ביוגרפיה
נולד ביפו. בעל תואר ראשון בספרות השוואתית, בתורת הספרות ובתיאטרון ותואר שני בספרות עברית מאוניברסיטת תל אביב. את עבודת הדוקטור שלו כתב בחוגים לספרות עברית ותורת הספרות באוניברסיטה זו. מכהן כפרופסור לספרות עברית ומקראית במחלקה לספרויות ולשונות זרות באוניברסיטת ויסקונסין, מילווקי, שם ייסד את המכון למדעי היהדות והתוכנית ללימודי תעודה במדעי היהדות.
מאנגר איציק /// משורר, סופר, מחזאי ומסאי בשפת היידיש /// נולד בצ'רנוביץ, רומניה /// 1901 – 1969 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בצ'רנוביץ, רומניה, להורים שהגיעו מגליציה. אביו היה חייט ובעל זיקה עמוקה לפולקלור היידי. חינוכו המסורתי היהודי היה מצומצם בהיקפו. למד בבית ספר כללי גרמני עד לשלבי הגימנסיה, אך לא סיים אותה. מסלול חינוכי זה הצמיח את זיקתו העמוקה לשירה ולספרות הגרמניות, ובייחוד למשוררי התקופה הרומנטית. ההשפעות התרבותיות בשנותיו הפורמטיביות עמדו בסימן האווירה הייחודית של עיר מולדתו: הגרמנית כלשון התרבות הרשמית והגבוהה, והיידיש כלשון הבית וכביטוי לעממיות היהודית, שאחד מסימניה המובהקים היה הפעילות התיאטרונית התוססת והזיכרונות על שורשיה ועברה.
לחובר פישל (ירוחם) /// חוקר ומבקר ספרות, עורך ומתרגם /// נולד בחורז'ל, פולין /// 1883 – 1947 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בחורז'ל, פולין. התחנך חינוך מסורתי, ובהיותו כבן עשרים וחמש עבר לוורשה, שם היה שותף לפעילותו הספרותית של דוד פרישמן, בין השאר כעורך בהוצאת מרכז. מאוחר יותר עשה שנה במחיצתו של מ"י ברדיצ'בסקי, וממנו ספג את השפעותיהם של ניטשה ושופנהאואר. יחסיו הקרובים עם ברדיצ'בסקי ופרישמן הותירו תווי היכר ברורים בהמשך עבודתו כמבקר והיסטוריון ספרותי. נאמן לאגף ה"ורשאי" של תקופת התחייה, נטה להעדיף את הרכיבים האסתטיים והוויטליסטיים של תהליך תחיית האומה, תוך שהוא מפחית בערכם של האלמנטים הרציונליים והאידיאולוגיים, שהודגשו בהגותם של אחד העם או יוסף קלוזנר, מנהיגי האגף ה"אודסאי" של ספרות התחייה.
כגן אליעזר /// משורר, מתרגם וחוקר /// נולד בסויסלוץ', רוסיה הלבנה /// 1914 – 2000 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסויסלוץ', עיירה ברוסיה הלבנה, ומשם עבר לבריסק דליטא עם משפחתו. שירת בצבא הפולני כקצין. בסוף 1935 עלה לארץ ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס למשטרה המנדטורית ושירת בה עד 1940. בעל תואר שני בספרות עברית, לשון עברית ופילוסופיה. עסק בהוראה בגבעת המורה וניהל את בית הספר. פעל להנהיג לימודי יידיש בבתי ספר תיכוניים. ב-1954 התחיל את תפקידו כמנהל בית הספר התיכון קריית חיים, שבו כיהן עשרים ושמונה שנים. ב-1960 הוסמך כדוקטור (כתב על "מראות שתייה בשירת ביאליק") והתחיל ללמד ספרות עברית בבית הספר הגבוה למדעי היהדות והחברה בחיפה, ועם ייסוד האוניברסיטה עבד שם במשרה חלקית בחוג לספרות עברית. היה פעיל במוסדות אגודת הסופרים המרכזית. עסק רבות בספרות ההשכלה ובתורת המשקל והחרוז, ואף פירסם את הספר "המשקל והחרוז בשירה העברית החדשה". כמו כן ערך את ""צפון"", שנתון לספרות ולאמנות.
יפה א"ב (אברהם בנימין) /// מסאי, מבקר ועורך /// נולד בבילצי, בסרביה /// 1924 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבילצי, בסרביה. עלה ארצה ב-1940, למד בבית הספר "הריאלי" בחיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים. היה חבר "ההגנה" ושירת בצה"ל. עבד במערכת "במחנה", ב"קול ישראל", ומ-1950 היה חבר מערכת ""על המשמר"" ועורך המוסף הספרותי שלו (עד 1984). בתפקיד זה היה לו חלק נכבד בעיצוב פניה של הספרות. ראשית כתיבתו ברומנית (1940-1939), ובעברית החל משנת 1943, ברשימות דעה, בביקורת ספרות, רדיו וקולנוע. בתחילת שנות החמישים היה ממייסדי "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא") עם אברהם שלונסקי. ספרו הראשון הוא "שירה ומציאות" (1951).
