לרנר מוטי /// מחזאי ותסריטאי /// נולד בזכרון יעקב, ישראל /// 1949 /// גיל: 76
ביוגרפיה
נולד בזכרון יעקב, דור חמישי בארץ. סיים לימודי תואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים והתכוון להיות מתמטיקאי, אך במלחמת יום הכיפורים ב-1973 הצטרף למחאה הציבורית נגד ממשלת גולדה מאיר ומשה דיין, והחליט לפרוש מלימודי התואר השני ולעבור לעיסוק ב"תיאטרון", לאחר שהשתכנע שניתן להשפיע באמצעותו על הפוליטיקה והחברה. ב-1976 השתלם בבתי ספר ל"תיאטרון" באנגליה ובארצות הברית, וב-1977 העלה את יצירתו הראשונה ל"תיאטרון": "דונים" (תרכובת משובשת של המילים א"דונים" וני"דונים"), הצגת רחוב ניסיונית שהועלתה על ידי הקבוצה העצמאית "מדוגה", שהקים בחסות "תיאטרון" ירושלים. עם אותה קבוצה הפיק וביים עד 1978 עוד שתי הצגות רחוב, שבעיקרן היו אנטי-מלחמתיות. בהמשך (1983-1978) היה במאי ודרמטורג ב"תיאטרון" "החאן" הירושלמי, שם ביים את "צהריים קסומים" ו"לפוצץ אותם", ואף כתב וביים לנוער את "אגדת שלושה וארבעה" (על פי ח"נ ביאליק).
ביוגרפיה
בנו של המשורר יעקב לרנר (1918-1879). נולד בזדולבונוב (אז פולין, כיום אוקראינה). עלה ארצה ב-1925. למד בגימנסיה העברית "הרצליה". בשנים 1933-1929 למד פילוסופיה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה לתואר ראשון באוניברסיטת לונדון. בתקופת שהותו שם עבד במערכת כתב העת "העולם" ועסק בהוראה. שב ארצה ב-1933. מ-1937 נמנה עם חברי מערכת "דבר" ופירסם שם ובבמות נוספות רשימות בענייני אמנות. במשך כעשור, עם הפסקות, ערך את מדור הספרות והאמנות של "דבר". כמו כן סייע לברכה חבס בעריכת "ספר מאורעות תרצ"ו". ספרו "אמני מופת בחייהם וביצירתם, מג'וטו עד ורמיר" (1957) ראה אור ככרך העשירי של האנציקלופדיה לילדים "מעיין". מתחילת שנות הארבעים החלו להופיע תרגומיו מצרפתית ומאנגלית. הבולטים שבהם: "קורות האמנות" מאת א"ה גומבריך (1957, מתרגם-שותף: חנוך קלעי); וינסטון צ'רצ'יל – מנהיג במערכה: פרקי זכרונות, מסות, מאמרים ונאומים בהם עיקרי "דבר"יו על הציונות וארץ-ישראל (1941, תרגום ועריכה); "הנסיך הקטן" מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי (1952). מיוזמי הקמת קריית הציירים בצפת (אחרי מלחמת העצמאות) ובית הסופר בירושלים (אחרי מלחמת ששת הימים).
לרמן ישראל /// סופר /// נולד בקוסוב, פולין /// 1923 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר קוסוב, פולין. ב-1925 עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בעכו. עם פרוץ מאורעות תרפ"ט נטשה המשפחה את ביתה ועברה להתגורר בשכונת נשר ליד חיפה, שם עברה עליו ילדותו. בתום לימודיו היסודיים עבר לגימנסיה בחיפה, ובשנה האחרונה ללימודיו יצא להכשרה באשדות יעקב. ב-1942 התנדב לבריגדה היהודית. ב-1946 ייסד עם חבריו לבריגדה את מושב רמות נפתלי. לאחר מלחמת העצמאות השתקע עם משפחתו בטבעון ועבד כמנופאי בבית החרושת למלט "נשר" ליד חיפה. זכה בפרסים ספרותיים רבים, ובהם פרס מטעם "סמינר אורנים", עיטור אנדרסן, פרס "ספרות ילדים ונוער" של אוניברסיטת חיפה ופרס זאב על מפעל חיים.
