שניאור זלמן (זלקינד) /// משורר וסופר /// נולד בשקלוב, רוסיה הלבנה /// 1887 – 1959 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר שְׁקְלוֹב, רוסיה הלבנה. מצד אביו היה קשור בקשרי משפחה לשושלת אדמו"רי חב"ד. מגיל רך ייעד את עצמו ליצירה ספרותית, וכבר בגיל שתים-עשרה ושלוש-עשרה יצא לוורשה ולאודסה כדי להציג את עצמו בפני גדולי הספרות העברית. חייו הספרותיים הממשיים החלו ב-1902. באותה שנה התיישב בוורשה, עבד בהוצאת תושיה ופירסם את שיריו הראשונים בעברית וביידיש. ב-1904 עבר לווילנה, הועסק במערכת העיתון "הזמן" וגיבש את ספר שיריו הראשון, "עם שקיעת החמה". הופעת הספר ב-1906 (תושיה) הותירה רושם רב, ובתגובה ישירה לה חיבר ח"נ ביאליק את מסתו "שירתנו הצעירה", שבה סימן את שניאור כראש וראשון למשוררים הצעירים דאז, ודימה אותו ל"שמשון צעיר שגדלו לו בן-לילה כל שבע מחלפותיו" ול"גור-אריה… כשטרפו מפרפר בין שיניו". מאז ואילך נקבע דיוקנו של שניאור כמשורר הגבורה, העוצמה הארוטית והגבריות הכובשת. באותה תקופה עשה ניסיונות גם בסיפורת של התלבטות נפשית ברוח "הזמן", שכונסה בקובץ "מן החיים והמוות" (1910).
שמעוני (שמעונוביץ) דוד /// משורר, סופר ומתרגם /// נולד בבוברויסק, רוסיה הלבנה /// 1886 – 1956 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר בוברויסק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה. אביו היה בן תורה, משכיל וחובב ספר. למד בחדר, אך קיבל גם חינוך כללי. בגיל שלוש-עשרה החל ללמוד רוסית ומדעים כלליים. התרשם במיוחד משירי פושקין ולרמונטוב, ובבגרותו תירגם מיצירתם. התחיל לכתוב שירים בגיל צעיר, ושירו "שיחת רסיסים" ראה אור בשבועון לילדים "עולם קטן" ב-1902, כאשר היה בן שש-עשרה. באותה עת פירסם את השיר "בין השמשות", שביאליק מצא בו עניין רב. במהלך השנים הבאות הופיעו שיריו בביטאונים שונים, ובהם "לוח אחיאסף", ""השלוח"", "הזמן" ו"המעורר". ב-1908 עבר את בחינות הבגרות בפטרבורג, וכעבור שנה עלה לארץ ישראל והחל לפרסם משיריו ב"הפועל הצעיר". למחייתו עבד כפועל בפרדסי פתח תקווה וכשומר בכרמי רחובות. הוא שהה בארץ כשנה בלבד, אולם נופיה ומראותיה הותירו בשירתו רושם מכריע, והוא זכה לקבלת פנים חמה על ידי מנהיגי וסופרי הדור כברל כצנלסון, א"ד גורדון, י"ח ברנר ואחרים. בשנה זו מסר לבן-אביגדור את קובץ שיריו "סער ודממה" (שראה אור רק ב-1912, לאחר ספר שיריו השני, "ישימון"). כדי לרכוש השכלה אקדמית הוא שב לרוסיה וממנה יצא לגרמניה, שבה למד באוניברסיטאות ברלין והיידלברג וסיים את לימודיו במחלקה לפילוסופיה ולשפות שמיות באוניברסיטת וירצבורג. ב-1911 נדפס ספר שיריו "ישימון" (ורשה: ספרות), מחזור שירי מסע לארץ ישראל שכלל גם את האידיליות הראשונות וכן פואמות ושירים ליריים. יעקב פיכמן (1959) העיר על שם הספר: "הספר היה מלא התעוררות של אושר, והיה שקוי כולו רננה של ים ושמש. אבל ה"ישימון", זה משכן הבדידות, המקלט לשירה ולתפילה, היה הצבע הנאמן – בו בטח הלב יותר" (135). ועם זאת "משיר לשיר הולך ומבהיר שטח-מה בעולם" (שם). ואכן, כבר בשני הספרים הראשונים ניכר, בצד המוטיבים הליריים הנוגים המאפיינים את משוררי "דור ביאליק", היחס המפויס וההומוריסטי אל החיים, שיש בו יותר משמץ של חדוות המצאה ושחרור הטמונים בהתמסרות למחוזות החלום והדמיון: "אַךְ כָּל מַה-שֶׁאֶחְפֹּץ בָּם אֶרְאֶה, אֲשַׁנֵּם וְאַטֵּם כִּלְבָבִי:/ בִּרְצוֹנִי הַר יִהְיֶה לְנָחָש וְנָחָש יֵהָפֵךְ לְלָבִיא…" ("בין השמשות", תרס"ב), או בהתבוננות הסקרנית והנינוחה בתופעות הטבע, בחיות ובצמחים: "תְּנַתֵּר הַלְּטָאָה בַּחוֹל הַקּוֹדֵחַ,/ תַּבְרֵקְנָה טַבְּעוֹתָיו שֶׁל נָחָשׁ בָּרִיחַ,/ מִמְאוּרַת חַלָּמִישׁ יֵרָאֶה רֹאשׁ פֵּתֵן/ בָּאֲוִיר הַלּוֹהֵט מֵרִיחַ…" (""ישימון". I: צהריים", תרס"ט-תר"ע). בימי שהותו בברלין כתב גם פואמות, שהחשובה והידועה בהן היא "חלום ליל חורף". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה, המשיך ללמוד במכונים למדעי המזרח, להיסטוריה ולפילולוגיה באוניברסיטת פטרבורג ועמד בבחינות הממלכתיות. לאחר 1917 עבר למוסקבה, שם היה מזכיר מערכת העיתון היומי העברי "העם", השתתף ב"התקופה", תירגם להוצאת שטיבל והמשיך לכתוב.
