ביוגרפיה
נולד בעיירה יאמוליניץ בפודוליה. לאחר שנים של לימוד במסגרות חינוך יהודיות-מסורתיות ומשכיליות, התקבל לבית הספר למסחר בקמנץ-פודולסק, שאותו סיים בהצטיינות ב-1918. שימש כמורה וכמנהל בבית הספר "תושייה" של רשת "תרבות" בקמנץ-פודולסק עד לחיסולו על ידי היבסקציה ב-1921. בעקבות זאת עזב את אוקראינה – תחילה לטשורטקוב שבגליציה ובהמשך ללבוב וללודז', שם לימד בגימנסיה "יבנה". ב-1923 עלה ארצה. מ-1927, במקביל לעבודתו כמורה, למד באוניברסיטה העברית בירושלים (חוג ראשי – ספרות עברית, חוג משני – פילוסופיה וקבלה, וגם את לשונה ותולדותיה של יוון העתיקה). ב-1932 קיבל תואר מוסמך. ב-1933 עבר לתל אביב ולימים התמנה למרצה בבית המדרש למורות ע"ש לוינסקי. עם קום המדינה שימש בתור מפקח החינוך התיכוני במשרד החינוך, ומ-1958 כמרצה לפרוזודיה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. אח בלשכה התל-אביבית של מסדר הבונים החופשיים ""ברקאי"".
פיכמן יעקב /// משורר, מבקר ועורך /// נולד בבלצי, בסרביה /// 1881 – 1958 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר בלצי, בסרבּיה, שבה התחנך באורח מסורתי. מנעוריו נטה להשכלה ולספרות עברית ופירסם שירים ראשונים בעיתון "גן שעשועים" (1900). עבר למרכזי הספרות החדשה, תחילה לאודסה, שם נפגש עם ביאליק (1901), ואחר כך לוורשה (1903), שם נפגש עם דוד פרישמן, שפירסם ב"הדור" כמה משיריו. בשנים 1910-1904 התמסר לפעילות ספרותית באותם שני מרכזים, שכללה יצירה וביקורת, עריכה, הקדמת מבואות לכתבי סופרים והבאת ספרים לדפוס. ב-1910 הוציא כינוס ראשון של אגדות ושירים לילדים, ואילו שיריו הליריים כונסו לראשונה בקובץ "גבעולים" (תושיה, 1911). עלה ארצה ב-1911, וערך את הירחון לנוער "מולדת". בשנות מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה, נדד באירופה ושב ארצה כדי להמשיך בעריכת "מולדת" ו"מעברות" (1919). כמו כן פירסם מבחר מסות בשם "בבואות". ב-1935 כינס שני מחזורים משיריו: "צללים על שדות" ו"ימי שמש". מ-1936 עד 1942 ערך את "מאזניים". ב-1942 זכה בפרס אהרונוביץ של ההסתדרות. ב-1944 פירסם את הנודע בספרי שיריו, "פאת שדה", שעליו זכה בפרס ביאליק (1945). על מחקרו "שירת ביאליק" (1946) קיבל את פרס אוסישקין (1947). ושוב זכה בפרס ביאליק ב-1953, על סדרת ספרי מסותיו "אמת הבניין", "בבית היוצר", "בני דור", "רוחות מנגנות" ו"אלופי ההשכלה". אירועי הוקרה נערכו לכבודו, והוא זכה בפרס עיריית רמת גן (1956) ובפרס ישראל (1957).
ביוגרפיה
נולד בוולוצלאבק, פולין. ב-1926 עלה ארצה עם הוריו, שהתיישבו ברעננה, שם עסק אביו בהוראה. שפת הדיבור בבית היתה עברית. למד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב, היה בהכשרה בקיבוץ גבעת ברנר כחבר "המחנות העולים" (1938-1937) וחבר קיבוץ שדות ים במשך שתים-עשרה שנים (1950-1939). בתקופה זו עבד בנמל חיפה בסבָּלוּת ובסוורוּת. סיפורו הראשון, "מטען של שוורים", מהווי הנמל, נכתב על רקע התקופה ומאבקיה (1939) ופורסם ב"מבפנים" באביב 1940. בקיבוץ עצמו עבד בדיג ובחקלאות והכיר מקרוב את חנה סנש, שעליה כתב מחזה (1958). בשנים 1948-1946 היה בשליחות "החלוץ הצעיר" בארצות הברית ובקנדה, וכשחזר התגייס לצה"ל.
