מישורי אפרת /// משוררת, מבקרת ועורכת /// נולדה בטבריה, ישראל /// 1964 /// גיל: 61
ביוגרפיה
נולדה בטבריה, מ-1971 גדלה והתחנכה בתל אביב. למדה ב"תיכון חדש" בתל אביב. קיבלה תואר ראשון (1985) ושני (1990) בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב, ותואר דוקטור בנושא: "מקום בשירה: מציאות או המצאה? תל-אביב כאובייקט-מעבר של המשורר" (2006). מרצה לספרות ואמנות ומנחה סדנאות כתיבה. היתה מבקרת ספרות ב""ידיעות אחרונות"" (1999-2000, 2007-2005), "העיר" (1996-1998), ""מעריב"" (1992-1994) ומבקרת אמנות בטיים אאוט תל אביב (2003-2002). עורכת בהוצאות הקיבוץ המאוחד וכרמל (מ-2008).
מירסקי נילי /// מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב /// נולדה ברחובות, ישראל /// 1943 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב. הוריה היו ציונים שעלו ארצה מקייב. לסבה היתה חנות ספרים בתל אביב שבה נהגה לבלות רבות. נחשפה מ"ילדות"ה לשפה הרוסית, בעיקר הודות לסבתה. למדה בבית הספר העממי ע"ש טשרניחובסקי בתל אביב ובגימנסיה "תיכון חדש". ב-1962 למדה פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1964 למדה תולדות האמנות והיסטוריה של מזרח-אירופה באוניברסיטת מינכן, שם גם רכשה את השפה הגרמנית. למדה תואר ראשון בחוג לספרות אנגלית ובחוג לתורת "הספרות" הכללית באוניברסיטת תל אביב. ב-1971 חזרה למינכן ולמדה תואר שני בחוגים לספרות רוסית, גרמנית ואנגלית. כשחזרה לישראל לימדה ספרות רוסית וספרות גרמנית באוניברסיטת תל אביב. בד בבד החלה לתרגם מרוסית ומגרמנית. החלה את דרכה בתרגום בכתב העת "סימן קריאה". ב-1979, לאחר שעזבה את החיים האקדמיים, קיבלה משרת עריכה ותרגום בהוצאת עם עובד והצטרפה לעורך ולמתרגם דאז אברהם יבין. עברה לעבוד בהוצאת "סימן קריאה"/הקיבוץ המאוחד על תקן "מתרגמת הבית". ב-1994 חזרה להוצאת עם עובד כאחת מעורכות סדרת "ספריה לעם" עד שפרשה לגמלאות ב-2011. לאחר פרישתה חתמה על חוזה תרגום עם הוצאת אחוזת בית. מתרגומיה הרבים לקלאסיקות של "הספרות" האירופית: "סיפורים אוקראיניים" לניקולאי גוגול (1980); "פריחה שנתאחרה" לאנטון צ'כוב (1981); "חיל הפרשים ועוד סיפורים" לאיסאק באבל (1987); "שאון הזמן" לאוסיפ מנדלשטאם (1988); "מוות בוונציה" (1988) ו"בית בודנברוק" (2003) לתומס מאן; "סיפורי הופמן" לאת"א הופמן (1990); "אידיוט" (1993) ו"האחים קרמאזוב" (2011) לפיודור מיכאלוביץ' דוסטוייבסקי; "מוסקבה-פטושקי" לוונדיקט ירופייב (1994); "אבות ובנים" לאיוואן טורגנייב (1994); "ילדות" למקסים גורקי (1995); "אנה קארנינה" ללב טולסטוי (1999); "הגווארדיה הלבנה" למיכאיל בולגקוב (2002); "בעולם נהדר ואכזר" לאנדריי פלטונוב (2007), ועוד. מירסקי נמנית עם העורכים של "הספרות" הישראלית המקפידים על עריכה מסורתית, ומתערבת בטקסטים ובתכנים. נחשבת למתרגמת מחוננת שתרמה תרומה משמעותית לספרות העברית בתרגומיה הרבים, ובייחוד מן "הספרות" הרוסית. על תרגומה החדש לספר "האחים קרמאזוב" נכתב: "ייחודה של מירסקי הוא ביכולת שלה ליצור תרגום קולח ואותנטי, שאינו נשמע זר או מאולץ לקוראים בני זמננו, ועם זאת משמר הן את ניחוח העבר והן את חותמו "הספרות"י של כל יוצר באופן אינדיווידואלי" (צור-גלוזמן, 2011). מלבד תרגומיה ועריכותיה, פירסמה רשימות ומאמרים רבים בענייני ספרות, הן בכתבי עת ("הספרות", "סימן קריאה") והן במוספי ספרות (""הארץ"", "דבר", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב"). כמו כן כתבה ערכים על ספרות רוסית ב"אנציקלופדיה העברית". זכתה בפרסים חשובים, בהם: פרס טשרניחובסקי לתרגום (1989), פרס משרד החינוך למתרגמים (1997, 2007), פרס שר התרבות לספרות על מפעל חיים ליצירה בתחום התרגום (2007) ובפרס ישראל לתרגום (2008). מנימוקי ועידת פרס ישראל לזכייתה: "תרגומיה של מירסקי מצטיינים בהקשבה דרוכה לקול "הספרות"י של המקור, ובסירוב ליצור דגם אחיד של תרגום. היא מוצאת לבוש עברי גמיש והולם לסגנונו המיוחד של כל סופר, ויחד עם זאת מעשי התרגום שלה חיים ונושמים בשפה העברית".
