מירסקי נילי /// מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב /// נולדה ברחובות, ישראל /// 1943 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב. הוריה היו ציונים שעלו ארצה מקייב. לסבה היתה חנות ספרים בתל אביב שבה נהגה לבלות רבות. נחשפה מ"ילדות"ה לשפה הרוסית, בעיקר הודות לסבתה. למדה בבית הספר העממי ע"ש טשרניחובסקי בתל אביב ובגימנסיה "תיכון חדש". ב-1962 למדה פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1964 למדה תולדות האמנות והיסטוריה של מזרח-אירופה באוניברסיטת מינכן, שם גם רכשה את השפה הגרמנית. למדה תואר ראשון בחוג לספרות אנגלית ובחוג לתורת "הספרות" הכללית באוניברסיטת תל אביב. ב-1971 חזרה למינכן ולמדה תואר שני בחוגים לספרות רוסית, גרמנית ואנגלית. כשחזרה לישראל לימדה ספרות רוסית וספרות גרמנית באוניברסיטת תל אביב. בד בבד החלה לתרגם מרוסית ומגרמנית. החלה את דרכה בתרגום בכתב העת "סימן קריאה". ב-1979, לאחר שעזבה את החיים האקדמיים, קיבלה משרת עריכה ותרגום בהוצאת עם עובד והצטרפה לעורך ולמתרגם דאז אברהם יבין. עברה לעבוד בהוצאת "סימן קריאה"/הקיבוץ המאוחד על תקן "מתרגמת הבית". ב-1994 חזרה להוצאת עם עובד כאחת מעורכות סדרת "ספריה לעם" עד שפרשה לגמלאות ב-2011. לאחר פרישתה חתמה על חוזה תרגום עם הוצאת אחוזת בית. מתרגומיה הרבים לקלאסיקות של "הספרות" האירופית: "סיפורים אוקראיניים" לניקולאי גוגול (1980); "פריחה שנתאחרה" לאנטון צ'כוב (1981); "חיל הפרשים ועוד סיפורים" לאיסאק באבל (1987); "שאון הזמן" לאוסיפ מנדלשטאם (1988); "מוות בוונציה" (1988) ו"בית בודנברוק" (2003) לתומס מאן; "סיפורי הופמן" לאת"א הופמן (1990); "אידיוט" (1993) ו"האחים קרמאזוב" (2011) לפיודור מיכאלוביץ' דוסטוייבסקי; "מוסקבה-פטושקי" לוונדיקט ירופייב (1994); "אבות ובנים" לאיוואן טורגנייב (1994); "ילדות" למקסים גורקי (1995); "אנה קארנינה" ללב טולסטוי (1999); "הגווארדיה הלבנה" למיכאיל בולגקוב (2002); "בעולם נהדר ואכזר" לאנדריי פלטונוב (2007), ועוד. מירסקי נמנית עם העורכים של "הספרות" הישראלית המקפידים על עריכה מסורתית, ומתערבת בטקסטים ובתכנים. נחשבת למתרגמת מחוננת שתרמה תרומה משמעותית לספרות העברית בתרגומיה הרבים, ובייחוד מן "הספרות" הרוסית. על תרגומה החדש לספר "האחים קרמאזוב" נכתב: "ייחודה של מירסקי הוא ביכולת שלה ליצור תרגום קולח ואותנטי, שאינו נשמע זר או מאולץ לקוראים בני זמננו, ועם זאת משמר הן את ניחוח העבר והן את חותמו "הספרות"י של כל יוצר באופן אינדיווידואלי" (צור-גלוזמן, 2011). מלבד תרגומיה ועריכותיה, פירסמה רשימות ומאמרים רבים בענייני ספרות, הן בכתבי עת ("הספרות", "סימן קריאה") והן במוספי ספרות (""הארץ"", "דבר", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב"). כמו כן כתבה ערכים על ספרות רוסית ב"אנציקלופדיה העברית". זכתה בפרסים חשובים, בהם: פרס טשרניחובסקי לתרגום (1989), פרס משרד החינוך למתרגמים (1997, 2007), פרס שר התרבות לספרות על מפעל חיים ליצירה בתחום התרגום (2007) ובפרס ישראל לתרגום (2008). מנימוקי ועידת פרס ישראל לזכייתה: "תרגומיה של מירסקי מצטיינים בהקשבה דרוכה לקול "הספרות"י של המקור, ובסירוב ליצור דגם אחיד של תרגום. היא מוצאת לבוש עברי גמיש והולם לסגנונו המיוחד של כל סופר, ויחד עם זאת מעשי התרגום שלה חיים ונושמים בשפה העברית".
ביוגרפיה
נולד במסצ'וסטס, ארצות הברית. את כל תאריו האקדמיים עשה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, במחלקה לספרות אנגלית והשוואתית. סיים את עבודת הדוקטור על ג'ורג' אליוט ב-1975. את לימודי הפוסט-דוקטורט בתחומים של ספרות עברית וספרות יידיש עשה באוניברסיטת הרווארד, באוניברסיטה העברית בירושלים ובמרכז אוריאל ויינרייך ללימודים יהודיים מתקדמים במכון YIVO בניו יורק.
