סיון (בומשטיין) אריה /// משורר וסופר /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1929 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו, חיים בומשטיין, עלה מרוסיה הלבנה עם משפחתו ב-1920 במסגרת "גדוד העבודה" ועבד כמנהל חשבונות בהוצאת מוריה ומאוחר יותר ב"קרן היסוד". האם, סוניה לבית סורקין, עלתה עם אמה, הרבנית ריטוב, לירושלים. מאוחר יותר עברה לתל אביב וטיפלה באחד העם בשנותיו האחרונות. בין הוריו של סיון הוסכם שעם הילד י"דבר"ו רק עברית.
סטן (שטרנשוס) אפרים (פרדריק) /// סופר /// נולד בזלוצ'וב, גליציה /// 1928 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בזלוצ'וב, גליציה, למשפחה חילונית בעלת נטייה לתרבות הגרמנית. אביו, שהיה עורך-דין, למד משפטים בווינה. כשפרצה מלחמת העולם השנייה השתלטה ברית המועצות על מזרח-פולין, כולל זלוצ'וב. הגרמנים כבשו את האזור בפלישתם לברית המועצות בקיץ 1941, ואביו, שנאלץ לעבוד בפרך עם שאר היהודים המקומיים, נפטר אחרי זמן קצר. הנער בן השלוש-עשרה ואמו מצאו מסתור בביתו של איכר אוקראיני, שלימים החביא שם גם קרובי משפחה אחרים שלהם. במחבוא הזה כתב סטן יומן במחברת בית ספר, שבו תיאר את חוויותיו בזמן ההוא. לאחר שנים רבות תירגם את היומן מפולנית לעברית עבור בנו ובתו, והוסיף תגובות והארות.
סטַברוּ דניאל /// סופר ומשורר /// נולד בישראל /// 1976 /// גיל: 49
סוכרי יוסי /// סופר /// נולד בבני ברק, ישראל /// 1959 /// גיל: 66
סויסה אלברט /// סופר /// נולד בקזבלנקה, מרוקו /// 1959 /// גיל: 66
ביוגרפיה
סופר נולד בקזבלנקה, מרוקו. ב-1963, בהיותו בן ארבע, עלה עם משפחתו לישראל והתגורר בשכונת עיר גנים בירושלים. בשנים 1965-1977 למד במוסדות החינוך של חב"ד ובתיכון ממלכתי-דתי. לאחר סיום לימודיו התיכוניים למד בישיבות המשתייכות לזרם הציוני-דתי. האחרונה שבהן היא ישיבת ההסדר קריית שמונה, שבה שילב לימודים תורניים גבוהים עם שירות צבאי.
סובול יהלי /// סופר ומוזיקאי /// נולד בישראל /// 1972 /// גיל: 53
ביוגרפיה
בנו של המחזאי יהושע סובול. גדל בתל אביב. סולן, גיטריסט, כותב ומלחין בלהקת הרוק הישראלית "מוניקה סקס". תקליטה הראשון של הלהקה, "פצעים ונשיקות", יצא ב-1995 וזכה להצלחה רבה. סובול עובד גם כמוזיקאי עצמאי, והוציא בין השאר תקליט סולו בשם "סוס" (1998). בשנים 2010-2007 פירסם טור שבועי במקומון "העיר".
סובול יהושע /// מחזאי, סופר, עיתונאי ובמאי /// נולד במושב תל מונד, ישראל /// 1939 /// גיל: 86
ביוגרפיה
נולד וגדל במושב תל מונד שבשרון, בבית שבו התגוררו כל בני משפחתו המורחבת ורבת-הגוונים האידיאולוגיים: סבתא קומוניסטית לשעבר, דוד ודודה חסידי גור, ואביו איש תנועת העבודה. הבית עומד במרכז מחזהו "כפר" שהוצג בתיאטרון "גשר" (1996) והאב – בלב הרומן הראשון שלו, "שתיקה" (הקיבוץ המאוחד, 2000). למד ב"תיכון חדש" והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". התגייס לנח"ל והגיע לקיבוץ שמיר, שבו היה חבר בשנים 1965-1957. למד ספרות והיסטוריה במכללת "אורנים" והיה מורה בקיבוצו. בשנים 1964-1963 פירסם את ביכורי סיפוריו ברבעון "קשת". חבריו לקיבוץ חשבו שהם אינם הולמים את האידיאולוגיה הקיבוצית, ובשל חילוקי הדעות עזב את הקיבוץ. בשנים 1970-1965 חי בפריז, למד פילוסופיה בסורבון וקיבל תואר בוגר (1969). כמו כן השתלם בניתוח מערכות, ולפרנסתו עבד ככתב היומון "על המשמר" בבירת צרפת. בשנות שהותו שם הבחין בנתק שבין העילית האינטלקטואלית ובין החברה הצרפתית, והשתכנע כי כיוון כתיבתו, שהושפעה מהמודרניזם הצרפתי ומתיאטרון האבסורד, המסוגרים במערכת סמלים ומושגים קשה לפענוח, אינו הולם סופר כמוהו, החי בחברה שבה האחריות והמעורבות החברתיות חייבות להיות שאיפה קיומית. ההזדמנות לממש שאיפה זו ניתנה לו ב-1971, כאשר הוזמן על ידי הבמאית נולה צ'לטון לכתוב מחזה חברתי תיעודי, ז'אנר שלא היה מוכר אז בארץ. "הימים הבאים" בבימויה של צ'לטון (1971), על החיים בבית אבות, לא זכה להערכת הביקורת, אך סלל את דרכו כמחזאי של מחזות תיעודיים, ז'אנר שהוא תרם להתפתחותו בשנות השבעים והשמונים יותר מכל מחזאי ישראלי אחר. במשך ארבעת העשורים הבאים כתב יותר מחמישים מחזות. רבים מהם תורגמו והועלו בחו"ל. בייחוד ידע הצלחה מחזהו "גטו", שתורגם לעשרים שפות, הוכתר בבריטניה ב-1989 כמחזה השנה והועלה בעשרים ושבע מדינות. בשנים 1988-1984 שימש מנהל אמנותי של תיאטרון חיפה, אך לאחר המחאה הציבורית שעורר מחזהו "סינדרום ירושלים" (1988), שבו הציג את חיילי צה"ל כקלגסים, התפטר מתפקידו. במחצית הראשונה של שנות התשעים היה מבוקש ואהוד יותר באירופה מאשר בישראל. באותה תקופה הוצגו שישה מחזות חדשים שלו בווינה, בבאזל, באוסלו, בדורטמונט ובמנהיים. מחזהו "נשף מסכות", שהועלה בתיאטרון חיפה (2001), הוגש קודם שבע פעמים לתיאטרונים אחרים בארץ, אך נענה בסירוב. הצלחת "כפר" בתיאטרון "גשר" (1996) החזירה אותו אל מרכז הבמה במולדתו.