ביוגרפיה
נולד ברמת גן. לאחר שחרורו מצה"ל למד סוציולוגיה ופסיכולוגיה לתואר ראשון ופסיכולוגיה חברתית לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. עובד כיועץ ארגוני וכן מלמד כתיבת פרוזה ומרצה לפסיכולוגיה ארגונית במכללה למִנהל. בנוסף, היה חבר במערכת כתב העת "תיאוריה וביקורת" ופירסם כמה מאמרים. ב-1980 החל את לימודי הדוקטורט במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים. לאחר שלוש שנים נטש את לימודי הדוקטורט ופירסם את ספרו הראשון, רומן בשם "רשימותיו הנסתרות של סגני" (ספרית פועלים). ספר מקורי וחדשני זה לא הותיר בשעתו חותם של ממש בקריית הספר הישראלית, אך לאחר כמה שנים זכה להערכה רבה.
ביוגרפיה
נולד ברחובות וגדל בגבעתיים, בן יחיד למשפחה של ניצולי שואה מצ'כיה. אביו זישה, שהיה קצין בצבא הצ'כי, איבד אישה ובן במלחמת העולם השנייה, ואימו שינדל עברה כמה הפלות לפני שנולד. עד גיל שש דיבר בשפת אימו, צ'כית, ואז הכריז שלא ידבר בה עוד. למד בבית הספר לאומנויות רננים ולאחר מכן בתיכון ע"ש תלמה ילין. הפסיק את לימודיו בכיתה יו"ד, ועבד כנער שליח וכשוליה לצלמי עיתונות. בתקופה הזאת התנסה במגוון סוגי אומנות: למד צילום, השתתף בסדנה מטעם אגודת "קולנוע לנוער" (אגודה שהקים בשנות השישים של המאה העשרים מבקר הקולנוע שלמה שמגר, במטרה לקרב צעירים לקולנוע האומנותי), השתתף בסדנת התיאטרון לצעירים של "צוותא" ולמד ריקוד בלהקת "בת דור". לסקלי, שלא התגייס לצבא, נסע בגיל עשרים ושתיים להולנד, ובמשך ארבע שנים למד במגמת מולטימדיה באקדמיה הפתוחה בהאג. שם עסק בסוגים שונים של אומנות, כמו אומנות פלסטית, צילום, וידאו ארט ואומנות מיצג, והחל לעסוק ב"שירה חזותית" באנגלית, שילוב המילים בדימויים חזותיים.
לנדר (אלעד) פנחס /// משורר, מבקר ומתרגם /// נולד ברופשיץ, גליציה /// 1905 – 1987 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברופשיץ, גליציה. למד בחדר ולאחר מכן בבית מדרש למורים יהודים בקראקוב, אך עבד כמורה במשך זמן מועט. בשנים 1930-1931 השתתף בעריכת הדו-שבועון "העתיד", ביטאון הסתדרות "החלוץ" בפולין. ב-1937 עלה לישראל. תחילה עבד בחקלאות בקבוצת כנרת ובמקווה ישראל. בהמשך עבד כעיתונאי בעיתון ""הארץ"". פירסם מאמרי ביקורת בתחום הספרות והאקטואליה גם בכתבי העת "מאזניים", "גזית" ו"תמורות". תקופות מסוימות עבד בכתב העת "הדאר" בניו יורק ובכתב העת "הדרום" בבואנוס איירס. מתרגומיו: "אותיות מספרות" של רוזה וול (1948); "אותלו" של שקספיר (1959); "האיש הקטן" של קסטנר (1964).
