שבילי בנימין /// משורר וסופר /// נולד בירושלים, ישראל /// 1956 /// גיל: 68
ביוגרפיה
נולד, התחנך וחי בירושלים. בילדותו גר בשכונת ימין משה וכיום בשכונת קטמון. למד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בתקופה זו יזם את "מראות" (1981), כתב עת ירושלמי לספרות, והיה אחד מעורכיו. כתב העת, שניחן בחותמם המקורי של העורכים-הכותבים, הפסיק לצאת לאור לאחר החוברת השישית (1987). מלמד ספרות עברית במכללת "עלמא" וב"מכון שכטר" בתל אביב. מעביר סדנה לכתיבת שירה באוניברסיטה העברית, שם נבחר להיות משורר הבית. שיעוריו עוסקים בספרות הנושקת לטקסטים דתיים, כמו התנ"ך, הברית החדשה ושבחי הבעש"ט, וכן ביצירות ספרותיות שמרכזן דתי, כמו "החיים כמשל" לפנחס שדה, "הווידויים" לאוגוסטינוס, "הדרך אל השלמות" לתרזה מאווילה וסיפורי עגנון.
ביוגרפיה
נולדה בפולין. עברה את שנות מלחמת העולם השנייה בברית המועצות, וכילדה הוגלתה לסיביר. בגיל שלוש-עשרה עלתה ארצה עם "עליית הנוער", יחד עם אביה ששרד את המלחמה. למדה ספרות והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. במשך שנים עסקה בהוראה בבתי ספר תיכוניים. נישאה למשורר דן פגיס ולזוג נולדו שני ילדים.
מירסקי נילי /// מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב /// נולדה ברחובות, ישראל /// 1943 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב. הוריה היו ציונים שעלו ארצה מקייב. לסבה היתה חנות ספרים בתל אביב שבה נהגה לבלות רבות. נחשפה מ"ילדות"ה לשפה הרוסית, בעיקר הודות לסבתה. למדה בבית הספר העממי ע"ש טשרניחובסקי בתל אביב ובגימנסיה "תיכון חדש". ב-1962 למדה פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1964 למדה תולדות האמנות והיסטוריה של מזרח-אירופה באוניברסיטת מינכן, שם גם רכשה את השפה הגרמנית. למדה תואר ראשון בחוג לספרות אנגלית ובחוג לתורת "הספרות" הכללית באוניברסיטת תל אביב. ב-1971 חזרה למינכן ולמדה תואר שני בחוגים לספרות רוסית, גרמנית ואנגלית. כשחזרה לישראל לימדה ספרות רוסית וספרות גרמנית באוניברסיטת תל אביב. בד בבד החלה לתרגם מרוסית ומגרמנית. החלה את דרכה בתרגום בכתב העת "סימן קריאה". ב-1979, לאחר שעזבה את החיים האקדמיים, קיבלה משרת עריכה ותרגום בהוצאת עם עובד והצטרפה לעורך ולמתרגם דאז אברהם יבין. עברה לעבוד בהוצאת "סימן קריאה"/הקיבוץ המאוחד על תקן "מתרגמת הבית". ב-1994 חזרה להוצאת עם עובד כאחת מעורכות סדרת "ספריה לעם" עד שפרשה לגמלאות ב-2011. לאחר פרישתה חתמה על חוזה תרגום עם הוצאת אחוזת בית. מתרגומיה הרבים לקלאסיקות של "הספרות" האירופית: "סיפורים אוקראיניים" לניקולאי גוגול (1980); "פריחה שנתאחרה" לאנטון צ'כוב (1981); "חיל הפרשים ועוד סיפורים" לאיסאק