שזר (רובשוב) זלמן /// סופר, עורך וחוקר תולדות ישראל /// נולד במיר, רוסיה הלבנה /// 1889 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד במיר שבפלך מינסק למשפחה בעלת זיקה לחסידות חב"ד, וגדל בעיירה סטויבץ. מנעוריו היה פעיל במפלגת "פועלי ציון" הציונית-סוציאליסטית. מ-1907 עד 1912 למד באקדמיה ללימודי היהדות בפטרבורג אצל שמעון דובנוב. בתוך כך ביקר לראשונה בארץ ישראל ב-1911 וספג רשמים שליווהו כל חייו. לאחר מכן, עד 1919, למד באוניברסיטאות של פרייבורג, שטרסבורג וברלין והתמקד בהיסטוריה היהודית, בביקורת המקרא ובחקר לשון יידיש. ב-1918 ייסד את תנועת "החלוץ" בגרמניה. ב-1920 נשא לאישה בירושלים את רחל כצנלסון, מבקרת ספרות, מסאית ועסקנית ציבור. ב-1924 השתקע בארץ ישראל, אולם עד קום המדינה הִרבה לצאת לאירופה ולארצות הברית בשליחויות שונות מטעם תנועתו ומטעם הסתדרות העובדים, ונודע כנואם סוער ונלהב. ב-1925 נמנה עם מייסדי העיתון "דבר", ועם מותו של ברל כצנלסון ב-1944 ירש אותו בשני תפקידיו, עורך "דבר" ומנהל הוצאת עם עובד. ב-1949 נבחר לכנסת הראשונה והתמנה לשר החינוך והתרבות בממשלת ישראל. באותה שנה אימץ את השם העברי שזר (שניאור זלמן רובשוב). ב-1951 התפטר מן הממשלה וב-1952 נבחר להנהלת הסוכנות ועמד בראש מחלקת ההסברה ומחלקת החינוך והתרבות שלה. מ-1956 עד 1960 כיהן כיו"ר בפועל של הנהלת הסוכנות. ב-1963 נבחר כנשיא השלישי של מדינת ישראל. בתום שתי תקופות כהונה פרש מתפקידו (1973). לכבודו ולזכרו נוסד בירושלים מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, העוסק בהפצת ידע היסטורי לציבור הרחב בערוצים מגוונים.
שביט יעקב /// סופר, היסטוריון, עורך ומתרגם /// נולד בקריית חיים, ישראל /// 1944 /// גיל: 80
ביוגרפיה
נולד בקריית חיים. כבר בעת שירותו הצבאי החל לפרסם סיפורים, שירים ומאמרי ביקורת בעיתונים ובכתבי עת. לאחר שחרורו החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב, וב-1977 הוענק לו תואר דוקטור. ב-1991 נעשה פרופסור מן המניין וכיהן כראש החוג להיסטוריה של עם ישראל, כאחראי מטעם האוניברסיטה על תוכניות לימודים לקציני צה"ל, וכחבר במועצות ציבוריות שונות. נשוי לחוקרת הספרות והתרבות פרופ' זהר שביט.
רְוִיאֵל נץ /// משורר ומסאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1968 /// גיל: 56
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, בנם של קורינה הסופרת ויואל נץ. היה תלמיד מחונן, וסיים תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת תל אביב בגיל תשע-עשרה. שירת בחיל החינוך, שם הכיר את הסופרת מאיה ערד, והשניים נישאו ב-1994. בריאיון לדליה קרפל (2003) אמרה ערד כי "מבין שנינו הוא בעצם המשורר בנפשו". המשיך לתואר שני באוניברסיטת תל אביב וללימודי דוקטורט באוניברסיטת קיימברידג'. התמחה בתולדות המדע העתיק, ומ-2004 הוא משמש כפרופסור מן המניין באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית. פירסם ארבעה ספרים, הראשון בהם ב-1999, העוסקים בהיסטוריה של המדע, של המתמטיקה היוונית במיוחד, כולם בהוצאת קיימברידג'. כמו כן תירגם לאנגלית את מכתבי ארכימדס (2004). ספר מדע פופולרי שכתב עם ויליאם נואל, "הקודקס של ארכימדס: הסיפור המרתק על כתב-היד המדעי החשוב בעולם", ראה אור ב-2007 ותורגם לשפות רבות, בהן לעברית (2007).
