ענבר אביטל /// מתרגם, עורך ועיתונאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1944 /// גיל: 80
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו, מרדכי בורשטיין, כתב ותירגם דברי שירה ופרוזה בצרפתית, ברוסית ובעברית. מגיל שלוש-עשרה חי בצרפת (כולל שנתיים באלג'יריה), ושם רכש את שפתה ולמד להכיר את תרבותה. סיים את בית הספר התיכון "אליאנס", שנוהל על ידי עמנואל לווינס, ואף למד אצלו פילוסופיה. בעל תואר ראשון של המכון למדעי המדינה בפריז, וכן למד בפקולטה למשפטים וכלכלה בעיר זו. למחייתו עבד בשגרירות ישראל בנושאי ביטחון ועיתונות. שב לארץ ב-1970 ועסק בכמה תחומים, ובהם כתיבה בעיתונות הצרפתית, עבודה במשרד הביטחון וניהול לשכת המסחר ישראל-אפריקה.
עין-גיל אהוד /// סופר ועיתונאי /// נולד בפתח תקווה, ישראל /// 1950 /// גיל: 74
עוזיאל מאיר /// סופר /// נולד בטריפולי, לוב /// 1945 /// גיל: 79
ביוגרפיה
נולד בתל אביב להורים שעלו בשנות השלושים מפולין. אמו נשאה עמה סודות שעיצבו את חיי המשפחה ונחשפו בספרו "יד ענוגה" (2008). גדל בצפון הישן של תל אביב ובגיל שש-עשרה פירסם רשימה ראשונה בכתב העת התיכוני-חתרני "געשוש". את שירותו הצבאי עשה בחיל השריון בסיני, נלחם במלחמת יום הכיפורים בקרב הפריצה ברמת הגולן ולימים כתב על פלוגת הטנקים שלו בסיפור "הפלוגה המתה" שנכלל בקובץ "מקום של אושר" (2000).
סמילנסקי משה /// סופר, עיתונאי, עורך ופעיל ציבור /// נולד בטלפינו, אוקראינה /// 1874 – 1953 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר טלפינו שבפלך קיוב, אוקראינה, למשפחת חקלאים וחוכרי אחוזות, וקיבל חינוך עברי-ציוני. משחר נעוריו שאף להיות עובד אדמה בארץ ישראל. ב-1890 עלה ארצה, ובעקבותיו הגיעו בני משפחתו. עבד בראשון לציון ובחדרה, וב-1893 השתקע ברחובות, הקים משק חקלאי ונעשה מעורב בענייני הציבור. היה ממעריציו של אחד העם ומחברי אגודתו, "בני משה". ב-1898 פירסם מאמר ראשון בעיתון "הצפירה", ומאז ואילך הרבה לפרסם בעיתונות העברית במזרח-אירופה דיווחים והערכות על החיים בארץ ישראל. ב-1906 כתב סיפור ראשון ושמו "לַטִיפָה" (שפורסם תחילה ביידיש), והמשיך מאז בכתיבת סיפורים מחיי הערבים ובנושאים ארץ-ישראליים אחרים. ב-1907 נמנה עם מייסדי כתב העת "העומר", עם ש' בן-ציון ודוד ילין, והדפיס בו סיפורים ומאמרים. מאותן שנים התבלט כאחד מראשי הציבור היהודי בארץ ישראל, כמנהיגם של איכרי המושבות וכאחד מנציגי היישוב בפני השלטונות בשלהי התקופה העות'מאנית ובראשית ימי המנדט הבריטי. במלחמת העולם הראשונה היה מיוזמי ההתנדבות לגדוד העברי ושירת בו כחייל. בין שתי מלחמות העולם התמסר לרכישת קרקעות, בעיקר בנגב, לשם התיישבות יהודית.
סטן (שטרנשוס) אפרים (פרדריק) /// סופר /// נולד בזלוצ'וב, גליציה /// 1928 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בזלוצ'וב, גליציה, למשפחה חילונית בעלת נטייה לתרבות הגרמנית. אביו, שהיה עורך-דין, למד משפטים בווינה. כשפרצה מלחמת העולם השנייה השתלטה ברית המועצות על מזרח-פולין, כולל זלוצ'וב. הגרמנים כבשו את האזור בפלישתם לברית המועצות בקיץ 1941, ואביו, שנאלץ לעבוד בפרך עם שאר היהודים המקומיים, נפטר אחרי זמן קצר. הנער בן השלוש-עשרה ואמו מצאו מסתור בביתו של איכר אוקראיני, שלימים החביא שם גם קרובי משפחה אחרים שלהם. במחבוא הזה כתב סטן יומן במחברת בית ספר, שבו תיאר את חוויותיו בזמן ההוא. לאחר שנים רבות תירגם את היומן מפולנית לעברית עבור בנו ובתו, והוסיף תגובות והארות.
סויסה אלברט /// סופר /// נולד בקזבלנקה, מרוקו /// 1959 /// גיל: 65
ביוגרפיה
סופר נולד בקזבלנקה, מרוקו. ב-1963, בהיותו בן ארבע, עלה עם משפחתו לישראל והתגורר בשכונת עיר גנים בירושלים. בשנים 1965-1977 למד במוסדות החינוך של חב"ד ובתיכון ממלכתי-דתי. לאחר סיום לימודיו התיכוניים למד בישיבות המשתייכות לזרם הציוני-דתי. האחרונה שבהן היא ישיבת ההסדר קריית שמונה, שבה שילב לימודים תורניים גבוהים עם שירות צבאי.
