חזרה לדף התוצאות

1361 ערכים נמצאו בהקשר לנושא: זהות אתנית ודתית: יהודי/ה.

  • 6
  • מתוך 137.
  • מציג 10 ערכים.

שמר יהודית /// סופרת /// נולדה בטרנסילבניה /// 1946 /// גיל: 79

ביוגרפיה

נולדה בטרנסילבניה. עלתה לארץ עם הוריה ב-1950. שימשה מורה לאנגלית עד צאתה לגמלאות ב-2002, אז החלה בכתיבה ספרותית. ספרה הראשון, ספר הילדים "אריה למשל", יצא לאור ב-2002. ספר זה וגם הבא אחריו, "שועל למשל" (2003), לוו באיוריו של בעלה, המאייר בן עמי שמר, והם מביאים עיבודים מחורזים למשלי חיות.

שמעוני יובל /// סופר, מסאי ועורך /// נולד בירושלים, ישראל /// 1955 /// גיל: 70

ביוגרפיה

נולד בירושלים וגדל בתל אביב. כנכד למשורר דוד שמעוני ובן להורים אנשי חינוך, ספג מילדותו תרבות עברית ונטייה לדיוק בלשון. מסעו לעבר ההכרה בייעודו הספרותי היה ממושך. תחילה ביקש להיות צייר וקולנוען (שתי האפשרויות טבעו חותם עמוק ברומן שלו "חדר"). בשנים 1978-1977 שהה בפריז, תחילה במגמת השתלמות באמנות הקולנוע, שלא התמיד בה. העיר, נופיה ואווירתה חילחלו אל דמיונו הספרותי והם ממלאים תפקידים מרכזיים בעיצוב הרקע של שני סיפוריו הגדולים, "מעוף היונה" (1990) ו"חדר" (1999, בחלקו השני, "המגרה"). "מעוף היונה" היה הופעת הבכורה של שמעוני, שהפתיעה את הקהילה הספרותית הישראלית והסבה את תשומת הלב למספר הצעיר. באותה שנה פורסם גם סיפורו "אמנות המלחמה" בכתב העת ""סימן קריאה"" 20. תשע שנים חלפו מפרסומים אלה ועד הופעתו של הרומן המקיף "חדר", יצירתו העיקרית של שמעוני עד כה. ב-2007 ראתה אור מסתו "אל העפר", העוסקת בתשובות של הספרות המקראית על השאלות שמעוררת אי-הנמנעות של המוות. התשובות מתנסחות במסגרת אנתרופולוגית-תרבותית רחבה של עיבוד "נושא" המוות במיתולוגיות ובדתות שונות. לפרנסתו הוא עוסק בעריכה ובהוראת כתיבה יוצרת.