שמואלוף מתי (מתתיהו) /// משורר, עורך ומבקר /// נולד בחיפה, ישראל /// 1972 /// גיל: 52
ביוגרפיה
נולד בחיפה. נצר מצד אמו למשפחה יהודית-בגדאדית, ומצד אביו למשפחה יהודית-משהדית (איראן), שעברה בסוריה בדרכה לארץ. החל בלימודי כלכלה במכללת הגליל המערבי, המשיך בלימודי ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת חיפה, ואחר כך עבר לגור בתל אביב וסיים תואר ראשון באמנות התיאטרון (במגמת כתיבה) באוניברסיטת תל אביב. קיבל תואר שני בהיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה, שם כתב תזה על דמותו של מלקולם אקס בסרטו של ספייק לי.
ביוגרפיה
נולד בברלין, גרמניה. בהיותו בן שבע עלה לארץ עם אחיו במסגרת "עליית הנוער", והתחנך במוסדות ובמשפחות אומנות. למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בעל תואר מוסמך בהיסטוריה (1969). עבד כעורך בשירות הסרטים הישראלי. מ-1968 פירסם סיפורים קצרים, בעיקר בכתב העת "קשת". פריצתו הספרותית היתה עם פרסום רומן הביכורים שלו, "העשב והחול" (ספרית פועלים, 1978). הספר שהה חודשים אחדים ברשימת רבי-המכר וזכה לביקורות רבות, חלקן נלהבות ואחרות צוננות.
שטרנפלד צבי (צביקה) /// משורר ומתרגם /// נולד בוורוצלב, פולין /// 1955 /// גיל: 69
ביוגרפיה
נולד בוורוצלב, פולין. כשהיה בן שנתיים עלה עם משפחתו לארץ. את לימודיו העל-יסודיים השלים בבית ספר צרפתי באנטוורפן ובבית הספר הבינלאומי בהמבורג. ב-1974 התגייס לצה"ל ושירת כטנקיסט. ב-1977 החל בלימודי התואר הראשון בפסיכולוגיה ובלשון עברית באוניברסיטת חיפה, והמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה מחקרית. דובר שש שפות באופן מלא ושבע נוספות באופן חלקי. תירגם שירים מאנגלית, מגרמנית, מצרפתית, מפולנית ומאמהרית. ב-2008 תירגם לתיאטרון "הבימה" שני מחזות מפולנית. כיום, לצד פעילותו הספרותית, עוסק בייעוץ משפחתי וזוגי, מלמד במכללת "ויצ"ו" ובמכללת עמק יזרעאל ומעביר הרצאות וסדנאות בנושאי הגירה ובין-תרבותיות.
שחורי יערה /// סופרת, משוררת, עורכת, חוקרת /// נולדה בקיבוץ אפק, ישראל /// 1977 /// גיל: 47
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב וגדלה בקיבוץ אפק. למדה לתואר ראשון ושני בספרות באוניברסיטת תל-אביב ובעלת דוקטורט בספרות עברית מהאוניברסיטה העברית. כותרת עבודת הדוקטורט שלה היא ״אבדה עולמית: הפן האמהי ביצירת ח״נ ביאליק״. לימדה כתיבה וספרות בבצלאל, בקמרה אובסקורה ובאוניברסיטת תל אביב. ערכה את סדרת הקלאסיקה בהוצאת כתר וכיום (2020) היא עורכת ספרי המקור בהוצאה. בשנת 2017 זכתה שחורי במלגת פולברייט להשתתפות בתוכנית הכתיבה הבין-לאומית באיווה, ארצות הברית.
