תומר (טייטלבוים) בן-ציון /// משורר, סופר, מחזאי ומתרגם /// נולד בבילגוריי, פולין /// 1928 – 1998 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבילגוריי, פולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטה משפחתו לרוסיה, הוגלתה לסיביר וברחה לסמרקנד, שם שהה בבית יתומים. בגיל אחת-עשרה פירסם את שירו הראשון ברוסית. בן שתים-עשרה הועבר לטהראן ומשם הגיע ארצה (פברואר 1943), בעליית "ילדי טהראן", והתחנך במוסד החינוכי במשמר העמק. בגיל שש-עשרה פירסם את שירו הראשון בעברית בעידודו של אברהם שלונסקי, ומאז התפרסמו שיריו בבמות שונות. ב-1947 היה ממקימי קיבוץ רבדים, לחם בפלמ"ח בגוש עציון ובמאי 1948 נפל בשבי הלגיון הירדני. לאחר שחרורו למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1959 יצא לאור קובץ שיריו "נהר חוזר" (מחברות לספרות). כיהן כעורך הספרותי של "משא" בעיתון "למרחב" וכמרצה לספרות. שימש כנספח תרבות בשגרירות ישראל בברזיל (1968-1966) ולאחר מכן היה יועצו של השר יגאל אלון (1977-1969). קובץ שיריו השני, "על קו המשווה", יצא ב-1969. בתחילת שנות השבעים היה ממייסדי התאחדות אגודת הסופרים בישראל וכיהן כיו"ר שלה בשנים הראשונות לקיומה. בשנותיו האחרונות היה חבר הנהלת "הבימה" והיה מתומכי הקמת תיאטרון "גשר".
ש' (שיפמן-שמואלביץ') שפרה /// משוררת, מתרגמת וחוקרת ספרות /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1931 – 2012 /// גיל
רביקוביץ דליה /// משוררת, סופרת, מתרגמת ומבקרת /// נולדה ברמת גן, ישראל /// 1936 – 2005 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ברמת גן, בת למיכל (לבית הומינר, 1996-1908) ולוי רביקוביץ (1942-1909). ב-29 במאי 1942 נולדו אחיה התאומים, אחיקם משה (נפטר בפברואר 2010) ועמירם שמואל. ב-30 באוקטובר 1942 נדרס אביה למוות סמוך לביתם בידי חייל יווני מכוחות בעלות הברית שנהג בגילופין. זמן קצר אחר כך עברה המשפחה לקיבוץ גבע בעמק יזרעאל (כעבור עשור נישאה אמה לישראל גור-אריה, מנהל בית הספר בקיבוץ).
קישון אפרים (הופמן, פרנץ) /// סאטיריקן, סופר, מחזאי /// נולד בבודפשט, הונגריה /// 1924 – 2005 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבודפשט. לימים, לאחר שהפך לסופר הונגרי, שינה את שמו לפרנץ קישהונט. כשעלה לארץ ב-1949, שינה פקיד העלייה את שמו לאפרים קישון, ובשם זה הוא ידוע בארץ ובעולם. גדל בסביבה מתבוללת כנער הונגרי לכל "דבר". התזכורת היחידה ליהדותו היתה ציון הדת היהודית בתעודת הזהות שלו. בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר שהונגריה נכנסה למלחמה, נלקח למחנה עבודה בסלובקיה. הוא שרד את צעדת המוות לעבר המחנה, ולבסוף הצליח לברוח ממנו. הוא חזר לבודפשט ומצא שם את משפחתו במחבוא. בעזרת תעודות מזויפות ושכן אציל נפש הצליחה המשפחה להסתתר עד לסיום המלחמה. בתקופת השלטון הסטליניסטי בהונגריה הצליח להתפרנס מכתיבה עיתונאית בעיתון סאטירי שהיה מגויס לטובת המשטר הקומוניסטי. אבל עבודתו, שנראתה לו שקרית, גרמה לו רגשות תסכול ומחנק כסופר וכעיתונאי. בהזדמנות הראשונה שהזדמנה לו ברח עם רעייתו דרך סלובקיה, ובאיטליה עלה על הספינה "גלילה", בעזרת "ארגון הבריחה", והגיע לישראל. מעברת "שער העלייה" ליד חיפה היתה תחנתו הראשונה. משם עבר לקיבוץ כפר החורש, שבו עבד בין השאר כסניטר.
פנחס-כהן חוה /// משוררת, עורכת ומתרגמת /// נולדה ביפו, ישראל /// 1955 /// גיל: 69
ביוגרפיה
נולדה ביפו להורים יוצאי בולגריה וגדלה ברמת אביב. התייתמה מאביה בגיל שמונה. בנעוריה אימצה אורח חיים מאמין. נישאה בסוף שנות השבעים, ולאחר מגורים ביישוב ענתות ליד ואדי קלט ובארצות הברית, השתקעה בירושלים. אם לארבע בנות. ב-1997 התאלמנה. פירסמה מאמרי הגות וביקורת בנושאי ספרות, יהדות ואמנות, בכללם טור דעות בעיתון "מעריב" בשנים 2003-1998, ומאמרי פרשנות לפרשת השבוע, בין השאר בספר "פותחים שבוע" (2001). מכהנת מ-2007 כמנהלת האמנותית של "כיסופים", כנס דו-שנתי של סופרים ומשוררים יהודיים.