מהלו אביבה /// חוקרת ספרות /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1945 /// גיל: 80
ביוגרפיה
נולדה בחיפה וגדלה בקריית אתא. למדה באוניברסיטת בר-אילן ספרות עברית ואנגלית וסיימה בה את שלושת תאריה (1969, 1973, 1989). בראשית דרכה באוניברסיטה למדה אצל ברוך קורצווייל, והיא רואה עצמה כתלמידתו המובהקת. לימדה שנים רבות בתיכון בבאר שבע, ומ-1979 במוסדות אקדמיים שונים, ובעיקר במכללה האקדמית "אחווה" שבה היא משמשת כיום מרצה לספרות עברית.
ליטוין רנה /// מתרגמת, סופרת, מסאית ומשוררת /// נולדה בהונג קונג, סין /// 1939 – 2012 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בהונג קונג, סין. ב-1949 עלתה עם משפחתה לישראל. למדה בתיכון "אהל שם" ברמת גן. בזמן שירותה הצבאי החלה לפרסם שירים ותרגומים בכתבי עת. למדה ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר נישואיה עברה להתגורר בתל אביב. ב-1968 החלה ללמד שירה בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב, ובאותה שנה ראה אור ספר שיריה "כל אימת" (ספרית פועלים). במשך השנים לימדה ספרות וערכה סדנאות לתרגום במוסדות שונים, בהם התיכון ע"ש מיטרני בחולון (1972), מכללת "בית ברל" (1997-1995) ובית אריאלה.
ליברכט סביון /// סופרת, מחזאית, מתרגמת ותסריטאית /// נולדה במינכן, גרמניה /// 1948 /// גיל: 77
ביוגרפיה
נולדה במינכן כסבינה סוסנובסקי להורים יוצאי לודז', פולין, שעברו את השואה בגרמניה. אביה היה אסיר בבוכנוואלד, אשתו הראשונה ובתו התינוקת לא שרדו את השואה. עלתה עם הוריה ארצה ב-1950. בשנות ילדותה המוקדמות חיה בבית דגן ומאוחר יותר עברה המשפחה לבת ים, שם למדה בבית ספר יסודי ובתיכון. בצבא שירתה בקיבוץ ניר אליהו ואחר כך בלשכתו של קצין קשר גיסות השריון בקסטינה. בתקופה זו החלה לכתוב את הרומן הראשון שלה על בת קיבוץ שעוזבת אל העיר. לאחר שחרורה נסעה ללונדון והחלה בלימודי עיתונות. במקביל למדה גרמנית וכתבה את הרומן השני שלה. אחרי שנה וחצי חזרה לישראל, שינתה את שמה לסביון והחלה ללמוד ספרות אנגלית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה
למדה לתארים ראשון (1974) ושני (1978) בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב. את עבודת הדוקטור שלה כתבה במחלקה לאנגלית ולפואטיקה באוניברסיטת ניו יורק (1988). מפרסמת מסות ורשימות ביקורת במוספים שונים לספרות, ובהם מוסף "ספרים" של ""הארץ"" ומוסף "שבת" של "מקור ראשון". לימדה ספרות במסגרות שונות, ובהן אוניברסיטת תל אביב ומכללת "עלמא". שיריה הראשונים נדפסו ב-1989, בגיליונו השמיני של כתב העת "חדרים" בעריכת הלית ישורון. נשואה לפסל ולצייר צבי לחמן.
לויטס הלוי יואב /// סופר /// נולד בקיבוץ בית זרע, ישראל /// 1939 – 2019 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ בית זרע להורים שעלו ארצה מליטא ב-1930 והצטרפו לגרעין המייסדים של הקיבוץ. למד והתחנך בבית הספר היסודי ובתיכון בקיבוץ. כילד, כנער וכגבר צעיר עבד בענפי חקלאות שונים. בהיותו בן שש-עשרה חש עם בני כיתתו לכבות שרֵפת ענק שהתפשטה מהירדן אל בתי הקיבוץ, ונכווה קשות בכל חלקי גופו. לאחר החלמתו פנה ללימודים אקדמיים. ב-1967 השלים את לימודי התואר הראשון בספרות ולשון עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ואחר כך יצא ללימודי תרגום באוניברסיטת ז'נבה ובמכון סרוואנטס במדריד. מ-1971, שנת חזרתו לבית זרע, ועד יציאתו לגמלאות ב-2005 עסק בכתיבה ובמילוי תפקידים שונים בקיבוץ.
ביוגרפיה
נולד בירושלים ב-1944 וגדל בשכונת רחביה. ב-1965 החל את לימודיו בחוגים לספרות עברית ולספרות אנגלית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. באותה שנה החל לעבוד במערכת החדשות של "קול ישראל", ועד 1971 שימש כעורכו של "יומן השבוע". ב-1975 השלים את לימודי התואר השלישי באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בשובו ארצה התמנה כמרצה באוניברסיטת בן-גוריון. ב-1979 עבר לאוניברסיטת תל אביב, שבה הוא מלמד מאז ומשמש כיום פרופסור מן המניין ובעל הקתדרה לתרבות עם ישראל בזמננו. בשנים 2000-1996 כיהן כראש החוג לספרות עברית ובשנים 2004-2000 כדיקן הפקולטה למדעי הרוח.