שזר (רובשוב) זלמן /// סופר, עורך וחוקר תולדות ישראל /// נולד במיר, רוסיה הלבנה /// 1889 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד במיר שבפלך מינסק למשפחה בעלת זיקה לחסידות חב"ד, וגדל בעיירה סטויבץ. מנעוריו היה פעיל במפלגת "פועלי ציון" הציונית-סוציאליסטית. מ-1907 עד 1912 למד באקדמיה ללימודי היהדות בפטרבורג אצל שמעון דובנוב. בתוך כך ביקר לראשונה בארץ ישראל ב-1911 וספג רשמים שליווהו כל חייו. לאחר מכן, עד 1919, למד באוניברסיטאות של פרייבורג, שטרסבורג וברלין והתמקד בהיסטוריה היהודית, בביקורת המקרא ובחקר לשון יידיש. ב-1918 ייסד את תנועת "החלוץ" בגרמניה. ב-1920 נשא לאישה בירושלים את רחל כצנלסון, מבקרת ספרות, מסאית ועסקנית ציבור. ב-1924 השתקע בארץ ישראל, אולם עד קום המדינה הִרבה לצאת לאירופה ולארצות הברית בשליחויות שונות מטעם תנועתו ומטעם הסתדרות העובדים, ונודע כנואם סוער ונלהב. ב-1925 נמנה עם מייסדי העיתון "דבר", ועם מותו של ברל כצנלסון ב-1944 ירש אותו בשני תפקידיו, עורך "דבר" ומנהל הוצאת עם עובד. ב-1949 נבחר לכנסת הראשונה והתמנה לשר החינוך והתרבות בממשלת ישראל. באותה שנה אימץ את השם העברי שזר (שניאור זלמן רובשוב). ב-1951 התפטר מן הממשלה וב-1952 נבחר להנהלת הסוכנות ועמד בראש מחלקת ההסברה ומחלקת החינוך והתרבות שלה. מ-1956 עד 1960 כיהן כיו"ר בפועל של הנהלת הסוכנות. ב-1963 נבחר כנשיא השלישי של מדינת ישראל. בתום שתי תקופות כהונה פרש מתפקידו (1973). לכבודו ולזכרו נוסד בירושלים מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, העוסק בהפצת ידע היסטורי לציבור הרחב בערוצים מגוונים.
ש' שלום (שפירא שלום יוסף) /// משורר, מחזאי וסופר /// נולד בפארצ'ב, פולין /// 1904 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפארצ'ב, פולין. ילדותו המוקדמת עברה עליו בחצר סבו האדמו"ר מדרוהוביץ, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ואחר כך בווינה, עד לעלייתו לארץ ישראל ב-1922. תחילה התגוררה המשפחה בירושלים ואחר כך הצטרפה לקבוצת חסידי יבלונה, מייסדי כפר חסידים, שם עסק בהוראה עד 1927. לימים תיאר ימי התיישבות אלה בפרקי יומן "עליית חסידים". שיריו הראשונים נדפסו בעיתון "הָאֱהֶלָה" בעריכת ר' בנימין (יהושע רדלר פלדמן). באותן שנים ערך את שיריו הראשונים שנכתבו על ידו בווינה וכן את אלה שנכתבו בירושלים ופירסמם בקובץ שיריו הראשון, "בלב העולם: שירים" (תרבות, 1927). שירים אלה נושאים עליהם תווי סגנון אקספרסיוניסטיים מובהקים, וניכר כי הושפעו מאקלימה התרבותי של אירופה בין שתי מלחמות העולם, והם משתלבים בסגנון התקופה כפי שאנו מכירים אותו משירת י' למדן, א' שלונסקי וא"צ גרינברג באותן שנים. ב-1928 עבר לראש פינה ושימש כמורה לילדי המושבה ולילדי הבדווים בסביבה. תקופת חיים זו תועדה על ידו בנובלה אקספרסיוניסטית, "יומן בגליל: מימי הדמים בארץ" (1932), ובה תיאור אהבתו של המספר לתלמידתו הבדווית לוּנָה. הנובלה תורגמה לגרמנית (Galiläicsches Tagebuch) וזכתה להערכה רבה בחוגי האקספרסיוניסטים הגרמנים. מ-1930 בילה כשנתיים בלימודי פנומנולוגיה באוניברסיטת אֶרְלַנגֶן אצל תלמידו הישיר של א' הוסרל – אוֹיגֶן הֶריגֶל. ללימודים אלה היתה השפעה רבה על כתיבתו, שנעשתה מופנמת ומאופקת, ולמעשה נסוגה כליל מערכי הכתיבה האקספרסיוניסטית. מהפך זה הוליך אותו להתכחשות גורפת לראשית כתיבתו, והוא טרח תדיר להעלים את ספרו הראשון. מעתה קיבלו שיריו צביון שקט, מיסטי ופסיכולוגיסטי – מתכונת שקבעה את סגנון כתיבתו עד ליום מותו. ספר שיריו "מי?" (1930) הוא הדוגמה המובהקת הראשונה לנטייתו הסימבוליסטית-מיסטית, ובשלו זכה באהדה רבה מצדו של ביאליק, שסייע לו בהדפסת הספר, נעשה לפטרונו וסייע לו להשתלב בממסד הספרותי של אותה עת.
