עוז (קלאוזנר) עמוס /// סופר ומסאי /// נולד בירושלים, ישראל /// 1939 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בירושלים לפניה וליהודה אריה קלוזנר. אביו היה דוקטור לספרות ועבד בארכיון הלאומי. דודו של אביו, יוסף קלוזנר, היה חוקר יהדות וספרות עברית בעל שם עולמי. למד בבית הספר היסודי הדתי "תחכמוני", ואת לימודיו התיכוניים התחיל בגימנסיה העברית ברחביה. בגיל ארבע-עשרה, שנתיים אחרי שאמו התאבדה, שינה את שם משפחתו מקלוזנר לעוז ועבר לחיות בקיבוץ חולדה. התאבדות האם והמרד בבית הרוויזיוניסטי עתידים להשפיע במידה רבה על עולמו החווייתי והספרותי. "מגיל ארבע-עשרה אני כאן, בחולדה. אבל זה כבר גיל מבוגר מאוד. התבניות כבר ישנן. אני בא ממשפחה רוויזיוניסטית ותיקה, ואני חושב שהמעבר החריף הזה מאפשר לי להיות 'סוכן' זר, גם בחולדה וגם בירושלים", אמר באחד הראיונות הראשונים שהעניק. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בחולדה והיה חבר הקיבוץ במשך יותר משני עשורים. אחרי סיום שירותו הצבאי בנח"ל למד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל עשרים ואחת נישא לנילי לבית צוקרמן, בת קיבוץ חולדה ובתו של ספרן הקיבוץ, ארכיונאית ומי שהקימה את ארכיון עמוס עוז באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הם היו נשואים למעלה מחמישים שנה (עד מותו של עוז) ונולדו להם שלושה ילדים: פרופ' פניה עוז-זלצברג, מרצה להיסטוריה ולמשפטים, גליה עוז, קולנוענית וסופרת ילדים, ודניאל עוז, משורר ומוזיקאי. מאז 1986 ועד 2012 עוז התגורר בערד ועד שנת 2012 כיהן כפרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
עבר הדני (אהרן פלדמן) /// סופר /// נולד בפינסק, רוסיה הלבנה /// 1899 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באחוזה כפרית ליד פינסק. ב-1905 עברה המשפחה לפינסק עצמה, ושם קיבל את ראשית חינוכו. מילדותו השתתף בפעילות עברית וציונית, וב-1913 נשלח ללמוד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד עם הגימנסיה במושבות השומרון והגליל, וב-1917 התנדב לגדוד העברי. אחרי תום המלחמה היה שומר ופועל ביישובי הגליל העליון מחניים וכפר גלעדי. מ-1924 עד 1926 למד חקלאות בהולנד, ובשובו הועסק מטעם "תנובה" כמדריך חליבה ולשיפור תוצרת החלב ביישובי עמק יזרעאל. ב-1930 התיישב בתל אביב ומאז התרכז בכתיבה, הן בתחומו המקצועי כעורך פרסומים בנושאי חקלאות, והן בספרות יפה ובספרות תיעודית מתולדות היישוב ומחיי הארץ. בשנות מלחמת העולם השנייה היה פעיל בעידוד ההתנדבות לצבא הבריטי, ואחריה יצא בשליחות חינוכית אל מחנות העקורים באירופה. לאחר הקמת המדינה השתלב במשרד החקלאות.
סמילנסקי משה /// סופר, עיתונאי, עורך ופעיל ציבור /// נולד בטלפינו, אוקראינה /// 1874 – 1953 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר טלפינו שבפלך קיוב, אוקראינה, למשפחת חקלאים וחוכרי אחוזות, וקיבל חינוך עברי-ציוני. משחר נעוריו שאף להיות עובד אדמה בארץ ישראל. ב-1890 עלה ארצה, ובעקבותיו הגיעו בני משפחתו. עבד בראשון לציון ובחדרה, וב-1893 השתקע ברחובות, הקים משק חקלאי ונעשה מעורב בענייני הציבור. היה ממעריציו של אחד העם ומחברי אגודתו, "בני משה". ב-1898 פירסם מאמר ראשון בעיתון "הצפירה", ומאז ואילך הרבה לפרסם בעיתונות העברית במזרח-אירופה דיווחים והערכות על החיים בארץ ישראל. ב-1906 כתב סיפור ראשון ושמו "לַטִיפָה" (שפורסם תחילה ביידיש), והמשיך מאז בכתיבת סיפורים מחיי הערבים ובנושאים ארץ-ישראליים אחרים. ב-1907 נמנה עם מייסדי כתב העת "העומר", עם ש' בן-ציון ודוד ילין, והדפיס בו סיפורים ומאמרים. מאותן שנים התבלט כאחד מראשי הציבור היהודי בארץ ישראל, כמנהיגם של איכרי המושבות וכאחד מנציגי היישוב בפני השלטונות בשלהי התקופה העות'מאנית ובראשית ימי המנדט הבריטי. במלחמת העולם הראשונה היה מיוזמי ההתנדבות לגדוד העברי ושירת בו כחייל. בין שתי מלחמות העולם התמסר לרכישת קרקעות, בעיקר בנגב, לשם התיישבות יהודית.