רוזן אילנה /// חוקרת ספרות, חוקרת תרבות /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1962 /// גיל: 62
ביוגרפיה
נולדה בירושלים ומתגוררת כיום בבאר שבע. נשואה ואימא לשלושה ילדים. השלימה באוניברסיטה העברית את שלושת התארים שלה: תואר ראשון ותואר שני בספרות אנגלית ותואר דוקטור בחטיבה לפולקלור שבחוג לספרות עברית. הדוקטורט שלה (1994) עסק בניתוח פולקלוריסטי של סיפורי חיים של ניצולי שואה הונגריים. משנת 1997 מלמדת במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומשנת 2017 מלמדת בה כפרופסור מן המניין. כיהנה גם כראש התוכניות ללימודים רב-תחומיים וללימודי מגדר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
קרסל אליקים גצל /// ביבליוגרף, עורך וחוקר /// נולד בזבלוטוב, גליציה /// 1911 – 1986 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בזבלוטוב, גליציה המזרחית (אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה). עלה ארצה ב-1930 ועבד שנים אחדות בפרדסי כפר גנים ליד פתח תקווה כפועל, כמדריך וכמנהל. בתוך כך פירסם ב"דבר" רשימות ומאמרים שעוררו את תשומת לבם של עורך העיתון ברל כצנלסון ועורך מוסף הספרות אז, דב שטוק (לימים סדן). בהזמנת כצנלסון עבר קרסל לירושלים (1938) והתרכז בעבודה ספרותית שהניבה, בין השאר, את הביבליוגרפיה הראשונה פרי עטו: "מדעי החברה בעברית: ביבליוגרפיה" (הוצאת המרכז לתרבות של ההסתדרות, 1939; החיבור ראה אור במהדורה מורחבת, 1948). ב-1943 עקר לתל אביב ועבד בארכיון תנועת העבודה ובהמשך במערכת "דבר" ובהוצאת עם עובד. ב-1951, לאחר שחרורו מצה"ל, עבד כעורך פרסומי המדור להשכלה במחלקת התרבות, והתמנה למנהל הראשון של המכון הביו-ביבליוגרפי "גנזים", תפקיד שמילא עד 1960.
צור מוקי (שמואל) /// מסאי והיסטוריון /// נולד בירושלים, ישראל /// 1938 /// גיל: 86
מקרובה אלנה (ילנה) /// חוקרת שואה וסופרת בשפה הרוסית /// נולדה בבקו, אזרבייג'ן /// 1951 /// גיל: 73
ביוגרפיה
נולדה בבקו, בירת אזרבייג'ן. בתם של המשוררים אינה ליסניאנסקה וגריגורי קורנברג. גדלה במוסקבה, שם למדה פיסול במכללה לאמנות ע"ש סוריקוב ובמכון לספרות ע"ש מקסים גורקי. עלתה ארצה ב-1990 והתגוררה בירושלים, עכשיו מתגוררת בחיפה. בין שנות השבעים לשנות התשעים עסקה בהוראת אמנות לילדים ופיתחה שיטת ריפוי באמנות. מאז סוף שנות השמונים עוסקת בחקר גטו טרזין, דמויותיו וחיי התרבות שלו. מחקרה זה הוליד מגוון של פרויקטים בינלאומיים הכוללים תערוכות, הצגות תיאטרון וסרטים תיעודיים.
ביוגרפיה
נולדה בחיפה להורים חילונים ציונים, שהגיעו ארצה בראשית שנות השלושים. בבית דיברו עברית ופולנית. אביה היה ממציא שעסק בחשמל ובמכאניקה, ואמה חובבת ספר, שאהבה לדקלם משירי מיצקביץ' ומשוררים אחרים בפולנית. למדה בבית הספר "הריאלי". בין מוריה היה גם ברוך קורצווייל, שעורר בה את העניין ביצירות קפקא ועגנון. בתום לימודיה שירתה בצה"ל בחיל המודיעין. בכתיבה החלה בהיותה כבת עשרים, אך שנים רבות לא פירסמה את יצירותיה. ב-1953 החלה בלימודי היסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר סיום התואר הראשון, ב-1960, נסעה לפריז לשנתיים ולמדה ספרות כללית בסורבון. עם שובה היתה עוזרת מחקר של ההיסטוריון פרופ' יהושע פראוור באוניברסיטה העברית. נשואה למשורר אורי ברנשטיין.