שמעוני (שמעונוביץ) דוד /// משורר, סופר ומתרגם /// נולד בבוברויסק, רוסיה הלבנה /// 18861956 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיר בוברויסק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה. אביו היה בן תורה, משכיל וחובב ספר. למד בחדר, אך קיבל גם חינוך כללי. בגיל שלוש-עשרה החל ללמוד רוסית ומדעים כלליים. התרשם במיוחד משירי פושקין ולרמונטוב, ובבגרותו תירגם מיצירתם. התחיל לכתוב שירים בגיל צעיר, ושירו "שיחת רסיסים" ראה אור בשבועון לילדים "עולם קטן" ב-1902, כאשר היה בן שש-עשרה. באותה עת פירסם את השיר "בין השמשות", שביאליק מצא בו עניין רב. במהלך השנים הבאות הופיעו שיריו בביטאונים שונים, ובהם "לוח אחיאסף", ""השלוח"", "הזמן" ו"המעורר". ב-1908 עבר את בחינות הבגרות בפטרבורג, וכעבור שנה עלה לארץ ישראל והחל לפרסם משיריו ב"הפועל הצעיר". למחייתו עבד כפועל בפרדסי פתח תקווה וכשומר בכרמי רחובות. הוא שהה בארץ כשנה בלבד, אולם נופיה ומראותיה הותירו בשירתו רושם מכריע, והוא זכה לקבלת פנים חמה על ידי מנהיגי וסופרי הדור כברל כצנלסון, א"ד גורדון, י"ח ברנר ואחרים. בשנה זו מסר לבן-אביגדור את קובץ שיריו "סער ודממה" (שראה אור רק ב-1912, לאחר ספר שיריו השני, "ישימון"). כדי לרכוש השכלה אקדמית הוא שב לרוסיה וממנה יצא לגרמניה, שבה למד באוניברסיטאות ברלין והיידלברג וסיים את לימודיו במחלקה לפילוסופיה ולשפות שמיות באוניברסיטת וירצבורג. ב-1911 נדפס ספר שיריו "ישימון" (ורשה: ספרות), מחזור שירי מסע לארץ ישראל שכלל גם את האידיליות הראשונות וכן פואמות ושירים ליריים. יעקב פיכמן (1959) העיר על שם הספר: "הספר היה מלא התעוררות של אושר, והיה שקוי כולו רננה של ים ושמש. אבל ה"ישימון", זה משכן הבדידות, המקלט לשירה ולתפילה, היה הצבע הנאמן – בו בטח הלב יותר" (135). ועם זאת "משיר לשיר הולך ומבהיר שטח-מה בעולם" (שם). ואכן, כבר בשני הספרים הראשונים ניכר, בצד המוטיבים הליריים הנוגים המאפיינים את משוררי "דור ביאליק", היחס המפויס וההומוריסטי אל החיים, שיש בו יותר משמץ של חדוות המצאה ושחרור הטמונים בהתמסרות למחוזות החלום והדמיון: "אַךְ כָּל מַה-שֶׁאֶחְפֹּץ בָּם אֶרְאֶה, אֲשַׁנֵּם וְאַטֵּם כִּלְבָבִי:/ בִּרְצוֹנִי הַר יִהְיֶה לְנָחָש וְנָחָש יֵהָפֵךְ לְלָבִיא…" ("בין השמשות", תרס"ב), או בהתבוננות הסקרנית והנינוחה בתופעות הטבע, בחיות ובצמחים: "תְּנַתֵּר הַלְּטָאָה בַּחוֹל הַקּוֹדֵחַ,/ תַּבְרֵקְנָה טַבְּעוֹתָיו שֶׁל נָחָשׁ בָּרִיחַ,/ מִמְאוּרַת חַלָּמִישׁ יֵרָאֶה רֹאשׁ פֵּתֵן/ בָּאֲוִיר הַלּוֹהֵט מֵרִיחַ…" (""ישימון". I: צהריים", תרס"ט-תר"ע). בימי שהותו בברלין כתב גם פואמות, שהחשובה והידועה בהן היא "חלום ליל חורף". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה, המשיך ללמוד במכונים למדעי המזרח, להיסטוריה ולפילולוגיה באוניברסיטת פטרבורג ועמד בבחינות הממלכתיות. לאחר 1917 עבר למוסקבה, שם היה מזכיר מערכת העיתון היומי העברי "העם", השתתף ב"התקופה", תירגם להוצאת שטיבל והמשיך לכתוב.

שמיר משה /// סופר, מחזאי, מבקר ועורך /// נולד בצפת, ישראל /// 19212004 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בצפת למשפחת פועלים. האב היה מחיילי הגדוד העברי שהשתתפו בכיבוש ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. ב-1924 עקרה המשפחה לתל אביב, שבה קיבל את חינוכו בגימנסיה "הרצליה" ובקן "השומר הצעיר". בזה האחרון ספג, אולי יותר מכל בני דורו, משנה ציונית מרקסיסטית, שהשפיעה על אורח מחשבתו ופעולתו גם לאחר שכפר במרקסיזם ואף הצטרף (אחרי מלחמת 1967) לימין הציוני הרדיקלי. כחבר פעיל בתנועת "השומר הצעיר" הצטרף ב-1941 לקיבוץ משמר העמק, שאותו עזב ב-1947, לאחר שהקיבוץ ביקש להטיל צנזורה על הרומן הראשון שלו, "הוא הלך בשדות" (ראה אור ב-1947 אחרי שפרסומו הושהה). מנעוריו נרתם לעריכה. ייסד וערך את "על החומה" (1939-1941), ועם שלמה טנאי ייסד וערך את כתב העת "ילקוט הרעים" (1946-1943), שבו התגבשה הקבוצה הספרותית שנקראה לימים "דור תש"ח" הספרותי. שמיר היה מקובעי דרכה הרעיונית והאמנותית של קבוצה זו. במלחמת העצמאות היה חבר בפלמ"ח, אך עסק  בעיקר בעריכה. ב-1949 ייסד וערך את כתב העת של צה"ל "במחנה", שממנו הודח על ידי דוד בן-גוריון לאחר שפירסם מאמר מחאה על פירוק הפלמ"ח. ב-1950 ייסד וערך עם אהרן מגד את דו-השבועון "משא", שגם ממנו נפרד לאחר פירוק המרכיבים של מפ"ם והפיכתו למוסף הספרות של העיתון "למרחב", ביטאון אחדות העבודה.

