ביוגרפיה
אביו, אמציה ברוך כהן, הקים את "בנימינה", אחת הגימנסיות הראשונות בארץ ישראל. אמו היתה אחותו של המשורר העברי הלל בבל, שפעל בארצות הברית. ספרו הראשון, "חילות ישראל ומלחמותיהם בעבר ובהווה" (י' שמעוני, 1957), ראה אור לפני יום הולדתו העשרים וזכה בפרס משרד הביטחון. בגיל זה כבר כתב רשימות ביקורת במוסף הספרות של עיתון "הבוקר" בעריכת ברוך קרוא, ואחר כך גם ב""דבר"" וב"הארץ". שירת בצבא כעורך בהוצאת מערכות. בעל תואר ראשון ושני בספרות, בחינוך ובפילוסופיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ניו יורק בספרות ובפסיכולוגיה (נושא עבודת הדוקטור: "ניתוח פסיכולוגי וספרותי של יצירת יוסף חיים ברנר"). היה מרצה במוסדות אקדמיים שונים בארץ ובחוץ לארץ. פעילותו האקדמית העיקרית היתה באוניברסיטת חיפה, שבה היה מרצה בחוג לחינוך, עמד בראשו ובראש בית הספר לחינוך והקים בה את המרכז לספרות ילדים. ייסד שם את לימודי הביבליותרפיה. ערך את כתב העת "עיונים בחינוך" והקים את כתב העת "מעגלי קריאה" לעיון בספרות ילדים ואת כתב העת "נפש" לפסיכולוגיה ולטיפול.
כגן אליעזר /// משורר, מתרגם וחוקר /// נולד בסויסלוץ', רוסיה הלבנה /// 1914 – 2000 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסויסלוץ', עיירה ברוסיה הלבנה, ומשם עבר לבריסק דליטא עם משפחתו. שירת בצבא הפולני כקצין. בסוף 1935 עלה לארץ ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס למשטרה המנדטורית ושירת בה עד 1940. בעל תואר שני בספרות עברית, לשון עברית ופילוסופיה. עסק בהוראה בגבעת המורה וניהל את בית הספר. פעל להנהיג לימודי יידיש בבתי ספר תיכוניים. ב-1954 התחיל את תפקידו כמנהל בית הספר התיכון קריית חיים, שבו כיהן עשרים ושמונה שנים. ב-1960 הוסמך כדוקטור (כתב על "מראות שתייה בשירת ביאליק") והתחיל ללמד ספרות עברית בבית הספר הגבוה למדעי היהדות והחברה בחיפה, ועם ייסוד האוניברסיטה עבד שם במשרה חלקית בחוג לספרות עברית. היה פעיל במוסדות אגודת הסופרים המרכזית. עסק רבות בספרות ההשכלה ובתורת המשקל והחרוז, ואף פירסם את הספר "המשקל והחרוז בשירה העברית החדשה". כמו כן ערך את ""צפון"", שנתון לספרות ולאמנות.
ביוגרפיה
גדל ולמד בבאר שבע. ב-1991 סיים תואר ראשון בכתיבה דרמטית בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. השתתף בסדנאות התסריטאות של רוברט מק'קי בניו יורק. מלמד כתיבה ותסריטאות בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, במדרשה לאמנות ב"בית ברל" ובבית הספר "מעלה" בירושלים. משמש כעורך-שותף במגזין לתסריטאות ולכתיבה "דראפט ראשון" בהוצאת איגוד התסריטאים. ב-1997 כתב את התסריט "עיניים שלי", שהיה לסרט טלוויזיה ושעליו היה מועמד לפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה. כמו כן כתב את התסריט לסרט "סדום ועמורה" והשתתף בכתיבת התסריט לסדרה "ארץ קטנה, איש גדול", בבימויו של אברהם הפנר. יותר מחמש שנים כתב תוכניות לערוץ הילדים ולטלוויזיה החינוכית.
ישי אורציון /// סופר ומורה /// נולד בירושלים, ישראל /// 1936 – 2013 /// גיל
ישורון אבות (פרלמוטר, יחיאל) /// משורר /// נולד בנסכיז', אוקראינה /// 1904 – 1992 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר נסכיז' במערב-אוקראינה להוריו ברוך וריקל פרלמוטר. גדל בעיירה קרסניסטאוו בפולין. קיבל חינוך יהודי מסורתי. באוקטובר 1925 עלה ארצה, היה שומר בכרמי ראשון לציון, עבד בפרדסים ובעבודות מזדמנות, התגורר כל שנותיו בתל אביב. ב-1934 פורסם מחזור שיריו הראשון ב"טורים" בעריכת אברהם שלונסקי. באותה שנה נשא לאישה את פסיה יוסטמן. ב-1942 הופיע ספרו הראשון בשמו המקורי יחיאל פרלמוטר, "על חכמות דרכים" (מחברות לספרות). באותה שנה נולדה בתו, הלית, מתרגמת ועורכת. הצטרף ל"הגנה" והשתתף במלחמת העצמאות. ב-1948 החליף את שמו לאבות ישורון. בעשרים השנים האחרונות לחייו פירסם את שיריו בעיתונים ""דבר"" ו"ידיעות אחרונות", בעיקר בערבי חגים, והיה ידוע בקפדנותו בהגהות השירים, עד כדי כתיבה מחדש של שורות ובתים שלמים.
