הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך. בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.
נולדה בוורשה, פולין. שנות המלחמה עברו עליה בגטו ורשה, במחנות הריכוז מיידנק ואושוויץ ובצעדת המוות למחנות בגרמניה – ראוונסבריק ונוישטט-גלבה. ב-1947 עלתה לארץ בעלייה בלתי לגאלית ועברה את המסלול של קליטת עלייה; תחילה, במשך שנתיים, התגוררה בקיבוצים שונים. בהמשך, עם בעלה, עברה למושב עובדים ומשם, עם משפחות עולים נוספות, הועברה על ידי הסוכנות למעברת אוהלים בחירייה ובהמשך לשיכון.
נולד בעיירה ביאלה-פודלסקה, פולין, לאביו נח נפתלי ולאמו מלכה יורברג. היה האח הבכור במשפחה של ארבעה יל"די"ם. למד בחדר ובבית ספר פולני והיה חניך תנועת "השומר הצעיר". בגיל שבע-עשרה היגר לאוסטרליה בברכת משפחתו. אחותו רוז הצטרפה אליו, ושאר המשפחה נספתה בשואה. במלחמת העולם השנייה שירת בצבא האוסטרלי עם חברו הצייר יוסל ברגנר, שאותו פגש במשר"די" ההגירה בוורשה ואיתו עשה את הדרך לאוסטרליה. באוסטרליה התחתן עם אשתו מרגנית. ב-1950 עלו בירשטיין ואשתו לישראל והתיישבו בקיבוץ גבת, שם עבד בעבודות שונות, בין השאר כרועה צאן. ב-1959 עזבו את הקיבוץ ועברו לטבעון, שם עבד כפקיד בבנק והגיע לתפקיד של מנהל מחלקת ההשקעות. אחר כך עברו לנצרת עילית. ב-1982 עבר עם משפחתו לירושלים. עבד בארכיון של בית הספרים הלאומי בגבעת רם והיה מופקד על אוספים של סופרי ומשוררי יי"די"ש.
נולד בשכונת בורוכוב, גבעתיים, בבית שהיה ספוג בערכי תנועת העבודה. למד בתיכון "אהל שם" ברמת גן והיה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד". שירת בנח"ל והצטרף לקיבוץ אור הנר.
נולד ביפו. פעל במשך פרק זמן קצר, שבו הוציא לאור שלושה ספרי שירה: "קפה שחור וכל הטבק" (מסדה, 1978); "1 בשביל 3, 3 בשביל 1" (1980) עם רוני סומק ופרץ-דרור בנאי; ו"תור לאהבה" (1982).
נולדה וגדלה בבני ברק, בת בכורה למשפחה מן הזרם הדתי-לאומי. במסגרת השירות הלאומי התנדבה במכון ללימודי שואה בחיפה, בהוראת תלמידים ובהדרכתם ובתיעוד ראיונות עם ניצולי שואה. עם תום השירות הלאומי נשארה במכון והמשיכה לעבוד בו. למדה היסטוריה ופסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מ-1999 היא מארגנת ומנחה את "טקס יום השואה האלטרנטיבי" בתל אביב, אירוע שיזמה, שמשתתפים בו אנשי רוח, אנשי תקשורת, סופרים, אמנים ושחקנים, והוא מהווה אלטרנטיבה לציונים הממלכתיים של הטקס הלאומי.
נולד בקיבוץ חולדה לשפרינצה (בלאנק) וליונה בלבן, שעלו ארצה מבסרביה בסוף שנות השלושים. החל לפרסם שירים בהיותו תלמיד תיכון, תחילה ב"הפועל הצעיר" בעריכת ישראל כהן, ומאוחר יותר במוספי הספרות של ""דבר"" ו"ידיעות אחרונות". בתום שירותו הצבאי כחייל בגולני וככתב צבאי של עיתון "במחנה", החל ללמוד בחוגים לספרות עברית ולתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב. ב-1970 סיים את לימודי התואר הראשון והתקבל למסלול ישיר לדוקטורט. בהשפעת מורו, נתן זך, הגיש תוכנית מחקר שעניינה הדרכים השונות שבהן מרדו משוררי חבורת "לקראת" (יהודה עמיחי, נתן זך, דוד אבידן וחבריהם) בפואטיקה של נתן אלתרמן. שלוש שנים מאוחר יותר הגיש תוכנית מחקר חדשה, שעסקה במשמעות וברטוריקה בשירי "כוכבים בחוץ" מאת נתן אלתרמן. דיסרטציה זו, שנכתבה בהדרכת דן מירון, אושרה ב-1978. בכל התקופה הזאת עבד בלבן בהוראה באוניברסיטת תל אביב וב"סמינר הקיבוצים", וכן פירסם שירים, מאמרים ורשימות ביקורת בכתבי עת ובמוספי הספרות השונים.