רדלר-פלדמן יהושע (ר' בנימין) /// מסאי, פובליציסט ועורך /// נולד בזבורוב, גליציה /// 1880 – 1957 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זבורוב, גליציה המזרחית. למד בחדרים ובבית המדרש ורכש השכלה כללית בכוחות עצמו. ב-1901 יצא לברלין ללמוד חקלאות והחל שם בפעילות ציונית. ב-1902 פורסם בשנתון "לוח אחיאסף" מאמרו הראשון, "רשימות קטועות", התומך בציונות נוסח הרצל כנגד זו של אחד העם. ב-1903 היה שותף בייסודו של הירחון "הקשת", ראשון בשורה ארוכה של במות ספרותיות שערך. ב-1906 יצא ללונדון וסייע לי"ח ברנר בהוצאת הירחון "המעורר" בשנתו הראשונה. במאמר בחוברת הראשונה של "המעורר" השתמש לראשונה בשם העט ר' בנימין, שנעשה לכינויו הקבוע. ב-1907 פירסם שם את מסתו הפיוטית "משא ערב" – קריאה לאחווה ולהתמזגות בין היהודים והערבים בארץ ישראל. באותה שנה עלה ארצה, עבד כפועל בפתח תקווה ולאחר מכן עסק בעבודות פקידות ובפעילות פוליטית, התיישבותית והומניטרית ענפה. היה מראשוני תל אביב ומראשוני קבוצת כנרת, המזכיר הראשון של גימנסיה "הרצליה", מיוזמי הקמתן של גימנסיה "רחביה" ושל שכונת בית וגן בירושלים, ממעודדי ההתיישבות בגוש עציון ובנגב, ממטפחי העלייה מתימן, ועוד כהנה וכהנה. ב-1925 היה ממקימיה של תנועת "ברית שלום", ערך את ביטאונה "שאיפותינו" ונעשה אחד מראשי הפעילים בה ובגלגוליה עד סוף ימיו. ברוח זו ייסד ב-1950 כתב עת מיוחד בשם "נר – דו-שבועון לאמת, לאהבה, לשלום, לצדק" שהוקדש בעיקר להוקעת מדיניותה של ממשלת ישראל כלפי הערבים מבית ומחוץ. בד בבד היה מראשי הדוברים של הציבור הציוני הדתי בארץ ישראל. מראשית ימיו בארץ היה מעורב ביוזמות ספרותיות ועיתונאיות שונות, החל במפעל התרגומים "יפת" מספרות העולם בימי העלייה השנייה, ועד הקמתו של היומון "הצופה" כביטאון הציונות הדתית. כתיבתו המסאית והפובליציסטית השופעת התפרסמה בבמות רבות ושונות באופיין, משבועון הפועלים "הפועל הצעיר" וביטאון אגודת הסופרים "מאזניים" ועד הירחון החרדי "ההד" שאותו ייסד ב-1926 וערך שנים רבות.
קריץ ראובן /// סופר וחוקר ספרות /// נולד בוינה, אוסטריה /// 1928 /// גיל: 96
ביוגרפיה
נולד בווינה, אוסטריה, לאב ממשפחה חסידית מגליציה אבל אתיאיסט בהשקפתו, וכך גם אמו. הוריו נפרדו כשהיה בן שמונה. בנובמבר 1938 נמלט עמו אביו לארץ ישראל. מ-1941 התחנך בקיבוץ מזרע, ואת לימודיו התיכוניים עשה במוסד החינוכי של קיבוץ משמר העמק. סיפוריו הראשונים נדפסו ב-1944 בעיתוני הקיבוצים וב"על החומה", ביטאון תנועת "השומר הצעיר". בסוף לימודיו (1947) היה בין המגינים על משמר העמק בעת התקפת "צבא השחרור" של קאוקג'י על הקיבוץ. ב-1948 הצטרף כחבר לקיבוץ מזרע, והיה חבר בו עד 1956. השתתף כלוחם במלחמת סיני, במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים.
