ביוגרפיה
נולד בכפר מע'אר ובן למשפחה דרוזית. בוגר תיכון "עילבון". בעל תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ובספרות השוואתית מאוניברסיטת חיפה (2000). עורך ספרותי ב"אל-אתתחאד" (2000-1992) ועורך ראשי בשבועון "אל-ביאדר" מאז 2003. פירסם תשעה קובצי שירה וספר ילדים. שיריו תורגמו לשפות שונות. קובץ שיריו הראשון, "לא נולדתי בשביל למות", ראה אור ב-1994 (מטבעת אל-כרמה).
ח'ורי נידאא /// משוררת /// נולדה בפסוטה, ישראל /// 1959 /// גיל: 66
ביוגרפיה
נולדה בכפר פסוטה שבגליל. בגיל ארבע-עשרה נשלחה לפנימיית מנזר קתולי בנצרת. בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ובספרות השוואתית מאוניברסיטת חיפה (1998), ותואר שני בחינוך ובמדעי ההתנהגות מאוניברסיטת לטביה (2000). עסקה בהנחיית מורים בנושא היצירתיות בחינוך (2002-1998). מרצה בכירה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון מ-2005. זכתה בפרס היצירה מטעם משרד החינוך והתרבות (1995), בפרס היצירה לספרות מטעם משרד התרבות, המדע והספורט (2000), ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2012). השתתפה בכנסים לשירה בארץ ובעולם.
ביוגרפיה
נולד בברלין בשם הארי זייטלבך לאביו נורברט-נוח, מנהל אמיד של חברה מסחרית משפחתית, ולאמו קלמנטינה, שמוצאה איטלקי. ב-1934, שנה אחרי עליית הנאצים לשלטון, עזבה המשפחה את גרמניה והצליחה לקחת איתה את רוב רכושה. הם שהו כמה חודשים בדנמרק ובצרפת. ב-1935 עבר עם אמו לאיטליה, והאב עלה לארץ כדי לבנות בסיס כלכלי לקיום המשפחה. ב-1936 התאחדה המשפחה בחיפה. האב איבד את רכושו בעסקי בנייה כושלים והמשפחה נאלצה לחיות בתנאי מחסור.
זיאד תופיק /// משורר ומתרגם בשפה הערבית /// נולד בנצרת, ישראל /// 1929 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בנצרת ובה סיים את לימודי התיכון. ב"על" תואר ראשון בספרות רוסית מאוניברסיטת מוסקבה. תירגם יצירות ספרות מרוסית לערבית. היה פעיל פוליטי במפלגות קומוניסטיות כבר בצעירותו, ומחה כנגד הנוכחות הבריטית בארץ ובהמשך נגד הממשל הצבאי הישראלי. הובא למשפט בגין תקיפת שוטר באחת ההפגנות שהשתתף בהן ונשפט למאסר. לדבריו, בכלא למד עברית, ושם פנה לכתיבת שירה בערבית. היה חבר מועצת עיריית נצרת מאז הקמתה ב-1954. היה חבר כנסת מטעם רק"ח וחד"ש (1990-1973; 1994-1992). היה ראש עיריית נצרת בשנים 1994-1975. היה לו חלק מכריע בקבלת ההחלטה "על" הכרזת השביתה הכללית ביום האדמה הראשון ב-30 במרס 1976. נשא את דגל "שתי מדינות לשני עמים", נלחם בקיצוניות הדתית וקרא לסובלנות, אחוות עמים ושוויון זכויות, והתנגד לשימוש באלימות כנגד אזרחים ישראלים. נאבק למען זכויות אסירים וחיבר דוח בנושא התעמרות סוהרים באסירים שיצא לאור בעיתון "על" "המשמר" (1987).
זוסמן עזרא /// משורר, מתרגם ומבקר /// נולד באודסה, אוקראינה /// 1900 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
נולד וגדל באודסה. אביו היה מבכירי חובבי ציון ברוסיה ומראשוני האגרונומים היהודים שם. למד בבית ספר למסחר באודסה ואחר כך אגרונומיה בחרקוב. תחילת דרכו הפואטית כמשורר מודרניסט ברוסית. בגיל שבע-עשרה פירסם את שירו הראשון ברוסית בירחון הציוני "פלשתינה" שאביו ערך, ובהמשך נמנה עם חבורת יוצרים רוסים מודרניסטים (בצד אדוארד בגריצקי ואחרים) בשם "אסכולת דרום-רוסיה", ששיריה היו מהפכניים-פוליטיים בתוכנם וקלאסיים בצורתם. פואמה רוסית פרי עטו נכללה בקונטרס שהוציאה החבורה (1921).
הרניק (ויתקון) רעיה /// משוררת וסופרת /// נולדה בברלין, ישראל /// 1931 /// גיל: 94
ביוגרפיה
נולדה בברלין. עלתה ארצה עם הוריה ב-1933. הוריה צפו את העתיד לקרות ליהודי גרמניה, לפיכך חזרו לשם ב-1938 ועזרו להוריהם לעלות ארצה. המשפחה התגוררה בתל אביב בתנאים קשים. למדה סוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ועבדה כעורכת תוכניות רדיו ב"קול ישראל". נישאה למוזיקאי מאיר הרניק וילדה ארבעה ילדים. ב-1972 נהרג מאיר בתאונת דרכים. ב-1982 נפל בנה, רב-סרן "גוני" הרניק, במלחמת לבנון הראשונה בקרב על מבצר הבופור.
ביוגרפיה
נולד למשפחת הלפרן בסוכוסטב, גליציה, והגיע עם הוריו למונטווידאו באורוגוואי בגיל ארבע. עלה לישראל במסגרת "מח"ל" ב-1948. השתתף במלחמת העצמאות ונמנה עם מייסדי קיבוץ מפלסים. ב-1962 עזב את הקיבוץ ועסק בחינוך בכפר הנוער בן-שמן. ב-1966 עבר לירושלים כדי לעבוד במחלקה לחינוך ותרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית. במסגרת עבודתו שם כתב מדריכים בנושאים מגוונים, עיבד ספרים על אודות מלחמות ישראל לעברית קלה וערך ספרי עיון.
הראבן (ריפתין) שולמית /// סופרת, משוררת ומסאית /// נולדה בורשה, פולין /// 1930 – 2003 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בוורשה למשפחה ציונית סוציאליסטית ולמדה עברית בילדותה. שיריה הראשונים פורסמו בפולנית כשהיתה בת שש. כילדה חוותה את מוראות המלחמה, אך המשפחה הצליחה להימלט ולעלות לישראל ב-1940. מאז חיה בירושלים, והעיר תפשה מקום משמעותי ביצירתה. במלחמת השחרור שירתה ב"הגנה" כחובשת קרבית. לאחר מכן היתה בין מייסדי "גלי צה"ל" ושירתה כ"קצינת מעברות" בפיקוד דרום, כאחראית לשלומם של אלפי עולים. התנסות זו קיבלה ביטוי בשיר "נח במחוזות הים" ("מקומות נפרדים", 1969).
