שמעוני יובל /// סופר, מסאי ועורך /// נולד בירושלים, ישראל /// 1955 /// גיל: 69
ביוגרפיה
נולד בירושלים וגדל בתל אביב. כנכד למשורר דוד שמעוני ובן להורים אנשי חינוך, ספג מילדותו תרבות עברית ונטייה לדיוק בלשון. מסעו לעבר ההכרה בייעודו הספרותי היה ממושך. תחילה ביקש להיות צייר וקולנוען (שתי האפשרויות טבעו חותם עמוק ברומן שלו "חדר"). בשנים 1978-1977 שהה בפריז, תחילה במגמת השתלמות באמנות הקולנוע, שלא התמיד בה. העיר, נופיה ואווירתה חילחלו אל דמיונו הספרותי והם ממלאים תפקידים מרכזיים בעיצוב הרקע של שני סיפוריו הגדולים, "מעוף היונה" (1990) ו"חדר" (1999, בחלקו השני, "המגרה"). "מעוף היונה" היה הופעת הבכורה של שמעוני, שהפתיעה את הקהילה הספרותית הישראלית והסבה את תשומת הלב למספר הצעיר. באותה שנה פורסם גם סיפורו "אמנות המלחמה" בכתב העת ""סימן קריאה"" 20. תשע שנים חלפו מפרסומים אלה ועד הופעתו של הרומן המקיף "חדר", יצירתו העיקרית של שמעוני עד כה. ב-2007 ראתה אור מסתו "אל העפר", העוסקת בתשובות של הספרות המקראית על השאלות שמעוררת אי-הנמנעות של המוות. התשובות מתנסחות במסגרת אנתרופולוגית-תרבותית רחבה של עיבוד "נושא" המוות במיתולוגיות ובדתות שונות. לפרנסתו הוא עוסק בעריכה ובהוראת כתיבה יוצרת.
ביוגרפיה
נולד בצפת למשפחת פועלים. האב היה מחיילי הגדוד העברי שהשתתפו בכיבוש ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. ב-1924 עקרה המשפחה לתל אביב, שבה קיבל את חינוכו בגימנסיה "הרצליה" ובקן "השומר הצעיר". בזה האחרון ספג, אולי יותר מכל בני דורו, משנה ציונית מרקסיסטית, שהשפיעה על אורח מחשבתו ופעולתו גם לאחר שכפר במרקסיזם ואף הצטרף (אחרי מלחמת 1967) לימין הציוני הרדיקלי. כחבר פעיל בתנועת "השומר הצעיר" הצטרף ב-1941 לקיבוץ משמר העמק, שאותו עזב ב-1947, לאחר שהקיבוץ ביקש להטיל צנזורה על הרומן הראשון שלו, "הוא הלך בשדות" (ראה אור ב-1947 אחרי שפרסומו הושהה). מנעוריו נרתם לעריכה. ייסד וערך את "על החומה" (1939-1941), ועם שלמה טנאי ייסד וערך את כתב העת "ילקוט הרעים" (1946-1943), שבו התגבשה הקבוצה הספרותית שנקראה לימים "דור תש"ח" הספרותי. שמיר היה מקובעי דרכה הרעיונית והאמנותית של קבוצה זו. במלחמת העצמאות היה חבר בפלמ"ח, אך עסק בעיקר בעריכה. ב-1949 ייסד וערך את כתב העת של צה"ל "במחנה", שממנו הודח על ידי דוד בן-גוריון לאחר שפירסם מאמר מחאה על פירוק הפלמ"ח. ב-1950 ייסד וערך עם אהרן מגד את דו-השבועון "משא", שגם ממנו נפרד לאחר פירוק המרכיבים של מפ"ם והפיכתו למוסף הספרות של העיתון "למרחב", ביטאון אחדות העבודה.
