ביוגרפיה
נולדה בפתח תקווה לאמה לאה ולאביה יהודה, ממייסדי המושבה. התחנכה שם בגן מקומי, בבית ספר יק"א ובבית הספר החקלאי של האיכרים. ב-1913 עשתה כשנה בדגניה, עם חלוצי העלייה השנייה. חזרה למושבה ב-1914, ולאחר כארבע שנים פוּנתה עם המשפחה בידי הבריטים לתל אביב, כאשר הורחקו האזרחים מהחזית נגד הטורקים (1918). בשנים 1920-1919 שימשה כמורה בבן-שמן, שם החלה בכתיבת שיריה. באביב 1921, בעת התקפת הערבים על פתח תקווה, עזרה לטפל בפצועים. נישאה בסוף אותה שנה בקהיר לבן דודתה, יצחק גרין, ושהתה עמו במצרים עד 1925. שיריה הראשונים התפרסמו בהדים (1922). ב-1925 השתקעה בתל אביב. התאלמנה ב-1930. קובץ שיריה הראשון, "קמשונים", פורסם בהוצאת הדים (1930). ב-1932 נישאה שנית, לצייר אריה אלואיל, והתגרשה ממנו ב-1935. ב-1945 עברה לכפר סבא, ומאז שבה לכתוב ולפרסם שירים, סיפורים ורשימות, וחזרה ב-1948 לתל אביב. אז מסרה את רכושה כעיזבון בחיים לקק"ל תמורת רנטה חודשית. מ-1955 התגוררה באבן יהודה, וחזרה לפתח תקווה ב-1960.
קרסל אליקים גצל /// ביבליוגרף, עורך וחוקר /// נולד בזבלוטוב, גליציה /// 1911 – 1986 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בזבלוטוב, גליציה המזרחית (אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה). עלה ארצה ב-1930 ועבד שנים אחדות בפרדסי כפר גנים ליד פתח תקווה כפועל, כמדריך וכמנהל. בתוך כך פירסם ב"דבר" רשימות ומאמרים שעוררו את תשומת לבם של עורך העיתון ברל כצנלסון ועורך מוסף הספרות אז, דב שטוק (לימים סדן). בהזמנת כצנלסון עבר קרסל לירושלים (1938) והתרכז בעבודה ספרותית שהניבה, בין השאר, את הביבליוגרפיה הראשונה פרי עטו: "מדעי החברה בעברית: ביבליוגרפיה" (הוצאת המרכז לתרבות של ההסתדרות, 1939; החיבור ראה אור במהדורה מורחבת, 1948). ב-1943 עקר לתל אביב ועבד בארכיון תנועת העבודה ובהמשך במערכת "דבר" ובהוצאת עם עובד. ב-1951, לאחר שחרורו מצה"ל, עבד כעורך פרסומי המדור להשכלה במחלקת התרבות, והתמנה למנהל הראשון של המכון הביו-ביבליוגרפי "גנזים", תפקיד שמילא עד 1960.
קניוק יורם /// סופר, עיתונאי וצייר /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1930 – 2013 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אמו עלתה ארצה עם משפחתה במסגרת העלייה השנייה והקדישה את חייה לחינוך העברי; אביו, יליד גליציה שהיגר לברלין והעריץ את התרבות הגרמנית, הגיע ארצה בסוף שנות העשרים ושימש שנים רבות כמנהלו הראשון של מוזיאון תל אביב. ביאליק היה סנדקו של קניוק ואף העניק לו את שמו. כתב יותר מעשרים ספרים, בהם רומנים, קובצי סיפורים ונובלות, ספרים למבוגרים, לבני נוער ולילדים. ספריו תורגמו ליותר מעשרים שפות זרות, וחלקם עובדו לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה.
קוטלר בנגל אושרת /// סופרת ועיתונאית /// נולדה ביפו, ישראל /// 1965 /// גיל: 59
קוגן ריטה /// משוררת, מתרגמת, סופרת ומהנדסת /// נולדה בסנקט פטרבורג, רוסיה /// 1976 /// גיל: 48
ביוגרפיה
נולדה בסנקט פטרבורג ב-1976. עלתה לארץ עם אימהּ ב-1990. שנות נעוריה עברו עליה בחיפה ובקריית חיים. בגיל עשרים ושלוש עזבה את בית אימהּ ועברה לגור במרכז הארץ, וכיום מתגוררת בתל אביב ועובדת כמהנדסת בכירה בתחום ההיי-טק. החלה לכתוב שירה ברוסית בגיל שש. בגיל שבע-עשרה החלה לכתוב שירה בעברית ולתרגם לעברית שירה רוסית. פרסמה לראשונה כמה שירים בספר שירים וציורים שהתלווה לספר המחזור של שכבתה.
