללה /// סופר ועורך /// נולד בגוש חלב, ישראל /// 1934 /// גיל: 90

ביוגרפיה

נולד בג'יש (גוש חלב), בן למשפחה נוצרית יוונית-קתולית. למד בבית ספר לפליטים בכפר אל-מוח'תרה בדרום-לבנון (1949-1948), ולאחר מכן חזר למשפחתו בכפר. סיים תיכון ב-1949 ועבר בגיל שבע-עשרה לקיבוץ שער העמקים, שם גר במשך שנה (1952-1951). חוויה זו שימשה בסיס לעלילת הרומן הראשון שלו בעברית. הוא בוגר אוניברסיטת אוקספורד בסוציולוגיה (1973).

מח'ול מרוואן /// משורר, מחזאי וסופר בשפה הערבית /// נולד בפקיעין, ישראל /// 1979 /// גיל: 45

ביוגרפיה

בן לאב פלסטיני ולאם לבנונית, נולד בכפר פקיעין. למד הנדסה במכללת "מוסתקבל" ומשמש הנדסאי בניין ומנכ"ל חברת בנייה. מתגורר במעלות, בחירה שכשלעצמה משקפת את החלטתו לעזוב את כפרו ולהוכיח שיהודים וערבים יכולים לחיות יחד. את שיריו הראשונים פירסם בעיתון "אל-אתתחאד" בהיותו תלמיד בכיתה ז'. ב-1997 זכה בפרס הכותב הצעיר במגזר הערבי של העיתון "כל אל-ערב". קובץ שיריו הראשון, "ארץ הפסיפלורה העצובה" (מנשורת אל-ג'מל, 2011), זכה בפרס ההצטיינות על שם מחמוד דרוויש לקובץ של שירה פלסטינית מטעם אגודת הסופרים הפלסטינים, ותורגם לעברית (2012) על ידי שנים-עשר מתרגמים שונים. ב-2013 עלה לגמר בתחרות "נסיך המשוררים" היוקרתית המתקיימת באבו דאבי. אולם מועמדותו הוסרה כשהתברר למארגנים שהוא מחזיק בדרכון ישראלי. את ספרו הראשון, ספר פרוזה בשם "מכתב מהגבר האחרון" (2002), הוציא בכוחות עצמו. השתתף בסדנת תרגום הדדי עברי-ערבי ב"הליקון" – העמותה לקידום השירה, וב-2008 נבחר לנציג משוררי העולם הערבי הצעירים בפסטיבל העולמי לתרבות באיטליה. מחזהו "לא תיבת נח" מדבר על מערכת יחסים לקויה בין חלקי המשפחה והילד השונה, והוא מבוסס על חוויות ילדותו שלו. המחזה הוצג בפסטיבל מסרחיד בעכו, וזיכה אותו בפרס המחזאי המצטיין (2009).

מוראר מוצטפא /// סופר, מתרגם ועורך בשפה הערבית /// נולד בג'לג'וליה, ישראל /// 1929 /// גיל: 95

ביוגרפיה

נולד בכפר ג'לג'וליה, בו הוא מתגורר גם כיום. בנעוריו עבד כפלאח וכעובד זוטר במחנות של הצבא הבריטי. נפצע במלחמת 1948 ורגלו נקטעה. בוגר הסמינר למורים ערבים ביפו (1952) ובעל תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ובמדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן (1975). מורה, מנהל ועורך ראשי של בית ההוצאה הערבי של ההסתדרות. ערך והגיש תוכנית לילדים ב"קול ישראל" בערבית (1961-1958). חבר באגודת הסופרים הערבים בישראל ובאגודת הסופרים בישראל. מאז 1982 מקדיש את כל זמנו לכתיבה ספרותית ועיתונאית. פירסם שמונים ושישה חיבורים, ובהם קובצי סיפורים קצרים וסיפורים לילדים. תירגם לערבית עשרים ושניים ספרים.

מואסי פארוק /// משורר, סופר ועורך /// נולד בבאקה אל-ע'רביה, ישראל /// 19412020 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בבאקה אל-גרביה. בוגר תיכון טייבה. בעל תואר ראשון (1973) ותואר שני (1976) בשפה וספרות ערבית מאוניברסיטת בר-אילן, ותואר דוקטור בשירה ערבית מודרנית מאוניברסיטת תל אביב (1989). מורה, עורך ("משאויר", 1979-1978) וחבר מערכת בכתבי עת ערביים ("מואקף") ועבריים ("גג"). סגן יו"ר איגוד הסופרים בישראל. מרצה במכללת "אל-קאסמי" (1991 ואילך), במכללת "גורדון" (2000-1993) ובמכללה הערבית להכשרת עובדי הוראה בחיפה (1998 ואילך). מרבה להשתתף בכנסי ספרות ותרבות בישראל ובירדן. פירסם שנים-עשר ספרי שירה, ספר שירה לצעירים ושלושה קבצים של סיפורים קצרים. ספר שיריו הראשון, "מחכים לרכבת", יצא לאור ב-1971 (ג'מעית עמאל אל-מטאבע). הקובץ "העצבונים שלא הובנו" תורגם לעברית בידי רוג'ה תבור ויצא ב-1989 (אל-הודא). הקובץ "באתי אליך" שיצא ב-2010 כולל שירים מתוך הקובץ המתורגם "העצבונים שלא הובנו" והתווספו אליו שירים שמואסי כתב במקור בעברית. פירסם מחקרים על הספרות הערבית המודרנית ושני ספרים אוטוביוגרפיים: "קשתות מסיפורי האישי" (2002) ו"שיחות שהיו עימי" (2005).

