ביוגרפיה
נולדה בתל אביב למשפחת רבנים חרדית. בנעוריה פרשה מן הסביבה הדתית, למדה הוראה, ולאחר מכן שימשה שנים רבות כמורה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בעפולה ובקריית חיים. בשנות השישים פנתה ללימודים אקדמיים לתארים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים. תחילה התמחתה בתחום האגדה, המדרש והספרות העממית, וחיברה עבודת גמר לתואר השני על גלגולי מוטיבים בסיפורים על נשים באגדת חז"ל ובסיפור העממי של עדות ישראל. באותן שנים פעלה גם במסגרת ארכיון הסיפור העממי שנוסד בחיפה על ידי מורהּ דב נוי, וערכה קבצים אחדים של סיפורי עם: "חודש חודש וסיפורו" (1963); "סבתא אסתר מספרת: שמונה-עשר סיפורי-עם" (1964); "צוואת אב: י"ג סיפורי-עם מאפגניסטן" (1969). מתוך עבודתה בחקר האגדה נמשכה בהשפעת מורהּ שמעון הלקין לעיסוק ביצירתו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. היא הקדישה את עבודת הדוקטור שלה (1972) לתיאור מקומה של האגדה בעולמו כסופר וכמכַנֵס, כמעבד וכחוקר. מאז ואילך נעשה חקר ברדיצ'בסקי לתחום התמחותה העיקרי.
ירון אמונה /// סופרת ועורכת /// נולדה בקניגסברג, פרוסיה /// 1921 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ב-1921 בקניגסברג שבפרוסיה המזרחית לאביה ש"י עגנון ולאמה אסתר לבית מרכס. ב-1924, אחרי שנשרף ביתם בעיירה באד הומבורג, יצא עגנון לארץ ישראל, והיא עם אמה ואחיה הצטרפו אליו אחרי שנה. המשפחה השתקעה בירושלים, ובה חיה אמונה ירון מאז ועד מותה. למדה בבית המדרש למורות של "המזרחי", ובשנות הארבעים עבדה כמורה בבתי ספר יסודיים בצפת, בפתח תקווה ובירושלים. מ-1965 פירסמה סיפורים אחדים ב"אמות", ב"הארץ" וב"מאזניים" וזכתה לעידודו של אביה, אך חדלה מכתיבתם עם מותו ב-1970 כדי להתמסר לטיפול בעיזבונו. בשיתוף עם בעלה, חיים ירון, שקדה על הוצאת חיבוריו של עגנון שנותרו בכתובים, ומ-1971 עד 2002 הופיעו בעריכתה חמישה-עשר כרכים של כתבים ומכתבים. אלה נוספו על שמונת כרכי המהדורה הקנונית של כתביו ושינו לחלוטין את הנוף המוכר של יצירתו. הכרכים שפירסמה כוללים רומנים ("שירה", "בחנותו של מר לובלין"), קובצי סיפורים ("לפנים מן החומה", "תכריך של סיפורים", "פתחי דברים", "קורות בתינו"), אנתולוגיות ("ספר סופר וסיפור", "סיפורי הבעש"ט", "אתם ראיתם"), קבצים של חילופי מכתבים ("אסתרליין יקירתי", "ש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות", "מסוד חכמים"), קובץ נאומים והרצאות ("מעצמי אל עצמי"), קובץ חרוזים מאוירים על אותיות האלף-בית ("ספר האותיות") וספר זיכרון לעיר בוצ'אץ' ("עיר ומלואה"). כמו כן נמנתה עם עורכי "קובץ עגנון" (א'-ב', 1994; 2000), מאסף של מחקרים ותעודות על הסופר ויצירתו.
ירדני-אגמון גליה /// עורכת, מסאית וחוקרת ספרות /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1924 – 1968 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בירושלים. מצעירותה היתה פעילה בתנועת הנוער "המחנות העולים". ב-1939 התלוותה להוריה לביקור בארצות הברית ונתקעה שם מחמת פרוץ המלחמה. סיימה שם את לימודיה התיכוניים, וכן תואר ראשון בספרות ובעיתונאות באוניברסיטת ניו יורק. בשובה ארצה ב-1945 הצטרפה למחלקת ההסברה של הפלמ"ח וסייעה לזרובבל גלעד בהכנת הקובץ "מגן בסתר" (1948), המקבץ תעודות ועדויות על המאמץ הצבאי הסודי של היישוב בימי מלחמת העולם השנייה. כישרונה לדיבוב אנשים ולרישום עדויות שהתגלה במשימה זו, הניב עם השנים עוד ספרי תיעוד וזיכרון בעריכתה הקשורים בעלילות צבא ומלחמה, ובהם "ראשונים לקרב" (1967), קובץ עדויות מפי לוחמי הפלמ"ח. כמו כן התמחתה בעריכת ראיונות עם סופרים, שחלק מהם – מיעקב פיכמן עד חיים גורי – כינסה בספרה "ט"ז שיחות עם סופרים" (1961).
