שמר נעמי /// פזמונאית-משוררת, מלחינה, מוסיקאית ומתרגמת /// נולדה בקבוצת כנרת, ארץ ישראל /// 1930 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בקבוצת כנרת בארץ ישראל המנדטורית לרבקה ומאיר ספיר, חלוצים שעלו בעלייה השלישית מווילנה. התחנכה בבית החינוך האזורי בדגניה ובתיכון החקלאי בית ירח. בצד החינוך הציוני-קיבוצי שקיבלה התוודעה למסורת היהודית, בחשיפתה למקרא ולמדרשי חז"ל. הפגינה יצירתיות וכישרון בתחומי הצליל והמילה כבר בילדותה. חינוכה המוזיקלי החל בגיל צעיר. בבגרותה למדה מוזיקה בקונסרבטוריון הארץ ישראלי בתל אביב ובאקדמיה למוזיקה בירושלים. לאחר מכן עבדה כמורה לריתמיקה לילדי קבוצת כנרת, ושם יצרה את שירי הזמר הראשונים שלה, שהיו שירי ילדים (כדוגמת "הדואר בא היום"). שנים ספורות אחר כך נכללו שירים אלה בתקליט הראשון של שיריה "שירים מכִּנֶּרֶת", בביצוע יפה ירקוני (1957).
שחורי יערה /// סופרת, משוררת, עורכת, חוקרת /// נולדה בקיבוץ אפק, ישראל /// 1977 /// גיל: 47
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב וגדלה בקיבוץ אפק. למדה לתואר ראשון ושני בספרות באוניברסיטת תל-אביב ובעלת דוקטורט בספרות עברית מהאוניברסיטה העברית. כותרת עבודת הדוקטורט שלה היא ״אבדה עולמית: הפן האמהי ביצירת ח״נ ביאליק״. לימדה כתיבה וספרות בבצלאל, בקמרה אובסקורה ובאוניברסיטת תל אביב. ערכה את סדרת הקלאסיקה בהוצאת כתר וכיום (2020) היא עורכת ספרי המקור בהוצאה. בשנת 2017 זכתה שחורי במלגת פולברייט להשתתפות בתוכנית הכתיבה הבין-לאומית באיווה, ארצות הברית.
יונתן (קליין) נתן /// משורר, סופר, עורך ומתרגם /// נולד בקייב, אוקראינה /// 1923 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקייב, אוקראינה, להוריו לאה ויונה, שהעלוהו עמם ארצה ב-1925. כשלוש שנים עשו בקיבוץ גבעת השלושה, עברו לפתח תקווה, וב-1935 התיישבו במושב בהדרגה, כיום מעש. התחנך בתיכון החקלאי המחוזי שליד גבעת השלושה. ב-1945 הצטרף כחבר לקיבוץ שריד. כעבור שנה יצא ללמוד הוראה ב"סמינר הקיבוצים", ומשסיים את לימודיו היה מורה ומחנך בבית הספר העל-יסודי בקיבוצו. ב-1951 פירסם ספר "שירים" ראשון, "שבילי עפר" (מרחביה). ב-1956 למד ספרות עברית ויידית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1963 יצא בשליחות "השומר הצעיר" והסוכנות היהודית לארצות הברית, שם ריכז פעולות חינוכיות עד 1966. ב-1968 החל ללמד ספרות ב"סמינר אורנים". ב-1970 המשיך את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת תל אביב, וסיים ב-1973 כמוסמך. תוך כדי לימודיו הצטרף לבית ההוצאה ספרית פועלים, שימש בו חבר הנהלה ועורך מדור הפרוזה. ב-1972 נתמנה למרצה לספרות בחטיבה האקדמית של "אורנים" ואוניברסיטת חיפה. במשך ארבע שנים (1984-1980) היה חבר מליאת רשות השידור. ב-1985 נבחר ליו"ר ועד אגודת הסופרים העבריים. עזב את קיבוץ שריד ב-1990, והתגורר עם אשתו נילי במשך חמש-עשרה שנותיו האחרונות ביהוד. על ספרי שיריו זכה בפרסים ספרותיים רבים, בהם פרס ביאליק, פרס ברנר ופרס אלתרמן. תירגם שירה משפות זרות, בעיקר מיידיש (איציק מאנגר), ושיריו תורגמו לכמה שפות.
