בארון דבורה /// סופרת /// נולדה בבאוזדה, רוסיה /// 1887 – 1956 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בבאוּזדה, פלך מינסק שברוסיה הלבנה. בת שלישית במשפחה של ארבעה ילדים. מאביה, רב העיר שניהל חדר, קיבלה חינוך יהודי כבֵן ממקומה בעזרת הנשים. היא היתה עדה לבעיות שהובאו לפני האב-הרב בנושאים שבינו לבינה ובכל ענייני החיים. הווי זה הותיר בה את רישומו העז וניכר היטב ביצירתה, לרבות דמותו הנערצת של האב-הרב, מנקודת המבט של הילדה המספרת. בגיל חמש-עשרה עזבה את בית ההורים ונסעה ללמוד במינסק, שם שהה אחיה. היא פירנסה את עצמה מהוראה כמורת בית, והיה זה צעד נועז ובלתי שגרתי באותן שנים לנערה יהודייה, בתו של רב. שהתה לסירוגין בערים מאריאמפול וקובנה, שם היתה פעילה כמדריכת נוער ציוני. נמנתה עם חבורת סופרי עברית ויידיש בווילנה.
ביוגרפיה
נולד בשכונת גאולה בירושלים, בן יחיד לזוג הורים מבוגרים ולמודי ייסורים. אביו, אברהם רכלבסקי, עלה ארצה אחרי הפרעות שפקדו את עיירתו האוקראינית אוברוץ' בתום מלחמת העולם הראשונה. אמו, ברכה לבית ואלעס, היתה בת למשפחה ירושלמית אדוקה מהיישוב הישן, מצאצאי רבי ישראל משקלוב, תלמידו של הגאון מווילנה שעלה ארצה ב-1809. שנות הילדות והנעורים בירושלים, תוך ספיגת המראות, הדמויות, ההווי, הזיכרונות, סיפורי המעשיות, ספרות הקודש ומורשת המשפחה, במיוחד מצד האם, הטביעו בו חותם עמוק והזינו את יצירתו מראשיתה. למד בבית הספר היסודי הדתי-ליברלי "מעלה" ובבית הספר "התיכון שליד הסמינר למורים מזרחי". שירת בצה"ל במערכת "מחניים", כתב העת של הרבנות הצבאית, ובאותה העת עבד כמגיה בעיתון "דבר". במילואים השתייך ליחידה שעסקה באיתור חללים וקבורתם.
אלמוג (מבורת) אהרון /// משורר וסופר /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1931 – 2021 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, דור שלישי בארץ. סבו, רבי חיים מבורת, עלה בילדותו ארצה מתימן בשלהי המאה התשע-עשרה והיה ממניחי היסוד לשכונת כרם התימנים בתל אביב. אביו היה חזן, שלימד אותו את לשון הפיוטים והסליחות. למד בבית הספר היסודי הדתי בנווה צדק ובבית הספר החקלאי "מקווה ישראל", וב-1948 התגייס עם הכשרתו לפלמ"ח. עם תום מלחמת העצמאות יצא עם חבריו להתיישבות בקיבוץ תל גזר. ב-1950, לאחר התפרקותה של הקבוצה ונטישת המקום, חזר לתל אביב והתנסה בעבודות שונות. בשנים 1957-1956 למד ספרות באוניברסיטת תל אביב, ואחר כך, במשך ארבעים ושמונה שנים, לימד ספרות בבתי ספר תיכוניים. רעייתו היא הסופרת רות אלמוג.
אלמוג (לומפ) רות /// סופרת, מבקרת, עורכת ומתרגמת /// נולדה בפתח תקווה, ישראל /// 1936 /// גיל: 89
ביוגרפיה
נולדה בפתח תקווה להורים רופאים, שהיגרו מגרמניה לישראל ב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון, והתפרנסו בארץ גם מגידול דבורים. התחנכה בבתי ספר דתיים, אחר כך למדה בבית המדרש למורים ע"ש דוד ילין בירושלים, ומאוחר יותר בחוגים לתיאטרון, לספרות עברית ולפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. עסקה בהוראה, ומ-1967 עד 2000 עבדה בעיתון "הארץ" כעורכת המשנה של המוסף "תרבות וספרות". מתגוררת בתל אביב, הייתה נשואה למשורר אהרון אלמוג עד מותו.
אלוני (לוי) נסים /// מחזאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1926 – 1998 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. למד בבתי הספר "אחד העם" ו"גאולה". לאחר מלחמת העצמאות החל לכתוב סיפורים לשבועון "במחנה". ב-1950 התמנה לעורך הספרותי של כתב העת "אשמורת", והיה אחד מעורכי כתב העת לספרות וחברה עין. בסוף שנות הארבעים ובשנות החמישים כתב סיפורים שפורסמו בעיתונות ובכתבי עת שונים, כגון על המשמר, הארץ ולמרחב ("משא"). כמה מטובי סיפוריו פורסמו בקשת.
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב לאב ניצול שואה מסלוניקי ולאם ממוצא נאשדידני. בשל מוצאם של הוריה נחשפה בילדותה לשתי לשונות נכחדות: לדינו וארמית. עד גיל ארבע גדלה בשכונת שפירא בדרום תל אביב, לאחר מכן עברה עם משפחתה לבת ים. ברם, היא שמרה על קשר עם שכונת שפירא, הן משום שלאביה היתה שם חנות מספוא לסוסים, שהפכה אחר כך לחנות ירקות, והן משום ששם גרה סבתה האהובה. למדה בתיכון "ספרא" בתל אביב, אך בשנת לימודיה האחרונה נסגר בית הספר, ואת לימודיה לבחינות הבגרות סיימה בתיכון "אנקורי". התגייסה ב-1980 לצה"ל ושירתה כפקידה בחיל הקשר. סיימה לימודי הוראת ספרות עברית ולשון לחטיבות ביניים ב"סמינר הקיבוצים" (1987-1984) ועבדה כעורכת ב"על המשמר" (1991-1987).
