הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך. בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.
נולד בכפר אל-רינה, שם הוא מתגורר עד היום. בוגר תיכון בנצרת. בעל תואר דוקטור לספרות ערבית קלאסית מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1978). מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכללה להכשרת מורים ערבים בחיפה ובאוניברסיטת חיפה. חבר מערכת הירחון הספרותי "אל-ג'דיד", עורך כתב העת "אל-ע'דד" (1953) וחוקר המורשת הספרותית והאינטלקטואלית הפלסטינית. שימש עורך ראשי בכתב העת "מואקף".
נולד בכפר רינא שבגליל, בן למשפחה נוצרית. אביו היה מפקח ומודד אדמות באזורים רבים בארץ, ועקב כך בילה את ילדותו ונעוריו במקומות שונים. בהם: עוספיה, ירושלים, רמאללה, אשדוד, חיפה ונצרת. למד במכללה הערבית בירושלים. למד ערבית ואנגלית באוניברסיטאות חיפה ותל אביב. שימש מחנך ומנהל בבית ספר תיכון יווני אורתודוקסי בחיפה. היה מרצה במכללה להכשרת מורים ערבים בחיפה (1995-1987) ובחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה (1993-1973).
נולדה והתחנכה בתל אביב. למדה לתואר ראשון בפילוסופיה וספרות כללית באוניברסיטת תל אביב ובמקביל לתואר נוסף בבלשנות כללית. ב-1979 נסעה לארצות הברית ללימודי דוקטורט באוניברסיטת מסצ'וסטס, אמהרסט. בתום לימודיה חיה ועבדה במסצ'וסטס, בקליפורניה, במנהטן, בטקסס ובשבדיה. בשנים 1999-1991 התגוררה בגרמניה ועסקה במחקר בסמנטיקה באוניברסיטאות שטוטגרט וטיבינגן. בתקופה זו פירסמה ביקורות ספרות במוסף "ספרים" של "הארץ". מ-2000 פרופסור לבלשנות באוניברסיטת קורנל, ארצות הברית.
נולד בעיירה סולנוק, הונגריה, למשפחה דתית. למד בחדר ובישיבה, וכשעבר לבודפשט המשיך ללמוד בבית ספר אורתודוקסי ובסמינר דתי למורים. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא ההונגרי. אחריה נמנה עם תומכיה של מהפכת הנפל הקומוניסטית ההונגרית בראשות בלה קון, ומאז דבק ברעיון הקומוניסטי. ב-1920 הוציא קובץ ראשון של "שירים ציוניים" בהונגרית. ב-1921 עלה ארצה, התיישב בירושלים ונמנה עם ראשוני התלמידים באוניברסיטה העברית בירושלים. עם עלייתו החל לעסוק בהוראה, ושימש כשלושים שנה מורה בבתי ספר דתיים בתל אביב וכן בכפר הנוער בן-שמן. בד בבד היה פעיל בשנות העשרים והשלושים בהתארגנויות פוליטיות שדגלו בפציפיזם ובפיוס יהודי-ערבי בארץ ישראל, ובראשן "ברית שלום" והליגה לזכויות האדם. זיקתו לקומוניזם ותמיכתו בברית המועצות העמיקו בימי מלחמת האזרחים בספרד ומלחמת העולם השנייה, ולא נחלשו גם כאשר התגלו זוועות הסטליניזם בשנות החמישים. עד שנותיו האחרונות היה פעיל בליגה לידידות יהודית-ערבית ובוועד השלום בישראל, עמד בראש הליגה לידידות עם ברית המועצות, והיה מזוהה עם המפלגה הקומוניסטית הישראלית ועם עיתונה "קול העם".
נולד בעיירה קובל, פולין. בגיל עשרים החל לעבוד כמורה בבית הספר היהודי "תרבות" בוורשה, שם ראה אור ספר לימוד שכתב בשם "המולדת העברית" (1938). לאחר כמה ביקורים קצרים בארץ עלה ב-1939 ועבד כמורה בבית הספר היסודי ע"ש ביאליק בדרום העיר. לאחר מכן כיהן במשך שנים רבות כמנהל אגף החינוך בעיריית תל אביב וכיו"ר ארגון המנהלים של אגפי החינוך בישראל. כמו כן היה פעיל באגודת הסופרים ובהסתדרות המורים. כתב יותר ממאה ספרי לימוד והתמקד בנושאי תנ"ך והיסטוריה. רוב הספרים נכתבו בשיתוף עם נתן פרסקי, נחום גבריאלי ופרופ' אברהם מינקוביץ.
