דיין אסי (אסף) /// במאי, תסריטאי, שחקן וסופר /// נולד במושב נהלל, ישראל /// 1945 – 2014 /// גיל
גרוסמן דויד /// סופר ומסאי /// נולד בירושלים, ישראל /// 1954 /// גיל: 71
ביוגרפיה
נולד בירושלים וגדל בשכונות קרית היובל ובית הכרם. אמו ילידת הא"רץ" ואביו נולד בעיירה דינוב ליד לבוב, גליציה, ועלה ארצה ב-1936. בילדותו ובנעוריו השתתף בשידורי "קול ישראל" לילדים ככתב צעיר וכשחקן בתסכיתים. שירת בצבא בחיל המודיעין ולאחר מכן למד פילוסופיה ותיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנות השבעים והשמונים עבד ב"קול ישראל" בכתיבה, בעריכה ובהגשה של תוכניות לילדים, וכן כעורך וכמגיש יומנים במחלקת החדשות. ב-1988 עזב את עבודתו ברדיו על רקע עימות פוליטי עם הממונים עליו, ומאז הוא מייחד את זמנו ליצירתו הספרותית. הוא מתגורר עם משפחתו במבשרת ציון.
ביוגרפיה
נולד וגדל בקיבוץ דן בגליל העליון, כיום מתגורר בברלין. כשהיה בן שתים-עשרה עבר עם משפחתו לווינה לשלוש שנים, ולמד שם בבית הספר האמריקני. למד תואר ראשון בספרות וחינוך באוניברסיטה העברית ותואר שני בחינוך בין-תרבותי בברלין. כיום (2021) כותב עבודת דוקטורט במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בנושא גלובליזציה וספרות עולם עברית בת זמננו. ערך את כתב העת "סדק: כתב עת לנכבה שכאן", פרי שיתוף פעולה בין עמותת "זוכרות", קבוצת "פרהסיה" והוצאת פרדס. פרסם שירים וסיפורים במוסף התרבות והספרות של "הארץ" ובכתבי העת "מטעם" ו"מעיין".
גון-גרוס ציפי /// סופרת, פסיכולוגית ועיתונאית /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1952 /// גיל: 73
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב להורים ניצולי שואה מהעיירה הפולנית דובנו שבחבל ווהלין. למדה בעיר הולדתה, סיימה תיכון "עירוני א"' במגמה ספרותית. שירתה ב"גלי צה"ל" כמפיקה ומאז עובדת בתחנה כאזרחית עובדת צה"ל, בעיקר בתחום תוכניות תעודה ובשידורים חיים בנושאי פסיכולוגיה וחברה. סיימה תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מומחית בפסיכולוגיה קלינית, חינוכית והתפתחותית. עוסקת בפסיכותרפיה לבני נוער ומבוגרים ומשיבה על שאלות הורים בתוכנית הטלוויזיה החינוכית "זמן הורים". מרצה בנושא השפעת זיכרון השואה על בני הדור השני, בין השאר בכנסים של אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש ובפני משתלמי "יד ושם".
ביוגרפיה
נולד ב-1950. גדל והתחנך בבאר שבע, בתל אביב ובקיבוץ גדות. במהלך שירותו הצבאי שימש כמג"ד בגולני, במלחמת יום הכיפורים נפצע קשה והשתחרר מצה"ל בדרגת סגן-אלוף. למד באוניברסיטת תל אביב היסטוריה כללית, ובמקביל כתב מחזות ותסריטים. מלמד תסריטאות קולנוע וטלוויזיה בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. ב-1982 ראה אור ספרו הראשון, "היקיצה הגדולה" (כתר), המגולל את סיפורו של מח"ט המואשם על ידי הורים שכולים באוזלת יד שהביאה למות חייליו, כל זאת בעוד העד היחיד המסוגל לחלץ את המח"ט מהסבך – שרוי בתרדמת. הספר הפך ב-1991 לסרט בשם "אחרי המלחמה", שבוים על ידי אחיו, אורי ברבש.