ביוגרפיה
נולד בסופיה, בולגריה. מגיל שתים-עשרה היה פעיל במחתרת האנטי-פשיסטית בארצו, וכשהיה בן חמש-עשרה נתפש ונשלח למחנה ריכוז. בבגרותו למד רפואה בפראג ועבד בה כעיתונאי. בתום מלחמת העולם השנייה התנדב למח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובמסגרתו נשלח לקורס טיס. ב-1949 עלה לישראל. למד לתואר שני במיקרוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב וכיהן כמנהל מחוזי של המעבדות הרפואיות בקופת חולים "כללית".
צפוני א' (פריגרזון, צבי הירש) /// סופר /// נולד בשפטובקה, אוקראינה /// 1900 – 1969 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בשפטובקה, פלך ווהלין, במשפחה מסורתית-משכילית ממוצא חסידי. מילדותו נחשף לספרות העברית והחל לחבר שירים וסיפורים. בעידודו של חיים נחמן ביאליק, שקרא את יצירותיו המוקדמות, נשלח על ידי הוריו ב-1913 ללמוד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. חזר לביתו לחופשת קיץ ב-1914 ונאלץ להישאר שם עקב פריצתה של מלחמת "העולם" הראשונה. בגיל חמש-עשרה למד רוסית וסיים את בית הספר התיכון באודסה, שם השתלם גם בקונסרבטוריון (כינור) ובערבים בישיבתו של חיים טשרנוביץ. בהיותו באודסה הפך לבן ביתו של יוסף קלוזנר.
ביוגרפיה
נולד בעיר פלונסק, פולין. משחר נעוריו עסק בפעילות ציונית בעירו, עם חבריו הקרובים דוד בן-גוריון ושלמה לביא. עלה לארץ ישראל ב-1904 והיה מראשוני העלייה השנייה. עבד כפועל חקלאי במושבות יהודה והגליל, ובה בעת נכנס לפעילות ציבורית, והיה בחבורת המייסדים של תנועת "הפועל הצעיר" ב-1906. ב-1907 החל לפרסם בכתבי העת סיפורים ארץ-ישראליים. ב-1909 יצא ללימודים אקדמיים בצרפת. עד 1912 למד בסורבון בפריז ספרות ופילוסופיה וקנה לו מושגי יסוד באסתטיקה ובביקורת הספרות המודרנית, ששימשוהו בהמשך דרכו. מ-1912 למד חקלאות באוניברסיטת ננסי והוסמך ב-1914 כאגרונום. מחמת פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמנע ממנו לשוב לארץ ישראל, ואת השנים הבאות עשה בפולין ובאודסה ועסק בהוראה, בכתיבה ובעריכה. ב-1921 שב ועלה ארצה. לימד חקלאות בבית הספר "מקווה ישראל" וניהל את מחלקת ההדרכה החקלאית של תחנת הניסיונות ברחובות. בד בבד היה פעיל בחיי הספרות, נמנה עם מקורביו של ביאליק והיה ממייסדיו ועורכיו הראשונים של השבועון "מאזניים" (1933-1929). ב-1933 הקים את בית הספר החקלאי "כדורי" ליד הר תבור וניהל אותו במשך ארבע שנים. ב-1937 התיישב בירושלים, ומאז ייחד את עיקר זמנו לעבודתו הספרותית.
צור ראובן /// חוקר ספרות ומתרגם /// נולד באורדיאה, טרנסילבניה /// 1932 /// גיל: 92
ביוגרפיה
נולד באורדיאה, טרנסילבניה. ילדותו ונעוריו עברו בצל מלחמת העולם השנייה, במהלכה ברח עם משפחתו מהגטו, נותק מהוריו ונשלח לבית סוהר. חוויותיו מתקופה זו מתוארות בספר זיכרונותיו "בריחה מהגטו" (1996). ב-1949 עלה עם משפחתו לארץ והתחנך בכפר הנוער "אלוני יצחק". כשנתיים לאחר מכן (1951) פירסם את תרגומו הראשון לעברית, לשיר של לואי ארגון, ב"משא". מאז הרבה לתרגם ופירסם כמה קבצים של תרגומי שירה, בהם "גיזת זה"ב: תרגומי סונטים" (1988) ו"החליל והקוקיה: מבחר משירת אירופה" (1993). בתום שירותו הצבאי עשה תואר ראשון בספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ועסק בהוראה ב"חוות הנוער הציוני". ב-1961 פירסם ספר שירים לילדים, "שירים על בעלי מלאכה" (זיקית). בתחילת שנות השישים הקים עם יצחק קשתי ויהודה ברקוביץ' את הוצאת "דגה", שהוציאה לאור ספרי איכות בתחומי השירה, הפרוזה והמחקר. ספרו המחקרי הראשון, "דברים כחוויתם: עיונים בשירת ביאליק", נדפס בהוצאה זו ב-1964. מאז פירסם כעשרים ספרים בעברית ובאנגלית.
