שטיינמן אליעזר /// סופר, מסאי, מתרגם ועורך /// נולד באובודובקה, אוקראינה /// 1892 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באובודובקה, חבל פודוליה שבאוקראינה. אביהם של הסופרים נתן ודוד שחם. בינקותו התייתם מאביו וגודל בבתי דודיו. בהיותו בן אחת-עשרה נסע לקישינב, למד בישיבה, ובגיל חמש-עשרה הוסמך לרבנות. סיפורו העברי הראשון התפרסם בכתב העת "רשפים" של פרישמן (תרס"ט), ובאותה תקופה החל לכתוב "סיפורים" ורשימות גם ביידיש. ב-1909 עבר לאודסה והצטרף לחבורת "סופרי אודסה". ב-1912 עבר לוורשה והתקרב למבקר דוד פרישמן, עורך "הצפירה", שעודד אותו ופירסם את סיפוריו ומסותיו. בעידודו תירגם מיצירות סטרינ"דבר"ג, מטרלינק ודוסטוייבסקי. עם ייסוד כתב העת "התקופה" והוצאת הספרים שטיבל (1918) הוזמן על ידי פרישמן לעבוד במחיצתו. ב"התקופה" (א'-ה') פירסם שטיינמן את הרומן הבלתי-גמור שלו "סחור סחור", מחיי האינטליגנציה היהודית בוורשה. ב-1919 חזר לאודסה והוציא עם שלמה צמח מאסף בשם "ארץ". הוא הושפע מהרעיונות הקומוניסטיים ופירסם קונטרס בשם "הקומוניסטן העברי", שבו שיבח את המהפכה הבולשביקית, אולם משראה את מאמציה של היבסקציה (המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית) להכחדת התרבות היהודית, התפכח מהתלהבותו, וב-1920 עזב את רוסיה ועבר שוב לוורשה, שם ישב ארבע שנים והשתתף בכתבי העת "הצפירה" ו"מאמענט". באותו זמן הופיעו ספריו הראשונים, הרומן "אסתר חיות" (שטיבל, תרפ"ג), "סיפורים" (תרפ"ג), "ספר המאמרים" (תרפ"ד), וכן מסות ו"סיפורים" ביידיש, שתיארו את הפוגרומים באוקראינה. בשנים 1924-1923 ערך ופירסם בוורשה את הירחון "קולות", שביקש לשלב בין תרבות ישראל לתרבות העולם.
שוורץ יגאל /// חוקר ספרות ועורך /// נולד ברמת גן, ישראל /// 1954 /// גיל: 70
ביוגרפיה
נולד ברמת גן. החל את לימודיו התיכוניים בפנימייה הצבאית בתל אביב וסיימם בתיכון "בליך" ברמת גן. לפני שירותו הצבאי שימש מדריך חבורות רחוב בנתיבות. מ-1976 למד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובו עשה את שלושת תאריו (1980, 1983, 1989). עבודת הדוקטור שלו, בהדרכת גרשון שקד, הוקדשה לאמנות הסיפור של אהרן ראובני. החל ללמד בחוג ב-1982, ומ-1998 עד 2000 עמד בראשו. ב-2000 עבר למחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (מ-2007 כפרופסור מן המניין). הוביל מהלך של שדרוג המחלקה והרחבתה, עמד בראשה שנים אחדות, וכן הקים ופיתח בצדה את "מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית", המקיים מפעלי מחקר ארוכי טווח ואוצר את ארכיוניהם של סופרים ישראליים בולטים מבני "דור המדינה". במסגרת המכון ייסד ב-2005 את סדרת הספרים "מסה קריטית" לחקר הספרות. כמו כן ערך את שני כתבי העת האקדמיים של המחלקה, "מכאן" ו-BGU Review. ב-2007 יזם את "לקסיקון "הקשרים" לסופרי ישראל", עמד בראש מועצת המערכת שלו וערך אותו בפועל. היה עמית מחקר באוניברסיטת אוקספורד (1990-1989) ופרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד (1994-1993) ובאוניברסיטה של מישיגן, אן-ארבור (2004-2003).