טנאי שלמה /// משורר, מתרגם, עיתונאי, עורך וסופר ילדים /// נולד בביליץ, פולין /// 1919 – 2000 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בביליץ, פולין. בבית הוריו השתלבו מסורת יהודית, פעילות ציונית ותרבות העולם. לאחר שנות לימוד ראשונות בבית ספר כללי בפולין עלה עם משפחתו ארצה ב-1929, וגר בתל אביב. סיים את לימודיו בגימנסיה "בלפור" (1939) ולמד שנה באוניברסיטה העברית בירושלים (1941). ב-1944 הצטרף למערכת "הארץ", ובה עבד לסירוגין עד 1966. ב-1947 נסע ללמוד עיתונאות בצרפת, חזר ארצה ב-1948. ככתב צבאי של "הארץ" סיקר את חזית הדרום, והיה הראשון שתיאר את כיבוש אילת. רעייתו, הציירת תרצה לבית ברנשטטר, ליוותה באיוריה רבים מספריו, בעיקר ספרי הילדים. היה עורך "במחנה" (1954-1950), ""דבר" לילדים" (1960-1954) ו"רימון" (1957-1956). ב-1956 נבחר כחבר הוועד המרכזי של אגודת הסופרים ובו כיהן כחמש-עשרה שנים. כחבר ועדת אירועי העשור למדינה יזם את שבוע הספר העברי, שנערך לראשונה ב-1959. בשנים 1985-1967 ניהל את מחלקת ההסברה במרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות. כיהן כיו"ר הנהלת אקו"ם (1998-1973).
ביוגרפיה
נולד במינסק. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לקרטוז-ברזה שבפולין ולמד בבית ספר עברי. ב-1933 סיים את לימודיו בבית המדרש העברי למורים בווילנה והחל לעסוק בהוראה. בעודו תלמיד הסמינר פירסם שירים ראשונים בכתבי העת העבריים בפולין ("זרמים", 1931; "בסך", 1932), וכן קובץ שירים ראשון, "במערבל" (מעיינות, 1933). ב-1936 עלה לארץ ישראל כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים. שנה לאחר עלייתו פירסם ספר שירים ראשון בארץ ("צהריים לבאות", 1937), ועד 1951 הוסיף עליו עוד שישה ("וילאות", 1940; "החוף האחר", 1941; "מפתחות אבודים", 1942; "אי-שם", 1944; "משירי המדבר", 1947; "עלי דרך", 1951). במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי במסגרת הבריגדה היהודית ושירת בארץ, בצפון-אפריקה ובאירופה. חוויותיו בשנים אלה הזינו רבים משיריו. לאחר השחרור חזר להוראה, ובד בבד יצא מ-1948 לשליחויות שונות של חינוך והסברה בגולה מטעם המוסדות הלאומיים, תחילה בקרב שארית הפלֵטה בפולין ולאחר מכן בקהילות היהודיות במקסיקו ובארגנטינה. ב-1958 התמנה לנהל את בית הסופר בתל אביב, ולאחר מכן כיהן כמזכיר הכללי של אגודת הסופרים העבריים עד 1974. בעשור האחרון לחייו פורסמו עוד ארבעה קבצים משיריו: "אזוב באבן" (1966, כולל מבחר מן הספרים הקודמים); "בעת ובעונה", 1969; "אבק חוצות", 1972; "עד בלי ירח", 1974. כחודשיים לפני מותו השלים הכנת מבחר מקיף משירתו המאוחרת (""צעדים על גשר"", 1977).
