עובדיהו (גוטסדינר) מרדכי /// סופר ומסאי /// נולד בשדלץ, פולין /// 1909 – 1980 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בשדלץ, פולין. למד בחדרים וסיים בית ספר תיכון חקלאי. מנעוריו היה פעיל בתנועת "החלוץ הצעיר" ונודע כנואם בעברית בעירו באספות ציוניות. מגיל שמונה-עשרה עסק בהוראת עברית בערים שונות ובעבודה תרבותית בתנועתו. נמנה עם פלוגת ההכשרה החקלאית הראשונה של "השומר הצעיר" בפולין. בשלהי שנות העשרים יצא למערב-אירופה וביקר כשומע חופשי באוניברסיטאות שונות. בשהותו בלונדון ליווה את חיים נחמן ביאליק בעת ביקורו בעיר בענייני הוצאת דביר (דצמבר 1930-מרס 1931), סייע לו בענייני יומיום והִרבה לשוחח עמו, והקשר ביניהם נמשך בתל אביב. לימים העלה על הכתב את רשמיו מדמותו של ביאליק ותיעד את שיחתו השופעת ("מפי ביאליק", 1945; מהדורה מורחבת ב-1969). ביאליק הוא שהציע לו את שמו העברי.
עגנון (צ'צ'קס) שמואל יוסף /// סופר /// נולד בבוצ'אץ', גליציה /// 1887 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבוצ'אץ' שבגליציה המזרחית, חבל ארץ בדרום-מזרח פולין שהיה נתון בשלטונה של האימפריה האוסטרו-הונגרית מאז סוף המאה השמונה-עשרה. גדל במשפחה מסורתית, כשהוא נתון להשפעת אביו, שלום מרדכי צ'צ'קס, שהיה מוסמך לרבנות ונטה לחסידות, וסבו מצד אמו, יהודה הכהן פארב, שהיה אדם אמיד ונודע בבקיאותו בתלמוד. אמו היתה זו שקירבה אותו לספרות ול"שירה" וכן דאגה לטיפוח ידיעותיו בגרמנית, שהיתה שפת המדינה. בילדותו למד בחדר, אך עד מהרה נטש את מסגרת הלימוד המקובלת והמשיך בלימודיו בהדרכת אביו ובעזרת כמה מורים פרטיים שנשכרו עבורו. הוא החל בכתיבה עוד בהיותו נער, והחל מגיל שש-עשרה פירסם את יצירותיו בעיתונות היהודית בגליציה – הן בעברית והן ביידיש. הוא כתב סיפורים, שירים, וכן כתבות על הנעשה בעירו. מראשית דרכו זכה לעידוד ולתמיכה מצד סופרים ועורכים, במיוחד מצדו של שמעון מנחם לאזר, עורך "המצפה" בקראקוב. ב-1907 הוזמן ללמברג (לבוב) על ידי אליעזר רוקח, שייסד כתב עת בשם "העת", לשמש בו עוזר לעורך. כתב "העת" היה קצר ימים, אך השהות בלמברג העניקה לו הזדמנות למפגש ראשון עם קבוצת סופרים כותבי עברית שנהגו להתכנס בביתו של א"מ ליפשיץ, האיש שפרש עליו את חסותו.
עגן (עוגן) יצחק /// משורר /// נולד בוילנה, ליטא /// 1909 – 1991 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה, בן למשפחה ציונית, נכדו של הרב אליעזר ניצברג (הידוע בכינויו "דמשק אליעזר"), בעל השו"ת "ספר דמשק אליעזר" (וילנה, 1900), רבה של קוֹבֶל, שהשפעתו על עגן היתה רבה. אביו, יעקב-מיכאל, ואמו, רחל לבית ויינברג, חינכו את ילדיהם חינוך ציוני עברי. בשנים 1927-1916 התחנך בחדר מתוקן של רשת "תרבות" ובגימנסיה העברית ע"ש אפשטיין בווילנה.
עבר הדני (אהרן פלדמן) /// סופר /// נולד בפינסק, רוסיה הלבנה /// 1899 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באחוזה כפרית ליד פינסק. ב-1905 עברה המשפחה לפינסק עצמה, ושם קיבל את ראשית חינוכו. מילדותו השתתף בפעילות עברית וציונית, וב-1913 נשלח ללמוד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד עם הגימנסיה במושבות השומרון והגליל, וב-1917 התנדב לגדוד העברי. אחרי תום המלחמה היה שומר ופועל ביישובי הגליל העליון מחניים וכפר גלעדי. מ-1924 עד 1926 למד חקלאות בהולנד, ובשובו הועסק מטעם "תנובה" כמדריך חליבה ולשיפור תוצרת החלב ביישובי עמק יזרעאל. ב-1930 התיישב בתל אביב ומאז התרכז בכתיבה, הן בתחומו המקצועי כעורך פרסומים בנושאי חקלאות, והן בספרות יפה ובספרות תיעודית מתולדות היישוב ומחיי הארץ. בשנות מלחמת העולם השנייה היה פעיל בעידוד ההתנדבות לצבא הבריטי, ואחריה יצא בשליחות חינוכית אל מחנות העקורים באירופה. לאחר הקמת המדינה השתלב במשרד החקלאות.