סובול יהושע /// מחזאי, סופר, עיתונאי ובמאי /// נולד במושב תל מונד, ישראל /// 1939 /// גיל: 85
ביוגרפיה
נולד וגדל במושב תל מונד שבשרון, בבית שבו התגוררו כל בני משפחתו המורחבת ורבת-הגוונים האידיאולוגיים: סבתא קומוניסטית לשעבר, דוד ודודה חסידי גור, ואביו איש תנועת העבודה. הבית עומד במרכז מחזהו "כפר" שהוצג בתיאטרון "גשר" (1996) והאב – בלב הרומן הראשון שלו, "שתיקה" (הקיבוץ המאוחד, 2000). למד ב"תיכון חדש" והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". התגייס לנח"ל והגיע לקיבוץ שמיר, שבו היה חבר בשנים 1965-1957. למד ספרות והיסטוריה במכללת "אורנים" והיה מורה בקיבוצו. בשנים 1964-1963 פירסם את ביכורי סיפוריו ברבעון "קשת". חבריו לקיבוץ חשבו שהם אינם הולמים את האידיאולוגיה הקיבוצית, ובשל חילוקי הדעות עזב את הקיבוץ. בשנים 1970-1965 חי בפריז, למד פילוסופיה בסורבון וקיבל תואר בוגר (1969). כמו כן השתלם בניתוח מערכות, ולפרנסתו עבד ככתב היומון "על המשמר" בבירת צרפת. בשנות שהותו שם הבחין בנתק שבין העילית האינטלקטואלית ובין החברה הצרפתית, והשתכנע כי כיוון כתיבתו, שהושפעה מהמודרניזם הצרפתי ומתיאטרון האבסורד, המסוגרים במערכת סמלים ומושגים קשה לפענוח, אינו הולם סופר כמוהו, החי בחברה שבה האחריות והמעורבות החברתיות חייבות להיות שאיפה קיומית. ההזדמנות לממש שאיפה זו ניתנה לו ב-1971, כאשר הוזמן על ידי הבמאית נולה צ'לטון לכתוב מחזה חברתי תיעודי, ז'אנר שלא היה מוכר אז בארץ. "הימים הבאים" בבימויה של צ'לטון (1971), על החיים בבית אבות, לא זכה להערכת הביקורת, אך סלל את דרכו כמחזאי של מחזות תיעודיים, ז'אנר שהוא תרם להתפתחותו בשנות השבעים והשמונים יותר מכל מחזאי ישראלי אחר. במשך ארבעת העשורים הבאים כתב יותר מחמישים מחזות. רבים מהם תורגמו והועלו בחו"ל. בייחוד ידע הצלחה מחזהו "גטו", שתורגם לעשרים שפות, הוכתר בבריטניה ב-1989 כמחזה השנה והועלה בעשרים ושבע מדינות. בשנים 1988-1984 שימש מנהל אמנותי של תיאטרון חיפה, אך לאחר המחאה הציבורית שעורר מחזהו "סינדרום ירושלים" (1988), שבו הציג את חיילי צה"ל כקלגסים, התפטר מתפקידו. במחצית הראשונה של שנות התשעים היה מבוקש ואהוד יותר באירופה מאשר בישראל. באותה תקופה הוצגו שישה מחזות חדשים שלו בווינה, בבאזל, באוסלו, בדורטמונט ובמנהיים. מחזהו "נשף מסכות", שהועלה בתיאטרון חיפה (2001), הוגש קודם שבע פעמים לתיאטרונים אחרים בארץ, אך נענה בסירוב. הצלחת "כפר" בתיאטרון "גשר" (1996) החזירה אותו אל מרכז הבמה במולדתו.
ביוגרפיה
נולד למשפחה חרדית בשכונת שערי חסד בירושלים. בוגר ישיבת פוניבז' בבני ברק. חזר בשאלה כשהיה בן עשרים, ועקב זאת הוחרם על ידי בני משפחתו. את הקריירה העיתונאית שלו פתח ב"העולם הזה" וב"בול". בשנים 1973-1971 היה כתב ב"קול ישראל" וב-1974 השתלב בצוות העיתונאים של הטלוויזיה הישראלית, תחילה ככתב לענייני בריאות ואחר כך כעורך ומגיש חדשות. ב-1978 פרש מהטלוויזיה והפך לכתב מדיני בשבועון "כותרת ראשית". בשנים 1986-1985 היה שליח "קול ישראל" והטלוויזיה הישראלית באירופה. כששב לארץ שימש כמנחה בתוכניות אקטואליה טלוויזיוניות וערך תוכניות ויומני חדשות ב"קול ישראל". ב-1998 הצטרף לערוץ 2.
נתנזון מלכה /// משוררת /// נולדה במינכן, גרמניה /// 1946 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה במינכן, גרמניה. הוריה הם ניצולי שואה ששכלו חמישה מילדיהם בזמן המלחמה. עלתה עם משפחתה לארץ ב-1948. למדה עיתונאות וספרות. התחילה לכתוב בעקבות נפילתו של בן דודה אלכס במלחמת ששת הימים. ראשוני שיריה פורסמו ב"על המשמר" ב-1988. עבדה ככתבת ופירסמה רשימות ביקורת ושירים בעיתונים יומיים ובכתבי עת לספרות. בן זוגה אמנון נפצע קשה במלחמת ההתשה ומאז סובל מהלם קרב.
