ז'קונט אמנון /// סופר, עורך ומבקר ספרות /// נולד ברמת גן, ישראל /// 1948 /// גיל: 77
ביוגרפיה
נולד ברמת גן למשפחה שמוצאה בלגי. החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת העתודה האקדמית, אך עקב פציעתו במהלך שירותו הצבאי נאלץ להפסיק את הלימודים. הוא בעל תואר ראשון, שני ושלישי בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב. היה פעיל בשוק ההון, הביטוח והנדל"ן. החל לכתוב ב-1980. פירסם תשעה ספרים: "פסק זמן" (עם עובד, 1982), שתורגם לאנגלית ב-1986 וראה אור בהוצאת המילטון; "איש הסגריר" (1987); "אחרון המאהבים החכמים" (1991), שהוא הספר שמזוהה עמו יותר מכול וזכה להצלחה הגדולה ביותר; "מלכודת דבש" (1994); אוסף הסיפורים "מוכן לחיים" (2000); "מבוא לאהבה" (2001); "ש' כמו שקר" (2004), שאותו כתב עם בת זוגו, ורדה רזיאל-ז'קונט; הספר העיוני-כלכלי "עובר ושב: סיפור קריסתו והצלתו של הבנק לפיתוח התעשייה" (2009); ו"חידת מותי" (2009). ספריו וסיפוריו תורגמו לכמה שפות אירופיות וכן לסינית וליפנית. את סיפוריו הקצרים פירסם ב""מעריב"", ""ידיעות אחרונות"" ו"מוניטין".
ורסס שמואל /// חוקר ספרות /// נולד בוילנה, ליטא /// 1915 – 2010 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה. למד בחדר וקיבל חינוך עברי בבתי הספר של רשת "תרבות" וחינוך יידי ב"רעאַלגימנאַזיע" המהוללת של וילנה. בנעוריו עבד כמתנדב בייוו"א, המכון לחקר יידיש ותרבותה, ופירסם רשימות בעיתונות יידיש בווילנה ובוורשה. ב-1933 החל ללמוד באוניברסיטת וילנה, אך נאלץ להפסיק מחמת קשיים כלכליים. ב-1935 עלה לארץ ישראל ללמוד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ומאז ועד מותו ישב בירושלים. הוריו ואחותו ורבים מבני משפחתו נספו בשואה עם קהילת וילנה. בשנות הארבעים והחמישים נהג ורסס לחתום על מאמריו בשם שמואל וילנאי, לציון זיקתו לעיר הולדתו.
ורון מירי /// סופרת /// נולדה במושב כפר ביל''ו, ישראל /// 1944 /// גיל: 81
ביוגרפיה
נולדה בכפר ביל"ו לאם ילידת מינסק ולאב יליד ליטא שאיבד את משפחתו בשואה. התחנכה בבית חינוך לילדי עובדים ברחובות ובתיכון דה-שליט. בוגרת החוגים לספרות ואמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן (1996). עמדה בראש המסלול לחינוך יצירתי במכללת "סמינר הקיבוצים" ועסקה בהוראה ובפיתוח תוכניות לימודים.
ביוגרפיה
נולד בחיפה וגדל בקריית טבעון. למד בתיכון ע"ש גרינברג. התגייס לצה"ל ב-1962 ושירת כלוחם בנח"ל המוצנח. למד באוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון ושני במדעי החברה ועבד כאיש משאבי אנוש ב"תע"ש". רכש תואר שלישי בהתנהגות ארגונית באוניברסיטת קורנל, ארצות הברית. עם שובו ארצה (1980) היה מרצה בחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב. מאז 2006 מכהן כפרופסור אורח במכללות בארץ ובמוסדות אקדמיים בחו"ל. מתגורר במושב בצרה בשרון.
ביוגרפיה
נולד בירושלים ומתגורר בה. את לימודיו האקדמיים באשורולוגיה והמזרח הקדום השלים באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו עוסקים בענפיה השונים של הספרות המסופוטמית הקדומה: אשורית, אכדית, בבלית ושומרית. כיום משמש כפרופסור חבר וכראש המדור האשורולוגי בחוג לארכיאולוגיה ולמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית.
ויתקון-זילבר אסתר /// משוררת וחוקרת ספרות /// נולדה בקריית טבעון, ישראל /// 1953 /// גיל: 72
ביוגרפיה
נולד ברמת גן, בוגר בית הספר התיכון צייטלין בתל אביב. השלים לימודים אקדמיים בספרות עברית ובספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן ולימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, והוסמך לעסוק בעריכת-דין. עבודת הדוקטור שלו הוקדשה לעיון באופיין האנציקלופדיסטי של יצירות ש"י עגנון "הדום וכסא" ו"כיסוי הדם". עוד לפני השלמת התואר השלישי ראה אור ספרו "פרשנות לחמישה מסיפורי ש"י עגנון" (עקד, 1974). ספרו העיקרי על עגנון הוא "קול הנשמה: חקר 'הדום וכסא' – ספר דברי הימים לש"י עגנון (1985)".
