חזרה לדף התוצאות

201 ערכים נמצאו בהקשר לנושא: עיר: תל אביב.

  • 3
  • מתוך 21.
  • מציג 10 ערכים.

שחם דוד /// סופר ופובליציסט /// נולד בורשה, פולין /// 19232012 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בוורשה. בנו של הסופר אליעזר שטיינמן ואחיו הבכור של הסופר נתן שחם. ב-1924 עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בתל אביב. למד בגימנסיה "הרצליה" והיה פעיל מנעוריו בתנועות נוער, תחילה "המחנות העולים" ולאחר מכן "השומר הצעיר". נמנה עם הנהגת "השומר הצעיר" וערך את ביטאונה, "על החומה" (1945-1941). ב-1946 החל לפרסם סיפורים ב"עתים" וב""דבר"". ב"אות"ה שנה הצטרף לקיבוץ בית אלפא והיה חבר בו שנתיים. ב-1948 יצא בשליחות תנועתו לארצות הברית, ועשה בה שלוש שנים. בעת שהותו שם פורסם בארץ ספרו הראשון, "יום אחד שהוא הרבה" (ספרית פועלים, 1950), המקבץ שלושה-עשר מסיפוריו. נושאי הסיפורים נטולים מהווי ילדותו בתל אביב, מחיי הקיבוץ ומן המצי"אות" שפגש באמריקה. הם עוסקים באירועי חולין פעוטים, ובולט הנתק בינם ובין אירועי הזמן הדרמטיים שהעסיקו אז את רוב הסופרים בני דורו. דומה לו באופיו קובץ סיפוריו השני, "המדרון הארוך" (1954).

שורק עדי /// סופרת ועורכת /// נולדה בנס ציונה, ישראל /// 1970 ///

ביוגרפיה

נולדה בנס ציונה. מ-1991 מתגוררת בתל אביב. למדה ספרות עברית, ספרות כללית ולימודי מגדר באוניברסיטת תל אביב. בשנים אלה ערכה וניהלה ערבי קריאה בעברית ובערבית במועדון התרבות "הגדה השמאלית". ב-2001 נישאה לעידן צבעוני, ממייסדיה ועורכיה של הוצאת "רסלינג". ב-2004 הקימה את סדרת "ושתי" של הוצאת "רסלינג", שאותה היא עורכת. סדרה זו מתמקדת בספרות פרוזה מקורית ומתורגמת, בעיקר ניסיונית.

שופמן גרשֹם /// סופר, עורך ומתרגם /// נולד באורשה, רוסיה הלבנה /// 18801972 /// גיל

ביוגרפיה

נולד באוֹרְשָה, פלך מוהילוב, רוסיה הלבנה, כבן למשפחת מלמדים ענייה מחסידי חב"ד. למד בחדר ומגיל אחת-עשרה נשלח לישיבות בדוֹברוֹבְּנָה ובוִויטבּסק. במשפחה היו שלושה בנים ובת: משה הבכור, גרשם, זליג וחסיה. שני האחרונים נספו באורשה עם אנשי הקהילה במלחמת העולם השנייה. בהשפעת משה, האח הבכור, התחיל בלימודי חול כאוטודידקט והכיר מקרוב את הספרות העברית והרוסית. מכתביו אל האח היו ניסיונותיו הספרותיים הראשונים.

שהם ליעד /// סופר /// נולד בגבעתיים, ישראל /// 1971 /// גיל: 51

ביוגרפיה

נולד בגבעתיים. שירת בחיל המודיעין של צה"ל, ועם שחרורו פנה ללימודי משפטים. ב-1996 סיים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1998 סיים תואר שני ב-Economics London School of. עם שובו לארץ הצטרף למשרד עורכי-דין בתל אביב.

