יזהר ס' (סמילנסקי) /// סופר, מסאי, חוקר ומחנך /// נולד ברחובות, ישראל /// 1916 – 2006 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברחובות למשפחת חלוצים, אנשי ספרות, חקלאים ואנשי ציבור שחיה בארץ ישראל משנות התשעים של המאה התשע-עשרה. אביו, זאב סמילנסקי, היה ממייסדי מפלגת "הפועל הצעיר" וביטאונה, שבו השתתף כפובליציסט, וכן הניח יסודות למחקר הסטטיסטי של היישוב החדש בארץ ישראל. גדל בבן-שמן, בתל אביב וברחובות ולמד בבית המדרש למורים בירושלים (לימים גם באוניברסיטה העברית בירושלים). במשך שנים רבות עסק בהוראה בכפר הנוער בן-שמן, ברחובות, ואחר כך גם באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובמכללת לוינסקי. היה חבר כנסת במשך שבע-עשרה שנים (1966-1949), תחילה מטעם מפא"י, ובסיום כהונתו מטעם מפלגת רפ"י, שהיה אחד ממייסדיה. הוא החל בכתיבת סיפורת בימי שחרותו והגיע לפרסום ראשון ב-1938, עם הופעת הסיפור "אפרים חוזר לאספסת" בכתב העת "גליונות", ואחריו נדפסו באותו כתב עת גם סיפורים נוספים שלו.
יהושע אברהם (בולי) גבריאל /// סופר, מסאי ומחזאי /// נולד בירושלים, ישראל /// 1936 /// גיל: 89
ביוגרפיה
נולד בירושלים. מצד אביו, יעקב יהושע, הוא דור חמישי בארץ: בשליש הראשון של המאה התשע-עשרה באו אבות אבותיו מסלוניקי ומפראג והתיישבו בירושלים. אמו, מלכה רוזיליו, עלתה ארצה עם אביה ב-1932 מהעיר מוגדור, מרוקו. היא היתה בת עשירית מאחד-עשר ילדים לאב אלמן, שהחליט לעת זקנתו לעזוב את משפחתו ולעלות ארצה. הוא נפטר כארבע שנים אחרי עלייתו, כמה חודשים לפני שנכדו, אברהם, יצא לאוויר העולם ונקרא על שמו.
טנאי שלמה /// משורר, מתרגם, עיתונאי, עורך וסופר ילדים /// נולד בביליץ, פולין /// 1919 – 2000 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בביליץ, פולין. בבית הוריו השתלבו מסורת יהודית, פעילות ציונית ותרבות העולם. לאחר שנות לימוד ראשונות בבית ספר כללי בפולין עלה עם משפחתו ארצה ב-1929, וגר בתל אביב. סיים את לימודיו בגימנסיה "בלפור" (1939) ולמד שנה באוניברסיטה העברית בירושלים (1941). ב-1944 הצטרף למערכת "הארץ", ובה עבד לסירוגין עד 1966. ב-1947 נסע ללמוד עיתונאות בצרפת, חזר ארצה ב-1948. ככתב צבאי של "הארץ" סיקר את חזית הדרום, והיה הראשון שתיאר את כיבוש אילת. רעייתו, הציירת תרצה לבית ברנשטטר, ליוותה באיוריה רבים מספריו, בעיקר ספרי הילדים. היה עורך "במחנה" (1954-1950), ""דבר" לילדים" (1960-1954) ו"רימון" (1957-1956). ב-1956 נבחר כחבר הוועד המרכזי של אגודת הסופרים ובו כיהן כחמש-עשרה שנים. כחבר ועדת אירועי העשור למדינה יזם את שבוע הספר העברי, שנערך לראשונה ב-1959. בשנים 1985-1967 ניהל את מחלקת ההסברה במרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות. כיהן כיו"ר הנהלת אקו"ם (1998-1973).
