תומר (טייטלבוים) בן-ציון /// משורר, סופר, מחזאי ומתרגם /// נולד בבילגוריי, פולין /// 1928 – 1998 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבילגוריי, פולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטה משפחתו לרוסיה, הוגלתה לסיביר וברחה לסמרקנד, שם שהה בבית יתומים. בגיל אחת-עשרה פירסם את שירו הראשון ברוסית. בן שתים-עשרה הועבר לטהראן ומשם הגיע ארצה (פברואר 1943), בעליית "ילדי טהראן", והתחנך במוסד החינוכי במשמר העמק. בגיל שש-עשרה פירסם את שירו הראשון בעברית בעידודו של אברהם שלונסקי, ומאז התפרסמו שיריו בבמות שונות. ב-1947 היה ממקימי קיבוץ רבדים, לחם בפלמ"ח בגוש עציון ובמאי 1948 נפל בשבי הלגיון הירדני. לאחר שחרורו למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1959 יצא לאור קובץ שיריו "נהר חוזר" (מחברות לספרות). כיהן כעורך הספרותי של "משא" בעיתון "למרחב" וכמרצה לספרות. שימש כנספח תרבות בשגרירות ישראל בברזיל (1968-1966) ולאחר מכן היה יועצו של השר יגאל אלון (1977-1969). קובץ שיריו השני, "על קו המשווה", יצא ב-1969. בתחילת שנות השבעים היה ממייסדי התאחדות אגודת הסופרים בישראל וכיהן כיו"ר שלה בשנים הראשונות לקיומה. בשנותיו האחרונות היה חבר הנהלת "הבימה" והיה מתומכי הקמת תיאטרון "גשר".
שפיגל ישעיהו /// סופר, משורר ומסאי בשפת היידיש /// נולד בלודז', פולין /// 1906 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלודז', בפרבר העוני היהודי באלוט. למד בחדר, בבית ספר עממי ובתיכון. עד מלחמת העולם השנייה היה מורה בבית ספר של רשת החינוך של "הבונד", "ציש"אָ". עם פרוץ המלחמה נמלט לוורשה. עם כניסת הנאצים לעיר חזר ללודז' ונכלא שם בגטו, שבו איבד את בתו היחידה. לאחר חיסול הגטו נשלח לאושוויץ. משם נשלח למחנה עבודה בגרמניה. לאחר השחרור חזר ללודז', שם נודע לו כי כל בני משפחתו נרצחו באושוויץ. ב-1951 הגיע לישראל והתיישב בגבעתיים. עבד בשירות המדינה עד 1963, אז יצא לגמלאות. כרבים מבני דורו, סופרי שארית הפלֵטה, החל את דרכו הספרותית בשירה. ספר ביכוריו, "מיטן פּנים צו דער זון" (עם הפנים לשמש), נדפס בלודז' ב-1930. ספר הפרוזה הראשון פרי עטו, "מלכות גטו", ראה אור ב-1947 (יש האומרים כי זהו ספר הפרוזה הראשון ביידיש שראה אור בפולין לאחר שחרורה). נדפסו בו נובלות שכתב בשנות השואה, שאותן הטמין בגטו לודז' ומצא בחורבותיו לאחר שובו לעיר. אחריו ראו אור "שטערן איבערן געטאָ" (כוכבים מעל לגטו, 1948); "מענטשן אין תּהום" (אנשים בתהום, 1949); ליכט פֿון אָפּגרונט (אור מן התהום, 1953); "ווינט און וואָרצלען" (רוח ושורשים, 1955); "די בריק" ("הגשר", 1963); הרומן האוטוביוגרפי "שטיגן צום הימל" (מדרגות לשמים, 1966); פֿלאַמען פֿון דער ערד (להבות מן האדמה, 1966); "די קרוין" (הכתר, 1973); שטערן לײַכטן אין תּהום (כוכבים מאירים בתהום, 1976); "צוויי דערציילונגען" ("שני סיפורים", 1978); "הימלען נאָכן שטורעם" (שמים לאחר הסערה, 1984). מלבדם פירסם ספרי שירה ומסות על ספרות וסופרי יידיש.
ביוגרפיה
נולדה בפולין. עברה את מלחמת העולם השנייה כילדה בוורשה, ובנעוריה עלתה ארצה. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. חיברה עבודת גמר לתואר השני על נושא השואה בספרות העברית (1967), ועבודת דוקטור על הרומן ההיסטורי העברי במאה העשרים (1981). עם ייסודו של מכון כץ לחקר הספרות העברית באוניברסיטת תל אביב ב-1970 הצטרפה לסגל החוקרים שלו, ופעלה בו קרוב לשלושים שנה, עד פרישתה לגמלאות. במסגרת זו נמנתה עם עורכי המהדורה האקדמית של שירת ביאליק (א'-ג', 1983; 1990; 2000) בהנהגתו של דן מירון.