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ גבת בעמק יזרעאל, שהוריו היו ממייסדיו. אחיו הוא חוקר הספרות והמשורר אורי שהם (1929-1983). עם הפילוג בתנועה הקיבוצית עבר עם משפחתו לקיבוץ יפעת שנוסד ב-1954, ובו הוא חבר עד היום. סיים תואר ראשון בספרות ובמקרא באוניברסיטת חיפה (1969) ותואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים (1973). עבודת הגמר שלו נכתבה בהדרכת גרשון שקד והוקדשה לשירת אסתר ראב, ולימים שימשה יסוד למבוא המקיף שהקדים למבחר שיריה (1982). בתוך כך נרקמה ידידות אמיצה בינו ובין המשוררת, שהמתיקה לה את העשור האחרון לחייה. ב-1980 סיים את לימודיו לתואר שלישי בספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטור שלו, "הקול הדובר בשירה העברית החדשה", נכתבה בהדרכת ראובן קריץ. מ-1965 עד 1981 לימד בתיכון האזורי העמק המערבי. מ-1973 נמנה עם סגל ההוראה במכללת "אורנים", ומילא בה במרוצת השנים תפקידים בכירים. מ-1980 עד פרישתו לגמלאות לימד בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, כיהן כראש החוג וקיבל ב-2005 דרגת פרופסור מן המניין.
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ גבת בעמק יזרעאל להורים שהיו ממייסדי הקיבוץ. סיים את בית הספר התיכון בגבת והתגייס למלחמת העצמאות. שירת כלוחם בגדוד 89 בפיקודו של משה דיין והשתתף בכיבוש לוד ורמלה. אחרי המלחמה חזר לגבת, ועם הפילוג בתנועה הקיבוצית פרש ממנו, וב-1953 היה ממייסדי קיבוץ יפעת. עבר לדגניה ב' ולימד בבית הספר התיכון האזורי בבית ירח. מ-1960 חי ועבד כמורה בפנימייה החקלאית "כפר גלים" ליד חיפה. בשנות השישים רכש תואר ראשון בספרות במכון האוניברסיטאי של חיפה (לימים אוניברסיטת חיפה), והמשיך את לימודיו באוניברסיטת תל אביב לתואר השני (1971) והשלישי (1978). בשנותיו האחרונות נמנה עם סגל החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ובד בבד הוסיף ללמד ב"כפר גלים" וכן באוניברסיטת חיפה ובמכללת "אורנים". סמוך למותו הועלה לדרגת פרופסור חבר.
ביוגרפיה
נולד בנהריים שבעמק הירדן, שם עבד אביו כמהנדס בתחנת הכוח שהקים פנחס רוטנברג. בגיל עשר עבר לרמת גן. למד בגימנסיה "אהל שם" והיה חניך ומדריך בתנועת "הנוער העובד". במסגרת גרעין נח"ל של תנועתו התיישב ב-1955 בקיבוץ שדות ים, שבו הוא חבר עד היום. במהלך השנים מילא תפקידים מרכזיים בקיבוץ, בהם כמה כהונות כמזכירו.
שאנן אברהם /// חוקר ספרות /// נולד בוולדיש, גליציה /// 1919 – 1998 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה וולדיש בגליציה המזרחית. עלה ארצה ב-1935. למד באוניברסיטה העברית בירושלים והשתלם באוניברסיטת סורבון בפריז (1947-1946). עבודת הדוקטור שלו עסקה בהשפעתה של הספרות הצרפתית במאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה על ספרות ההשכלה העברית. על יסודה חיבר את ספרו "עיונים בספרות ההשכלה" (1952). אחרי שעסק בהוראה בחיפה הצטרף למערכת "דבר", ובשנים 1957-1953 שימש כתב העיתון בלונדון. בשובו ארצה נתמנה כעורך מוסף הספרות של "דבר", ובד בבד לימד ספרות השוואתית באוניברסיטת תל אביב עד 1961. בין 1963 ל-1966 שימש נספח תרבות בשגרירות ישראל בפריז, ובשובו ארצה הצטרף למחלקות לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, שם כיהן כפרופסור עד יציאתו לגמלאות. נמנה עם מייסדיו ועורכיו של כתב העת המחקרי "ביקורת ופרשנות" (1970 ואילך).