מירן ראובן /// סופר, מתרגם, עורך ומו''ל /// נולד בישראל /// 1944 /// גיל: 81
ביוגרפיה
גדל והתחנך בקיבוץ חפציבה בעמק יזרעאל ובכפר סבא בתקופה שהיתה מושבה. למד בתיכון "כצנלסון" בכפר סבא. סיים את לימודיו ב-1962, התגייס לצה"ל ושירת תחילה כנהג תובלה ובהמשך ככתב בשבועון "במחנה". לאחר שחרורו יצא לדרום-אפריקה, לאנגליה ולהולנד וכעבור שנה עבר לצרפת. שם למד פילוסופיה לתואר ראשון ושני, וסיים את לימודיו ב-1970 באוניברסיטת סורבון בפריז. את השנים 1995-1970 עשה בשירות המדינה ושהה תקופות ארוכות בחו"ל.
ביוגרפיה
נולד במסצ'וסטס, ארצות הברית. את כל תאריו האקדמיים עשה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, במחלקה לספרות אנגלית והשוואתית. סיים את עבודת הדוקטור על ג'ורג' אליוט ב-1975. את לימודי הפוסט-דוקטורט בתחומים של ספרות עברית וספרות יידיש עשה באוניברסיטת הרווארד, באוניברסיטה העברית בירושלים ובמרכז אוריאל ויינרייך ללימודים יהודיים מתקדמים במכון YIVO בניו יורק.
מילנר איריס /// חוקרת ספרות /// נולדה בטבריה, ישראל /// 1958 /// גיל: 67
ביוגרפיה
נולדה בכנסייה הסקוטית בטבריה, גדלה על שפת הכנרת, ומאוחר יותר עברה עם משפחתה לאילת ולרמת גן. את לימודיה האקדמיים החלה באוניברסיטת ניו יורק (NYU), בחוגים לפסיכולוגיה ולפילוסופיה. את התואר השני והשלישי למדה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ובמקביל עבדה ככתבת במוסף ""הארץ"". מרצה בכירה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, וראש תוכנית המצטיינים המשולבת במדעי הרוח והאמנויות ע"ש מרק ריץ'.
מיטלפונקט הלל /// מחזאי, במאי ותסריטאי /// נולד ביפו, ישראל /// 1949 /// גיל: 76
ביוגרפיה
נולד ביפו וגדל בחולון. נשוי לשדרנית יעל דן. כתב ותירגם יותר מארבעים מחזות, שאת חלקם ביים, וארבעה תסריטים. עוקב במחזותיו אחר ההשפעות של הגלותיות, השואה, המלחמות והמצוקה החברתית והכלכלית על הדיוקן המשתנה של הישראלים, פליטי מזרח-אירופה, תושבי אזורי הדרום ושכונות המצוקה, ואחר כך – אחר עולמם החלול של הבורגנים החדשים, חסרי המצפן המוסרי, של ישראל ה"נובורישית".