עבאסי מחמוד /// מחזאי, סופר, מתרגם וחוקר בשפה הערבית /// נולד בחיפה, ישראל /// 1935 /// גיל: 90
ביוגרפיה
נולד בחיפה. מתגורר בשפרעם. בוגר תואר ראשון בספרות ערבית ובספרות עברית מאוניברסיטת חיפה (1967). בעל תואר שני בספרות עברית (1973) ותואר דוקטור בנושא ספרות ערבית בישראל, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1983). בשנים 1968 ו-1978 שימש כעורך ספרותי בעיתון "אל-אנבאא". ב-1978 ייסד את הוצאת דאר אל-משרק בשפרעם, וב-1970 החל לערוך את כתב העת הספרותי "אל-שרק". בשנים 1971 ו-1976 שימש סגן שר החינוך לענייני התרבות הערבית והנוער. מ-1969 ועד 1991 שימש כמרצה באוניברסיטת חיפה בחוגים לערבית ולחינוך.
ביוגרפיה
נולד בעיר רובנו, אוקראינה. ילדותו עברה עליו במחנות ובגטאות רובנו, לבוב וורשה. עלה לארץ ב-1951, שירת בנח"ל מוצנח. היה חבר קיבוץ גבעת חיים מאוחד. בעל תואר ראשון ושני מאוניברסיטאות תל אביב וברן (שווייץ). ב-1987 ייסד וערך את כתב העת "נתיב" וב-1997 הקים את מרכז אריאל למחקרי מדיניות. פירסם מחקרים רבים בתחומים צבאיים ופוליטיים.
ביוגרפיה
יונת סנד נולדה בפולין כינקה זק. בפרוץ מלחמת העולם השנייה הגיעה עם משפחתה לגטו ורשה, וב-1943 עברה עם הוריה לצד הארי של העיר, שם היו פעילים במחתרת. עם תום המלחמה היתה פעילה בתנועת "דרור" בלודז', למדה כשנה באוניברסיטת ז'נבה בשווייץ, וכשפרצה מלחמת השחרור עלתה לארץ באופן בלתי חוקי, בעקבות בעלה אלכסנדר, והתיישבה עמו בקיבוצו רביבים, שם חיו כל שנותיהם. היתה מרצה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכן מתרגמת של ספרות צרפתית. אלכסנדר סנד נולד בפולין ועלה לארץ ב-1935 עם הוריו. היה חבר ב"נוער העובד" וממקימי קיבוץ רביבים. לאחר מלחמת העולם השנייה נשלח לסייע לפליטים יהודים
סנד אלכסנדר /// סופר ועורך /// נולד בפולין /// 1921 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
יונת סנד נולדה בפולין כינקה זק. בפרוץ מלחמת העולם השנייה הגיעה עם משפחתה לגטו ורשה, וב-1943 עברה עם הוריה לצד הארי של העיר, שם היו פעילים במחתרת. עם תום המלחמה היתה פעילה בתנועת "דרור" בלודז', למדה כשנה באוניברסיטת ז'נבה בשווייץ, וכשפרצה מלחמת השחרור עלתה לארץ באופן בלתי חוקי, בעקבות בעלה אלכסנדר, והתיישבה עמו בקיבוצו רביבים, שם חיו כל שנותיהם. היתה מרצה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכן מתרגמת של ספרות צרפתית. אלכסנדר סנד נולד בפולין ועלה לארץ ב-1935 עם הוריו. היה חבר ב"נוער העובד" וממקימי קיבוץ רביבים. לאחר מלחמת העולם השנייה נשלח לסייע לפליטים יהודים באירופה לעלות לארץ, ושם פגש את יונת. במשך כעשרים שנה, עד 1985, עמד בראש הוצאת הספרים הקיבוץ המאוחד. לזוג נולדו שלושה בנים, שאחד מהם נהרג בתאונה במהלך שירותו הצבאי.
סמילנסקי משה /// סופר, עיתונאי, עורך ופעיל ציבור /// נולד בטלפינו, אוקראינה /// 1874 – 1953 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר טלפינו שבפלך קיוב, אוקראינה, למשפחת חקלאים וחוכרי אחוזות, וקיבל חינוך עברי-ציוני. משחר נעוריו שאף להיות עובד אדמה בארץ ישראל. ב-1890 עלה ארצה, ובעקבותיו הגיעו בני משפחתו. עבד בראשון לציון ובחדרה, וב-1893 השתקע ברחובות, הקים משק חקלאי ונעשה מעורב בענייני הציבור. היה ממעריציו של אחד העם ומחברי אגודתו, "בני משה". ב-1898 פירסם מאמר ראשון בעיתון "הצפירה", ומאז ואילך הרבה לפרסם בעיתונות העברית במזרח-אירופה דיווחים והערכות על החיים בארץ ישראל. ב-1906 כתב סיפור ראשון ושמו "לַטִיפָה" (שפורסם תחילה ביידיש), והמשיך מאז בכתיבת סיפורים מחיי הערבים ובנושאים ארץ-ישראליים אחרים. ב-1907 נמנה עם מייסדי כתב העת "העומר", עם ש' בן-ציון ודוד ילין, והדפיס בו סיפורים ומאמרים. מאותן שנים התבלט כאחד מראשי הציבור היהודי בארץ ישראל, כמנהיגם של איכרי המושבות וכאחד מנציגי היישוב בפני השלטונות בשלהי התקופה העות'מאנית ובראשית ימי המנדט הבריטי. במלחמת העולם הראשונה היה מיוזמי ההתנדבות לגדוד העברי ושירת בו כחייל. בין שתי מלחמות העולם התמסר לרכישת קרקעות, בעיקר בנגב, לשם התיישבות יהודית.