פרידלנדר יהודה /// חוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1939 /// גיל: 85
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו היה סגן מנהל בית הספר העירוני-דתי "צייטלין" בתל אביב. הצטרף כסטודנט למחלקה לספרות עברית ולספרות כללית באוניברסיטת בר-אילן והיה לאחד מתלמידיו המובהקים של פרופ' ברוך קורצווייל. סיים את לימודי הדוקטורט ב-1968. עבודת הדוקטור שלו עסקה בשירה העברית החדשה במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה. פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, שבה שימש כראש המחלקה לספרות עברית ולספרות משווה, כדיקן הפקולטה למדעי הרוח וכרקטור האוניברסיטה.
ביוגרפיה
נולד בחיפה. שירת בצה"ל ככתב צבאי, ועבד כעיתונאי בעיתון הציונים הכלליים "הבוקר". סיים לימודי תואר ראשון בלימודי עיתונות באוניברסיטת ניו יורק, ותואר דוקטור בספרות עברית בדרופסי קולג' בפילדלפיה (1967). לאחר סיום הדוקטורט לימד באוניברסיטאות רבות בישראל ובארצות הברית. מ-1985 עומד בראש התוכנית הבין-תחומית ללימודי היהדות באוניברסיטת מרכז פלורידה
פיינגולד בן-עמי /// חוקר ספרות /// נולד בגבעתיים, ישראל /// 1931 /// גיל: 93
ביוגרפיה
נולד וגדל בגבעתיים. למד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטור שלו, שעסקה ביצירתו של ראובן אשר ברודס, כתב בהנחיית שמואל ורסס (1978). כעשרים שנה היה מורה בתיכון. היה מרצה במכללת לוינסקי ושימש כמרצה אורח באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית, שבהן לימד בעיקר דרמה ו"תיאטרון". בסוף שנות השישים החל ללמד באוניברסיטת תל אביב, ובהמשך שימש כפרופסור בחוג לחינוך באוניברסיטת תל אביב, שם עסק בעיקר בהכשרת מורים לספרות. כמו כן הרצה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בהוראת ספרות, בספרות ההשכלה ובדרמה העברית. פירסם ביקורות "תיאטרון" בבמות רבות, בהן "הבוקר", "מעריב", ""ידיעות אחרונות"", "גזית" ו"מאזניים". בעשרים השנים האחרונות הוא כותב ביקורות "תיאטרון" ב"מקור ראשון" וכן בכתב העת "במה".
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו, אריה מיזוטש, הגיע מאוקראינה לארץ ישראל כשהיה בן שנתיים, בעוד משפחת אמו, מלכה, התיישבה בצפת כבר בתחילת המאה התשע-עשרה. היו אלה הורי אמו שהטביעו חותם על התפתחותו האינטלקטואלית: סבו, "תלמיד חכם" חריף ומבריק, החל ללמד אותו גמרא בהיותו בן שמונה או תשע, ואילו אהבתו ליידיש נטועה בדמות סבתו. העניין בספרות העברית לדורותיה התפתח במירון בגיל צעיר ביותר, וכבר כילד החל לבלוש בחנויות לספרים משומשים אחר ספרים ישנים ולרוכשם. ב-1952 החל ללמוד ספרות עברית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ועם מוריו נמנו דב סדן ושמעון הלקין. הוא השלים את לימודי הבוגר (1957) והמוסמך (1960) שלו, ובמקביל עשה את שירותו הצבאי (1958-1956). בד בבד למד באקדמיה למוזיקה בירושלים. את הלימודים לתואר דוקטור (1963-1967) עשה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ואת עבודת הדוקטור, העוסקת במנדלי מוכר ספרים, כתב בהדרכתם של אוריאל ומקס ויינרייך. ב-1969 מונה למרצה באוניברסיטה העברית ולימד שם עד יציאתו לגמלאות, ב-2002. כמו כן לימד באוניברסיטת תל אביב. מ-1988 הוא מחזיק בקתדרה ע"ש לאונרד קיי לספרות עברית באוניברסיטת קולומביה.