שדה (פלדמן) פנחס /// משורר, סופר, מסאי ועורך /// נולד בלבוב, גליציה /// 19291994 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בלמברג, פולין, ועלה ארצה עם הוריו ב-1934. התחנך בבית הספר של מושבת מגוריו, מגדיאל, ובבית הספר "ביל"ו" בתל אביב. בשנים 1944-1943 עשה במסגרת חברת נוער בקיבוץ שריד. חזר לבית הוריו בתל אביב, עסק בעבודות מזדמנות וכתב אז את שירו הייצוגי הראשון, "נאום כלב מת" (1945). ב-1947 עלה לירושלים, התגורר בעליית גג ופירסם שירים ומסות בכתבי עת. עם פרוץ מלחמת העצמאות גויס לצה"ל ופיקד כסמל על מחלקה קרבית. קובץ שיריו הראשון, "משא דומה", יצא ב-1951 בהוצאת מחברות לספרות. כשנתיים (1954-1952) התגורר ועבד בקיבוצים כנרת ויפעת (באחרון שימש כמורה). חזר לירושלים, נשא אישה, התגרש ממנה (1955), ואז חיבר את הרומן האוטוביוגרפי-הגותי "החיים כמשל" (1958). נישא שנית (1962), ומאז 1965 התגורר ברמת גן, שם כתב ופירסם סדרת ספרים שבכמה מכותרותיהם הסתמנה מגמה עקבית: "על מצבו של האדם" (1967); "מות אבימלך ועלייתו השמיימה בזרועות אמו" (1969); "השירים" (כינוס ראשון, 1970); "העשב האדום בוער לאט, הנהר הירוק זורם לעד" (סיפורים, 1970); "נסיעה: בצירוף מסה על מצוקתו של האדם בתוך יקום הכוכבים" (מסות, 1971); "נסיעה בארץ ישראל" "והרהורים על אהבתו הנכזבת של אלוהים" (הגות, 1974); "אל שתי נערות נכבדות" (שירים, 1977). ב-1978 התקשר עם מיכל שין, חברתו לחיים עד פטירתו. ב-1993 פירסם קובץ אחרון, "איך זינג ווי א פייגאלע" (אני שר כמו ציפור). בשנותיו האחרונות סבל ממחלת הסרטן, והמשיך ליצור. על ספרי שיריו זכה בפרס ביאליק (1990) ובפרס אקו"ם (1994).

שביט יעקב-שי /// משורר /// נולד בגרמניה /// 1932 /// גיל: 90

ביוגרפיה

נולד בגרמניה ובגיל שנה עלה לישראל עם הוריו. המשפחה התיישבה במושבה נהריים שבבקעת הירדן. ב-1946 עברו לרמת גן, שבה למד בתיכון "אהל שם". עם סיום לימודיו התגייס ושירת בנח"ל. למד ספרות, סוציולוגיה והיסטוריה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1956 החל לעבוד כמורה, תחילה בבית ספר יסודי וכעבור שנתיים בתיכון מונטיפיורי בתל אביב. ב-1962 עבר להתגורר באשדוד, שם הקים וניהל במשך תשע שנים את בית הספר התיכון הראשון בעיר. משם נדד לקריית טבעון, שבה ניהל את התיכון המקיף במשך שתים-עשרה שנים. ב-1983 עבר לבית שאן, שם היה מחנך ומורה. ב-1986 מונה לתפקיד מפקח על הוראת הלשון וההבעה ברשת "אורט", ומאז הוא מתגורר בתל אביב.

שבא (שורץ) שלמה /// סופר /// נולד בז'שוב, גליציה /// 19292015 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בז'שוב (רישא), גליציה, למשפחה שומרת מצוות. ב-1936 עלה לארץ עם הוריו, שקבעו את מושבם בשכונת מחלול בתל אביב. למד בישיבת הרב עמיאל. לפני שמלאו לו שש-עשרה התחיל לעבוד כנער שליח במשרד עורך-דין, כדי לסייע בפרנסת המשפחה. היה חבר ב"נוער המזרחי", ב"גדנ"ע" וב"הגנה" והשתתף במלחמת העצמאות. אחרי שחרורו מצה"ל עבר קורס קצר ליערנות, ובמשך שנה היה מדריך נטיעות לעולים מתימן שהתיישבו במושב אלאר (היום: מטע) בהרי ירושלים והועסקו בייעור מטעם הקרן הקיימת. את רשמיו מתהליך קליטתם פירסם בביטאון מפ"ם "בשער" (1951), וכעבור זמן הרחיב את היריעה בספרו הראשון, "אנשים חדשים בהרים הגבוהים" (הקיבוץ המאוחד, 1953). עבד כעשרים שנה ככתב וכעורך בעיתוני מפלגות הפועלים: "בשער", "על המשמר", "למרחב" ו"דבר".

