מוסנזון ורד /// משוררת, סופרת, מאיירת ומעצבת /// נולדה בקיבוץ נען, ישראל /// 1960 /// גיל: 65
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ נען לאביה הסופר והעורך משה מוסנזון ולאמה מלכה, מטפלת ואחות בקיבוץ. היא אחותה הצעירה של הסופרת דבורה עומר ואחייניתו של הסופר והמחזאי יגאל מוסינזון. מוקפת באווירת הספרות והיצירה, החלה לכתוב כבר בילדותה, והחל ב-1967 פירסמה שירים וציורים ב"דבר לילדים", ב"מעריב" לנוער ועוד. ספר הביכורים שלה, "דברים שצריכים לעבור" (דליה פלד, 1980), נמכר ביותר ממאה ושלושים אלף עותקים.
מוסינזון יגאל /// סופר ומחזאי /// נולד במושב עין גנים, ישראל /// 1917 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
נולד במושב עין גנים ליד פתח תקווה להורים אנשי העלייה השנייה. אחרי פרֵדת הוריו גדל עם אמו בתל אביב, נשלח לתקופות לימודים בבית אלפא ובבן-שמן, והיה שומר שדות בנהלל. בשנים 1950-1938 חי בקיבוץ נען, וב-1941 היה מראשוני המצטרפים לפלמ"ח. באותה תקופה החל לכתוב, וסיפורו הראשון שנדפס הוא "ליל שרב" ("משמר", 16.6.1944). ב-1945 הצטרף לחבורת "ילקוט הרעים", ההתגבשות הראשונה של סופרי "דור בארץ", ופירסם מסיפוריו בחוברות בשנים 1946-1945. ב-1946 פירסם קובץ סיפורים ראשון, "אפורים כשק" (ספרית פועלים), שעורר רושם רב וקבע לו מקום בולט בסיפורת הצעירה בצד ס' יזהר ומשה שמיר. רוב הסיפורים מן התריסר שכונסו בו מתרחשים בקיבוץ. לשונם מערבת פיוט עם עגת דיבור, והם משקפים בעוצמה דרמטית את אווירת התקופה ואירועיה. עם זאת, בולט בהם לא בהכרח הממד ההרואי אלא הממד הטרגי, ובעיקר המצוקה העמוקה שכל הדמויות לכודות בה, דווקא בשל התפקיד שנגזר עליהן למלא בעלילת התקומה הלאומית. "מוסינזון העלה ב'"אפורים כשק""' – כתב דן מירון (1989) – "גלריה של אנשים '"אפורים כשק"' שהחיים הכו בהם ומחצו אותם, מי יותר ומי פחות. כל סיפור העלה את הדמות ברגע ובדרך, המאפשרים חשיפה מיידית של שכבת ההרס בחייה". תכונות דומות מסתמנות בסיפוריו הבאים של מוסינזון, שכונסו בקבצים "הדרך ליריחו" (1949) ו"סיפורי יגאל מוסינזון" (1954).
מונדי יוסף /// סופר, פובליציסט ומחזאי /// נולד בבוקרשט, רומניה /// 1935 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
מחזותיו הראשונים היו "הזרם", שהוצג במועדון "מילוא" בתחילת שנות השישים, ושניים ממחזותיו הקצרים: "אחיו של רסקין" ו"חדר ליד הים" בתיאטרון "הבימה" (1963). בין מחזותיו הידועים ביותר יש להזכיר את "זה מסתובב" (1969), "מושל יריחו" (1975), "המשיח" (1981), "לילות פרנקפורט העליזים" (1988) ו"סוגרים את הלילה" (1989) – שחלקם עלו על במות התיאטרון הממסדי. הצגתו האחרונה בתיאטרון הממסדי היתה "מהגר עובר ושב" (1992) – סאטירה על קליטת מהגרים בחברה הישראלית. "זה מסתובב" זיכה אותו גם בביקורת חיובית וגם בהצלחה קופתית מרשימה: יותר מ-3,000 הצגות בארץ עד היום. כיום מוצגת הפקה חדשה של המחזה בתיאטרון "הסימטה". ההצגה הועלתה גם בפסטיבל אדינבורו ובארצות הברית – וזכתה גם שם להצלחה. אולם מונדי לא הצליח לשחזר הצלחה זו, ולרוב הביקורת והקהל כאחד לא נטו לו חסד.
ביוגרפיה
נולד בקראקוב, פולין. עלה לישראל ב-1940. בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ובעל תואר דוקטור לבריאות הציבור מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארצות הברית. בשנים 1984-1977 כיהן כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות ואחר כך כמנכ"ל המשרד. חוקר בתחום הסרטן והאפידמיולוגיה. לצד עבודתו כרופא וחוקר עסק גם בכתיבה עיתונאית וספרותית. מודן הוא אביהן של המאיירת והציירת רותו מודן והשחקנית והתסריטאית דנה מודן.
