שפיגל ישעיהו /// סופר, משורר ומסאי בשפת היידיש /// נולד בלודז', פולין /// 1906 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלודז', בפרבר העוני היהודי באלוט. למד בחדר, בבית ספר עממי ובתיכון. עד מלחמת העולם השנייה היה מורה בבית ספר של רשת החינוך של "הבונד", "ציש"אָ". עם פרוץ המלחמה נמלט לוורשה. עם כניסת הנאצים לעיר חזר ללודז' ונכלא שם בגטו, שבו איבד את בתו היחידה. לאחר חיסול הגטו נשלח לאושוויץ. משם נשלח למחנה עבודה בגרמניה. לאחר השחרור חזר ללודז', שם נודע לו כי כל בני משפחתו נרצחו באושוויץ. ב-1951 הגיע לישראל והתיישב בגבעתיים. עבד בשירות המדינה עד 1963, אז יצא לגמלאות. כרבים מבני דורו, סופרי שארית הפלֵטה, החל את דרכו הספרותית בשירה. ספר ביכוריו, "מיטן פּנים צו דער זון" (עם הפנים לשמש), נדפס בלודז' ב-1930. ספר הפרוזה הראשון פרי עטו, "מלכות גטו", ראה אור ב-1947 (יש האומרים כי זהו ספר הפרוזה הראשון ביידיש שראה אור בפולין לאחר שחרורה). נדפסו בו נובלות שכתב בשנות השואה, שאותן הטמין בגטו לודז' ומצא בחורבותיו לאחר שובו לעיר. אחריו ראו אור "שטערן איבערן געטאָ" (כוכבים מעל לגטו, 1948); "מענטשן אין תּהום" (אנשים בתהום, 1949); ליכט פֿון אָפּגרונט (אור מן התהום, 1953); "ווינט און וואָרצלען" (רוח ושורשים, 1955); "די בריק" ("הגשר", 1963); הרומן האוטוביוגרפי "שטיגן צום הימל" (מדרגות לשמים, 1966); פֿלאַמען פֿון דער ערד (להבות מן האדמה, 1966); "די קרוין" (הכתר, 1973); שטערן לײַכטן אין תּהום (כוכבים מאירים בתהום, 1976); "צוויי דערציילונגען" ("שני סיפורים", 1978); "הימלען נאָכן שטורעם" (שמים לאחר הסערה, 1984). מלבדם פירסם ספרי שירה ומסות על ספרות וסופרי יידיש.
שניאור זלמן (זלקינד) /// משורר וסופר /// נולד בשקלוב, רוסיה הלבנה /// 1887 – 1959 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר שְׁקְלוֹב, רוסיה הלבנה. מצד אביו היה קשור בקשרי משפחה לשושלת אדמו"רי חב"ד. מגיל רך ייעד את עצמו ליצירה ספרותית, וכבר בגיל שתים-עשרה ושלוש-עשרה יצא לוורשה ולאודסה כדי להציג את עצמו בפני גדולי הספרות העברית. חייו הספרותיים הממשיים החלו ב-1902. באותה שנה התיישב בוורשה, עבד בהוצאת תושיה ופירסם את שיריו הראשונים בעברית וביידיש. ב-1904 עבר לווילנה, הועסק במערכת העיתון "הזמן" וגיבש את ספר שיריו הראשון, "עם שקיעת החמה". הופעת הספר ב-1906 (תושיה) הותירה רושם רב, ובתגובה ישירה לה חיבר ח"נ ביאליק את מסתו "שירתנו הצעירה", שבה סימן את שניאור כראש וראשון למשוררים הצעירים דאז, ודימה אותו ל"שמשון צעיר שגדלו לו בן-לילה כל שבע מחלפותיו" ול"גור-אריה… כשטרפו מפרפר בין שיניו". מאז ואילך נקבע דיוקנו של שניאור כמשורר הגבורה, העוצמה הארוטית והגבריות הכובשת. באותה תקופה עשה ניסיונות גם בסיפורת של התלבטות נפשית ברוח "הזמן", שכונסה בקובץ "מן החיים והמוות" (1910).