ביוגרפיה
נולד במינסק. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לקרטוז-ברזה שבפולין ולמד בבית ספר עברי. ב-1933 סיים את לימודיו בבית המדרש העברי למורים בווילנה והחל לעסוק בהוראה. בעודו תלמיד הסמינר פירסם שירים ראשונים בכתבי העת העבריים בפולין ("זרמים", 1931; "בסך", 1932), וכן קובץ שירים ראשון, "במערבל" (מעיינות, 1933). ב-1936 עלה לארץ ישראל כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים. שנה לאחר עלייתו פירסם ספר שירים ראשון בארץ ("צהריים לבאות", 1937), ועד 1951 הוסיף עליו עוד שישה ("וילאות", 1940; "החוף האחר", 1941; "מפתחות אבודים", 1942; "אי-שם", 1944; "משירי המדבר", 1947; "עלי דרך", 1951). במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי במסגרת הבריגדה היהודית ושירת בארץ, בצפון-אפריקה ובאירופה. חוויותיו בשנים אלה הזינו רבים משיריו. לאחר השחרור חזר להוראה, ובד בבד יצא מ-1948 לשליחויות שונות של חינוך והסברה בגולה מטעם המוסדות הלאומיים, תחילה בקרב שארית הפלֵטה בפולין ולאחר מכן בקהילות היהודיות במקסיקו ובארגנטינה. ב-1958 התמנה לנהל את בית הסופר בתל אביב, ולאחר מכן כיהן כמזכיר הכללי של אגודת הסופרים העבריים עד 1974. בעשור האחרון לחייו פורסמו עוד ארבעה קבצים משיריו: "אזוב באבן" (1966, כולל מבחר מן הספרים הקודמים); "בעת ובעונה", 1969; "אבק חוצות", 1972; "עד בלי ירח", 1974. כחודשיים לפני מותו השלים הכנת מבחר מקיף משירתו המאוחרת (""צעדים על גשר"", 1977).
גלבֹּע אמיר (פלדמן, ברל) /// משורר ועורך /// נולד בראדזיווילוב, אוקראינה /// 1914 – 1984 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה האוקראינית ראדזיווילוב, מערב פלך ווהלין, סמוך לגבול גליציה. בין שתי מלחמות העולם נכללה העיירה בשטח פולין. הוא היה הרביעי משבעה ילדים. בני משפחתו עסקו בחייטות. את ראשית לימודיו עשה בחדר, ולאחר מכן קיבל חינוך עברי בבתי ספר של רשת "תרבות״, וכן למד עד גיל שש-עשרה בבית ספר ממשלתי פולני. מגיל שמונה היה חבר בסניף המקומי של תנועת "החלוץ הצעיר״. בית הספר קירב אותו אל הספרות העברית, פעילותו בתנועה נטעה בו אמונה ציונית עמוקה, ומילדותו התגבשה בו ההכרה כי ייעודו להיות משורר עברי בארץ ישראל.
גורי (גורפינקל) חיים /// משורר, סופר ועיתונאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1923 – 2018 /// גיל
בת מרים (ז'לזיניאק) יוכבד /// משוררת /// נולדה בקפליץ', רוסיה הלבנה /// 1901 – 1980 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בקפליץ', רוסיה הלבנה. בגיל שבע-עשרה החליפה את שם משפחתה לבת מרים, כמרים אחות משה המשוררת. למדה פדגוגיה בקראקוב ובאוניברסיטאות של אודסה ומוסקבה. את שיריה הראשונים פירסמה בכתב העת "התקופה" ב-1922, עוד בהיותה בברית המועצות. היתה חברה במעגל הספרות "האוקטובראים העבריים" ופירסמה את הפואמה "ארץ" באנתולוגיית הקבוצה, "בראשית". את מרבית שיריה מימיה ברוסיה פירסמה בקובץ שיריה הראשון, "מרחוק", שראה אור ב"ארץ ישראל" ב-1932 בהוצאת קרן זנגביל בלונדון בהשתתפות אגודת הסופרים ב"ארץ ישראל".
