דנקנר אמנון /// סופר ועורך /// נולד בירושלים, ישראל /// 1946 – 2013 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בירושלים למשפחה שומרת מסורת. למד בבית הספר "מעלה" ושירת בנח"ל. עם שחרורו מצה"ל למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, והיה דובר משרד החינוך והתרבות ודוברו של השר יגאל אלון (1974-1971). ב-1974 קיבל תואר ראשון במשפטים, אך פנה לעבוד כמנהל עבודה בחברה להובלת עפר, שעסקה בין השאר בבניית קו הביצורים בסיני. אחר כך עבד כדובר הסוכנות היהודית (1976-1975).
דיקמן עמינדב /// מתרגם וחוקר ספרות /// נולד בורשה, פולין /// 1958 /// גיל: 67
ביוגרפיה
נולד בוורשה. עלה ארצה עם משפחתו ב-1960 וגדל בתל אביב. התייתם מאביו, המתרגם שלמה דיקמן, בהיותו בן שש. לאחר שירותו הצבאי בחיל המודיעין, עבד כעורך וכבעל טור בעיתונים "על המשמר" ו"דבר". בוגר אוניברסיטת תל אביב בלימודים קלאסיים (1987) ובעל תואר דוקטור בספרות השוואתית ובלימודים רוסיים מאוניברסיטת ז'נווה (1996). כתב את עבודת הדוקטור על התרגומים הפיוטיים לספר תהילים לרוסית, בהדרכתם של ז'ורז' ניבה וג'ורג' שטיינר. ב-2001 התפרסם נוסח מורחב של העבודה כספר (The Pslams in Russian poetry: a history). בשנים 2001-1996 לימד ספרות השוואתית ועברית באוניברסיטת פן-סטייט בפנסילבניה, ארצות הברית. מ-2001 הוא משמש כראש המסלול לתרגום וכמרצה בחוגים לספרות עברית ולספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. כיום מכהן כראש החוג לספרות עברית.
דיין אסי (אסף) /// במאי, תסריטאי, שחקן וסופר /// נולד במושב נהלל, ישראל /// 1945 – 2014 /// גיל
די-נור (פיינר) יחיאל (ק' צטניק) /// סופר /// נולד בסוסנוביץ, פולין /// 1909 – 2001 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב-1909 בסוסנוביץ, פולין, למשפחה חסידית. לפי גרסה אחרת, נולד כקרל צטינסקי ב-1917 בקטוביץ. כיום, בעקבות גילוי תעודת הלידה שלו בפולין, ברור שהגרסה הראשונה היא הנכונה, אך ההטעיה המכוונת שיצר ק' צטניק סביב פרטי הזהות הבסיסיים שלו היא חלק מהמסתורין שאפף את דמותו הבלתי-מפוענחת של האיש, שהטביע את חותמו על האופן שבו תפשו בארץ, ואף בעולם, את השואה ומוראותיה במשך שנים רבות.
דותן ראובן /// משורר, סופר, מחזאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1949 /// גיל: 76
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אמו נפטרה כשהיה בן שמונה והוא גדל בפנימיות ובקיבוצים. ב-1972 נפל אחיו בפעולה בלבנון. בריאיון עם דפנה שחורי (2006) סיפר שאף על פי שהיום הוא נשוי ואב לילדה, כתיבתו – ובעיקר השירה – נובעת מן הבדידות שנטמעה בו בשנות ילדותו.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לארכיאולוגים משה וטרודה דותן. אמו היתה כלת פרס ישראל ובתם של האדריכל הירושלמי לאופולד קראקאואר ורעייתו, הציירת גרטה קראקאואר-וולף. למד בגימנסיה העברית "רחביה" ונסע ללונדון ללימודי אמנות. לימים נהיה גם מוזיקאי וקולנוען. ב-1980 הקים עם שותפו, המלחין והנגן אלי אברמוב, את להקת הגל החדש הישראלי "הקליק". שנה לאחר מכן יצא אלבומה הראשון, "אמא אני לא רוצה להיגמל", שכל שיריו נכתבו ובוצעו על ידי דותן. נמנה עם חלוצי "תרבות שינקין" בתל אביב, שהפיחה ברחוב רוח חדשה והפכה אותו למעוז של אוונגרד ותרבות אלטרנטיבית. במחצית שנות השמונים פתח ברחוב את בית הקפה "שינק-אין" והיה ממייסדי גלריית "תת-רמה". הוא מתגורר ויוצר בתל אביב בשיתוף עם בת זוגו, הקולנוענית דליה מבורך.
דורמן מנחם /// חוקר, עורך, מסאי ומתרגם /// נולד בברלין, גרמניה /// 1909 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברלין להורים שהיגרו אליה שנתיים לפני כן ממזרח-אירופה. גדל בלייפציג והתחנך בבית הספר של אפרים קרליבך, ששילב חינוך יהודי וכללי. בגיל חמש-עשרה, אחרי תקופה של דתיות מופלגת ונטייה לחסידות, הצטרף לתנועת נוער ציונית, וב-1928 יצא לקבוצת הכשרה חלוצית ליד העיר האמלן. ב-1929 התגלתה אצלו שחפת, שסיכנה את סיכוייו לעלות לארץ ישראל, אך בהתעקשותו שיכנע את ראשי תנועתו להקצות לו סרטיפיקט יקר. ב-1931 הגיע ארצה והצטרף מיד לקיבוץ גבעת ברנר. קבלתו לחברות בקיבוץ היתה מלווה בהסתייגות ממגבלותיו הגופניות, וזו פגעה בו עמוקות. אף על פי שהתמיד בישיבתו שם עד יומו האחרון, שררו יחסים מורכבים ומתוחים בינו לבין הקיבוץ כמעט כל חייו. כל השנים היה פעיל בתנועת "הקיבוץ המאוחד" ושותף לטלטלות הרעיוניות שעברו עליה. אחרי מלחמת ששת הימים השתתף בייסודה של התנועה למען ארץ ישראל השלמה, ונמנה עם עורכי ביטאונה, זאת "הארץ".
ביוגרפיה
נולד בתל אביב להורים שעלו ארצה מרוסיה בעלייה השלישית. התחנך בעיר הולדתו וסיים את בית הספר "תיכון חדש״. שירת ב"הגנה", ובשירותו בצה"ל שימש כתב השבועון "במחנה". אחרי שחרורו למד בחוגים למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים ובחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. ב-1952 היה ממייסדי חבורת ""לקראת"" עם נתן זך, בנימין הרושובסקי (הרשב), אריה סיון ואחרים. נמנה עם עורכי הביטאון "לקראת", שממנו ראו אור שלושה גיליונות. החבורה הוציאה לאור בשנים 1954-1953 ארבעה ספרי שירה: "בשלושה", ובו שירים של דור, זך וסיון; "ברושים לבנים", ספרו הראשון של דור; "מגדל שמש" של בן-שאול; וספרו של יהודה עמיחי "עכשיו ובימים אחרים".