רטוש (שלח הלפרין), יונתן (אוריאל) /// משורר, מתרגם ומסאי עברי /// נולד בורשה, פולין /// 1908 – 1981 /// גיל
רגלסון אברהם /// משורר, מסאי ומתרגם /// נולד בהלוסק, רוסיה הלבנה /// 1896 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בהלוסק, רוסיה הלבנה, להורים עמלים. אף כי לא נמנה עם מפלגה או ארגון כלשהם היה קרוב כל ימיו לחוגי השמאל, בתנאי שאלה לא פסלו את העברית. בהיותו בן תשע היגרה המשפחה לארצות הברית והוטלה אל סדנאות היזע של הלואר איסט סייד של ניו יורק. התחנך ב"חדרים", בישיבה ובבתי הספר העירוניים של ניו יורק. הוא סיגל לעצמו במהירות את הלשון האנגלית ושקע בקריאת שירה והגות אנגליות ואמריקניות. מצא את פרנסתו כספרן, כמרצה וכמורה בקליבלנד, אוהיו, ובניו יורק.
קפלון יונדב /// משורר ומסאי /// נולד במלבורן, אוסטרליה /// 1963 /// גיל: 61
ביוגרפיה
נולד במלבורן, אוסטרליה, והגיע ארצה בגיל שבע. קיבל חינוך דתי ולמד בישיבות חב"ד ואחר כך (1978-1989) בישיבה הגבוהה בכפר חב"ד ובישיבת "מרכז הרב" בירושלים. עסק בהוראה, בתחילה ב"בית אב – עמותה להתחדשות בתורה וביצירה" ואחר כך במכללות דתיות שונות. ערך את השנתון "באור התורה" (לבירור סוגיות של מדע ואמונה) וכן ספרים בנושאים יהודיים וכלליים שיצאו לאור על ידי "יד ושם" והוצאות ספרים אחרות.
פרייל גבריאל יהושע /// משורר /// נולד באסטוניה /// 1909 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
נולד סמוך לטאלין, בירת אסטוניה, וגדל בליטא. בן למשפחת למדנים וסופרים. סבו, יהושע יוסף פרייל (1858-1896), היה גדול בתורה, בעל השכלה עברית וכללית רחבה, שמאמריו נדפסו ב"הלבנון" וב"המליץ". פרייל, חניך הגימנסיה העברית במריאמפול, היה ספוג תרבות עברית מילדותו. לאחר מות אביו בגיל צעיר, היגרו האם ובנה לארצות הברית (1922). כאן ציפה לאם שידוך עם מורה עברי, שהתפעל מן הנער המוכשר והיה לו לאב חורג אוהב ונאמן. פרייל נכנס ללימודים בבית המדרש למורים שליד ישיבת הרב אלחנן ("ישיבה יוניברסיטי"), אבל מעולם לא עסק בהוראה, שלא התאימה למזגו הרך. לעולם הספרות קירב אותו ידידו ה"גליצאי" יהודה לייב (ג'אד) טלר, "ילד הפלא" של שירת יידיש המודרניסטית האמריקנית בשנות השלושים. טלר חשף את פרייל לשירה האנגלית והאמריקנית המודרנית, עודד אותו בניסיונותיו בכתיבת שירה וקירב אותו ליעקב גלאטשטיין, המוכשר והמבריק במשוררים היידיים האמריקנים המודרניסטים ומאבותיה של אסכולת ה"אינזיך", שגרסה ששירה היא כדיווח ריתמי חופשי, מושכל ומפוכח על תהליכים המתרחשים בעולם התודעתי של המשורר.
