עופר עופרה /// סופרת ומתרגמת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1951 /// גיל: 74
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. למדה ספרות אנגלית ומשחק באוניברסיטת תל אביב. פירסמה שמונה ספרי פרוזה, בהם רומנים, נובלות, סיפורים קצרים וכן ספר לבני נוער. ספרה הראשון, "הפרדת צבעים", ראה אור ב-1989 (עם עובד). סיפוריה התפרסמו בכמה אנתולוגיות (בהן האנתולוגיה אמהות ובנות, 1997). ספריה עוסקים במציאות ישראלית פרוזאית וגיבוריה הם אנשים "רגילים", בעיקר נשים מהמעמד הבורגני והזעיר-בורגני. הנושאים העומדים במרכז יצירתה הם חיי נישואים, אימהוּת, מצוקות נפשיות, וכן אלימות וגילוי עריות במשפחה.
עומר (מרני) דן /// משורר, מבקר, סופר ומתרגם /// נולד ברמת גן, ישראל /// 1940 – 1984 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברמת גן. אביו, אוסקר מרני, היה פקיד בכיר בעיריית "ירושלים". עומר לא הסתגל למערכת החינוך, החליף כמה בתי ספר ולא השלים את לימודיו התיכוניים. הוא גם לא רכש השכלה אקדמית, והיה אוטודידקט. בגיל שש-עשרה החליף את שם משפחתו לעומר. הוא לא הסתגל לשירות הצבאי ושוחרר שחרור מוקדם. בסוף שנות החמישים היה חלק מהבוהמה הירושלמית, אחר כך יצא לאנגליה וניסה להשתלב בעסקי המשפחה ללא הצלחה. שם התקרב לאמנים עמוס קינן, שמעון צבר, מנשה קדישמן ואחרים. ב-1961 שב ל"ירושלים", התקרב לחבורת "מצפן", ניהל חיי בוהמיין פרועים, יזם קטטות והתגרה באנשי ציבור ובחברי כנסת.
עוזיאל מאיר /// סופר /// נולד בטריפולי, לוב /// 1945 /// גיל: 80
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, נשוי לטלי יצחקי, מעצבת תיאטרון. בעל תארים אקדמיים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת בריסטול באנגליה, ומכהן מאז 1988 כפרופסור חבר בחוגים לתיאטרון ולספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. מלמד גם ב"בית צבי" ובאקדמיה לאמנויות המופע בתל אביב, שהיה ממקימיה. בעבר כיהן כראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב; כחבר ההנהלה האמנותית של תיאטרון "הקאמרי"; כדרמטורג בתיאטרון חיפה; כחבר הוועד המנהל של תיאטרון "אורנה פורת לילדים ונוער"; וכלקטור בתיאטרון "הבימה".
עוז (קלאוזנר) עמוס /// סופר ומסאי /// נולד בירושלים, ישראל /// 1939 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בירושלים לפניה וליהודה אריה קלוזנר. אביו היה דוקטור לספרות ועבד בארכיון הלאומי. דודו של אביו, יוסף קלוזנר, היה חוקר יהדות וספרות עברית בעל שם עולמי. למד בבית הספר היסודי הדתי "תחכמוני", ואת לימודיו התיכוניים התחיל בגימנסיה העברית ברחביה. בגיל ארבע-עשרה, שנתיים אחרי שאמו התאבדה, שינה את שם משפחתו מקלוזנר לעוז ועבר לחיות בקיבוץ חולדה. התאבדות האם והמרד בבית הרוויזיוניסטי עתידים להשפיע במידה רבה על עולמו החווייתי והספרותי. "מגיל ארבע-עשרה אני כאן, בחולדה. אבל זה כבר גיל מבוגר מאוד. התבניות כבר ישנן. אני בא ממשפחה רוויזיוניסטית ותיקה, ואני חושב שהמעבר החריף הזה מאפשר לי להיות 'סוכן' זר, גם בחולדה וגם בירושלים", אמר באחד הראיונות הראשונים שהעניק. