תמוז (קמרשטיין) בנימין /// סופר, עורך, מבקר אמנות, פסל /// נולד בחרקוב, רוסיה /// 1919 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בחרקוב, רוסיה. ב-1924 עלה ארצה עם הוריו. האב, תעשיין זעיר, נכשל בניסיונו להקים בתל אביב בית חרושת לסבון, והמשפחה עברה לתקופת-מה לרחובות ולאחר מכן חזרה לתל אביב. החל את לימודיו בבית הספר הדתי "תחכמוני" והמשיך בגימנסיה "הרצליה". חוויותיו מן השנים ההן בתל אביב וברחובות שוקעו לימים בקובצי סיפוריו, מ"חולות הזהב" (1950) עד "ריחו המר של הגרניום" (1979), וכן ברומנים "יעקב" (1971) ו"הזיקית והזמיר" (1989). עולה מהם דמותו של ילד חולמני ובודד, שמרירותם של הוריו על כישלונם הכלכלי נספגה בו.
תדהר לביא /// סופר ועורך בשפה האנגלית /// נולד בקיבוץ דליה, ישראל /// 1976 /// גיל: 48
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ דליה. במהלך חייו גר בדרום-אפריקה, באנגליה ובלאוס. כיום מתגורר בלונדון ומתמקד בכתיבה באנגלית. פירסם עד כה שמונה ספרים וסיפורים קצרים באנגלית, שפורסמו באנתולוגיות שונות. ערך שתי אנתולוגיות למדע בדיוני ופנטזיה וזוכה לפופולריות הולכת וגוברת, כמו גם להערכה ולפרסים רבים, על מפעליו הספרותיים. בין השאר זכה ב-2012 בפרס הפנטזיה הבינלאומי על ספרו Osama (2011), ובנוסף היה מועמד לפרס הפנטזיה הבריטי על ספרו Gorel and the Pot Bellied God (2011).
שיף מידד /// סופר /// נולד בראשון לציון, ישראל /// 1917 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בראשון לציון לאב שהיה מראשוני העלייה השנייה ועסק בהוראה, ולאם בת המושבה, בוגרת המחזור השני של גימנסיה "הרצליה". חלק מילדותו עשה במושבה גדרה, ולאחר מכן עבר לתל אביב. לאחר גמר לימודיו בגימנסיה "הרצליה" יצא ב-1935 ללימודים בלונדון, סיים תואר ראשון ב-London School of Economics ושב ארצה ב-1938. ב-1940 החל לפרסם סיפורים קצרים וקצרצרים בשבועון הפופולרי "תשע בערב", וגם בשנים הבאות העדיף להדפיס את יצירותיו באכסניות בידוריות חסרות יומרות והשפעה ("סיכות", "הגלגל") ונמנע מלהשתתף בבמות הספרותיות הממוסדות. חמישים וחמישה מסיפוריו כונסו בשניים מספריו, "מחרוזת דר" (1941) ו"בני בליעל" (1947). הסיפורים נטולים מן המציאות העירונית בהווה ומתאפיינים ביסודות שווים לכל נפש: עלילות דינמיות, לשון פשוטה וישירה, הומור ושנינה, תכנים ארוטיים נועזים לזמנם וסיומי פואנטה מפתיעים. כשהם נוגעים בנושאים הגדולים של התקופה ניכרת בהם ראייה סרקסטית כלפי הפאתוס ההרואי של שנות המאבק לעצמאות. ב-1947 פירסם את ספרו "תחליף מודרני", רומן מחורז שנכתב אולי בהשראת "יבגני אונייגין" של פושקין. עלילתו הרופפת מספקת לגיבורו, סופר בשם מידד שיף, מסגרת לפרישׂת הגיגיו האירוניים על עולם ומלואו: על הקיום האנושי והיהודי ועוד יותר מכך על טיבה ותעודתה של הספרות עצמה.
שגיב יונתן /// סופר וחוקר ספרות /// נולד בישראל /// 1979 /// גיל: 45
ביוגרפיה
נולד וגדל בהרצליה, כיום גר בלונדון. למד בחוג לספרות כללית באוניברסיטת תל אביב, ובעל דוקטורט בספרות מאוניברסיטת ניו יורק. בסיום לימודיו עבר ללונדון, ולימד ספרות וקולנוע באוניברסיטת לונדון. בשנת 2016 פורסמה עבודת הדוקטורט שלו, העוסקת בייצוגים של כסף וכלכלה ביצירתו של ש״י עגנון, בספר Indebted: Capitalism and Religion in the Writings of S. Y. Agnon (Hebrew Union College Press).
שביט (שטיינר) יוסף /// עיתונאי, סופר ועורך /// נולד בוינה, אוסטריה /// 1933 /// גיל: 91
ביוגרפיה
נולד בווינה, ובהיותו בן שש עלה לארץ עם הוריו. כנער כתב בעיתוני ילדים ונוער. לאחר קום המדינה השלים את לימודיו התיכוניים בלונדון, וכששב ארצה התגייס לצה"ל וערך עיתון בבסיס שבו שירת. לאחר שחרורו פנה ללימודי מדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, ובמקביל החל לעבוד כעיתונאי בעיתון "דבר". ב-1960 עבר ל""ידיעות אחרונות"", שם מילא שורה ארוכה של תפקידים: עורך חדשות, כתב בכיר, עורך המדור הכלכלי, ועוד. בשנים 1971-1968 יצא לניו יורק בשליחות מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית. בתוך כך סיים לימודי טלוויזיה בבית הספר RCA בניו יורק. אחרי שובו לארץ הוסיף לעבוד ב""ידיעות אחרונות"" עד לפרישתו ב-1988. עבודתו העיתונאית זיכתה אותו פעמיים (1966 ו-1971) בפרס על שם שרה רייכנשטיין מטעם אגודת העיתונאים בתל אביב.
