הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך. בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.
נולד בקובנה, ליטא, לאב שהיה בעל סמיכה לרבנות מישיבת וולוז'ין ושותפו של ביאליק להקמת אגודה ציונית של תלמידי וולוז'ין בשם "נצח ישראל". בזמן מלחמת העולם הראשונה גורשה המשפחה, והוא חי כמה שנים בנפרד מהוריו, חוויה שכנראה הטביעה את חותמה על עולמו הפנימי. אחרי המלחמה עברה המשפחה ממינסק לווילנה. הוא למד שם בישיבה, עד שסולק ממנה (ככל הנראה בגיל שש-עשרה) בעוון קריאת ספרות "חיצונית". כאן החלה דרכו אל הציונות הסוציאליסטית, כאשר הצטרף לתנועת "החלוץ הצעיר" ומילא בה תפקידים מרכזיים, בעיקר כמרצה ועורך עיתונים בתנועת "החלוץ".
נולד ב-1950 בקיבוץ אשדות יעקב. בן למשפחה של אנשי ספרות ולשון. אביו, משה בסוק, היה משורר, מתרגם ועורך. אמו מורה לספרות, לשון ותנ"ך. סביו משני הצדדים היו אף הם אנשי ספר.
נולדה בווילקומיר, ליטא. למדה בבית ספר יסודי ביידיש, ולאחר מכן בגימנסיה ליטאית. עם פלישת הגרמנים לליטא ב-1941 ברחה לווילנה, שם שהתה עד לפירוק הגטו. ב-1942 הועברה אל מחנה הכפייה לנשים קייזרוואלד בלטביה. כתבה שירים המתארים את הווי החיים במחנה, שזכו לפופולריות והושרו על ידי האסירות. שניים משירים אלה מצאו את דרכם לאנתולוגיה של שמריהו קצ'רגינסקי, "לידער פון געטאָס און לאגערן" ("שירים מגטאות ומחנות", 1948).
נולדה בווילנה, ליטא, שם התחנכה עד גיל ארבע-עשרה. עלתה ארצה עם משפחתה ב-1990, וגדלה בקיבוץ עין כרמל. בשירותה הצבאי היתה מדריכה בחיל תקשוב. בעלת תואר ראשון בכלכלה מהטכניון (1999). עבדה ככלכלנית במשך שלוש שנים, וב-2002 עברה לעיסוק בניתוח מערכות מידע.
נולד בקאליש, פולין. בשנות מלחמת העולם השנייה שהה עם משפחתו בברית המועצות ובסיומה חזר לפולין. עלה לארץ ב-1950. שירת בצה"ל ועסק בעבודה חינוכית שיקומית בקרב בני נוער. למד במסגרת מיוחדת של המכון לעבודה סוציאלית במגמה קהילתית, והיה ראש המדור הקהילתי בעיריית רמלה. שימש עורך ספרותי בעיתון "קול העם". ב-1976 ייסד (עם יוסי קריים) את הירחון הספרותי "פרוזה", וכעבור שנה פרש ממנו והקים את" ""עתון 77""", כתב עת לתרבות, אמנות וביקורת, שאותו ערך עד יום מותו.
נולד בהראת, אפגניסטן. עלה ארצה עם משפחתו ב-1934. חי בירושלים ובתל אביב עד 1948. התגייס כתלמיד, נלחם במלחמת העצמאות ונפצע בקיבוץ מנרה. היה חבר מנרה עד 1954, הדריך בתנועת "המחנות העולים" וערך את ביטאונה, "במבחן". בשנים 1958-1955 למד היסטוריה של עם ישראל וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב. ב-2005 קיבל תואר דוקטור מבית הספר ללימודי היהדות באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטור שלו עסקה ב"השתתפות הספרדים בארץ ישראל בציונות ובתחייה הלאומית בשלהי התקופה העות'מאנית". בשנים 1960-1955 היה מזכיר אישי של השר משה כרמל וראש לשכה של השר יצחק בן-אהרן. החל ב-1960 עבד כעיתונאי ב"למרחב", והחל ב-1970 היה עורך מוסף הספרות "משא". לאחר האיחוד בין "למרחב" ובין "דבר", המשיך בעריכת "משא", בשיתוף עם אברהם שאנן. ב-1979 היה עורכו המייסד של כתב העת "פעמים" (מכון בן-צבי), ושימש בתפקיד עד צאתו לגמלאות ב-1994.
נולד בסרטוב, ברית המועצות לשעבר, כבן לפליטים יהודים מפולין. כשהיה בן תשעה חודשים נעצר אביו בידי השלטון הסובייטי באשמת פעילות ציונית, עונה, נחקר ונידון לשתים-עשרה שנות מאסר. אמו שבה איתו לפולין ב-1947 וב-1949 עלתה איתו ועם סבתו ארצה. המשפחה חיה ביפו בתנאי עוני קשים, ורק ב-1957 שב האב ממאסרו והמשפחה התאחדה.
נולד ב-1919 בעיר קשאנוב שבפלך קראקוב, פולין, למשפחה שהעמידה חזנים ידועים. לימים כינס בספר תווים מקיף את ניגוניו של אביו, ר' הרש לייב החזן מקשאנוב. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט אל עומק רוסיה והתגלגל במחנות עבודה שונים. אחרי הפלישה הגרמנית לרוסיה ב-1941, כאשר שוחררו האזרחים הפולנים מגלות סיביר, התגייס לצבא האדום ושירת עד תום המלחמה ביחידות של "החזית האוקראינית השנייה". ב-1947 עלה ארצה בעלייה ב'. שהה שנתיים בקיבוץ עין גב, ולאחר מכן עבר לקיבוץ נצר סרני עם ייסודו. בשנות השישים למד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, והוכתר בתואר דוקטור ב-1971. בשנות השבעים נמנה עם מייסדי המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, לימד בה עד פרישתו לגמלאות ב-1988 והקים בה את הקתדרה ליידיש. לאחר מכן לימד במרכז ליידיש של אוניברסיטת בר-אילן.
בת למשפחת חלוצים, גדלה בקיבוץ חולדה ובחיפה. למדה ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. שדרנית ועורכת רדיו. עבדה שנים רבות ב"קול ישראל", שם הגישה תוכניות תעודה העוסקות בארץ ישראל ובציונות. אחת מהתוכניות הללו עובדה לספרה הראשון, "להתחיל מבראשית" (משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1988), שגם תורגם לרוסית. ספריה שייכים לז'אנר הספרות התיעודית ונעים על הציר שבין הרומן התיעודי-בדיוני לביוגרפיה.
נולד בכפר יהושע. בגיל תשע-עשרה נפצע בעת השירות הצבאי בצנחנים, וכתוצאה מהפציעה התעוור וכף ידו השמאלית נקטעה. בעל תואר ראשון בהיסטוריה ובלימודי האסלאם מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1963). למד היסטוריה, כלכלה וספרות אנגלית באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק (1963-1968), ובעל תואר שני בפסיכולוגיה מסיטי קולג' (1970). עבד כפסיכולוג שיקומי בניו יורק ובמשרדי העבודה והביטחון בארץ (1969-1974).