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בחולדה והיה חבר הקיבוץ במשך יותר משני עשורים. אחרי סיום שירותו הצבאי בנח"ל למד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל עשרים ואחת נישא לנילי לבית צוקרמן, בת קיבוץ חולדה ובתו של ספרן הקיבוץ, ארכיונאית ומי שהקימה את ארכיון עמוס עוז באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הם היו נשואים למעלה מחמישים שנה (עד מותו של עוז) ונולדו להם שלושה ילדים: פרופ' פניה עוז-זלצברג, מרצה להיסטוריה ולמשפטים, גליה עוז, קולנוענית וסופרת ילדים, ודניאל עוז, משורר ומוזיקאי. מאז 1986 ועד 2012 עוז התגורר בערד ועד שנת 2012 כיהן כפרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
עובדיהו (גוטסדינר) מרדכי /// סופר ומסאי /// נולד בשדלץ, פולין /// 1909 – 1980 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בשדלץ, פולין. למד בחדרים וסיים בית ספר תיכון חקלאי. מנעוריו היה פעיל בתנועת "החלוץ הצעיר" ונודע כנואם בעברית בעירו באספות ציוניות. מגיל שמונה-עשרה עסק בהוראת עברית בערים שונות ובעבודה תרבותית בתנועתו. נמנה עם פלוגת ההכשרה החקלאית הראשונה של "השומר הצעיר" בפולין. בשלהי שנות העשרים יצא למערב-אירופה וביקר כשומע חופשי באוניברסיטאות שונות. בשהותו בלונדון ליווה את חיים נחמן ביאליק בעת ביקורו בעיר בענייני הוצאת דביר (דצמבר 1930-מרס 1931), סייע לו בענייני יומיום והִרבה לשוחח עמו, והקשר ביניהם נמשך בתל אביב. לימים העלה על הכתב את רשמיו מדמותו של ביאליק ותיעד את שיחתו השופעת ("מפי ביאליק", 1945; מהדורה מורחבת ב-1969). ביאליק הוא שהציע לו את שמו העברי.
עגנון (צ'צ'קס) שמואל יוסף /// סופר /// נולד בבוצ'אץ', גליציה /// 1887 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבוצ'אץ' שבגליציה המזרחית, חבל ארץ בדרום-מזרח פולין שהיה נתון בשלטונה של האימפריה האוסטרו-הונגרית מאז סוף המאה השמונה-עשרה. גדל במשפחה מסורתית, כשהוא נתון להשפעת אביו, שלום מרדכי צ'צ'קס, שהיה מוסמך לרבנות ונטה לחסידות, וסבו מצד אמו, יהודה הכהן פארב, שהיה אדם אמיד ונודע בבקיאותו בתלמוד. אמו היתה זו שקירבה אותו לספרות ול"שירה" וכן דאגה לטיפוח ידיעותיו בגרמנית, שהיתה שפת המדינה. בילדותו למד בחדר, אך עד מהרה נטש את מסגרת הלימוד המקובלת והמשיך בלימודיו בהדרכת אביו ובעזרת כמה מורים פרטיים שנשכרו עבורו. הוא החל בכתיבה עוד בהיותו נער, והחל מגיל שש-עשרה פירסם את יצירותיו בעיתונות היהודית בגליציה – הן בעברית והן ביידיש. הוא כתב סיפורים, שירים, וכן כתבות על הנעשה בעירו. מראשית דרכו זכה לעידוד ולתמיכה מצד סופרים ועורכים, במיוחד מצדו של שמעון מנחם לאזר, עורך "המצפה" בקראקוב. ב-1907 הוזמן ללמברג (לבוב) על ידי אליעזר רוקח, שייסד כתב עת בשם "העת", לשמש בו עוזר לעורך. כתב "העת" היה קצר ימים, אך השהות בלמברג העניקה לו הזדמנות למפגש ראשון עם קבוצת סופרים כותבי עברית שנהגו להתכנס בביתו של א"מ ליפשיץ, האיש שפרש עליו את חסותו.
עגן (עוגן) יצחק /// משורר /// נולד בוילנה, ליטא /// 1909 – 1991 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה, בן למשפחה ציונית, נכדו של הרב אליעזר ניצברג (הידוע בכינויו "דמשק אליעזר"), בעל השו"ת "ספר דמשק אליעזר" (וילנה, 1900), רבה של קוֹבֶל, שהשפעתו על עגן היתה רבה. אביו, יעקב-מיכאל, ואמו, רחל לבית ויינברג, חינכו את ילדיהם חינוך ציוני עברי. בשנים 1927-1916 התחנך בחדר מתוקן של רשת "תרבות" ובגימנסיה העברית ע"ש אפשטיין בווילנה.
