הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך. בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.
נולדה בתל אביב. אביה הוא המסאי, המבקר והעורך ישראל כהן ואחותה היא חוקרת הספרות נורית גוברין. למדה ב"תיכון חדש" בתל אביב ושירתה בנח"ל. למדה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב ועשתה בו את שלושת תאריה. לימדה שנים רבות במכללת "סמינר הקיבוצים" (מ-2004 בדרגת פרופסור).
נולד בירושלים ונקרא על שם סבו לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי. בילדותו ובנעוריו עברה משפחתו בתים רבים, והדבר ניכר במוסדות הלימוד השונים שלמד בהם. עובדה ביוגרפית זו מופיעה כמוטיב חוזר ביצירתו. בגן הילדים למד בדטרויט, ארצות הברית, למד בבית הספר היסודי בחיפה, בחטיבת הביניים ב"תיכון ליד האוניברסיטה" בירושלים, וכיתות י' עד י"ב בבית הספר "הריאלי" בחיפה. שירת בצבא כקצין מודיעין. מתגורר ברעננה.
נולד בעיירה זינקוב, אוקראינה. נמלט עם הוריו מאימת השלטון הקומוניסטי לבית סבו בליפקאן, בסרביה. בשל מחלה נאלץ לוותר על לימודים בבית ספר ורכש את השכלתו בעיקר בכוחות עצמו ובעזרת מורה פרטי שלימד אותו ספרות עברית, נביאים אחרונים וגמרא. ב-1938, בהיותו בן שבע-עשרה, עלה לבדו ארצה במסגרת "עליית הנוער", התחנך במשך חצי שנה בכפר הנוער מאיר שפיה, ואחר כך הצטרף לגרעין הקיבוצי יסעור במושבה מגדיאל. בסתיו 1942, כשהגיעו אליו שמועות על מותם של הוריו ואחותו "במחנה" הריכוז בטרנסדניסטריה, רומניה, התגייס לצבא הבריטי ויצא לאירופה. ב-1946 חזר ארצה ועבד בליטוש יהלומים, אך כעבור זמן קצר שב ולבש מדים, הפעם מדי צה"ל, השתתף במלחמת העצמאות כקצין בחיל התותחנים ונלחם בקרב לטרון. אחרי המלחמה התגייס לצבא הקבע ולקח חלק במלחמת סיני (1956). באיחור ניכר עבר במסגרת המכינה הצבאית את בחינות הבגרות, וב-1960 החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב בחוגים לפילוסופיה ולספרות עברית. מ-1962 עבד כעורך לילה בעיתון "על המשמר" וכתב בעיתון זה טור שבועי על נושאי חברה ותרבות. אחרי מלחמת ששת הימים (1967) היה פעיל בוועד לשלום וביטחון. במלחמת יום הכיפורים (1973) נפל בן אחיו, שהיה סופר מתחיל ונקרא על שם אביו של אורפז שנספה בשואה. האירוע הטביע בו חותם עמוק והשפיע על כתיבתו. היה נשוי שלוש פעמים. מתגורר בתל אביב.
נולד בפולין. בגיל ארבעה חודשים עלה ארצה עם הוריו וגדל ברמת גן. ב-1966 החל לפרסם שירים בעיתונות הספרותית, וב-1967 פירסם קובץ שירים ראשון, "אדרת הגפן" (עקד). אחריו באו הקבצים "צמה צנופה" (כליל סונטות, 1970) ו"הים פלחים שקופים" (1971). באותן שנים חסה תחת כנפיו של גבריאל מוקד, עורך "עכשיו", שקידם את שיריו הראשונים בתשבחות פומביות מפליגות, והיה מעורב בחייה של חבורת המשוררים התל-אביבית (אבידן, הורביץ, ויזלטיר ואחרים). שיריו המוקדמים מגלים משיכה לחומרים אקזוטיים ואגדיים ולמילים פיוטיות עשירות-צליל, בנוסח הנראה כמושפע משירת דליה רביקוביץ ויונה וולך. כאשר חזר לכתיבת שירה כעבור כעשור ("שירים ואימוני שירה", 1980; "שירים חדשים", 1986), ניכר בכתיבתו מעבר לנוסח דיבורי-פרוזאי יותר ולשיקוף של חוויות חיים אישיות יומיומיות, בד בבד עם נטייה לבוטות לשונית ולארוטיקה פרובוקטיבית. לחשבון יצירתו יש לצרף גם את "פלונטר" (1979), רומן-מכתבים חושפני המתעד את פרשת נישואיו הראשונים וגירושיו. ב-1982 ערך כתב עת קצר-ימים לביקורת שירה בשם "המילים".