עוז (קלאוזנר) עמוס /// סופר ומסאי /// נולד בירושלים, ישראל /// 1939 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בירושלים לפניה וליהודה אריה קלוזנר. אביו היה דוקטור לספרות ועבד בארכיון הלאומי. דודו של אביו, יוסף קלוזנר, היה חוקר יהדות וספרות עברית בעל שם עולמי. למד בבית הספר היסודי הדתי "תחכמוני", ואת לימודיו התיכוניים התחיל בגימנסיה העברית ברחביה. בגיל ארבע-עשרה, שנתיים אחרי שאמו התאבדה, שינה את שם משפחתו מקלוזנר לעוז ועבר לחיות בקיבוץ חולדה. התאבדות האם והמרד בבית הרוויזיוניסטי עתידים להשפיע במידה רבה על עולמו החווייתי והספרותי. "מגיל ארבע-עשרה אני כאן, בחולדה. אבל זה כבר גיל מבוגר מאוד. התבניות כבר ישנן. אני בא ממשפחה רוויזיוניסטית ותיקה, ואני חושב שהמעבר החריף הזה מאפשר לי להיות 'סוכן' זר, גם בחולדה וגם בירושלים", אמר באחד הראיונות הראשונים שהעניק. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בחולדה והיה חבר הקיבוץ במשך יותר משני עשורים. אחרי סיום שירותו הצבאי בנח"ל למד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל עשרים ואחת נישא לנילי לבית צוקרמן, בת קיבוץ חולדה ובתו של ספרן הקיבוץ, ארכיונאית ומי שהקימה את ארכיון עמוס עוז באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הם היו נשואים למעלה מחמישים שנה (עד מותו של עוז) ונולדו להם שלושה ילדים: פרופ' פניה עוז-זלצברג, מרצה להיסטוריה ולמשפטים, גליה עוז, קולנוענית וסופרת ילדים, ודניאל עוז, משורר ומוזיקאי. מאז 1986 ועד 2012 עוז התגורר בערד ועד שנת 2012 כיהן כפרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ורטה יורם (יוריק) /// משורר ועורך /// נולד בירושלים, ישראל /// 1954 /// גיל: 70
ביוגרפיה
נולד בירושלים ומ-1986 מתגורר בכליל שבגליל המערבי. בנו של ההיסטוריון מאיר ורטה. עורך ומורה במדרשה במכללת "אורנים". פירסם ארבעה ספרי שירה: "שירים" (כרמל, 1978) שזכה בפרס על שם ניומן; רשות דיבור: "שירים" 1983-1978 (1984); "בעל בית" (1995); "הימים שבאו" (2010). ערך מבחר ספרים וקובצי מאמרים. ב-2009 ערך עם האמן והאוצר ירון דוד את האנתולוגיה "תום ותהום: תפילת הקדיש בספרות העברית", שנכללו בה יצירות שירה ופרוזה המתייחסות למוטיבים מתפילת הקדיש. תפילה זו מופיעה בשירתו של ורטה עצמו כבר בספרו הראשון, בפואמה ושמה "כשרעש בא ברחיפה", שהוקדשה "לחברי שאינם" ("יִתְגַּדְּלוּ וְיִתְקַדְּשׁוּ צְרִיחוֹת אַחֲרוֹנוֹת"), ובה נקשר ההיעדר בחיפושו העצמי של הדובר, שאינו מוצא את מקומו: "אִמָּא זוֹ הַצְּעָקָה לַחֲזֹר אֶל אוֹתָם מִישׁוֹרִים קְרוּעִים/ וְאֵינֶנִּי שָׁם וְגַּם לֹא בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵרדַּע נִקֻּדַהּ לחצן "נקד אוטומט" הכניסו את הטקסט שברצונכם לנקד לתיבה שמעלי. לחצו עלי לניקודו. אם מילה כלשהי בטקסט המנוקד אינה מנוקדת כמו שהתכוונתם, הקליקו עליה עד לקבלת תצורת הניקוד הנכונה. לחצן "נקד בודדת" כיתבו מילה כלשהי בתיבה שמעלי. לחיצה עלי תציג את אפשרויות הניקוד השונות למילה זו. מופרדות ברוחים, ניתן לנקד מספר מילים ע"י המופרדות ברווחים." לחצן "עדכן מילה לטקסט" אני שימושי אם תרצו לעדכן תצורת ניקוד חדשה שאינה מופיעה במאגר המילים של ניקודה. קודם כל יש ללחוץ על המילה שתרצו לעדכן בטקסט המנוקד משמאל. (אם לא לחצתם קודם על מילה בטקסט המנוקד: אין לי כל שימוש!) המילה תופיע בתיבת הטיוטא מתחתי. שם תוכלו לנקד אותה כרצונכם. בכדי לעדכנה בחזרה לטקסט המנוקד ליחצו עלי. שתי דרכים לניקוד מילה בתיבת הטיוטא: א. ידנית ע"י שימוש בלחיצי הניקוד מתחת לתיבת הטיוטא (ישנם גם קיצורי דרך בצורת שילובי מקשים, נסו ללחוץ על ctrl+shift ועל מקש מהשורה הראשונה של המקלדת, דהיינו שורת המספרים, ניקודי שׁ שׂ נעשים ע"י לחיצה על ctrl+shift+ש'.) ב. חצי-אוטומטית בעזרת תיבת "נקד בודדת":