שנהוד (שיינהויט) שלמה /// משורר ומתרגם /// נולד בגליציה /// 1912 – 1984 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בגליציה (היום אוקראינה). למד בבית הספר העברי "תרבות" בטרנופול ובסמינר "תחכמוני" בוורשה. עלה ארצה ב-1936 ועבד בנמל חיפה ובמפעלי המלח בעתלית. אחר כך עבר לתל אביב ועסק בעבודות עריכה ותרגום. משורר עברי ויידי ומתרגם בשפות אלה. שירו הראשון ביידיש פורסם ב-1939, ובאותה שנה ראה אור ספר שיריו הראשון ביידיש, "צווישן בלוי און ים" (עליו הוא חתום בשם שיינהויט), בהוצאת פריינט. ספר שיריו הראשון בעברית, "שירי העצב הקורן", ראה אור ב-1956 (דביר).
שמרי (ריבא) אריה /// משורר, עורך ומסאי בשפת היידיש /// נולד בקאלושין, פולין /// 1907 – 1978 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקאלושין, פולין, למשפחה חסידית. למד בישיבה וקנה דעת בכוחות עצמו בלימודי חול. היה חניך בתנועת "השומר הצעיר״. עלה לארץ ב-1929. מאז 1930 חבר בקיבוץ עין שמר, שהיה בין מייסדיו. עיברת את שם משפחתו על פי שם קיבוצו. פירסם משיריו בעיתונות יידיש בעולם ובישראל (לראשונה: קטע מן הפואמה "לייזער ציפּרעס" בכתב העת הספרותי החשוב בפולין "ליטעראַרישע בלעטער", 10 ביולי 1936).
ביוגרפיה
נולד בוואסקוביץ', אוקראינה. קיבל חינוך יהודי-מסורתי ולמד ספרות במכון הפדגוגי באודסה. במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא האדום ושירת כקצין בחזית. סיפורו הראשון נדפס ב-1927. בשנות השלושים והארבעים פירסם סיפורים ורומן בהוצאות סובייטיות. ספר סיפוריו הראשון, "אפן שיידוועג" (על פרשת דרכים), יצא ב-1930, וכשנתיים לאחר מכן התפרסם ספרו "פאראקערטע מעזשעס" (תלמים חרושים). כשעלה לארץ, ב-1972, נחשב כאחד מסופרי היידיש המוערכים ביותר.
רוקח (אפטייקער) דוד /// משורר ומתרגם /// נולד בלבוב, גליציה /// 1916 – 1985 /// גיל
רוכמן לייב /// סופר בשפת היידיש /// נולד במינסק-מזובייצקי, פולין /// 1918 – 1978 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר מינסק-מזובייצק, פולין. התייתם מאביו בהיותו בן חמש. בנעוריו התחנך בחצרו של הרבי מפוריסוב באוטבוצק. מאוחר יותר למד לימודי קודש וחול בישיבת "עמודי תורה" בוורשה, וקיבל סמיכה לרבנות בגיל שש-עשרה. כעבור כשנה עזב את מצוות הדת והחל לפרסם רשימות בעיתונות היהודית בוורשה. ב-1936 הצטרף למערכת העיתון היידי "ווארשאווער ראַדיאָ". עם פלישת הגרמנים שב עם רעייתו לעיר הולדתו. לאחר חיסול הגטו באוגוסט 1942 נשלחו למחנה עבודה. הם הצליחו להימלט מהמחנה ולמצוא מסתור בבית איכרים בכפר.
