חיים אסתי ג' (גולדשטיין, אסתר) /// סופרת /// נולדה ביפו, ישראל /// 1963 /// גיל: 62
ביוגרפיה
נולדה ביפו לזוג ניצולי שואה. גדלה בחיפה, שירתה בחיל הים ולאחר השירות הצבאי נסעה לארצות הברית בשליחות הסוכנות היהודית, לביים מחזות. למדה מחול, ובהמשך השלימה תואר ראשון בלימודי תיאטרון ומשחק באוניברסיטת תל אביב. שיחקה בתיאטראות, בין השאר בתיאטרון "הקאמרי", במחזותיו של חנוך לוין.
חזנוב רוחמה /// נולדה בביירות, בירת לבנון, להוריה רבקה ושאול, עולים ציו /// נולדה בביירות, לבנון /// 1922 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בביירות, בירת לבנון, להוריה רבקה ושאול, עולים ציוניים מרוסיה, שיצאו מהארץ כדי להתבסס כלכלית. עד גיל עשר חיה בעיר חאלב, סוריה, שם ניהל אביה סניף של "כרמל מזרחי". ב-1922 נפטר האב, והמשפחה חזרה ארצה והתיישבה בגדרה. למדה בסמינר למורים "מזרחי" בירושלים. בעת לימודיה הצטרפה לתנועת "המחנות העולים". היא הצטרפה גם לקבוצת "החוגים", שלימים ייסדה את קיבוץ בית השיטה, ונשלחה לעין חרוד ללמוד טיפול בילדים בגיל הרך (1932). שם פגשה את הסופר דוד מלץ, שנפרד מהסופרת יהודית מנש, ונישאה לו. השלימה תואר ראשון בספרות עברית ובהיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. לימים סיימה גם תואר שני באותם המקצועות. התמסרה לחינוך מיוחד.
חזן-רוקם גלית /// חוקרת ספרות, משוררת, עורכת ומתרגמת /// נולדה בהלסינקי, פינלנד /// 1945 /// גיל: 80
ביוגרפיה
נולדה בהלסינקי, פינלנד, שם למדה בבית הספר היהודי. עלתה לישראל ב-1957. למדה בבית הספר היסודי "רביבים" ובתיכון בקריית חיים. קיבלה תואר ראשון בספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. למדה במסלול ישיר לדוקטורט (נושא המחקר: "פתגמים בסיפורי עם: יחסים מבניים בין פתגמים וסיפורים", 1978). מלמדת מ-1970 באוניברסיטה העברית, פרופסור מן המניין מ-1998 בחוג לספרות עברית ובתוכנית לפולקלור יהודי והשוואתי. מספריה: "אדם לאדם גשר: פתגמים של יהודי גורגיה בישראל" (1993); "רקמת חיים:" "היצירה העממית של ספרות חז"ל" (1996); Tales of the neighborhood: Jewish narrative dialogues in late antiquity (2003). מכהנת בקתדרה ע"ש מקס ומרגרטה גרונולד לפולקלור. ממקימות המרכז הירושלמי הפמיניסטי לשלום "בת שלום" (1994).
חומסקי גילית /// משוררת וסופרת /// נולדה בבני ברק, ישראל /// 1978 /// גיל: 47
ביוגרפיה
נולדה בבני ברק וקיבלה חינוך דתי-לאומי. בעלת תואר שני במדעי המדינה וכיום דוקטורנטית לספרות באוניברסיטת בר-אילן. פירסמה שלושה ספרי שירה: "הבוקר של כריסטופר" (גוונים, 2002); "צל התאנה" (2006); "ניקולאס יוז חוקר בקוטב הצפוני" (2010). שיריה ראו אור גם בכתב העת "עכשיו" ובכתב העת הדתי "משיב הרוח".
חבשוש חבצלת /// משוררת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1950 – 1984 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה וגדלה בתל אביב. התפרסמה בתחילת שנות השבעים בעקבות רומן עם הסופר פנחס שדה ובעקבות שערורייה שפרצה ב-1973 כאשר מכתבים אינטימיים שכתבה לו ראו אור בספר "התמסרות" בעריכתו. סבלה ממחלת נפש וכשהיתה בת שלושים וארבע התאבדה.