יבין (בינשטוק) נפתלי /// סופר ומחזאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1936 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד וגדל בתל אביב. בגיל שלוש-עשרה החל לשחק בתיאטרון לילדים ולנוער "במתנו" והמשיך בלימודים בסטודיו הדרמטי של תיאטרון "הבימה". מילא תפקידים בהצגות שונות כשחקן וכעוזר-במאי בתיאטרונים "הבימה", "הקאמרי", "סמבטיון", "זווית" ועוד. בד בבד השלים ב-1965 תואר ראשון בספרות ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. מחזהו הראשון, "ויעקב איש תם", זכה בפרס עידוד מטעם המועצה לתרבות ואמנות והתקבל לרפרטואר של התיאטרון "הקאמרי", אך לא הועלה שם. בעקבות פרשה זו ואכזבות נוספות שנחל כמחזאי יצא יבין לאנגליה ב-1966 וסיים תואר שני בתיאטרון באוניברסיטת מנצ'סטר. הוא ייסד עם אחרים קואופרטיב שחקנים אנגלי בשם "קבוצת Interaction", ולאחר מכן הקים מסגרת עצמאית, "התיאטרון האחר", שפעלה בלונדון ונודעה כאחד הגילויים הבולטים של התיאטרון האוונגרדי-ניסיוני באירופה דאז. בשנותיו האחרונות סגרו עליו הבדידות והדיכאון. הוא נפטר ב-5.6.1972 כתוצאה מנטילת כדורי שינה בשילוב עם אלכוהול.
טמקין מרדכי /// משורר /// נולד בשדלץ, פולין /// 1891 – 1960 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בשֶדְלֶץ, פולין. קיבל בילדותו חינוך דתי, והתפקר בנעוריו. מגיל חמש-עשרה הסתופף בחוגי הספרות העברית בוורשה, ולאחר מכן עסק בהוראה בעיירה מְלאבָה. ב-1909 עלה לארץ ישראל, ובאותה שנה פורסם שירו הראשון בשבועון "הפועל הצעיר". למד בבית המדרש למורים של חברת "עזרה" בירושלים. שהה תקופה נוספת בפולין מטעמי בריאות, ושב ארצה בערך ב-1911. אחרי תקופת טלטול ונדודים בגליל בשנות מלחמת העולם הראשונה, חזר לירושלים וחי בה עד סוף ימיו, והיה מעורה בקרב הסופרים ואנשי הרוח המקומיים. לפרנסתו עסק עשרות שנים בהוראה בבתי ספר יסודיים. נטמן בבית הקברות בקבוצת כנרת.
טוכנר משולם /// חוקר ספרות /// נולד במינקוביץ, אוקראינה /// 1912 – 1966 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב-1912 בעיירה מינקוביץ, אוקראינה. ב-1916 עקר עם משפחתו לעיירה בריצ'אני בבסרביה, שהפכה ב-1918 לחלק מרומניה. ב-1925 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים. למד בבית הספר "תחכמוני" ובגימנסיה "הריאלית" מיסודו של ד"ר שור. מ-1930 ועד 1937 למד באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית, היסטוריה ופילוסופיה וסיים את התואר השני. בתקופת לימודיו פירסם סיפורים בעיתונות ("הארץ", "ניב הסטודנט"), אך לימים התרכז בביקורת. מאז תום לימודיו עסק בהוראה, תחילה בבתי ספר בטבריה ובעפולה, ומ-1948 עד סוף ימיו בבית המדרש הירושלמי למורים ע"ש דוד ילין. היה ידיד ורע לרבים מסופרי ירושלים וממלומדיה, ובראשם ש"י עגנון. בשנותיו האחרונות החל בכתיבת עבודת דוקטור על יצירת עגנון, אך זו לא הושלמה מחמת פטירתו.
טהרלב יורם /// משורר, מתרגם ופזמונאי /// נולד בקיבוץ יגור, ישראל /// 1938 – 2022 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ יגור להורים שעלו ארצה כחלוצים מליטא. אביו, חיים טרלובסקי-טהרלב, חיבר שירים ומחזות בעברית וביידיש, ובהם ספרו המרכזי, יצירה שירית מקיפה מחיי הקיבוץ בשם "נוה הסלעים" שהוצאה לאור ב-1998 מעיזבונו בידי בנו. שירת בצבא ככתב העיתון "במחנה גדנ"ע" ורכש בו מיומנויות של כתיבה עיתונאית. ב-1964 חיבר את שירו הראשון, "את ואני והרוח", שהולחן בידי נחום הימן וזכה להצלחה רבה. מאז נעשה פזמונאי ידוע ומבוקש וחיבר כאלף שירי זמר ללהקות צבאיות, לזמרים ולמחזות זמר, שמבחר מהם כונס בספרים אחדים ("מצעד הפזמונים", 1970; "לאוהבים את האביב", 1981; "בפרדס ליד השוקת", 1991; "אין כבר דרך חזרה", 2005). מהנודעים בשיריו: "הבלדה על יואל משה סלומון", "גבעת התחמושת" ו"קום והתהלך בארץ". מ-1966 חיבר, תירגם ועיבד יותר משישים ספרי ילדים. כעשרים שנה עבד כעורך בהוצאה לאור של משרד הביטחון. מאז תחילת שנות השמונים הוא הגיש מופעי קריאה וזמר לפני קהל, המבוססים על קטעי הומור בנושאים שונים מפרי עטו, בשילוב עם שיריו המבוצעים בידי זמרים.