שמיר זיוה /// חוקרת, מתרגמת ומבקרת ספרות /// נולדה ברמת גן, ישראל /// 1946 /// גיל: 79

ביוגרפיה

נולדה ברמת גן. למדה בבית הספר "יהלום" ובתיכון "אהל שם" ושהתה שנתיים עם משפחתה בניו יורק. בעלת תואר ראשון, שני ושלישי מאוניברסיטת תל אביב, שבה שימשה כמרצה במשך שנים רבות והועלתה לדרגת פרופסור ב-1998. מילאה תפקידים ניהוליים ציבוריים שונים, בהם יו"ר ועדת מקצוע הספרות במשרד החינוך. באוניברסיטת תל אביב שימשה כראש בית הספר למדעי היהדות וכראש מכון כץ לחקר הספרות.

שמיר אילת /// סופרת, מבקרת וחוקרת ספרות /// נולדה בחדרה, ישראל /// 1965 /// גיל: 60

ביוגרפיה

נולדה בחדרה, גדלה בקיבוץ ניצנים ובגיל ארבע נסעה עם משפחתה לשליחות של שלוש שנים באתיופיה. לאחר שירותה הצבאי למדה תואר ראשון בספרות עברית והשוואתית ובייעוץ חינוכי באוניברסיטת חיפה, והמשיכה בחוג לספרות עברית גם לתואר שני. עבודת המאסטר שלה, בנושא "הקול הנשי הכל הגברי – בעקבות הקול הנשי בסיפור ארבע האימהות לספר בראשית", הושלמה ב-1998. ב-2005 השלימה דיסרטציה באותו החוג, שכותרתה "הזר המקומי – גילומי כלאיים בפרוזה הישראלית החדשה", שבה חקרה את ביטוייו התרבותיים, הלשוניים והפוליטיים של המגע הבין-תרבותי הישראלי-פלסטיני ביצירותיהם של סמי מיכאל, אנטון שמאס וא"ב יהושע. מלמדת באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית "אורנים". השלימה קורס מורים בכירים ליוגה, ואת הכשרתה מיישמת בהוראת "ספרות ויוגה", שיעור אקדמי המשלב היבטים טקסטואליים והיבטים חושיים-חווייתיים. השאיפה לדיוק ולזיכוך, הן במילה הכתובה והן בשפת התנועה, מאפיינת גם את יצירתה הספרותית. בת זוגו של הסופר והעורך יובל שמעוני.