ביוגרפיה
נולדה באליטה שליד וילנה. אביה, ישראל חבס, היה סוחר, עסקן ציבור ופעיל תרבות בחוגי היהדות הדתית-לאומית. ב-1907 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת נווה צדק. למדה שם בבית הספר לבנות ולאחר מכן בסמינר לוינסקי למורות ולגננות בתל אביב. את ראשית צעדיה בכתיבה עשתה בחסותו ובעידודו של מורהּ, יוסף חיים ברנר. סיפורה הראשון פורסם ב-1922 בכתב העת "התחלה" של ההסתדרות, ובהמשך אותו העשור הוסיפה ופירסמה סיפורים בירחון "הדים" ובשבועון "הפועל הצעיר". משנוסד היומון "דבר" ב-1925 נעשתה ממשתתפיו הקבועים ברשימות ובסיפורים קצרים, שהוקדשו בדרך כלל לנושאים חברתיים, ובמיוחד לדמויות של ילדים סובלים ועניים. ב-1931 ייסדה עם יצחק יציב את "דבר" לילדים, והשתתפה בו בקביעות עשרות שנים. משנות השלושים התרחבו תחומי הכתיבה והסיקור שלה ב"דבר", ולימים גם ב"דבר" השבוע, והקיפו שלל נושאים מהווייתו המדינית, ההתיישבותית והצבאית של היישוב העברי מתקופת המרד הערבי ועד לאחר הקמת המדינה. "כתבת השטח הראשונה", כינה אותה מרדכי נאור (2004), בציינו את חלוציותה כעיתונאית-מדווחת ממוקדי התרחשות מגוונים בארץ ומחוץ לה. בין השאר ליוותה בכתיבתה את קורותיהם של ניצולי השואה על אדמת אירופה ובתהליך היקלטותם בארץ ואת פרשת ההעפלה. עבודתה החרוצה בכתיבה ובעריכה מקיפה כשישים ספרי תיעוד וסיפורת לנוער ולמבוגרים, שחלקם נעשו למקורות היסטוריים בפני עצמם, ובולטים בהם מאורעות תרצ"ו (1937) וספר העליה השניה (1947). ערוץ מיוחד בכתיבתה הוא ביוגרפיות של חלוצים, מנהיגים ואנשי רוח שטבעו את חותמם בתולדות היישוב, כגון רחל המשוררת (1934), אלכסנדר זייד (1938), דוד בן-גוריון (1952) והנרייטה סולד (1960). בשנות הארבעים נמנתה עם מייסדי הוצאת עם עובד וערכה בה עשרות ספרים לילדים ולנוער. בשנות החמישים התלוותה לבעלה, חבר הכנסת דוד הכהן, בכהונתו כשגריר ישראל בבורמה ובשליחויות נוספות במזרח הרחוק, והעלתה את רשמיה משם בספרים אחדים, ובהם עולמות רחוקים (1956) ופגודות הזהב (1959).
ח'ורי נידאא /// משוררת /// נולדה בפסוטה, ישראל /// 1959 /// גיל: 66
ביוגרפיה
נולדה בכפר פסוטה שבגליל. בגיל ארבע-עשרה נשלחה לפנימיית מנזר קתולי בנצרת. בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ובספרות השוואתית מאוניברסיטת חיפה (1998), ותואר שני בחינוך ובמדעי ההתנהגות מאוניברסיטת לטביה (2000). עסקה בהנחיית מורים בנושא היצירתיות בחינוך (2002-1998). מרצה בכירה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון מ-2005. זכתה בפרס היצירה מטעם משרד החינוך והתרבות (1995), בפרס היצירה לספרות מטעם משרד התרבות, המדע והספורט (2000), ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2012). השתתפה בכנסים לשירה בארץ ובעולם.
זרחי נורית /// סופרת ומשוררת /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1941 /// גיל: 84
ביוגרפיה
נולדה בירושלים לאביה, הסופר ישראל זרחי (1947-1909), ולאמה המורה אסתר (לבית חננית). בגיל חמש נתייתמה מאביה. בעקבות פטירת האב עברו האם ושתי בנותיה לקבוצת גבע, שם התחנכה כילדת חוץ. סיימה את בית הספר התיכון בעין חרוד, ובתקופת שירותה הצבאי למדה בערבים. בעלת תעודת הוראה מסמינר לוינסקי ותואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב. עוסקת בעיתונאות ובהוראת ספרות, ספרות ילדים וכתיבה יוצרת. חיה בתל אביב משנות השבעים.
ביוגרפיה
נולדה בירושלים. אביה יליד לודז', שעלה ארצה ב-1926, הוא צבי זמיר, בעבר אלוף פיקוד דרום וראש המוסד. אמה נולדה בירושלים. בשנת חייה הראשונה התגוררה עם משפחתה בבאר שבע, לאחר מכן שהתה המשפחה בלונדון, וב-1968 השתקעה בשכונת צהלה בתל אביב. למדה בבית ספר יסודי ממלכתי-דתי ובתיכון "עירוני י"ד" בשיכון דן. בצבא שירתה בפו"ם, ואחרי השחרור עבדה בעבודות שונות: עוזרת בית, מרכזנית לילה, ובמשך שבע שנים מגיהה ועורכת ב""מעריב"". בסוף שנות השמונים החלה ללמוד באוניברסיטת תל אביב. את התואר הראשון השלימה ב-1995 בפילוסופיה וספרות עברית, ואת התואר השני קיבלה בחוג לספרות עברית ב-2005. עבודת התזה שהגישה עוסקת בסופר היידי י"י זינגר. במשך עשר שנים (2007-1997) לימדה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב ועסקה בסיפור היידי הקצר ובסיפור החסידי.
ביוגרפיה
נולדה בעיראק. היתה פעילה בתנועת המחתרת היהודית בעיראק, ובה למדה עברית. התייתמה מאמה בגיל צעיר וב-1949 עלתה לארץ דרך טהרן, עם אחיה ואחותה. אביה, שנפצע בפרעות, לא הצטרף לילדיו. עם עלייתה ארצה נשלחה לקיבוץ רמת יוחנן. בזכות ידיעת העברית שלה גויסה ב-1950 על ידי התנועה הקיבוצית לקלוט את הצעירים היהודים שעלו מעיראק ונשלחו לקיבוצים ברחבי הארץ. נישאה ב-1953 ועברה לגור ברמת גן, שם היא מתגוררת עד היום.