טברסקי יוחנן /// סופר /// נולד בשפיקוב, אוקראינה /// 1900 – 1967 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה שפיקוב שבפלך פודוליה, אוקראינה, למשפחה שהקימה מתוכה את שושלת אדמו"רי צ'רנוביל לשלוחותיה השונות. גדל בחצרו של סבו, האדמו"ר מטריסק, ולמד בעיקר בעצמו לימודי קודש וחול. חלק משנות ילדותו חי בוורשה, שם התוודע לי"ל פרץ. ב-1918 למד בגימנסיה באודסה והתקרב לביאליק. בפרוץ מלחמת האזרחים ברוסיה ב-1919 נמלט לבסרביה (אז בתחום רומניה), התגורר בקישינב ולימד בבית ספר לילדי הפליטים. בתקופה זו פירסם סיפור ראשון ביידיש בעיתון המקומי "דער ייד". ב-1921 יצא לברלין, שם שמע באוניברסיטה הרצאות בפילוסופיה ובפסיכולוגיה. ב-1924 החל לפרסם סיפורים בעברית בשבועון "העולם", ומאז השתתף דרך קבע בעיתונות הספרותית. ב-1926 היגר לארצות הברית. מ-1927 לימד פסיכולוגיה והיסטוריה יהודית במכללה העברית למורים בבוסטון. ב-1948 עלה לארץ אחרי שהוזמן לשמש עורך בהוצאת "דביר", והתיישב בתל אביב.
חיוֹג משה (פלוטקין, גריגורי צבי) /// סופר /// נולד בלאדי, רוסיה /// 1895 – 1968 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב-1895 בעיירה לאדי בפלך מוהילוב, רוסיה. אביו, אבא-ראובן אברמזון, היה מורה ומטיף ציוני נודע בשעתו, ולרגל עיסוקו הרבתה המשפחה לנדוד ברחבי רוסיה. אחיו הבכור הוא הסופר חיים שלום בן-אברם (1965-1893). מ-1900 חי ביקאטרינוסלב, ומ-1905 בטרנופול שבגליציה. ב-1908 הכירו שני האחים את יוסף חיים ברנר והתקרבו אליו בשנת שהותו בלבוב. מנעוריו דבק ברעיון המהפכה והתגייס בכל מאודו להגשמתה כחסיד נלהב של טרוצקי. בימי מלחמת האזרחים ברוסיה תפש עמדה גבוהה בצבא האדום. מ-1922 ועד 1925 למד בבית הספר הגבוה ללימודי המזרח במוסקבה. מ-1919 פירסם סיפורים ומסות בכתבי העת העבריים שהופיעו מחוץ לרוסיה ("השילוח", "הדאר", "מאזניים", "דבר" ועוד) ובאותה תקופה אימץ לו את השם הספרותי חיוג, כשמו של גיבור אהוב עליו מרומן של הסופר הדני הרמן באנג. בסיפוריו ניכרים יסודות אוטוביוגרפיים, אולם בעיקרם הם רצפים של השתפכות והלוך נפש המעצבים דמויות מלנכוליות פסיביות, חולמות והוזות, כמהות ליופי ועסוקות בחיטוט פנימי. מ-1923 שקד חיוג על הכנתו ועריכתו של הקובץ "בראשית" (1926), הבמה הספרותית העברית האחרונה שהופיעה ברוסיה הסובייטית. הוא עצמו פירסם בקובץ תרגומים לשישה מסיפורי יצחק באבל בשיתוף פעולה הדוק עם המחבר.
חורגין יעקב /// סופר /// נולד ביפו, ישראל /// 1898 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ביפו להורים יוצאי רוסיה, אנשי העלייה הראשונה, וגדל בשכונות נווה שלום ונווה צדק. עד גיל שתים-עשרה למד בתלמוד תורה שאביו שימש בו מורה. לאחר מכן למד בבית הספר לבנים מיסודה של חברת "עזרה" של יהודי גרמניה, ובבית המדרש למורים בירושלים. במלחמת העולם הראשונה שימש תחילה מתורגמן בשירות הצבא הטורקי. עם כיבוש ירושלים בידי האנגלים עבר לשמש פקיד בחיל הרפואה הבריטי. שירותו הצבאי הביא אותו לפינות שונות ברחבי המזרח התיכון, וכן להתוודעות קרובה לבני לאומים שונים שבמחיצתם שירת.