בן-דוד מישקה (משה) /// סופר /// נולד בגבעת שמואל, ישראל /// 1952 /// גיל: 73
ביוגרפיה
נולד בגבעת שמואל למינה ולחיים, שעלו ארצה ב-1949 מאוקראינה ומרומניה. בהיותו בן עשר עבר עם משפחתו לרמת גן, שם למד בבית הספר היסודי "הגפן" ובתיכון "אהל שם". התגייס לקורס טיס והמשיך את שירותו במודיעין. במלחמת יום הכיפורים פיקד על מחלקת האזנה ניידת בצפון ובמצרים, ובסופה הקים מחדש את בסיס ההאזנה בחרמון, שעליו פיקד במשך שמונה חודשים, תקופת מלחמת ההתשה.
בן-אמוץ דן (תהילימזאָגער, משה, מוסיה) /// סופר, סאטיריקן והומוריסט /// נולד ברובנו, פולין /// 1924 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר רובנו, פולין. למד בבית ספר עממי עברי שהיה מסונף לרשת "תרבות", ומשסיים את לימודיו שלחו אותו הוריו לארץ ישראל ללמוד בכפר הנוער החקלאי בן-שמן. כעבור שלוש שנים, בנובמבר 1941, נספו אביו, אמו, אָחִיו ואחותו עם כל קהילת רובנו בשואה, עובדה שחשף בציבור רק בשנותיו האחרונות. בבואו לבן-שמן באוגוסט 1938 הוחלף שמו למשה שעוני, בשל שיבוש בתרגום שם המשפחה שלו. עם סיום לימודיו שם ב-1942 יצא להכשרה חקלאית בגליל, שהה בדגניה ולאחר מכן בנהלל. ב-1943 התגייס לצי הבריטי ושירת תחילה בחיפה ואחר כך בליווי שיירות אספקה ממצרים לארץ ישראל. ב-1945 ערק מן הצבא והסתתר חודשים אחדים בקיבוץ בית קשת, ובתוך כך שינה את שמו לדן בן-אמוץ. באותם ימים פורסמו ראשוני סיפוריו. הראשון בהם, "הידיד", נדפס ב-25.3.1945 בשבועון "תשע בערב" בעריכת אורי קיסרי, והוא רשימה פיוטית מהורהרת על הים, הנחתמת בפואנטה וניכרת בה השפעתו של ג' שופמן. בהמשך אותה שנה התגייס לפלוגה הימית של הפלמ"ח (הפלי"ם) ועבר קורס חובלים. ב-1947 נשלח לצרפת והשתתף בשילוח ספינות מעפילים וספינות נשק לארץ ישראל במסגרת המוסד לעלייה ב'.
ביוגרפיה
נולד בשכונת גאולה בירושלים, בן יחיד לזוג הורים מבוגרים ולמודי ייסורים. אביו, אברהם רכלבסקי, עלה ארצה אחרי הפרעות שפקדו את עיירתו האוקראינית אוברוץ' בתום מלחמת העולם הראשונה. אמו, ברכה לבית ואלעס, היתה בת למשפחה ירושלמית אדוקה מהיישוב הישן, מצאצאי רבי ישראל משקלוב, תלמידו של הגאון מווילנה שעלה ארצה ב-1809. שנות הילדות והנעורים בירושלים, תוך ספיגת המראות, הדמויות, ההווי, הזיכרונות, סיפורי המעשיות, ספרות הקודש ומורשת המשפחה, במיוחד מצד האם, הטביעו בו חותם עמוק והזינו את יצירתו מראשיתה. למד בבית הספר היסודי הדתי-ליברלי "מעלה" ובבית הספר "התיכון שליד הסמינר למורים מזרחי". שירת בצה"ל במערכת "מחניים", כתב העת של הרבנות הצבאית, ובאותה העת עבד כמגיה בעיתון "דבר". במילואים השתייך ליחידה שעסקה באיתור חללים וקבורתם.