סדן (שטוק) דב /// חוקר ספרות, מבקר, סופר ומתרגם /// נולד בברודי, גליציה /// 1902 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברודי, גליציה, למשפחה בעלת שורשים חסידיים מצד אביו. אמו מתה בלדתה אותו, וכל ימיו ליוו אותו, כעדותו, רגשי אשם ודחף להצדיק את קורבנה ולחיות, כביכול, גם את חייה שלא נחיו. למד בחדרים, בבית ספר עממי יהודי ובגימנסיות פולניות בברודי ובלבוב, לשם עקרה משפחתו במלחמת העולם הראשונה. מילדותו היה פעיל באגודות ציוניות. מ-1923 עמד בראש תנועת "החלוץ" בלבוב ועסק בהכשרת נוער לציונות ולעלייה. המשיך בפעילות זו בוורשה, שם עשה ב-1925 כמזכיר הברית העולמית של הנוער העברי. כתיבתו הספרותית והעיונית החלה באותן שנים ברשימות ובתרגומים בעברית, ביידיש, בפולנית ובגרמנית, ובתוך זה גם ספר ראשון, קובץ שירים בשם "צלילים" (1921). בשלהי 1925 עלה ארצה ועבד כפועל במקומות שונים, עד שב-1927 הזמין אותו ברל כצנלסון, עורך "דבר", להצטרף למערכת העיתון. ב-1928 יצא בשליחות תנועת "החלוץ" לגרמניה, וניצל את שהותו שם גם ללימודים בבית ספר גבוה למדעי המדינה בברלין. בשובו עסק בהוראה למבוגרים, עד שהוזמן שוב לעבוד ב"דבר". מ-1933 עד 1939 ערך את מוסף הספרות השבועי של העיתון, וזה נעשה בניצוחו לבמה רמת איכות ורבת-השפעה, חוליית קשר עם מרכזי הספרות העברית בגולה ואכסניה לעידוד קולות חדשים. במסגרת עבודתו ב"דבר" ייסד ב-1940 את העיתון היומי המנוקד "הגה". מ-1944 עבד כעורך בהוצאת עם עובד.
ביוגרפיה
נולד למשפחה חרדית בשכונת שערי חסד בירושלים. בוגר ישיבת פוניבז' בבני ברק. חזר בשאלה כשהיה בן עשרים, ועקב זאת הוחרם על ידי בני משפחתו. את הקריירה העיתונאית שלו פתח ב"העולם הזה" וב"בול". בשנים 1973-1971 היה כתב ב"קול ישראל" וב-1974 השתלב בצוות העיתונאים של הטלוויזיה הישראלית, תחילה ככתב לענייני בריאות ואחר כך כעורך ומגיש חדשות. ב-1978 פרש מהטלוויזיה והפך לכתב מדיני בשבועון "כותרת ראשית". בשנים 1986-1985 היה שליח "קול ישראל" והטלוויזיה הישראלית באירופה. כששב לארץ שימש כמנחה בתוכניות אקטואליה טלוויזיוניות וערך תוכניות ויומני חדשות ב"קול ישראל". ב-1998 הצטרף לערוץ 2.
ביוגרפיה
נולד בקהיר למשפחה מיוצאי חאלב שבסוריה. ב-1957 עלה לישראל עם משפחתו. גדל במעברת בית מזמיל בירושלים (היום קריית יובל), למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר". למד בישיבת ההסדר "הכותל" בירושלים ושירת בצה"ל בחיל השריון. במלחמת יום הכיפורים לחם ברמת הגולן. במהלך המלחמה איבד כמה מחבריו הטובים, חוויה שעליה כתב בספרו "תיאום כוונות". ב-1977 ייסד את ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים, והוא עומד בראשה מאז ועד היום.