שָמי (סַרְוִי) יצחק /// סופר /// נולד בחברון, הרשות הפלסטינית /// 18881949 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בחברון לאביו אליהו סרוי, סוחר טקסטיל דמשקאי, ולאמו רבקה לבית קסטל, בת למשפחה ספרדית מיוחסת מחברון. ראשית חינוכו ב"כותאב", החדר הספרדי, והמשכו בישיבת "שדי חמד" בחברון. בגיל שמונה-עשרה עזב את הישיבה ורכש השכלה בבית המדרש הגרמני למורים של חברת "עזרא" בירושלים, שבו התוודע לרעיונות ההשכלה והוסמך כמורה ב-1909. בירושלים נחשף לציונות בתיווכם של ש"י עגנון ויצחק בן-צבי, ומאוחר יותר אף זכה לתשומת לבו של דוד בן-גוריון, שהחשיב אותו למומחה בענייני התרבות הערבית. תחילה עסק בהוראה במזכרת בתיה, ולאחר מכן בדמשק ובבולגריה, שם שהה כשמונה שנים ונישא לאשתו הראשונה, פנינה גינגולד. ב-1919 חזר לחברון בלוויית אשתו ובנם הצעיר, ידידה (שמיר), והתמנה למזכיר היישוב היהודי בעיר, וכן לימד ערבית, ספרות והיסטוריה. לאחר פטירת אשתו נישא בשנית לשרה לבית קאליש. במסגרת תפקידו הזעיק את החיילים הבריטים להגן על היישוב בחברון מפני פרעות בזמן חגיגות נבי מוסא. ייתכן שפרט זה קשור ליצירתו המרכזית, הנובלה "נקמת האבות" (מצפה, 1927). שנה לפני מאורעות תרפ"ט עברה המשפחה מחברון לטבריה, ואף על פי שלא נכחו בפרעות, שמי הושפע עמוקות מהאירוע הרצחני. ב-1930 עבר לחיפה, ובה התגורר עד לפטירתו, אך העיר חברון נשארה בלב הווייתו, והוא אף תיכנן לכתוב רומן רחב יריעה על קורות הקהילה בה. שמו נקשר רבות בשמו של יהודה בורלא. השניים התיידדו בנעוריהם, עברו מסלול הכשרה דומה, ואף כתבו על החברה הערבית והיהודית-ספרדית, אולם ניכרים הבדלים גדולים בתפישת עולמם ובמשנתם הספרותית.

שמוֹש אמנון /// סופר /// נולד בחאלב, סוריה /// 1929 /// גיל: 96

ביוגרפיה

נולד בחאלב, סוריה, למשפחה שחייתה בעיר דורות רבים. בעקבות מות אבי המשפחה החליטה האם להגר לישראל, שבה כבר חי אחד מאחיו – המתרגם טוביה שמוש – והמשפחה התיישבה בתל אביב. למד בגימנסיה "הרצליה" וב-1946 התנדב לפלמ"ח. היה ממייסדי הקיבוץ מעין ברוך, שם חי שנים רבות. לימים תיאר את החיים בקיבוץ בעין נוסטלגית אך ביקורתית ("תמונות משני העולמות", 2011). לאחר שנים ארוכות של עבודה בקיבוץ ולימודים ב"בית ברל" ובאוניברסיטה העברית בירושלים, פנה להוראה וניהל את בית החינוך המשותף בעמק החולה.

שמואליאן אבי /// סופר /// נולד ברפסינג'אן, איראן /// 1944 /// גיל: 81

ביוגרפיה

נולד ברפסינג'אן, פרס, ועלה לארץ בהיותו בן שמונה-עשרה. עבד בשלל עבודות מזדמנות. שמואליאן הוא צייר ופסל. כתב למגירה במשך עשרים שנה עד שפירסם את ספרו הראשון, "חמניות מוכות ירח" (כתר, "צד התפר", 1992). אף שסומן כהבטחה ספרותית לא שב לפרסם. בריאיון קצר שנערך עמו ב-2001 סיפר כי כתב את הרומן המבוסס על הביוגרפיה שלו כדי לזכות בשקט נפשי שיאפשר לו להתפנות לכתיבה. הספר זכה בעיקר לביקורות חיוביות, אך גם לשליליות, ואלה, לדבריו, שיתקו אותו.

שמואלוף מתי (מתתיהו) /// משורר, עורך ומבקר /// נולד בחיפה, ישראל /// 1972 /// גיל: 53

ביוגרפיה

נולד בחיפה. נצר מצד אמו למשפחה יהודית-בגדאדית, ומצד אביו למשפחה יהודית-משהדית (איראן), שעברה בסוריה בדרכה לארץ. החל בלימודי כלכלה במכללת הגליל המערבי, המשיך בלימודי ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת חיפה, ואחר כך עבר לגור בתל אביב וסיים תואר ראשון באמנות התיאטרון (במגמת כתיבה) באוניברסיטת תל אביב. קיבל תואר שני בהיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה, שם כתב תזה על דמותו של מלקולם אקס בסרטו של ספייק לי.

  • 6
  • מתוך 137.
  • מציג 10 ערכים.
נגישות