נולדה בבואנוס איירס, ארגנטינה. עלתה לארץ ב-1950. בעלת תואר ראשון בספרות עברית ובספרות אנגלית ובעלת תעודת הוראה מאוניברסיטת תל אביב. במהלך שנות התשעים שימשה בתפקידי עריכה מגוונים: לקטורית ועורכת ספרי ביכורים בהוצאת עם עובד, לאחר מכן לקטורית ספרי ילדים ונוער עבור המכון לתרגום ספרות עברית. כיום משמשת כמרצה וכעורכת ספרי עיון בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. גרשון שקד (2006), שאביגור-רותם ערכה את אחד מספריו, שיבח אותה במילים חמות: "הרבה עורכים ועורכות היו לי בימי חלדי, והיא ודאי אחת מן המעולים שבהם: רגישות לשונית, הבנה ספרותית ותבונה אנושית נתמזגו בה ועשאוה לעורכת… כאותה מיילדת הנוטלת את התינוק שלנו בלידתו, מטהרת ומנקה אותו ומחזירה אותו לנו מטוהר ונקי".
נולד באיזמיר, טורקיה, למשפחה ציונית. עלה ארצה עם הוריו ב-1949. תחילה שהתה המשפחה במחנה "שער העלייה", ולאחר מכן השתקעה בנס ציונה ובראשון לציון, שם עברו עליו נעוריו. את לימודי התיכון סיים בגימנסיה "הריאלית" בראשון לציון. מילדותו גילה נטייה לציור וצייר שנים רבות. למד לתואר ראשון במכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים. בעת לימודיו רכש גם שליטה בספרדית ובקטלונית. היה מורה לערבית ולספרות בבתי ספר תיכוניים. שימש גם כמזכיר ועד העדה הספרדית בירושלים. ב-1979 הצטרף עם משפחתו לקיבוץ געש, שם עבד כעשרים שנה בחקלאות והוסיף לכתוב ולפרסם משיריו. לפני פרישתו לגמלאות טרח בפענוח ובתרגום קורפוס גדול של המנוני כת הדוֹנְמֶה, כת שבתאית בטורקיה המקיימת אורח חיים דואליסטי עם מאפיינים מוסלמיים ויהודיים, במרכז שלמה מוסאייף לחקר הקבלה שבאוניברסיטת בר-אילן. כמו כן היה אחראי על ארכיוניהן ההיסטוריים של קהילות ישראל באימפריה העות'מאנית, בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.
נולד בחיפה. למד באוניברסיטת חיפה ספרות וסוציולוגיה. סיפוריו הראשונים התפרסמו ב"על המשמר" (1982). כותב גם בספרדית. שימש כעורך, כותב ומבקר בכלי תקשורת מקומיים וארציים וכן בירחוני מסע. ערך ספרים עבור הוצאות הספרים כרמל, גוונים וביתן. פירסם מאות מאמרים ותחקירים בספרות ותרבות, בפוליטיקה, בחברה, באנתרופולוגיה, בתחומי מסעות ועוד.
נולד בשיקגו. אביו, אהרון לייב גרוסמן, סופר ומורה, הקפיד שבביתו ידברו עברית. פרסומיו הראשונים היו שני קונטרסים, "מפי עולל" שכתב בהיותו בן עשר (1915), ו"אבים" שכתב בהגיעו למצוות. את לימודי הספרות והפדגוגיה סיים באוניברסיטת ניו יורק (1928) והתמסר להוראה ולכתיבה.
נולדה בקרלובץ, קרואטיה. את חינוכה הפורמלי החלה אחרי מלחמת העולם השנייה, בהיותה בת אחת-עשרה, בלובליאנה, סלובניה. עבדה כמורה ולמדה ספרות השוואתית באוניברסיטת לובליאנה. מ-1965 עבדה כרכזת תרבות וכמזכירת הנוער היהודי מטעם איגוד הקהילות היהודיות ביוגוסלביה. עלתה ארצה ב-1971 ולמדה בקורס למנהלי מרכזים קהילתיים. היתה ממייסדי המרכז הקהילתי בקריית היובל בירושלים, וכיהנה כחברת הנהלה באיל"ן. מ-1983 עבדה בארכיון "יד ושם" בתיעוד שואת היהודים בארצות יוגוסלביה לשעבר. משמשת חברת הוועדה לחסידי אומות העולם. בשנים 2007-2003 כיהנה כיו"ר התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר בישראל.