ביוגרפיה
נולד בסגד, הונגריה, להורים חרדים-ציונים. למד בחדר ובישיבה. בתקופת השואה הועסק בעבודות כפייה בברגן-בלזן ובטרזינשטט. ב-1945, במסגרת תנועת "בני עקיבא", הוכשר בכפר הנוער הדתי בדסק לקראת עלייה ארצה. בסוף 1946 הגיע לצרפת ומשם ניסה לעלות ארצה באופן בלתי לגאלי באוניית המעפילים "המעפיל האלמוני". האונייה נתפשה על ידי הבריטים והוא נשלח לקפריסין. ב-1947 עלה ארצה ונשלח ללמוד בישיבת "בני עקיבא" בכפר הרא"ה, אחר כך למד בבית הספר החקלאי "כפר הנוער הדתי" ובסיימו התגייס לצה"ל. בתום שירותו הצבאי למד ספרות, פסיכולוגיה, מקרא ופילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 1968-1969 למד צרפתית ותולדות האמנות באוניברסיטת גתה בשטרסבורג. מ-1966 ועד 1999 לימד באוניברסיטת בר-אילן, שבמסגרתה קיבל את התואר פרופסור לספרות כללית והשוואתית. בצד מחקריו האקדמיים המשיך לעסוק בהוראה ובפיתוח תוכניות לימודים לבתי ספר ממלכתיים-דתיים.
לנדא לואיס /// מתרגם וחוקר ספרות ופולקלור /// נולד במנדוסה, ארגנטינה /// 1936 /// גיל: 89
ביוגרפיה
נולד ב-1936 במנדוסה, ארגנטינה. ב-1954 עלה ארצה במסגרת גרעין של "השומר הצעיר" והתיישב בקיבוץ רשפים. את לימודי התואר הראשון שלו בספרות עברית ובהיסטוריה ואת לימודי התואר השני בספרות עברית עשה באוניברסיטת חיפה. עבודת התזה שלו, שהושלמה ב-1976, עסקה בניתוח יסודות מימטיים בסיפורו של ש"י עגנון "והיה העקוב למישור". ב-1980 השלים את עבודת הדוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים, שהוקדשה לניתוח האנתולוגיה של מדרשים וביאורים תורניים "מעם לועז" מאת יעקב כולי, שפורסמה בלדינו במאה השמונה-עשרה. לאורך השנים לימד ספרות ופולקלור באוניברסיטאות חיפה ובן-גוריון בנגב.
ביוגרפיה
נולד במלינוב, ווהלין, אוקראינה. בילדותו קיבל חינוך עברי ומסורתי. במלחמת העולם הראשונה ובשנות המהפכה עזב את ביתו והתגורר במקומות שונים באוקראינה ובדרום-רוסיה, ובין השאר היה מורה לעברית. עם סיום המהפכה הבולשביקית שירת כמה חודשים כחייל בצבא האדום, והגיע ב-1917 ליקטרינוסלב, שם פגש לראשונה את שלונסקי ואת אברהם וילנסקי, לימים חתנו של המשורר שאול טשרניחובסקי. לאחר פרוץ הפרעות ב"תחום המושב" בימי מלחמת האזרחים עזב את הצבא, וב-1920 עלה לארץ וניסה להתערות בשׂרונה שבגליל התחתון, ואחר כך בעבודות ייעור בבן-שמן. עד 1921 ניסה, עם שלונסקי ועם המאירי, לייסד כתב עת ספרותי בשם "טרפים", אך הניסיון לא צלח. בשנים 1922-1915 כתב יומן שכינה אותו "יומוני", המתעד את ימי נעוריו באוקראינה עד סוף "תקופת העמל" שלו במסגרת מפעלי העבודה והיישוב של בני העלייה השלישית. יומן זה הוא מן התעודות האישיות המפורטות והחשובות של תקופה זו. נמנה עם משורריה הייצוגיים של העלייה השלישית.
