המאירי ישראל /// סופר, מחזאי וחוקר תיאטרון /// נולד בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, ישראל /// 1948 /// גיל: 77
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ גבעת חיים ושם סיים את בית הספר התיכון. אחרי שירות בצה"ל עזב את הקיבוץ. למד באוניברסיטת תל אביב ספרות כללית ותיאטרון, והמשיך לתארים מתקדמים באוניברסיטת חיפה. התמקד בחקר התיאטרון וחיבר עבודת דוקטור על "הופעותיו של האחר המיתי בשלושה מחזות עבריים" (2001). מ-1996 הוא מלמד דרמה, תיאטרון וכתיבה דרמטית באוניברסיטת חיפה (מ-2007 בדרגת מרצה בכיר אמן) ובמכללת "אורנים". חי במושב אמירים בגליל.
הזז חיים /// סופר /// נולד בסידרוביצ'י, אוקראינה /// 1898 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר סידרוביצ'י בפלך קיוב, אוקראינה, למשפחה בעלת שורשים חסידיים. אמו מתה בילדותו והוא גודל בידי סבתו. עקב עיסוקו של אביו בכריתת יערות ומכירתם התגורר בילדותו תקופות ארוכות ביערות אוקראינה, וקיבל חלק מחינוכו היהודי והכללי מידי מורים פרטיים. בן שש-עשרה עזב את ביתו כדי להתמסר ללימודי גימנסיה אקסטרניים, ובד בבד ספג באינטנסיביות את הספרות הרוסית והעברית. בימי המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים שבאה בעקבותיה נדד בין ערים שונות ברוסיה ובאוקראינה (קייב, יקטרינוסלב, ערי קרים, אודסה, חרקוב, מוסקבה), היה עד לפרעות ביהודים וקלט רשמים עזים שהזינו את יצירתו כל ימיו. ב-1918 פירסם את ביכורי עטו בירחון "השילוח", סיפור בשם "כבוא השמש" ושיר בשם "על המשמר", שניהם בחתימת ח' צבי. עם זאת, ליצירה רצופה הגיע רק כחמש שנים אחר כך. ב-1921 עזב את רוסיה, ולאחר כשנה וחצי במושבת חלוצים יהודים באיסטנבול התיישב בפריז. ב-1925 הקים משפחה עם המשוררת יוכבד בת מרים. בנם המשותף, נחום (זוזיק), נולד ב-1928.
הורוביץ יעקב /// סופר, מסאי, מתרגם ועורך /// נולד בקאלוש, גליציה /// 1901 – 1975 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקאלוש, גליציה המזרחית, למשפחה המתייחסת לשל"ה הקדוש. בזמן מלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו לווינה, ושם, נוסף על חינוכו המסורתי, למד בגימנסיה והיה פעיל בתנועות הנוער "בלאו וייס" (כחול-לבן) ו"השומר הצעיר". ב-1919 עלה לארץ והצטרף לפעילות התיאטרונית בלהקת "התיאטרון העברי" ובלהקת "התיאטרון האמנותי".
הופר יחיאל /// סופר, מסאי ומשורר בשפת היידיש /// נולד בורשה, פולין /// 1906 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוורשה, גדל והתחנך בבית יהודי מסורתי ולמד לימודי קודש מסודרים. השלים את לימודי הרפואה שלו בוורשה ועבד שם במרפאה לבריאות הנפש, ולימים גם ניהל אותה. בתקופת מלחמת העולם השנייה נמלט לברית המועצות, שם הוגלה למחנה עבודה בצפון הרחוק. על בסיס חוויותיו במחנה זה כתב את הרומן "בנשיה הלבנה" (מהדורה עברית, 1972). שהה בברית המועצות עד סוף המלחמה ושב בסיומה לפולין. ב-1948 היגר לצרפת והשתקע בפריז. ב-1951 עלה לישראל והשתקע ביפו. בארץ המשיך בפעילותו הספרותית ואף זכה לכך שכמה מספריו יתורגמו לעברית בידי מתרגמים מצוינים. פירסם שירים, סיפורים, מסות ספרותיות ופיליטונים בכתבי עת יהודיים בפולין, בצרפת ובישראל. זכה בפרס איציק מאנגר ליוצרי יידיש ב-1971.