ביוגרפיה
נולד בעיר גרוז'יסק ליד ורשה. קיבל חינוך מסורתי עם נופך חסידי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עקר עם משפחתו לוורשה, ובה רכש בכוחות עצמו השכלה כללית, ובתוכה שליטה בפולנית, בגרמנית ובצרפתית. ב-1923 וב-1924 הדפיס את ראשוני סיפוריו בכתב העת הוורשאי המודרניסטי "קולות" בעריכת אליעזר שטיינמן. ב-1925 עלה לארץ ישראל, ואחרי שהות קצרה בירושלים עבר לתל אביב, בה התגורר עד יומו האחרון. עד מהרה התקרב לחבורת "כתובים" בראשותם של שלונסקי ושטיינמן, אך לא מנע עצמו מלפרסם סיפורים ורשימות במגוון של כתבי עת שלא היו מזוהים עם החבורה ולעתים אף נערכו בידי יריביה ("הדים", "כנסת", "מאזניים", "הדאר"). יצירתו המשמעותית ביותר באותן שנים היא הרומן "חולות כחולים" שנכתב ב-1929, נגנז בידי המחבר וראה אור מעיזבונו רק ב-1997 (הקיבוץ המאוחד). זהו רומן-מפתח המבוסס על חייו של לוין בשנים 1928-1926, ומשקף את שנות המצוקה והמחסור שפקדו את תל אביב מחמת המשבר הכלכלי החריף שהכה אז ביישוב הארץ-ישראלי כולו. אולם מעבר לתיאורי ההווי של החיים בעיר ומעבר לסיפורי אהבהביו של הגיבור, אמן-בוהמיין צעיר בשם דני רסין, עולה הנושא העיקרי של הרומן, והוא הזיקה הלוהטת לעולם האמנות. רסין וחבריו יוצרים לעצמם כעין בועה אסתטית נבדלת המגוננת עליהם מפני קשיחותה המרה של המציאות. בתוך כך עולה דיוקן מוזר ובלתי צפוי של תל אביב כפקעת דחוסה של עשייה אמנותית נלהבת, מתערוכות ציור ועד מופעי ג'ז. התכונה הבולטת בעיצובו של הרומן, העתידה לאפיין את כתיבתו של לוין בכל שלביה, היא הפיכת המציאות המוחשית עצמה לאובייקט אמנותי מסוגנן העומד בפני עצמו, ובמקרה זה – למערך חזותי ססגוני המחקה את אמנות הציור.
הורוביץ יעקב /// סופר, מסאי, מתרגם ועורך /// נולד בקאלוש, גליציה /// 1901 – 1975 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקאלוש, גליציה המזרחית, למשפחה המתייחסת לשל"ה הקדוש. בזמן מלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו לווינה, ושם, נוסף על חינוכו המסורתי, למד בגימנסיה והיה פעיל בתנועות הנוער "בלאו וייס" (כחול-לבן) ו"השומר הצעיר". ב-1919 עלה לארץ והצטרף לפעילות התיאטרונית בלהקת "התיאטרון העברי" ובלהקת "התיאטרון האמנותי".
אבי-שאול מרדכי /// מתרגם, משורר וסופר /// נולד בסולנוק, הונגריה /// 1898 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה סולנוק, הונגריה, למשפחה דתית. למד בחדר ובישיבה, וכשעבר לבודפשט המשיך ללמוד בבית ספר אורתודוקסי ובסמינר דתי למורים. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא ההונגרי. אחריה נמנה עם תומכיה של מהפכת הנפל הקומוניסטית ההונגרית בראשות בלה קון, ומאז דבק ברעיון הקומוניסטי. ב-1920 הוציא קובץ ראשון של "שירים ציוניים" בהונגרית. ב-1921 עלה ארצה, התיישב בירושלים ונמנה עם ראשוני התלמידים באוניברסיטה העברית בירושלים. עם עלייתו החל לעסוק בהוראה, ושימש כשלושים שנה מורה בבתי ספר דתיים בתל אביב וכן בכפר הנוער בן-שמן. בד בבד היה פעיל בשנות העשרים והשלושים בהתארגנויות פוליטיות שדגלו בפציפיזם ובפיוס יהודי-ערבי בארץ ישראל, ובראשן "ברית שלום" והליגה לזכויות האדם. זיקתו לקומוניזם ותמיכתו בברית המועצות העמיקו בימי מלחמת האזרחים בספרד ומלחמת העולם השנייה, ולא נחלשו גם כאשר התגלו זוועות הסטליניזם בשנות החמישים. עד שנותיו האחרונות היה פעיל בליגה לידידות יהודית-ערבית ובוועד השלום בישראל, עמד בראש הליגה לידידות עם ברית המועצות, והיה מזוהה עם המפלגה הקומוניסטית הישראלית ועם עיתונה "קול העם".
- 1
- מתוך 1.
- מציג 6 ערכים.