מואסי פארוק /// משורר, סופר ועורך /// נולד בבאקה אל-ע'רביה, ישראל /// 1941 – 2020 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבאקה אל-גרביה. בוגר תיכון טייבה. בעל תואר ראשון (1973) ותואר שני (1976) בשפה וספרות ערבית מאוניברסיטת בר-אילן, ותואר דוקטור בשירה ערבית מודרנית מאוניברסיטת תל אביב (1989). מורה, עורך ("משאויר", 1979-1978) וחבר מערכת בכתבי עת ערביים ("מואקף") ועבריים ("גג"). סגן יו"ר איגוד הסופרים בישראל. מרצה במכללת "אל-קאסמי" (1991 ואילך), במכללת "גורדון" (2000-1993) ובמכללה הערבית להכשרת עובדי הוראה בחיפה (1998 ואילך). מרבה להשתתף בכנסי ספרות ותרבות בישראל ובירדן. פירסם שנים-עשר ספרי שירה, ספר שירה לצעירים ושלושה קבצים של סיפורים קצרים. ספר שיריו הראשון, "מחכים לרכבת", יצא לאור ב-1971 (ג'מעית עמאל אל-מטאבע). הקובץ "העצבונים שלא הובנו" תורגם לעברית בידי רוג'ה תבור ויצא ב-1989 (אל-הודא). הקובץ "באתי אליך" שיצא ב-2010 כולל שירים מתוך הקובץ המתורגם "העצבונים שלא הובנו" והתווספו אליו שירים שמואסי כתב במקור בעברית. פירסם מחקרים על הספרות הערבית המודרנית ושני ספרים אוטוביוגרפיים: "קשתות מסיפורי האישי" (2002) ו"שיחות שהיו עימי" (2005).
ביוגרפיה
נולדה בכפר סבא להורים יוצאי הקיבוץ הדתי עלומים-סעד. אמה גדלה בבית חרדי בשכונת מאה שערים בירושלים, ואביה בכפר סבא. למדה בתיכון "מורשת" בכפר סבא. שירתה בנח"ל בקיבוץ טירת צבי, שם הכירה את בעלה, ישעיהו מגן. עסקה כשנתיים בהוראה בכפר מימון בנגב, בהמשך עברה לבאר שבע, עבדה כמה שנים בביטוח הלאומי ולמדה במקביל מדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון. לאחר שהזוג עבר להתגורר בשכונה דתית בגילה שבירושלים, ביצעה הסבה מקצועית ולמדה סיעוד בבית הספר לאחיות של בית החולים הדסה עין-כרם בהר הצופים, והשתלבה בו כאחות. בתקופה זו החלה לכתוב את סיפוריה הראשונים, שבהם קיים הדהוד של הוויית בית החולים. רצונה להקדיש זמן רב יותר לכתיבה עודד אותה לקבל את משרת מזכירת "בית הסופר" בעיר העתיקה (1990). כאשר אירגנה סדנה לכתיבה יוצרת בהנחיית הסופר יוסל בירשטיין, העבירה לו שניים מסיפוריה בעילום שם. בירשטיין הפציר בה להמשיך ולכתוב.
ביוגרפיה
נולד בקוּטנוֹ, פולין. ב-1926 עלה ארצה עם הוריו ועם אחיו הבכור, אהרן מגד. גדל ברעננה וסיים את לימודיו בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. בנעוריו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ויצא עם גרעין של תנועתו להכשרה בקיבוץ משמר העמק. הצטרף לפלמ"ח והיה פעיל בו בעיקר בתחום התרבות. לימים השתתף, לצדו של זרובבל גלעד, בעריכת ספר הפלמ"ח על שני כרכיו (1954-1953). אחרי הפוגה, שבה החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, נשלח ב-1947 לאירופה מטעם "ההגנה" לסייע בהעלאתם של פליטי השואה ארצה. בשובו לארץ השתתף במלחמת העצמאות. לאחר מכן עסק בהוראה בקיבוץ גבעת חיים וב"סמינר אורנים".
ביוגרפיה
נולד בניו יורק וגדל בתל אביב. למד בבית חינוך ע"ש א"ד גורדון וב"תיכון חדש". עם סיום לימודיו (1966) התגייס ושירת ככתב צבאי ב"גלי צה"ל". לאחר השחרור למד פילוסופיה ותולדות האמנות לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1988-1972 עבד כעיתונאי ב"דבר" ובעל המשמר ופירסם מאמרים בענייני ספרות וספורט בעיתונים ידיעות אחרונות, "מעריב", "הארץ", כותרת ראשית ומקור ראשון. נשוי לסופרת צרויה שלו. מתגורר בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בוולוצלאבק, פולין. ב-1926 עלה ארצה עם הוריו, שהתיישבו ברעננה, שם עסק אביו בהוראה. שפת הדיבור בבית היתה עברית. למד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב, היה בהכשרה בקיבוץ גבעת ברנר כחבר "המחנות העולים" (1938-1937) וחבר קיבוץ שדות ים במשך שתים-עשרה שנים (1950-1939). בתקופה זו עבד בנמל חיפה בסבָּלוּת ובסוורוּת. סיפורו הראשון, "מטען של שוורים", מהווי הנמל, נכתב על רקע התקופה ומאבקיה (1939) ופורסם ב"מבפנים" באביב 1940. בקיבוץ עצמו עבד בדיג ובחקלאות והכיר מקרוב את חנה סנש, שעליה כתב מחזה (1958). בשנים 1948-1946 היה בשליחות "החלוץ הצעיר" בארצות הברית ובקנדה, וכשחזר התגייס לצה"ל.