חרמוני מתן /// סופר, חוקר ספרות ועורך /// נולד בקיבוץ דורות, ישראל /// 1969 /// גיל: 55
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ דורות שבנגב וגדל בבאר שבע ובעומר. כיום גר בתל אביב. בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומרצה לספרות עברית באוניברסיטה הפתוחה. מראשית שנות האלפיים מפרסם ביקורות ספרות ורשימות בכתבי עת ובעיתונות. ספר ביכוריו "היברו פבלישינג קומפני" (כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2011) ראה אור בעריכת יגאל שוורץ ויערה שחורי, כשחרמוני היה בן ארבעים ואחת. גם בחמש-עשרה השנים שקדמו לפרסומו כתב פרוזה, אך גנז אותה. הספר זכה להצלחה ביקורתית ומסחרית, והתווה רבים מקווי המתאר הייחודיים לפואטיקה של היוצר. באותו עשור פרסם עוד שלושה רומנים: "ארבע ארצות" (2014), "קרבת דם" (2017, פורסם בשנית בשם "ג'ון טרבולטה ואני") ו"שפילפוגל, שפילפוגל" (2019). ספר הילדים פרי עטו "שני ואני" יצא ב-2019. ב-2009 פרסם מבוא ליצירת שלום עליכם, וב-2012 ערך את האנתולוגיה "אמריקה – העולם החדש ביידיש ובעברית". בשנים 2016–2019 ערך את כתב העת "מאזנַים". ב-2012 קיבל את פרס ברנשטיין על ספר ביכוריו, וב-2014 קיבל את פרס היצירה לסופרים עברים ע"ש ראש הממשלה לוי אשכול.
ורסס שמואל /// חוקר ספרות /// נולד בוילנה, ליטא /// 1915 – 2010 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה. למד בחדר וקיבל חינוך עברי בבתי הספר של רשת "תרבות" וחינוך יידי ב"רעאַלגימנאַזיע" המהוללת של וילנה. בנעוריו עבד כמתנדב בייוו"א, המכון לחקר יידיש ותרבותה, ופירסם רשימות בעיתונות יידיש בווילנה ובוורשה. ב-1933 החל ללמוד באוניברסיטת וילנה, אך נאלץ להפסיק מחמת קשיים כלכליים. ב-1935 עלה לארץ ישראל ללמוד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ומאז ועד מותו ישב בירושלים. הוריו ואחותו ורבים מבני משפחתו נספו בשואה עם קהילת וילנה. בשנות הארבעים והחמישים נהג ורסס לחתום על מאמריו בשם שמואל וילנאי, לציון זיקתו לעיר הולדתו.
וינפלד דוד /// מתרגם, חוקר, מבקר ועורך /// נולד בלימנובה, פולין /// 1937 /// גיל: 87
ביוגרפיה
נולד בלימנובה, פולין. גדל במשפחה חסידית. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטה משפחתו לרוסיה וחזרה לפולין ב-1946. למד בחדר ובבית הספר היהודי הכללי בקראקוב. עלה לארץ עם משפחתו ב-1950 והתגורר בתל אביב. שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל. ב-1959 החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית והיסטוריה כללית, וב-1976 הוענק לו תואר דוקטור על חיבורו "אמנות הרומאן של פרץ סמולנסקין", שנכתב בהדרכתם של פרופ' שמעון הלקין ופרופ' שמואל ורסס. ב-1968 פירסם מהדורה מוערת בצירוף מבוא של הרומן "קבורת חמור" לפרץ סמולנסקין. לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית (2005-1966), וכן באוניברסיטת בן-גוריון ובמוסדות אחרים.
הלקין שמעון /// משורר, סופר, חוקר ומתרגם /// נולד בדובסק, רוסיה הלבנה /// 1898 – 1987 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בהולנד. אביו יליד "הארץ". אמו בת למשפחה יהודית הולנדית ושרדה את שנותיה הראשונות בהולנד בתקופת השואה. עלה עם הוריו בגיל שנה, גדל בחיפה ולמד בבית הספר "הריאלי". תואר ראשון קיבל בטכניון, במחלקה למדעי המחשב (1989). שנה אחת למד בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת לובן, בלגיה, ותואר שני באוניברסיטת תל אביב (1995). כותרת עבודת המוסמך: "סיפורי מקרא לילדים יהודים בתקופת ההשכלה בגרמניה: ההשכלה ביחסה לתנ"ך, להיסטוריה ולמודלים גרמניים" (1995). את עבודת הדוקטור שלו כתב באותו מוסד. כותרתה: "התמודדות חכמת ישראל בגרמניה עם ביקורת המקרא במאה התשע-עשרה" (2002).