מיטל אורית /// משוררת וחוקרת ספרות /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1957 /// גיל: 68
ביוגרפיה
נולדה בירושלים. בילדותה המוקדמת שהתה עם הוריה בבלגיה. גדלה בגבעתיים. בעלת תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה מאוניברסיטת תל אביב (1986), וכן תואר שני (2002) ותואר דוקטור (2009) בספרות עברית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כתבה את עבודת הדוקטור על היחס שבין סדרי המשפחה ללאומיות בשירתו של אורי צבי גרינברג. העבודה מציעה קריאה מגדרית בעמדותיו של המשורר ביחס לטריטוריה "הארץ"-ישראלית ובתפישת הלאום שלו. לימדה ספרות באוניברסיטת בן-גוריון, במכללת "אחווה", בבית הספר "מנשר" ובמכללת "בית ברל". מלמדת ספרות וכתיבה באוניברסיטת תל אביב, ומ-2011 עומדת בראש התוכנית לכתיבה יוצרת בחוג לספרות עברית. ב-2012 התמנתה למנהלת בית עגנון בירושלים.
מח'ול מרוואן /// משורר, מחזאי וסופר בשפה הערבית /// נולד בפקיעין, ישראל /// 1979 /// גיל: 46
ביוגרפיה
בן לאב פלסטיני ולאם לבנונית, נולד בכפר פקיעין. למד הנדסה במכללת "מוסתקבל" ומשמש הנדסאי בניין ומנכ"ל חברת בנייה. מתגורר במעלות, בחירה שכשלעצמה משקפת את החלטתו לעזוב את כפרו ולהוכיח שיהודים וערבים יכולים לחיות יחד. את שיריו הראשונים פירסם בעיתון "אל-אתתחאד" בהיותו תלמיד בכיתה ז'. ב-1997 זכה בפרס הכותב הצעיר במגזר הערבי של העיתון "כל אל-ערב". קובץ שיריו הראשון, "ארץ הפסיפלורה העצובה" (מנשורת אל-ג'מל, 2011), זכה בפרס ההצטיינות על שם מחמוד דרוויש לקובץ של שירה פלסטינית מטעם אגודת הסופרים הפלסטינים, ותורגם לעברית (2012) על ידי שנים-עשר מתרגמים שונים. ב-2013 עלה לגמר בתחרות "נסיך המשוררים" היוקרתית המתקיימת באבו דאבי. אולם מועמדותו הוסרה כשהתברר למארגנים שהוא מחזיק בדרכון ישראלי. את ספרו הראשון, ספר פרוזה בשם "מכתב מהגבר האחרון" (2002), הוציא בכוחות עצמו. השתתף בסדנת תרגום הדדי עברי-ערבי ב"הליקון" – העמותה לקידום השירה, וב-2008 נבחר לנציג משוררי העולם הערבי הצעירים בפסטיבל העולמי לתרבות באיטליה. מחזהו "לא תיבת נח" מדבר על מערכת יחסים לקויה בין חלקי המשפחה והילד השונה, והוא מבוסס על חוויות ילדותו שלו. המחזה הוצג בפסטיבל מסרחיד בעכו, וזיכה אותו בפרס המחזאי המצטיין (2009).
מזרחי שי-אריה /// משורר ועורך /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1974 – 2012 /// גיל
ביוגרפיה
נולד וגדל בשכונת תל ברוך בתל אביב. במהלך שירותו בחיל התותחנים החל לכתוב שירה. בוגר המחזור הראשון של המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עם סיום לימודיו המשיך ללמוד עריכה לשונית במכללת "בית ברל" ועבד למחייתו כעורך וכנקדן עצמאי ובהוצאות גוונים ורימונים. שיריו התפרסמו בבמות שונות, בהן: ""עתון 77"", "הקשת החדשה", "שבו" ומוספי הספרות של ""הארץ"" ו"ידיעות אחרונות".
ביוגרפיה
גדלה בתל אביב ובקנזס סיטי, ארצות הברית. למדה ספרות לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. פרסומה הספרותי הראשון הוא הסיפור הקצר "זה" (פרוזה, 1981). אחריו פורסמו עוד כמה סיפורים קצרים בכתבי עת לספרות. תירגמה וערכה את קובץ המאמרים "המלך ליר ושייקספיר" (1986). פעילה חברתית, נמנית בין מייסדות תנועת "פרופיל חדש".