עמיחי (פּפוייפר) יהודה /// משורר, סופר, מחזאי ומתרגם /// נולד בוירצבורג, גרמניה /// 1924 – 2000 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווירצבורג, גרמניה, למשפחה מחוגי האורתודוקסיה היהודית הגרמנית, וקיבל בצד חינוך יהודי-דתי חינוך גרמני הומניסטי. המשפחה עלתה לארץ ב-1936, שהתה תחילה בפתח תקווה ואחר כך שנים רבות בירושלים. קיבל חינוך ציוני-דתי בבית הספר "מעלה". היה חייל בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה, וכאיש הפלמ"ח השתתף בקרבות קשים בשפלת החוף במלחמת העצמאות. אביו, שאליו היה קרוב מאוד, נפטר ב-1948. למד ספרות עברית ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, ואחר כך לימד במוסדות חינוך והדרכה שונים. שיריו, שהחלו להיכתב בתוך מלחמת העצמאות, ראו אור בשנות החמישים הראשונות בעיתונות של השמאל הציוני הרדיקלי; אולם בשלב מוקדם למדי רחק המשורר הצעיר מן האמון בתהליך ההיסטורי הדיאלקטי, ובעצם בכל מהלך היסטורי כגורם המקרב את תיקון החיים האנושיים. המאה העשרים היתה בעיניו רצף הרסני מתמשך, המביא בלי הרף שפיכות דמים בעולם שהתרוקן לחלוטין מרחמים. עם זאת, הזדהה הזדהות מוחלטת עם זמנו ושאף להתבטא מנקודת מוצא של "כאן ועכשיו", לשדר ולעצב רגישויות עדכניות.
סוצקבר אברהם /// משורר, מסאי ועורך בשפת היידיש /// נולד בסמורגון, ליטא /// 1913 – 2010 /// גיל
ביוגרפיה
מחשובי משוררי יידיש, דמות בולטת במפעל הארגון מחדש של תרבות יידיש וספרותה אחרי השואה. האישיות המשפיעה ביותר במרכז הספרותי היידי שהתפתח בישראל, בין מייסדיו (1947) ועורכו הראשי של כתב העת הספרותי היידי המרכזי במחצית השנייה של המאה העשרים, הרבעון "די גאָלדענע קייט" (שלשלת הזהב), שראה אור במשך קרוב לחמישים שנה, עד סגירתו ב-1995.
יזהר ס' (סמילנסקי) /// סופר, מסאי, חוקר ומחנך /// נולד ברחובות, ישראל /// 1916 – 2006 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברחובות למשפחת חלוצים, אנשי ספרות, חקלאים ואנשי ציבור שחיה בארץ ישראל משנות התשעים של המאה התשע-עשרה. אביו, זאב סמילנסקי, היה ממייסדי מפלגת "הפועל הצעיר" וביטאונה, שבו השתתף כפובליציסט, וכן הניח יסודות למחקר הסטטיסטי של היישוב החדש בארץ ישראל. גדל בבן-שמן, בתל אביב וברחובות ולמד בבית המדרש למורים בירושלים (לימים גם באוניברסיטה העברית בירושלים). במשך שנים רבות עסק בהוראה בכפר הנוער בן-שמן, ברחובות, ואחר כך גם באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובמכללת לוינסקי. היה חבר כנסת במשך שבע-עשרה שנים (1966-1949), תחילה מטעם מפא"י, ובסיום כהונתו מטעם מפלגת רפ"י, שהיה אחד ממייסדיה. הוא החל בכתיבת סיפורת בימי שחרותו והגיע לפרסום ראשון ב-1938, עם הופעת הסיפור "אפרים חוזר לאספסת" בכתב העת "גליונות", ואחריו נדפסו באותו כתב עת גם סיפורים נוספים שלו.
טריינין אבנר /// משורר, סופר וחוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1928 – 2011 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, אך מגיל שנתיים בירושלים. שנה פורמטיבית משנות ילדותו עברה עליו במושבה באר יעקב. למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. נפצע קשה במלחמת העצמאות, שבה שירת כחייל כימאי במעבדה להכנת חומרי נפץ. ב-1954 הצטרף לצוות ההוראה של המחלקה לכימיה באוניברסיטה העברית, ובה לימד "כימיה פיזיקלית" עד פרישתו ב-1996. הועלה לדרגת פרופסור חבר (1965), פרופסור מן המניין (1971) ושימש דיקן הפקולטה למדעי הטבע. פירסם מאמרים מחקריים רבים בתחומי ההתמחות שלו (ספקטרוסקופיה ופוטוכימיה) וכמה ספרי לימוד שזכו לתפוצה רחבה ("יסודות הכימיה", "כימיה פיזיקלית", "יסודות התרמודינמיקה").