ביוגרפיה
נולד בקוּטנוֹ, פולין. ב-1926 עלה ארצה עם הוריו ועם אחיו הבכור, אהרן מגד. גדל ברעננה וסיים את לימודיו בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. בנעוריו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ויצא עם גרעין של תנועתו להכשרה בקיבוץ משמר העמק. הצטרף לפלמ"ח והיה פעיל בו בעיקר בתחום התרבות. לימים השתתף, לצדו של זרובבל גלעד, בעריכת ספר הפלמ"ח על שני כרכיו (1954-1953). אחרי הפוגה, שבה החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, נשלח ב-1947 לאירופה מטעם "ההגנה" לסייע בהעלאתם של פליטי השואה ארצה. בשובו לארץ השתתף במלחמת העצמאות. לאחר מכן עסק בהוראה בקיבוץ גבעת חיים וב"סמינר אורנים".
ביוגרפיה
נולד בוולוצלאבק, פולין. ב-1926 עלה ארצה עם הוריו, שהתיישבו ברעננה, שם עסק אביו בהוראה. שפת הדיבור בבית היתה עברית. למד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב, היה בהכשרה בקיבוץ גבעת ברנר כחבר "המחנות העולים" (1938-1937) וחבר קיבוץ שדות ים במשך שתים-עשרה שנים (1950-1939). בתקופה זו עבד בנמל חיפה בסבָּלוּת ובסוורוּת. סיפורו הראשון, "מטען של שוורים", מהווי הנמל, נכתב על רקע התקופה ומאבקיה (1939) ופורסם ב"מבפנים" באביב 1940. בקיבוץ עצמו עבד בדיג ובחקלאות והכיר מקרוב את חנה סנש, שעליה כתב מחזה (1958). בשנים 1948-1946 היה בשליחות "החלוץ הצעיר" בארצות הברית ובקנדה, וכשחזר התגייס לצה"ל.
טברסקי יוחנן /// סופר /// נולד בשפיקוב, אוקראינה /// 1900 – 1967 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה שפיקוב שבפלך פודוליה, אוקראינה, למשפחה שהקימה מתוכה את שושלת אדמו"רי צ'רנוביל לשלוחותיה השונות. גדל בחצרו של סבו, האדמו"ר מטריסק, ולמד בעיקר בעצמו לימודי קודש וחול. חלק משנות ילדותו חי בוורשה, שם התוודע לי"ל פרץ. ב-1918 למד בגימנסיה באודסה והתקרב לביאליק. בפרוץ מלחמת האזרחים ברוסיה ב-1919 נמלט לבסרביה (אז בתחום רומניה), התגורר בקישינב ולימד בבית ספר לילדי הפליטים. בתקופה זו פירסם סיפור ראשון ביידיש בעיתון המקומי "דער ייד". ב-1921 יצא לברלין, שם שמע באוניברסיטה הרצאות בפילוסופיה ובפסיכולוגיה. ב-1924 החל לפרסם סיפורים בעברית בשבועון "העולם", ומאז השתתף דרך קבע בעיתונות הספרותית. ב-1926 היגר לארצות הברית. מ-1927 לימד פסיכולוגיה והיסטוריה יהודית במכללה העברית למורים בבוסטון. ב-1948 עלה לארץ אחרי שהוזמן לשמש עורך בהוצאת "דביר", והתיישב בתל אביב.