ביוגרפיה
נולדה בקראקוב, פולין. בעת מלחמת העולם השנייה שהתה במחנות ריכוז, בהם פלאשוב, אושוויץ וברגן-בלזן. עלתה לישראל במסגרת העלייה הבלתי-לגאלית ב-1948, ובדרך לארץ היתה עצורה בקפריסין. בעלת תואר ראשון ותואר שני בתנ"ך ובלשון מטעם אוניברסיטת תל אביב. עסקה בהוראת מקרא וספרות, וכיום מפעילה יוזמות תרבותיות במושב מכמורת.
ביוגרפיה
נולד בברלין, גרמניה. בהיותו בן שבע עלה לארץ עם אחיו במסגרת "עליית הנוער", והתחנך במוסדות ובמשפחות אומנות. למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בעל תואר מוסמך בהיסטוריה (1969). עבד כעורך בשירות הסרטים הישראלי. מ-1968 פירסם סיפורים קצרים, בעיקר בכתב העת "קשת". פריצתו הספרותית היתה עם פרסום רומן הביכורים שלו, "העשב והחול" (ספרית פועלים, 1978). הספר שהה חודשים אחדים ברשימת רבי-המכר וזכה לביקורות רבות, חלקן נלהבות ואחרות צוננות.
שוורץ יגאל /// חוקר ספרות ועורך /// נולד ברמת גן, ישראל /// 1954 /// גיל: 70
ביוגרפיה
נולד ברמת גן. החל את לימודיו התיכוניים בפנימייה הצבאית בתל אביב וסיימם בתיכון "בליך" ברמת גן. לפני שירותו הצבאי שימש מדריך חבורות רחוב בנתיבות. מ-1976 למד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובו עשה את שלושת תאריו (1980, 1983, 1989). עבודת הדוקטור שלו, בהדרכת גרשון שקד, הוקדשה לאמנות הסיפור של אהרן ראובני. החל ללמד בחוג ב-1982, ומ-1998 עד 2000 עמד בראשו. ב-2000 עבר למחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (מ-2007 כפרופסור מן המניין). הוביל מהלך של שדרוג המחלקה והרחבתה, עמד בראשה שנים אחדות, וכן הקים ופיתח בצדה את "מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית", המקיים מפעלי מחקר ארוכי טווח ואוצר את ארכיוניהם של סופרים ישראליים בולטים מבני "דור המדינה". במסגרת המכון ייסד ב-2005 את סדרת הספרים "מסה קריטית" לחקר הספרות. כמו כן ערך את שני כתבי העת האקדמיים של המחלקה, "מכאן" ו-BGU Review. ב-2007 יזם את "לקסיקון "הקשרים" לסופרי ישראל", עמד בראש מועצת המערכת שלו וערך אותו בפועל. היה עמית מחקר באוניברסיטת אוקספורד (1990-1989) ופרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד (1994-1993) ובאוניברסיטה של מישיגן, אן-ארבור (2004-2003).
שגיא יעקב (בן זידל) /// משורר /// נולד בזמברוב, פולין /// 1937 /// גיל: 87
ביוגרפיה
נולד בזמברוב, פולין. ב-1941 פלשו הגרמנים לעיר הולדתו. אביו, שנחשב לעילוי, נרצח באותה שנה ונטמן בקבר אחים. שגיא ומשפחתו נמלטו ליערות. ב-1943 נרצחו אמו ואחיו. בסוף המלחמה, בהיותו בן תשע, עלה ארצה, נקלט בחברת הילדים ביגור ואומץ על ידי משפחה מהקיבוץ. בתוך שלושה חודשים למד את השפה העברית ושכח את השפה הפולנית. ב-1956 התגייס לצנחנים, וב-1959 עלה לקיבוץ מלכיה, התחתן והתיישב במקום. ב-1971 עברה המשפחה להתגורר בנצרת, וכארבע שנים לאחר מכן עברה למושב בני יהודה ברמת הגולן. בשנים אלה החל לפרסם לראשונה את שיריו בביטאונים הקיבוציים. עבד במשך שנים רבות כבוקר ומאוחר יותר מונה למזכיר ולגזבר. במקביל שלח ידו בכתיבה ובפיסול בעץ. ב-2004, בעקבות מחלת הפרקינסון עמה הוא מתמודד, עבר עם אשתו להתגורר במושב הגמלאים פרוטיאה בשרון.