שאנן אברהם /// חוקר ספרות /// נולד בוולדיש, גליציה /// 1919 – 1998 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה וולדיש בגליציה המזרחית. עלה ארצה ב-1935. למד באוניברסיטה העברית בירושלים והשתלם באוניברסיטת סורבון בפריז (1947-1946). עבודת הדוקטור שלו עסקה בהשפעתה של הספרות הצרפתית במאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה על ספרות ההשכלה העברית. על יסודה חיבר את ספרו "עיונים בספרות ההשכלה" (1952). אחרי שעסק בהוראה בחיפה הצטרף למערכת "דבר", ובשנים 1957-1953 שימש כתב העיתון בלונדון. בשובו ארצה נתמנה כעורך מוסף הספרות של "דבר", ובד בבד לימד ספרות השוואתית באוניברסיטת תל אביב עד 1961. בין 1963 ל-1966 שימש נספח תרבות בשגרירות ישראל בפריז, ובשובו ארצה הצטרף למחלקות לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, שם כיהן כפרופסור עד יציאתו לגמלאות. נמנה עם מייסדיו ועורכיו של כתב העת המחקרי "ביקורת ופרשנות" (1970 ואילך).
רדלר-פלדמן יהושע (ר' בנימין) /// מסאי, פובליציסט ועורך /// נולד בזבורוב, גליציה /// 1880 – 1957 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זבורוב, גליציה המזרחית. למד בחדרים ובבית המדרש ורכש השכלה כללית בכוחות עצמו. ב-1901 יצא לברלין ללמוד חקלאות והחל שם בפעילות ציונית. ב-1902 פורסם בשנתון "לוח אחיאסף" מאמרו הראשון, "רשימות קטועות", התומך בציונות נוסח הרצל כנגד זו של אחד העם. ב-1903 היה שותף בייסודו של הירחון "הקשת", ראשון בשורה ארוכה של במות ספרותיות שערך. ב-1906 יצא ללונדון וסייע לי"ח ברנר בהוצאת הירחון "המעורר" בשנתו הראשונה. במאמר בחוברת הראשונה של "המעורר" השתמש לראשונה בשם העט ר' בנימין, שנעשה לכינויו הקבוע. ב-1907 פירסם שם את מסתו הפיוטית "משא ערב" – קריאה לאחווה ולהתמזגות בין היהודים והערבים בארץ ישראל. באותה שנה עלה ארצה, עבד כפועל בפתח תקווה ולאחר מכן עסק בעבודות פקידות ובפעילות פוליטית, התיישבותית והומניטרית ענפה. היה מראשוני תל אביב ומראשוני קבוצת כנרת, המזכיר הראשון של גימנסיה "הרצליה", מיוזמי הקמתן של גימנסיה "רחביה" ושל שכונת בית וגן בירושלים, ממעודדי ההתיישבות בגוש עציון ובנגב, ממטפחי העלייה מתימן, ועוד כהנה וכהנה. ב-1925 היה ממקימיה של תנועת "ברית שלום", ערך את ביטאונה "שאיפותינו" ונעשה אחד מראשי הפעילים בה ובגלגוליה עד סוף ימיו. ברוח זו ייסד ב-1950 כתב עת מיוחד בשם "נר – דו-שבועון לאמת, לאהבה, לשלום, לצדק" שהוקדש בעיקר להוקעת מדיניותה של ממשלת ישראל כלפי הערבים מבית ומחוץ. בד בבד היה מראשי הדוברים של הציבור הציוני הדתי בארץ ישראל. מראשית ימיו בארץ היה מעורב ביוזמות ספרותיות ועיתונאיות שונות, החל במפעל התרגומים "יפת" מספרות העולם בימי העלייה השנייה, ועד הקמתו של היומון "הצופה" כביטאון הציונות הדתית. כתיבתו המסאית והפובליציסטית השופעת התפרסמה בבמות רבות ושונות באופיין, משבועון הפועלים "הפועל הצעיר" וביטאון אגודת הסופרים "מאזניים" ועד הירחון החרדי "ההד" שאותו ייסד ב-1926 וערך שנים רבות.
ביוגרפיה
נולד בחיפה. התגורר בלונדון ובפריז. למד משחק בבית הספר לדרמה של ז'אק לה-קוק. בתחילת שנות השמונים למד קולנוע ב"בית צבי" וספרות עברית וכללית ופילוסופיה סינית באוניברסיטת תל אביב. באותן שנים התפרסמו סיפוריו הראשונים בכתב העת "פרוזה", וטורי ביקורת על קולנוע, תיאטרון וספרות בעיתונות היומית. משנות התשעים פירסם כתבות בנושא תיירות וטיולים בעיתונות ובטלוויזיה וספרי מסע, והוציא מדריכי טיולים להודו ולסין בשיתוף עם דן דאור. ב-2003 יצא בשליחות ערוץ 10 לעיראק, שתועדה בסרט "42 יום בדרך לעיראק" שאותו צילם, ביים והפיק.