רן תהל /// סופרת ומשוררת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1964 /// גיל: 58

ביוגרפיה

נולדה וגדלה בחיפה, מתגוררת בתל אביב. למדה מחול בסטודיו של ירדנה כהן בחיפה ומשחק ב"סמינר הקיבוצים". מלמדת תנועה וג'יבריש בבתי ספר למשחק. פעילה למען ילדים בסיכון וזכתה על פעילות זו בפרס ראש הממשלה "מגן הילד" לשנת 2000. 

רימון יעקב /// משורר וסופר /// נולד בפולין /// 19031973 /// גיל

ביוגרפיה

עלה לארץ מפולין עם אביו בגיל שש, וימי ילדותו עברו עליו בשכונת נווה שלום בתל אביב. למד בבית הספר "תחכמוני" לתלמוד תורה. החל לפרסם שירה בגיל שמונה-עשרה, בעיתון "לתלמידים", מאוחר יותר פירסם ב"הפועל הצעיר", ב"העולם", ביטאון התנועה הציונית, וב"הצופה". אחיו של המשורר יוסף צבי רימון. מספרי שיריו: "השתפכות" (1926); "ארצי" (1928); "סנה" (1946); "לאור הבהוב הנר" (1974); "כלקט שיבולים" (1966), שזיכה אותו בפרס לספרות דתית יפה על שם משה שפירא. איבוד מאור עיניו בשנות הארבעים לחייו לא עמד בדרכו לפעילות ספרותית וחברתית ענפה.

רימון (גראנאט) יוסף צבי /// משורר /// נולד בביז'ון, פולין /// 18891958 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיירה ביז'ון בפולין והתחנך באורח מסורתי. ב-1904 נכנס לישיבת הרב ריינס בלידא, שנודע בנטיותיו הציוניות ובפתיחות להשכלה. בגלל פוגרומים בסביבה עבר לווילנה (1905), הצטרף לישיבת ראמייליס וגם שקד בספריית שטראשון על ספרות עברית חדשה. זמן-מה שימש מורה בכפר, ואז פירסם את שירו הראשון, "שיר אביב", בעיתון "גן שעשועים" (1906). באותה תקופה התחתן ועלה עם אשתו ארצה (1909). למד בישיבת הרב קוק ביפו, וכשהתקבל למשׂרת לבלר ב"כולל" ורשה עלה לירושלים. אף שחי על גבול היישוב הישן, השתתף בשם העט יוסף הנודד בעיתוני הפועלים "האחדות" ו"הפועל הצעיר" ועל כך נענש וסולק ממשרתו ב"כולל". ב-1910 פירסם חוברת שירים צנועה בשם "לקט" (חמו"ל), וב-1911 עבר לחיפה כמנהל ספרייה עברית, אך כעבור שנה חזר ליפו, עבד כמורה בבית הספר "תחכמוני" והוציא חוברת שירים שנייה, "דביר" (1913). ב-1915 עבר לפתח תקווה והיה מורה בבית ספר לבנות, ואז כינס מבחר משיריו בקובץ "במחזה" (1916). כשקרבה חזית המלחמה נדד בארץ ושב ליפו עם הכיבוש הבריטי (1918). מאז ועד אחרית ימיו חי בעוני ובשיטוטים בין ערי הקודש צפת, טבריה וירושלים. היה מסתופף בבתי כנסת עתיקים ושוקע בהגות מיסטית ברוח הקבלה. מהדרכים היה שולח שירים ורשימות ל"הפועל הצעיר" ול"הדים". ב-1921, בשעת טיול בפרדסי הירקון, הותקף ונפצע קשה בידי ערבים, ומשהחלים המשיך לנדוד עוד כחמש-עשרה שנה, עד שחזר למשפחתו בתל אביב (1936). מבחר מקיף משיריו כוּנס בספרו "כתרים" (1944), שזכה בהכרה ובהוקרה.

  • 3
  • מתוך 21.
  • מציג 10 ערכים.