חליחל עלא /// סופר, מחזאי ומתרגם בשפה הערבית /// נולד בג'ש, ישראל /// 1974 /// גיל: 50

ביוגרפיה

נולד בג'ש שבגליל ומתגורר בעכו. בוגר החוגים לתקשורת ואמנות באוניברסיטת חיפה ובית הספר לתסריטאות בתל אביב. ב-2010 ייסד את כתב העת המקוון לתרבות ופוליטיקה שיוצא בשפה הערבית ונקרא "קדיתא", על שמו של הכפר של סבו של חליחל שנחרב ב-1948. חיבר מחזות ותסריטים לקולנוע ולטלוויזיה. זכה בפרסים ספרותיים, בהם פרס ביכורים על שם עבד עומר אל-קטאן על הרומן הראשון שלו בערבית, הקרקס (מואססת עבד אל-מוחסן אל-קטטאן, 2001, לא תורגם לעברית), והספיק לזכות בשני פרסים נוספים על כתיבתו מאיגוד אל-קטאן (2003, 2005). ב-2010 זכה בפרס ספרותי מטעם ארגון "ביירות 39", שמאתר את הכותבים הערבים הצעירים  המוכשרים ביותר, והוא הוזמן לקבל את הפרס בביירות. משרד הפנים סירב לאשר את נסיעתו למדינה שמוגדרת כ"מדינת אויב", מה שחייב אותו לעתור לבג"ץ. בג"ץ קיבל את העתירה ופסק שחליחל יכול לנסוע ללבנון. אלא שאז נמנעה הנסיעה בשל אטיות פעולתן של הרשויות הלבנוניות והתפרצות הר געש באיסלנד, שגרמה לענן אפר שמנע טיסות ברחבי העולם – שרשרת פעולות בלתי אפשרית כמעט, המזכירה את מבנה העלילה בכמה מסיפוריו.     

חייק יואב /// משורר וסופר /// נולד בבגדאד, עיראק /// 1936 /// גיל: 88

ביוגרפיה

נולד בבגדאד, עיראק. עלה ארצה ב-1951. למד משפטים באוניברסיטת תל אביב, בעל משרד עצמאי לעריכת-דין בפתח תקווה. בשנותיו הראשונות בארץ כתב ופירסם בשפה הערבית בכתבי עת ערביים ובבית השידור הישראלי דברי שירה, פרוזה ותסכיתים. היה ממלא מקום יו"ר אגודת הסופרים העבריים ויו"ר העמותה לזכר המשורר נתן יונתן. מאז 1962 פירסם עשרה ספרים, ובהם רומן אחד: "שלא בדרך המלך" (אוריינט, 1962), בשם העט יואב לימור; "שירים על כפות המנעול" (1967); "קולות" (1973); "עיגול לפנים עיגול" (1979); "אני ועוד אחד" (1984); "צילומי תצפית תלת ממדית על רובינזון קרוזו" (1988); "חוש שביעי" (1988); "לוח מודעות" (1997); "חילוף חומרים" (2002); "כרטיס ביקור: מבחר ושירים חדשים" (2007).

חדאד מישל /// משורר, מו''ל ועורך בשפה הערבית /// נולד בנצרת, ישראל /// 19191997 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בנצרת, בן למשפחה נוצרית. למד לתואר במכללה לעיתונות (1947), וכן לתעודת הוראה באמנויות היפות (1961). הוכתר בתואר "אבי השירה הערבית בישראל" בזכות פעילותו להחייאת הספרות הערבית בארץ לאחר 1948. עורך מייסד של כתב העת "אל-מוג'תמע" (נוסד ב-1954), שבלט בשל אי-השתייכותו לאף מפלגה פוליטית, ובשל השפעתו הרבה על הספרות הערבית בארץ עד 1959. במסגרת כתב העת טיפח משוררים ערבים ויהודים כגון ראשד חוסיין, מחמוד דרוויש, סמיח אל-קאסם וג'מאל קעוואר בערבית, וסאלם שעשוע בעברית. חידש את פעילותו של כתב עת זה ב-1979. ב-1955 ייסד את איגוד המשוררים הערבים בישראל, שכלל יהודים, נוצרים ומוסלמים, ושעל פי דברי ההוגה עטאללה מנצור (1975) היווה מקור להשראה חשובה בחיי התרבות המתגבשים של ערביי ישראל.

חביבי אמיל /// סופר, מחזאי ועורך /// נולד בשפרעם, ישראל /// 19211996 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בשפרעם וגדל בחיפה. למד במכללת "מר לוקא" (חיפה). היה שדרן ברדיו פלסטין המנדטורי, פוליטיקאי, חבר כנסת ועיתונאי. החל את דרכו הפוליטית במפלגה הקומוניסטית הפלסטינית (1941), נמנה עם אישי הציבור הערבים הבודדים שתמכו "בת"וכנית החלוקה ועקב כך נאלץ להימלט מהארץ מחשש להתנקשות בחייו. מגיל צעיר מילא תפקיד פעיל ככותב וכעורך בעיתונות הערבית ("אל-ע'דד", 1945-1943; "אל-מהמאז", 1946; "אל-אתתחאד", 1977-1972, 1989-1980; "משארף", 1996-1995). עם קום המדינה היה פעיל במפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) ולאחר מכן ברשימה הקומוניסטית החדשה (רק"ח). כיהן כחבר כנסת מטעמן בכנסת השנייה, השלישית, החמישית, השישית והשביעית, ממנה התפטר ב-1972 כדי להתמקד בעריכה ובכתיבה ספרותית.

  • 2
  • מתוך 4.
  • מציג 10 ערכים.
נגישות