ירושלמי אהרן /// סופר /// נולד בוולוקוביסק, פולין /// 1914 – 2007 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוולוקוביסק, לשעבר פולין, כיום בלארוס. קיבל חינוך יהודי מסורתי. הגיע לארץ כתייר ב-1932, כעבור שנתיים נשא לאישה את הציירת יהודית בלומנפלד ונשאר בארץ. ב-1941 התגייס לצבא הבריטי. במהלך שירותו נפל בשבי הגרמני בפלפונס שביוון. כמה ניסיונות בריחה שלו כשלו, אך לבסוף (במאי 1944) הצליח להימלט. משפחתו בפולין נספתה כולה. על גבורתו באותן שנים זכה ב"אות הלוחם בנאצים" בבריטניה וב"עיטור לוחמי המדינה" בישראל.
יצחקי משה /// משורר וחוקר ספרות /// נולד בטירת הכרמל, ישראל /// 1951 /// גיל: 74
ביוגרפיה
נולד בטירת הכרמל. בעל תואר דוקטור מבית המדרש לרבנים בניו יורק (The Jewish Theological Seminary). מראשי החוג לספרות עברית והשוואתית, דרמה ומבע יצירתי במכללה האקדמית לחינוך "אורנים". מעורכי "קו" "נטוי" – כתב עת לספרות ואמנות היוצא לאור מטעם המכללה. שחקן תיאטרון חובב. פירסם עד כה שישה ספרי שירה: "שב אל האין" (אופיר, 1993); "השמש יבוא ויפנה" (1999); "ועל סביבותיו שב" (2004); נהרות נשאו "קו"לם (2009); "זמן טרופות – דואט" (עם הציירת איריס "קו"בליו, 2010); "לאשר תישא הרוח" (2012).
יצחקי ידידיה /// חוקר ומבקר ספרות /// נולד בירושלים, ישראל /// 1929 /// גיל: 96
ביוגרפיה
נולד ב-1929 בירושלים למשפחה מהיישוב הישן, שעברה תהליך של חילון. למד בבית הספר "תחכמוני" ובגימנסיה העברית. לאחר שנת שירות לאומי החל ללמוד אדריכלות בטכניון, אבל עם פרוץ מלחמת העצמאות גויס והשתתף במלחמה. ב-1953 סיים את לימודי האדריכלות. במסגרת עבודתו כאדריכל תיכנן בתי מגורים רבים ובתי ציבור, בהם בית הכנסת "קוממיות", "בית לייוויק", מרכז לסופרים ועיתונאים ביידיש, קולנוע "אילת" (כולם בתל אביב), מתנ"ס בכרמיאל ועוד. ב-1974, במסגרת הסבה מקצועית, פנה ללימודים בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן. סיים את לימודי הדוקטורט ב-1986. מאז הרצה באוניברסיטת בר-אילן, ב"סמינר הקיבוצים" ובמוסדות אקדמיים נוספים בארץ ובחו"ל.
יפה א"ב (אברהם בנימין) /// מסאי, מבקר ועורך /// נולד בבילצי, בסרביה /// 1924 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבילצי, בסרביה. עלה ארצה ב-1940, למד בבית הספר "הריאלי" בחיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים. היה חבר "ההגנה" ושירת בצה"ל. עבד במערכת "במחנה", ב"קול ישראל", ומ-1950 היה חבר מערכת ""על המשמר"" ועורך המוסף הספרותי שלו (עד 1984). בתפקיד זה היה לו חלק נכבד בעיצוב פניה של הספרות. ראשית כתיבתו ברומנית (1940-1939), ובעברית החל משנת 1943, ברשימות דעה, בביקורת ספרות, רדיו וקולנוע. בתחילת שנות החמישים היה ממייסדי "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא") עם אברהם שלונסקי. ספרו הראשון הוא "שירה ומציאות" (1951).
יערי יהודה /// סופר /// נולד בטארנובז'יג-דז'יקוב, גליציה /// 1900 – 1982 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה טארנובז'יג-דז'יקוב, גליציה. במהלך מלחמת העולם הראשונה התגורר עם משפחתו בעיר טרנוב, שם הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". ב-1920 עלה לארץ ישראל. בדרך לארץ פגש את א"ד גורדון, פגישה שהשפיעה עמוקות על מהלך חייו. בארץ עבד בהכשרת קרקע בקריית ענבים, ולאחר מכן הצטרף לגדוד "שומריה" של "השומר הצעיר" בסלילת כביש. עם חבריו ל"קיבוץ א"' הקים את קיבוץ בית אלפא. לצד עבודתו החקלאית הקים להקת תיאטרון (1924-1921), שהציגה מחזות המבוססים על סיפורים ומיתוסים יהודיים כגון "הגולם" ו"הדיבוק". ב-1926 עזב את הקיבוץ וקבע את ביתו בירושלים, שם עבד כספרן בבית הספרים הלאומי. בשנים 1930-1928 למד ספרנות באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, ולאחר מכן עבד כמורה בקנדה. לאחר חזרתו לארץ עבד בלשכה הראשית של קרן היסוד ומילא תפקידים שונים בשירות משרד החוץ, בהם נספח תרבות בארצות סקנדינביה וקונסול באמסטרדם.