ריבנר טוביה (קורט אריך) /// משורר, מתרגם, עורך וחוקר ספרות /// נולד בברטיסלבה, סלובקיה /// 1924 – 2019 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברטיסלבה, סלובקיה. אביו מוריץ מנפרד, אמו אלזה לבית גרינוולד ואחותו אליס (ליצי) נרצחו באושוויץ ב-1942. למד שמונה שנים בבתי ספר בלשון הגרמנית ושנה נוספת בגימנסיה סלובקית. עם סילוק היהודים מבתי הספר עשה בהכשרה תיכונית (חצי יום עבודה, חצי יום לימודים), תחילה בדרום-סלובקיה, ואחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה בבאנסקה ביסטריצה. בראשית מאי 1941 הגיע ארצה עם שמונה חברי "השומר הצעיר" ונשלח לקיבוץ מרחביה, שם הוא מתגורר עד היום. בקיבוץ עבד בענפי חקלאות שונים, בעיקר כרועה צאן. ב-1944 נשא לאישה את עדה קליין, שנספתה בתאונה קטלנית בפברואר 1950 בהותירה אחריה את בתם המשותפת, מרים, בת שבעת החודשים. ריבנר, שנפצע בתאונה, עבר תהליך שיקום ובסוף 1950 החל ללמד ספרות כללית בכיתות העליונות של המוסד החינוכי המקומי ועבד כספרן. ב-1953 נישא שנית לפסנתרנית גלילה יזרעאלי, בת קיבוץ עין חרוד. לשניים נולדו שני בנים: עידן ומורן. ב-1963 יצא עם משפחתו לשליחות בשווייץ. בסוף 1966, עם שובו ארצה, הוזמן ללמד ספרות בסמינר התנועה הקיבוצית "אורנים". ב-1972 הוזמן ללמד ספרות כללית באוניברסיטאות תל אביב וחיפה. באוניברסיטת תל אביב לימד עד 1974. באוניברסיטת חיפה כיהן כפרופסור לספרות עד פרישתו ב-1993.
רותם יהודית /// סופרת ועורכת /// נולדה בבודפשט, הונגריה /// 1942 /// גיל: 82
ביוגרפיה
נולדה בבודפשט, הונגריה, בזמן מלחמת העולם השנייה. משפחתה השתייכה לזרם האורתודוקסי האדוק. אמה אסתר-אליזבט, נצר למשפחת חת"ם סופר, ואביה פנחס (פאול) ויינגרטן, בוגר ישיבות, פעיל בתנועת "צעירי אגודת ישראל" ושותף בעסק הטקסטיל המשפחתי. בהיותה בת שנתיים חולצה מהונגריה עם משפחתה ב"רכבת קסטנר" והגיעה למחנה ברגן-בלזן, שבו שהו שבעה חודשים. לאחר מכן המשיכו לתחנת ביניים בשווייץ, ולבסוף עלו לארץ ישראל. בילדותה גרה בגבעת שמואל, ומאוחר יותר עברה המשפחה לשכונה חרדית בבני ברק. בגיל שבע-עשרה סיימה תיכון חרדי לבנות והשלימה תעודת בגרות ותעודת הוראה בלימודים אקסטרניים. בת שמונה-עשרה נישאה לתלמיד ישיבה ועברה ליישוב רכסים. בעלה למד ב"כולל" והיא עבדה כמורה ופירנסה את המשפחה. ילדה שמונה בנות ובן, שתיים מבנותיה נפטרו. בגיל שלושים ושלוש החלה במסע אל מחוץ לעולם החרדי, שהסתיים לאחר חמש שנים בגירושים מבעלה. בנה בחר להישאר בעולם הישיבות ושש בנותיה הצטרפו אליה. לפרנסתה עסקה בעריכת עלוני חברות ושימשה סופרת צללים.
רוכמן לייב /// סופר בשפת היידיש /// נולד במינסק-מזובייצקי, פולין /// 1918 – 1978 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר מינסק-מזובייצק, פולין. התייתם מאביו בהיותו בן חמש. בנעוריו התחנך בחצרו של הרבי מפוריסוב באוטבוצק. מאוחר יותר למד לימודי קודש וחול בישיבת "עמודי תורה" בוורשה, וקיבל סמיכה לרבנות בגיל שש-עשרה. כעבור כשנה עזב את מצוות הדת והחל לפרסם רשימות בעיתונות היהודית בוורשה. ב-1936 הצטרף למערכת העיתון היידי "ווארשאווער ראַדיאָ". עם פלישת הגרמנים שב עם רעייתו לעיר הולדתו. לאחר חיסול הגטו באוגוסט 1942 נשלחו למחנה עבודה. הם הצליחו להימלט מהמחנה ולמצוא מסתור בבית איכרים בכפר.