נולד בתל אביב וגדל בגבעתיים. למד בבית הספר "תיכון חדש" בתל אביב. ערב סיום לימודיו, בימי מלחמת העצמאות, הצטרף לגרעין הכשרה של "הנוער העובד". ב-1949 היה ממייסדי קיבוץ משאבי שדה בנגב, ומילא בו תפקידים מרכזיים. ב-1954 יצא לסמינר של מדריכי נוער, ובהשפעת לימודיו שם דבק במקצוע "הספרות" ושאף להתמחות בו. ב-1960 עזב את הקיבוץ והחל בלימודי ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1967 הצטרף למורו בנימין הרושובסקי והיה ממקימי החוג לתורת "הספרות" הכללית באוניברסיטת תל אביב. באותה שנה נשלח על ידי החוג ללימודי דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, וזמן קצר אחרי שובו לתל אביב ב-1970 נעשה ראש החוג וכן ראש מכון כץ לחקר "הספרות" העברית. בד בבד היה ממייסדי מכללת "בית ברל" וכיהן בה כראש החוג לספרות, וכן היה מעורב בפעילויות ציבוריות וחינוכיות רבות הקשורות בקידום הוראת "הספרות" ובעידוד מחקרה. אחרי מלחמת יום הכיפורים יצא במסגרת שירות המילואים להרצות על שירה עברית בפני חיילים, ובפעילותו זו נהרג ב-17 באפריל 1974 בהפגזה סורית על מוצב שבו שהה ברמת הגולן. אחרי מותו הושלמו הליכי העלאתו לדרגת פרופסור-חבר. החוג לספרות באוניברסיטת תל אביב מקיים מדי שנה יום עיון לזכרו.
נולד ב-1909 בסוסנוביץ, פולין, למשפחה חסידית. לפי גרסה אחרת, נולד כקרל צטינסקי ב-1917 בקטוביץ. כיום, בעקבות גילוי תעודת הלידה שלו בפולין, ברור שהגרסה הראשונה היא הנכונה, אך ההטעיה המכוונת שיצר ק' צטניק סביב פרטי הזהות הבסיסיים שלו היא חלק מהמסתורין שאפף את דמותו הבלתי-מפוענחת של האיש, שהטביע את חותמו על האופן שבו תפשו בארץ, ואף בעולם, את השואה ומוראותיה במשך שנים רבות.
נולד בוורשה ושירת בצבא הפולני בעת פרוץ מלחמת העולם השנייה. עם השתלטות הנאצים על פולין נכלא בגטו ורשה, ממנו הצליח להימלט ב-1942 עם תעודת זהות מזויפת. ניסה להימלט לשבדיה אך נתפש על ידי הנאצים. בעודו עוטה זהות פולנית נאסר במחנה ריכוז שטוטהוף. בגלל מצוקת כוח אדם בצי הגרמני שוחרר מהמחנה והובל לעבודות כפייה באוניות משא גרמניות. בהמשך עבד במספנות דנציג עד שחרורן על ידי הצבא האדום ב-1945. בתום המלחמה חזר לוורשה וגילה שכל משפחתו נספתה. לאחר מכן הצליח להגיע לשבדיה ושירת על אוניות. גויס למוסד לעלייה ב' ועסק בהעפלה הבלתי-לגאלית. ב-1947 נתפש על ידי הבריטים ונכלא במחנה מעצר בקפריסין, בו שהה שנתיים. עם עלייתו ארצה התיישב בקיבוץ שדות ים ועבד על אוניות הדיג של הקיבוץ ובהמשך בצי הסוחר הישראלי. הקים משפחה בקיבוץ אך איבד את אשתו, שלקתה במחלה ממארת, ושכל את בנו, סרן אדם אוארבך, בתאונה מבצעית ב-1974. היה נשוי בשנית לבמאית נולה צ'לטון.
נולדה בקריית טבעון וחיה בה שנים רבות. למדה ספרות ומקרא במכללת "אורנים" וספרות השוואתית לתואר שני באוניברסיטת חיפה. עבדה כמורה לספרות ומחנכת בתיכון בקריית טבעון. בזמן שהיתה בוונקובר, קנדה (2009-2003), עסקה בהוראת ספרות עברית למבוגרים.
נולדה בתל אביב וגדלה בירושלים. בתום שירותה בחיל האוויר למדה לתואר ראשון במקרא, ארכיאולוגיה ותקשורת ולתואר שני בתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים. התגוררה ביפן במשך חמש שנים, במסגרת שליחות של בעלה, שם ניהלה את הקהילה היהודית בטוקיו ושימשה ככתבת ב"מעריב" וב"גלי צה"ל". חיה לסירוגין בישראל ובניו זילנד.
נולד בירושלים וגדל בקריות. ייסד את כתב העת של האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה "המימד העשירי", שאותו ערך בשנים 2007-2000. מ-2007 עורך את "חלומות באספמיה", כתב עת למדע בדיוני ופנטזיה שנודע בבמה הרחבה שנתן לסיפורי מדע בדיוני ופנטזיה בעברית, וכן באיכותו הגבוהה. יניב הוא גם מוזיקאי, מתכנת מחשבים ועיתונאי. בעל קו עריכתי סמכותי, שעיצב במידה רבה את האתוס של ספרות המדע הבדיוני והפנטזיה הנכתבת בישראל. כך, למשל, הכתיבה הביקורת הקטלנית שלו על סיפוריו של חנן קוגל את היחס השלילי הרווח ביחס למכלול יצירתו של סופר זה.