נולדה, גדלה והתחנכה בחיפה. למדה בבית הספר היסודי ובתיכון "כל ישראל חברים״. למדה לתואר ראשון בביוכימיה ובמיקרוביולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ולתואר שני בספרות עברית בסמינר התיאולוגי היהודי בניו יורק. ניהלה את הארכיון והמוזיאון לתיאטרון ע"ש ישראל גור בירושלים (1992-1984). היתה מבקרת בתוכנית הרדיו "חדש על המדף".
נולד בבגדאד, עיראק. בגיל שש-עשרה הצטרף למפלגה הקומוניסטית במולדתו, שפעלה במחתרת. ב-1951 עלה לישראל והתגורר יותר משנה במעברת מג'דל, כיום אשקלון. לאחר שחרורו מצה"ל למד ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית וכתב בעיתונות הקומוניסטית בערבית, ב"אל-אתתחאד" וב"אל-ג'דיד", בשם העט אדיבּ אל-קאץ, ולאחר מכן שימש כתב לעניינים ערביים בעיתון "קול העם" בעברית וכתב בשם העט אדיב קאס.
נולד בפולין. בגיל ארבעה חודשים עלה ארצה עם הוריו וגדל ברמת גן. ב-1966 החל לפרסם שירים בעיתונות הספרותית, וב-1967 פירסם קובץ שירים ראשון, "אדרת הגפן" (עקד). אחריו באו הקבצים "צמה צנופה" (כליל סונטות, 1970) ו"הים פלחים שקופים" (1971). באותן שנים חסה תחת כנפיו של גבריאל מוקד, עורך "עכשיו", שקידם את שיריו הראשונים בתשבחות פומביות מפליגות, והיה מעורב בחייה של חבורת המשוררים התל-אביבית (אבידן, הורביץ, ויזלטיר ואחרים). שיריו המוקדמים מגלים משיכה לחומרים אקזוטיים ואגדיים ולמילים פיוטיות עשירות-צליל, בנוסח הנראה כמושפע משירת דליה רביקוביץ ויונה וולך. כאשר חזר לכתיבת שירה כעבור כעשור ("שירים ואימוני שירה", 1980; "שירים חדשים", 1986), ניכר בכתיבתו מעבר לנוסח דיבורי-פרוזאי יותר ולשיקוף של חוויות חיים אישיות יומיומיות, בד בבד עם נטייה לבוטות לשונית ולארוטיקה פרובוקטיבית. לחשבון יצירתו יש לצרף גם את "פלונטר" (1979), רומן-מכתבים חושפני המתעד את פרשת נישואיו הראשונים וגירושיו. ב-1982 ערך כתב עת קצר-ימים לביקורת שירה בשם "המילים".
נולד בקיבוץ גבעת חיים מאוחד וגדל בבית שבו געשו שאלות רעיוניות וחברתיות, תרבותיות וספרותיות. סבו היה יצחק בן אהרון, מראשי תנועת העבודה. סבתו מרים היתה אשת ספרות מובהקת ואביו, יריב בן אהרון, הוא סופר ופרשן, מורה והוגה דעות. למד בבית הספר היסודי בקיבוצו, ואת רוב שנות התיכון עשה בקיבוץ מרום גולן, במסגרת כיתה מקובצת של התק"ם. לאחר מכן התנדב לשנת שירות במסגרת "הנוער העובד" בקריית שמונה.