חורגין יעקב /// סופר /// נולד ביפו, ישראל /// 1898 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ביפו להורים יוצאי רוסיה, אנשי העלייה הראשונה, וגדל בשכונות נווה שלום ונווה צדק. עד גיל שתים-עשרה למד בתלמוד תורה שאביו שימש בו מורה. לאחר מכן למד בבית הספר לבנים מיסודה של חברת "עזרה" של יהודי גרמניה, ובבית המדרש למורים בירושלים. במלחמת העולם הראשונה שימש תחילה מתורגמן בשירות הצבא הטורקי. עם כיבוש ירושלים בידי האנגלים עבר לשמש פקיד בחיל הרפואה הבריטי. שירותו הצבאי הביא אותו לפינות שונות ברחבי המזרח התיכון, וכן להתוודעות קרובה לבני לאומים שונים שבמחיצתם שירת.
ויינברג צבי זבולון /// סופר /// נולד בורשה, פולין /// 1884 – 1971 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפרבר פראגה, ורשה. למד בחדרים ובישיבות ואף הוסמך לרבנות. מנעוריו עסק בהוראה בערים שונות בפולין. בתוך כך השתלם בקורסים הפדגוגיים בגרודנה וב-1910 הוסמך להוראה. ב-1905 החל לפרסם סיפורים, תחילה בעיתון "הזמן" בווילנה בחסות העורך ישעיהו ברשדסקי, ולאחר מכן באכסניות נוספות ("המעורר" של ברנר, "רשפים" ו"ספרות" של פרישמן, "השילוח" ועוד). ב-1913 התיישב בוורשה והתפרנס מהוראה בגימנסיות מקומיות. באותה השנה הופיע ספרו הראשון ("ציורים וסיפורים", א'-ב', 1914-1913, ורשה: חברת אחיספר). ב-1920 ניסה לעלות לארץ, ישב בזכרון יעקב וניהל את בית הספר בשפיה, אולם אחרי כשנה חזר מאוכזב לוורשה. בשנים הבאות היה בעל תפקיד מרכזי בחיי ה"ספרות" העברית בפולין: סייע בידו של אליעזר שטיינמן בעריכת הירחון "קולות" (1924-1923), ערך עם מלכיאל לוסטרניק ובר פומרנץ את הירחון "ראשית" (1934-1932), ייסד את "אגודת הסופרים והעיתונאים העבריים בפולין" ועמד בראשה בשנים 1934-1929, ועוד. ב-1934 עלה ארצה בשנית, השתקע במושבה תל מונד ולימד בבית הספר המקומי עד פרישתו לגמלאות ב-1949. לאחר מכן התמסר לכתיבה.
ואלנרוד ראובן /// סופר וחוקר /// נולד בוויזנה, רוסיה הלבנה /// 1889 – 1966 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה וויזנה ליד העיר סלוצק ברוסיה הלבנה. קיבל חינוך יהודי מסורתי. ב-1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ מחלוצי העלייה השלישית, ועבד בסלילת כבישים בגליל ובעמק יזרעאל. כעבור כשנה עזב את הארץ, שהה זמן-מה בצרפת וב-1923 הגיע לארצות הברית וחי עד סוף ימיו בניו יורק. למד באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת קולומביה, מ-1936 לימד ספרות עברית בסמינר התיאולוגי היהודי בניו יורק (JTS) ומ-1939 בברוקלין קולג'. פרס על שמו מוענק מטעם אגודת הסופרים העבריים.
הר-אבן יעקב /// סופר ומסאי /// נולד בבסקוראיני, בסרביה /// 1899 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסקוריאני, בסרביה, וקיבל חינוך מסורתי. בן אחיו של הסופר יהודה שטיינברג. עלה ארצה ב-1914 ללמוד בגימנסיה העברית "הרצליה", ועשה את שנות מלחמת "העולם" הראשונה עם הגימנסיה בנדודיה. סיפורו הראשון, "פרכוסים", שנכתב בעודו תלמיד הגימנסיה, פורסם ב-1919 בשבועון "הפועל הצעיר". הסיפור זכה לרשימת עידוד מאת י"ח ברנר, שזיהה בו על אף בוסריותו סימנים של כישרון אמת. אחרי סיום לימודיו ב-1919 עבד כמזכיר ועד הלשון העברי בירושלים. ב-1920 נסע לבית הוריו בבסרביה, ומשם יצא ללימודי רפואה בפראג, והשלימם ברומא. בפראג עסק בפעילות עברית-ציונית בקרב הסטודנטים היהודים. ב-1932 חזר לארץ ישראל. היה חבר ופעיל בתנועה הרוויזיוניסטית מעת היווסדה.