באבל (1987); "שאון הזמן" לאוסיפ מנדלשטאם (1988); "מוות בוונציה" (1988) ו"בית בודנברוק" (2003) לתומס מאן; "סיפורי הופמן" לאת"א הופמן (1990); "אידיוט" (1993) ו"האחים קרמאזוב" (2011) לפיודור מיכאלוביץ' דוסטוייבסקי; "מוסקבה-פטושקי" לוונדיקט ירופייב (1994); "אבות ובנים" לאיוואן טורגנייב (1994); "ילדות" למקסים גורקי (1995); "אנה קארנינה" ללב טולסטוי (1999); "הגווארדיה הלבנה" למיכאיל בולגקוב (2002); "בעולם נהדר ואכזר" לאנדריי פלטונוב (2007), ועוד. מירסקי נמנית עם העורכים של "הספרות" הישראלית המקפידים על עריכה מסורתית, ומתערבת בטקסטים ובתכנים. נחשבת למתרגמת מחוננת שתרמה תרומה משמעותית לספרות העברית בתרגומיה הרבים, ובייחוד מן "הספרות" הרוסית. על תרגומה החדש לספר "האחים קרמאזוב" נכתב: "ייחודה של מירסקי הוא ביכולת שלה ליצור תרגום קולח ואותנטי, שאינו נשמע זר או מאולץ לקוראים בני זמננו, ועם זאת משמר הן את ניחוח העבר והן את חותמו "הספרות"י של כל יוצר באופן אינדיווידואלי" (צור-גלוזמן, 2011). מלבד תרגומיה ועריכותיה, פירסמה רשימות ומאמרים רבים בענייני ספרות, הן בכתבי עת ("הספרות", "סימן קריאה") והן במוספי ספרות (""הארץ"", "דבר", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב"). כמו כן כתבה ערכים על ספרות רוסית ב"אנציקלופדיה העברית". זכתה בפרסים חשובים, בהם: פרס טשרניחובסקי לתרגום (1989), פרס משרד החינוך למתרגמים (1997, 2007), פרס שר התרבות לספרות על מפעל חיים ליצירה בתחום התרגום (2007) ובפרס ישראל לתרגום (2008). מנימוקי ועידת פרס ישראל לזכייתה: "תרגומיה של מירסקי מצטיינים בהקשבה דרוכה לקול "הספרות"י של המקור, ובסירוב ליצור דגם אחיד של תרגום. היא מוצאת לבוש עברי גמיש והולם לסגנונו המיוחד של כל סופר, ויחד עם זאת מעשי התרגום שלה חיים ונושמים בשפה העברית".
ביוגרפיה
נולד ברמלה וגדל שם במשפחה מאמצת. היה כתב ב""מעריב" לנוער". התגייס ל"גלי צה"ל" ושימש כעורך ומגיש תוכניות רדיו. ספרו הראשון, "שפת הגוף" (כתר, 1996), זיכה אותו בפרס מטעם המדור לספרות של משרד המדע והאמנויות. החל לכתוב בעיתונות ב-1997. היה כתב קבוע בעיתון "מעריב", שם כתב טורים אישיים שעסקו בתרבות. כתב גם ב""הארץ"" וב"העיר" מאמרים וטורי דעה. ב-1998 השתתף במפגשים שהיו בעלי אופי רוחני. בקיץ 1999 טען שחווה הארה, ובעקבות חוויה זו קיים במשך כשלוש שנים מפגשים רוחניים.
ביוגרפיה
נולדה וגדלה בירושלים. החלה לפרסם בכתב העת "אֵב" ב-1994, ולאחר מכן במוסף "תרבות וספרות" של עיתון "הארץ". חברת מערכת בכתב העת לשירה "הו!" בעריכתו של דורי מנור, איתו היא משתפת פעולה בכתיבה ובתרגום. יחד כתבו את הלִברית לאופרה "אלפא ואומגה" (2001) שהועלתה על במת האופרה הישראלית ב-2001.