וינפלד דוד /// מתרגם, חוקר, מבקר ועורך /// נולד בלימנובה, פולין /// 1937 /// גיל: 88
ביוגרפיה
נולד בלימנובה, פולין. גדל במשפחה חסידית. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטה משפחתו לרוסיה וחזרה לפולין ב-1946. למד בחדר ובבית הספר היהודי הכללי בקראקוב. עלה לארץ עם משפחתו ב-1950 והתגורר בתל אביב. שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל. ב-1959 החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית והיסטוריה כללית, וב-1976 הוענק לו תואר דוקטור על חיבורו "אמנות הרומאן של פרץ סמולנסקין", שנכתב בהדרכתם של פרופ' שמעון הלקין ופרופ' שמואל ורסס. ב-1968 פירסם מהדורה מוערת בצירוף מבוא של הרומן "קבורת חמור" לפרץ סמולנסקין. לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית (2005-1966), וכן באוניברסיטת בן-גוריון ובמוסדות אחרים.
ויז'ה קלוד /// משורר ומסאי בשפה הצרפתית /// נולד בבישווילר, צרפת /// 1921 – 2020 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה האלזסית בישווילר (Bischwiller), צרפת. משפחתו ישבה באזור זה כשלוש מאות שנה. בילדותו דיבר כשאר התושבים בעיקר בניב הגרמני המקומי, וגם ביידיש אלזסית, שהיא שונה במקצת מזו הנוהגת במרכז ובמזרח-אירופה. מאוחר יותר התוודע לצרפתית ולגרמנית. בתום לימודיו התיכוניים ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה גורשה משפחתו מביתה ומצאה מקלט בדרום-מערב צרפת, ליד טולוז, עיר שבה התחיל בלימודי רפואה. בו בזמן היה פעיל בהקמת רשת התנגדות לכיבוש הנאצי ולממשלת וישי (ה"רזיסטנס"). כבר ב-1942 התפרסמו שיריו הראשונים בכתב עת מחתרתי. בראשית 1943 הצליח להימלט לארצות הברית, שם השלים עבודת דוקטור בשפות וספרויות רומאניות ולימד ספרות צרפתית באוניברסיטת אוהיו, בברנדייס ובמוסדות נוספים. ספריו הראשונים ראו אור בצרפת בשנות החמישים. "הקיץ האינדיאני" יצא בהוצאת "גאלימר" (1957) וזכה להקדמה של אלבר קאמי.
ווֹיסלבסקי צבי /// חוקר ספרות ותרבות, עורך ומתרגם /// נולד בגראייבה, פולין /// 1889 – 1957 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בגראייבה, פולין. התייתם בגיל שלוש וחצי מאביו וגדל בעוני בבית אמו, שפירנסה מחנות המכולת שלה את חמשת ילדיה. למד בישיבות טלז וראדין בליטא. ב-1906 הגיע ל"ישיבה הגדולה" באודסה, שבראשה עמד ר' חיים טשרנוביץ ("רב צעיר"), ולמד בה ארבע שנים. שם החלה פעילותו ההגותית והספרותית, עם חבריו ללימודים, בהם יחזקאל קויפמן. ב-1909 עבר לפטרבורג, לאקדמיה למדעי היהדות שהקים הברון דוד גינצבורג, ולמד "שיעורים בידיעת המזרח". ב-1912 חזר לאודסה ועסק בצורכי ציבור בקרב הנוער ובהוראה בעיירות אוקראינה. ב-1917 השתקע בעיירה סקווירה, לקח חלק פעיל בפולמוסים ונאבק כציוני בקומוניסטים וב"בוּנד". ראשית פרסומו ב"השילוח" ל"ה, 1918, בנושאים פובליציסטיים לאומיים-ציוניים. למד באוניברסיטת אודסה (1919). ב-1921 היה בקבוצת הסופרים העבריים שעזבה את ברית המועצות, בעזרתו של גורקי, עם משפחות ביאליק, רבניצקי ואחרים. השתתף בקונגרס הציוני הי"ב בקארלסבאד (1921). השתקע בברלין, עד עלייתו לארץ ב-1934. בשנים 1921-1923 שימש כמזכיר הוצאת דביר בהנהלתו של ביאליק. פירסם בקביעות מסות, פובליציסטיקה והגות בעיתונות "התקופה" ("העולם"; "התקופה"; "רימון"). המשיך בלימודיו האקדמיים וקיבל תואר דוקטור בסוציולוגיה ב-1931 מאוניברסיטת ברלין. נושא העבודה: "משנת זימל על רוח הרכושנות" (תורגם לעברית והובא לדפוס על ידי ישורון קשת, 1966). ב-1934 עלה לארץ ישראל ומאז עסק בפעילות ספרותית ענפה בתחום המסה, ההגות, הביקורת, העריכה והתרגום.