אורלנד יעקב /// משורר, פזמונאי, מחזאי ומתרגם /// נולד בטטיב, אוקראינה /// 1914 – 2002 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה טטיב, אוקראינה, לאביו אליעזר ולאמו בתיה לבית סגל. באפריל 1919 נטבחו עשרה מבני משפחתו בפרעות דניקין ופטליורה והמשפחה עקרה לקייב, בירת אוקראינה. חוויית ילדות זו ליוותה אותו כל חייו ולה הקדיש את הפואמה "קייב" (1991). משם חצתה המשפחה את הדנייפר והדנייסטר ועברה לבסרביה, והתגוררה כשנה בקישינב. הוא למד בגימנסיה העברית "מגן דוד", שבה התחנך גם נתן אלתרמן, בלא שהתוודעו זה לזה. ב-1921 עלה לארץ עם הוריו, ותחנתם הראשונה היתה כפר גלעדי. בשנים 1923-1921 השתתפו הוריו בסלילת כביש מטולה-כפר גלעדי-מגדל-טבריה במסגרת "גדוד העבודה". ב-1923 עברו לירושלים, שם עבד האב כחוצב וכסתת אבן בפלוגת העבודה של הגדוד בראשות יצחק שדה. ב-1928 למד בבית הספר "תחכמוני" ואחר כך בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. את לימודיו התיכוניים השלים בשנים 1932-1929 בגימנסיה "רחביה" בירושלים.
אוורבוך אורפז יצחק /// סופר, מסאי ומשורר /// נולד בזינקוב, אוקראינה /// 1921 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זינקוב, אוקראינה. נמלט עם הוריו מאימת השלטון הקומוניסטי לבית סבו בליפקאן, בסרביה. בשל מחלה נאלץ לוותר על לימודים בבית ספר ורכש את השכלתו בעיקר בכוחות עצמו ובעזרת מורה פרטי שלימד אותו ספרות עברית, נביאים אחרונים וגמרא. ב-1938, בהיותו בן שבע-עשרה, עלה לבדו ארצה במסגרת "עליית הנוער", התחנך במשך חצי שנה בכפר הנוער מאיר שפיה, ואחר כך הצטרף לגרעין הקיבוצי יסעור במושבה מגדיאל. בסתיו 1942, כשהגיעו אליו שמועות על מותם של הוריו ואחותו "במחנה" הריכוז בטרנסדניסטריה, רומניה, התגייס לצבא הבריטי ויצא לאירופה. ב-1946 חזר ארצה ועבד בליטוש יהלומים, אך כעבור זמן קצר שב ולבש מדים, הפעם מדי צה"ל, השתתף במלחמת העצמאות כקצין בחיל התותחנים ונלחם בקרב לטרון. אחרי המלחמה התגייס לצבא הקבע ולקח חלק במלחמת סיני (1956). באיחור ניכר עבר במסגרת המכינה הצבאית את בחינות הבגרות, וב-1960 החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב בחוגים לפילוסופיה ולספרות עברית. מ-1962 עבד כעורך לילה בעיתון "על המשמר" וכתב בעיתון זה טור שבועי על נושאי חברה ותרבות. אחרי מלחמת ששת הימים (1967) היה פעיל בוועד לשלום וביטחון. במלחמת יום הכיפורים (1973) נפל בן אחיו, שהיה סופר מתחיל ונקרא על שם אביו של אורפז שנספה בשואה. האירוע הטביע בו חותם עמוק והשפיע על כתיבתו. היה נשוי שלוש פעמים. מתגורר בתל אביב.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, ואת רוב שנותיו עשה בעיר זו. למד בגימנסיה "שלווה". בשנים 1954-1952 למד באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל צעיר התגלתה אצלו מחלת האסתמה, שגרמה לו התקפי חנק וליוותה אותו כל חייו. ב-1952 החל לפרסם שירים, בעיקר ביומון "קול העם", עיתונה של מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית), ואף הצטרף לתנועת הנוער של המפלגה, "בנק"י" (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי). גבריאל מוקד היה הראשון שהבחין בכישרונו בעת שלמדו יחד בגימנסיה, והוא תמך שנים רבות ביצירתו ובכתיבה עליה. במקביל, אלכסנדר פן, שהיה העורך הספרותי של "קול העם", התרשם ממנו ועודד אותו. שיריו הראשונים הושפעו עמוקות מהפאתוס שבשירי פן ובתרגומי מיאקובסקי שלו, אבל כבר בשירים המוקדמים מורגשת גם היכרות עמוקה עם שירי שלונסקי, אלתרמן ובני דורם. עד מהרה התאכזב אבידן מהקומוניזם ומהשירה המגויסת, ופרש מ"בנק"י" ב-1953. זמן קצר עוד פירסם שירים של פאתוס סוציאלי מעורב בחרדה קיומית ב"על המשמר" המפ"מי ובשבועון "במאבק", אבל אחר כך ניתק את עצמו מן העולם הפוליטי והאסתטי של השירה המגויסת.