הולנדר אורי /// משורר, מתרגם ומבקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1979 /// גיל: 45
ביוגרפיה
נולד בתל אביב ובה התחנך. ב-1997 סיים את לימודיו בקונסרבטוריון בתל אביב. ב-2002 למד במחלקה למקרא באוניברסיטת תל אביב, ובשנים 2002-2005 היה תלמיד בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן. ב-2005 סיים תואר שני בלימודי יהדות באוניברסיטת תל אביב. כתב עבודת דוקטור על המוזיקה בשירתו של נתן זך במחלקה לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. מבקר במוסף "תרבות וספרות" של עיתון ""הארץ"", ומנהלו האמנותי של פסטיבל המשוררים במטולה.
גיא כרמית /// מתרגמת, סופרת ועורכת /// נולדה בקיבוץ גבעת חיים, ישראל /// 1949 /// גיל: 75
ביוגרפיה
נולדה בגבעת חיים. בילדותה עברה עם משפחתה לקיבוץ יד חנה, בו גדלה והתחנכה. הוריה, ניצולי שואה מהונגריה, היו בין מייסדיו. ב-1965 עברה לבת ים, שם למדה בבית הספר התיכון העירוני. מיד לאחר סיום שירותה הצבאי (1969) התקבלה לרשות השידור. עבדה כקריינית ב"קול ישראל" ברדיו ובטלוויזיה הישראלית (הערוץ הראשון), ובמקביל למדה תולדות האמנות ומזרח תיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. התחילה כמגישת רצף, ואחר כך היתה קריינית חדשות ב"מבט" בטלוויזיה ומגישת תוכניות תרבות, כמו "מצב הרוח" עם קובי מידן.
בסקין סיון /// משוררת ומתרגמת /// נולדה בוילנה, ליטא /// 1976 /// גיל: 48
ארן זלמן (אהרונוביץ', זיאמה) /// איש ציבור ומשורר /// נולד באוקראינה /// 1899 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באוקראינה והתחנך חינוך מסורתי-דתי. למד בחדר ובכמה ישיבות, באקדמיה למדעים (1920) ובמכון לחקלאות בחרקוב (1923-1921). עסק בהוראת מדעי החברה (1923-1918) והיה פעיל בענייני ציבור יהודיים. עלה ארצה (1926) לאחר שחצה בחשאי את הגבול בין רוסיה ללטביה. מילא תפקידים שונים במוסדות ההסתדרות. נבחר לכנסת הראשונה מטעם מפא"י וכיהן בה עד לפרישתו (1969). היה מזכיר מפא"י (1951-1948) ויו"ר ועדת החוץ והביטחון. מונה לשר החינוך והתרבות (1960-1955, 1969-1963). ראה בתפקידו זה ההישג החשוב ביותר של פעילותו הציבורית. הקים מוסדות חינוך רבים: גני ילדים, פנימיות ומכללות, וקבע את לימודי "התודעה היהודית". יזם את הקמת המתנ"סים (1969) והנהיג רפורמות חשובות במבנה החינוך – הקמת חטיבות ביניים והארכת חינוך החובה. נחשב לאחד משרי החינוך המשפיעים ביותר.
איצקוביץ' יניב /// סופר נולד והתחנך בראשון לציון /// נולד בראשון לציון, ישראל /// 1975 /// גיל: 49
ביוגרפיה
סופר נולד והתחנך בראשון לציון. שירת בצה"ל כלוחם וקצין ביחידה מובחרת. בחלק משירותו היה בשטחים ובלבנון. בעקבות אינתיפאדת אל-אקצה ושירות מילואים בעזה, חיבר עם דוד זונשיין את "מכתב הלוחמים" (2002), בו הודיעו על סירובם לשרת בשטחי יהודה שומרון וחבל עזה מטעמי מצפון. בעקבות זאת נכלא לחודש בכלא צבאי. למד בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב. בעל תואר שני בפילוסופיה (2003). שהה שנה באוניברסיטת אוקספורד. לימד בקורסי ההכנה לבחינה הפסיכומטרית וכשמונה שנים בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, שם כתב עבודת דוקטור בנושא יחסי הגומלין בין אתיקה לשפה בהגותו של לודוויג ויטגנשטיין. לאחר קבלת תואר דוקטור נסע לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. נשוי ומתגורר בתל אביב.