טהרלב יורם /// משורר, מתרגם ופזמונאי /// נולד בקיבוץ יגור, ישראל /// 1938 – 2022 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ יגור להורים שעלו ארצה כחלוצים מליטא. אביו, חיים טרלובסקי-טהרלב, חיבר שירים ומחזות בעברית וביידיש, ובהם ספרו המרכזי, יצירה שירית מקיפה מחיי הקיבוץ בשם "נוה הסלעים" שהוצאה לאור ב-1998 מעיזבונו בידי בנו. שירת בצבא ככתב העיתון "במחנה גדנ"ע" ורכש בו מיומנויות של כתיבה עיתונאית. ב-1964 חיבר את שירו הראשון, "את ואני והרוח", שהולחן בידי נחום הימן וזכה להצלחה רבה. מאז נעשה פזמונאי ידוע ומבוקש וחיבר כאלף שירי זמר ללהקות צבאיות, לזמרים ולמחזות זמר, שמבחר מהם כונס בספרים אחדים ("מצעד הפזמונים", 1970; "לאוהבים את האביב", 1981; "בפרדס ליד השוקת", 1991; "אין כבר דרך חזרה", 2005). מהנודעים בשיריו: "הבלדה על יואל משה סלומון", "גבעת התחמושת" ו"קום והתהלך בארץ". מ-1966 חיבר, תירגם ועיבד יותר משישים ספרי ילדים. כעשרים שנה עבד כעורך בהוצאה לאור של משרד הביטחון. מאז תחילת שנות השמונים הוא הגיש מופעי קריאה וזמר לפני קהל, המבוססים על קטעי הומור בנושאים שונים מפרי עטו, בשילוב עם שיריו המבוצעים בידי זמרים.
טביב מרדכי /// סופר ועורך /// נולד בראשון לציון, ישראל /// 1910 – 1979 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בראשון לציון, בן למשפחה שעלתה מצפון-תימן. התחנך בחדר תימני ובגיל בר-מצווה יצא לעבודה בחקלאות, בתעשייה, בבניין ובשמירה. ב-1938 הצטרף למשך שנה לקיבוץ נען, בהיותו כבר בעל משפחה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה בין ראשוני המתנדבים לצבא הבריטי, ובמלחמת העצמאות שירת ביחידת חיל החינוך. היה פעיל ציבור בראשון לציון ולאחר מכן במוסדות המרכזיים של ההסתדרות, בין השאר כמְרכז המחלקה הערבית, ובמפא"י.
חלפי אברהם /// משורר ושחקן /// נולד בלודז', פולין /// 1904 – 1980 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלודז', פולין, התחנך (בשנות המלחמה והמהפכה הרוסית) באומן, אוקראינה, והשכלתו הספרותית היתה רוסית בעיקרה. תוך שספג לתוכו את השירה הרוסית בת הזמן (בייחוד היתה קרובה ללבו שירתו של אלכסנדר בלוק, גדול הסימבוליסטים הרוסים) החל בכתיבת "שירים" ברוסית. בה בעת שיחק בבימות חובבים. ב-1924, שלב הסיום של העלייה השלישית, הגיע לארץ ישראל כחלוץ ועבד בחקלאות ובסלילת כבישים. היה בעל כוח פיזי, גמישות וחן כמעט אקרובטיים, סגולות שבהן עשה שימוש בכמה מתפקידיו הקומיים הגדולים. ב-1925 צירף אותו משה הלוי, מייסד "אהל", לקבוצת היסוד של תיאטרון הפועלים הארץ-ישראלי. חלפי שיחק על בימת "אהל" עד 1953, כאשר הצטרף לתיאטרון "הקאמרי", ובו פעל עד לפרישתו. במשך כמעט עשור לאחר עלייתו ארצה המשיך לכתוב את שיריו ברוסית ונתקל במכשולים קשים בניסיונותיו להמיר שפה זו בעברית כשפת שירה. קרבתו לאברהם שלונסקי סייעה לו במעבר זה.