רגלסון אברהם /// משורר, מסאי ומתרגם /// נולד בהלוסק, רוסיה הלבנה /// 1896 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בהלוסק, רוסיה הלבנה, להורים עמלים. אף כי לא נמנה עם מפלגה או ארגון כלשהם היה קרוב כל ימיו לחוגי השמאל, בתנאי שאלה לא פסלו את העברית. בהיותו בן תשע היגרה המשפחה לארצות הברית והוטלה אל סדנאות היזע של הלואר איסט סייד של ניו יורק. התחנך ב"חדרים", בישיבה ובבתי הספר העירוניים של ניו יורק. הוא סיגל לעצמו במהירות את הלשון האנגלית ושקע בקריאת שירה והגות אנגליות ואמריקניות. מצא את פרנסתו כספרן, כמרצה וכמורה בקליבלנד, אוהיו, ובניו יורק.
ראובני אהרן /// סופר /// נולד בפולטבה, אוקראינה /// 1886 – 1971 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה פּוֹלטָבָה, אוקראינה, שהיתה מרכז של פעילות רוסית מהפכנית, השכלה יהודית ו"הגנה עצמית" בתקופת הפוגרומים. סבו מצד אביו היה מנוי על עיתונים עבריים וידע קרוא וכתוב ברוסית ובפולנית. אביו, צבי שימשלביץ, שהיה מראשוני "חובבי ציון" ופעיל באגודת "בני משה", ביקר בארץ פעמיים (1891, 1905). אחיו, יצחק בן-צבי, היה נשיאה השני של מדינת ישראל וחוקר קהילות ישראל במזרח. על השכלתו כתב ראובני: Reading – No schools"". בגיל שבע-עשרה, בקיץ 1904, יצא לאמריקה, עבד שנתיים בבתי חרושת בשיקגו, ובקיץ 1906 שב לפולטבה, מאוכזב על שהחמיץ את מהפכת 1905. רשמיו מאמריקה התפרסמו בשבועון "פועלי ציון" ברוסית בעריכת דב בר בורוכוב ויצחק בן-צבי. באותו קיץ נידון למאסר, ולאחר שנתיים לגירוש לצפון-סיביר עם אביו, משום שבביתם נמצא נשק להגנה עצמית (אחיו יצחק נידון לעבודת פרך, אך הצליח להימלט ולעלות לארץ). בסיביר עסק האב בסחר חליפין עם הטונגוסים המקומיים, וראובני חיבר מילון וספר דקדוק של השפה הטונגוסית, ובעזרתה הצליח לברוח ליפן, שם עבד כמתורגמן. ב-1910 הגיע לארץ ישראל דרך מנצ'וריה, שנחאי והאוקיינוס ההודי, בדרכון ארמני שהשיג ביפן, ובעזרתו הורשה להיכנס לארץ כתושב קבע (ליהודים הותרה כניסה רק לשלושה חודשים). הוא שוחרר משירות בצבא הטורקי תמורת תשלום (שהיה מקובל לגבי משכילים וזרים).
קרפינוביץ' אברהם /// סופר ומסאי בשפת היידיש /// נולד בוילנה, ליטא /// 1913 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה למשפחה שהיתה פעילה בתיאטרון יידיש בעיר. סיים לימודי תיכון. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לברית המועצות והגיע עד לקזחסטן. לאחר השחרור שב לווילנה, שם נודע לו כי משפחתו נרצחה בפונאר. ב-1947 עלה לישראל, אך ספינתו נתפשה על ידי הבריטים והוא נשלח למחנה מעצר בקפריסין, שבו נכלא למשך שנתיים. ב-1949 הגיע לישראל והתיישב בגבעת רמב"ם (גבעתיים). היה חבר בקבוצה הספרותית "יונג ישראל" (ישראל הצעירה), שהיתה פעילה בארץ בשנות החמישים. היה המנהל האדמיניסטרטיבי של התזמורת הפילהרמונית וכיהן כחבר הנהלת אגודת סופרי ועיתונאי יידיש בישראל.