הופמן יואל /// סופר, מתרגם וחוקר /// נולד בברשוב (קרונשטאט), טרנסילבניה /// 1937 /// גיל: 88
ביוגרפיה
נולד בעיר ברשוב (קרונשטאט), טרנסילבניה, שאליה נשלח אביו, יליד הונגריה ותושב וינה, במסגרת עבודתו בתעשיית העץ. סמוך ללידתו נפטרה אמו והוא גדל אצל אחותה שהיתה יוצאת גרמניה. בהיותו בן שנה עלתה המשפחה לארץ ישראל. בילדותו דיבר שתי שפות: הונגרית וגרמנית. רקעו המשפחתי משתקף בתיאור קהילות ההשתייכות של גיבוריו. ילדותו עברה ברמת גן והיא מצטיירת, בדרך כתיבתו המיוחדת, בספריו "השונרא והשמטרלינג" (2001) ו"קוריקולום ויטה" (2007).
ביוגרפיה
נולדה בירושלים, בתו של השופט המחוזי עזרא הדיה. למדה בתיכון האקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בירושלים והתמקדה בנגינה בפסנתר. סיימה תואר ראשון בפילוסופיה ובלימודים כלליים באוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודי התואר השני בספרות אנגלית וכתיבה יוצרת סיימה באוניברסיטת ניו יורק. כתבה טורים בעיתונים "כל העיר", "עיתון תל אביב" ו"ידיעות אחרונות", וכן שבעה פרקים לסדרת הטלוויזיה "בטיפול". לקטורית בהוצאת עם עובד ומלמדת כתיבה יוצרת.
האזרחי (בריסקר) יהודה /// סופר ומחזאי /// נולד בירושלים, ישראל /// 1920 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב"ירושלים". למד בבית הספר "תחכמוני" ובגימנסיה העברית. ב-1936 החל לפרסם רשימות וסיפורים בעיתונות, וב-1940 הופיע ספרו הראשון, קובץ הסיפורים "על מפתן החיים". ב-1938 החל ללמוד פילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית ב"ירושלים". מ-1942 עד 1945 שירת בבריגדה היהודית במסגרת הצבא הבריטי בארץ ישראל ובמצרים. בשנים 1949-1946 שהה באנגליה בשליחות המחלקה לחינוך של הקרן הקיימת לישראל. בשנות החמישים חזר לאנגליה לשתי תקופות, של שנתיים כל אחת, ועבד במחלקה העברית של ה"בי-בי-סי". מ-1956 ישב ב"ירושלים", עבד במחלקת הנוער של קק"ל וכיהן כיועץ לתיאטרון "אהל". בשנותיו האחרונות שימש עורך פרסומים באוניברסיטה העברית, לרבות עריכת ביטאונה, "האוניברסיטה". כמו כן התמסר לעריכת כתביה של אשתו, הפילוסופית פפיטה האזרחי, שהלכה לעולמה בדמי ימיה ב-1963.
דגן אביגדור (פישל, ויקטור) /// סופר, משורר ומחזאי /// נולד בהראדץ-קראלובה, אוסטרו-הונגריה /// 1912 – 2006 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר הראדץ-קראלובה, לשעבר באוסטרו-הונגריה, כיום צ'כיה. למד משפטים ומדעי המדינה בפראג, ובהמשך ערך את השבועון הציוני "ז'ידובסקי ז'פראווי" והיה מזכיר הסיעה היהודית בבית הנבחרים הצ'כי. פעמיים נאלץ לגלות מארצו: לראשונה ב-1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נמלט ללונדון ועבד שם לצד שר החוץ הצ'כי הגולה יאן מסריק. לאחר המלחמה חזר לצ'כיה, ונאלץ להימלט בשנית ב-1948 בשל השתלטות הקומוניסטים על ארצו. ב-1949 הגיע לישראל. כאן התקבל לעבודה במשרד החוץ וכיהן כציר וכשגריר במדינות אחדות. עם פרישתו ממשרד החוץ ב-1977 הקדיש את כל זמנו לכתיבה.