ביוגרפיה
נולד בג'ש שבגליל ומתגורר בעכו. בוגר החוגים לתקשורת ואמנות באוניברסיטת חיפה ובית הספר לתסריטאות בתל אביב. ב-2010 ייסד את כתב העת המקוון לתרבות ופוליטיקה שיוצא בשפה הערבית ונקרא "קדיתא", על שמו של הכפר של סבו של חליחל שנחרב ב-1948. חיבר מחזות ותסריטים לקולנוע ולטלוויזיה. זכה בפרסים ספרותיים, בהם פרס ביכורים על שם עבד עומר אל-קטאן על הרומן הראשון שלו בערבית, הקרקס (מואססת עבד אל-מוחסן אל-קטטאן, 2001, לא תורגם לעברית), והספיק לזכות בשני פרסים נוספים על כתיבתו מאיגוד אל-קטאן (2003, 2005). ב-2010 זכה בפרס ספרותי מטעם ארגון "ביירות 39", שמאתר את הכותבים הערבים הצעירים המוכשרים ביותר, והוא הוזמן לקבל את הפרס בביירות. משרד הפנים סירב לאשר את נסיעתו למדינה שמוגדרת כ"מדינת אויב", מה שחייב אותו לעתור לבג"ץ. בג"ץ קיבל את העתירה ופסק שחליחל יכול לנסוע ללבנון. אלא שאז נמנעה הנסיעה בשל אטיות פעולתן של הרשויות הלבנוניות והתפרצות הר געש באיסלנד, שגרמה לענן אפר שמנע טיסות ברחבי העולם – שרשרת פעולות בלתי אפשרית כמעט, המזכירה את מבנה העלילה בכמה מסיפוריו.
חזק יחיאל /// משורר ומחנך /// נולד בקיבוץ אפיקים, ישראל /// 1936 /// גיל: 89
חביבי אמיל /// סופר, מחזאי ועורך /// נולד בשפרעם, ישראל /// 1921 – 1996 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בשפרעם וגדל בחיפה. למד במכללת "מר לוקא" (חיפה). היה שדרן ברדיו פלסטין המנדטורי, פוליטיקאי, חבר כנסת ועיתונאי. החל את דרכו הפוליטית במפלגה הקומוניסטית הפלסטינית (1941), נמנה עם אישי הציבור הערבים הבודדים שתמכו "בת"וכנית החלוקה ועקב כך נאלץ להימלט מהארץ מחשש להתנקשות בחייו. מגיל צעיר מילא תפקיד פעיל ככותב וכעורך בעיתונות הערבית ("אל-ע'דד", 1945-1943; "אל-מהמאז", 1946; "אל-אתתחאד", 1977-1972, 1989-1980; "משארף", 1996-1995). עם קום המדינה היה פעיל במפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) ולאחר מכן ברשימה הקומוניסטית החדשה (רק"ח). כיהן כחבר כנסת מטעמן בכנסת השנייה, השלישית, החמישית, השישית והשביעית, ממנה התפטר ב-1972 כדי להתמקד בעריכה ובכתיבה ספרותית.
זילברשלג יצחק /// משורר ומתרגם /// נולד בסטרי, גליציה /// 1903 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד למשפחה חסידית בעיר סְטְרִי בגליציה המזרחית וספג את שלל התרבויות ששררו באותו חבל ארץ. בגימנסיה המקומית למד את השפות הקלאסיות, ובד בבד היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר" והפנים את עיקרי האתוס שלה בראשיתה, שניכרו לימים בשירתו: פולחן הנעורים, זיקה חזקה לטבע ולגיטימציה להנאות הגוף, עידוד להגשמה עצמית והשקפה ציונית. ב-1920 היגר לארצות הברית, התיישב בניו יורק ומצא את מחייתו כפועל פשוט. ב-1925 חזר לאירופה, והשלים כעבור שנתיים לימודי היסטוריה אירופית באוניברסיטת וינה. כמו כן התעמק בספרויות אירופיות שונות. שב לארצות הברית בסוף אותו עשור, ומ-1930 עד 1932 לימד בסמינרים יהודיים למורים בניו יורק. ב-1933 עבר ללמד במכללה העברית למורים בבוסטון, דבק במוסד זה ובשנים 1968-1947 כיהן כדיקן שלו ולאחר מכן כנשיאו, עד לפרישתו ב-1970. מ-1973 ועד 1978 לימד ספרות עברית באוניברסיטת טקסס באוסטין, וחי שם עד יומו האחרון. בשנותיו האחרונות כיהן כנשיא של איגוד הפרופסורים לעברית בארצות הברית.
