תומר (טייטלבוים) בן-ציון /// משורר, סופר, מחזאי ומתרגם /// נולד בבילגוריי, פולין /// 1928 – 1998 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבילגוריי, פולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטה משפחתו לרוסיה, הוגלתה לסיביר וברחה לסמרקנד, שם שהה בבית יתומים. בגיל אחת-עשרה פירסם את שירו הראשון ברוסית. בן שתים-עשרה הועבר לטהראן ומשם הגיע ארצה (פברואר 1943), בעליית "ילדי טהראן", והתחנך במוסד החינוכי במשמר העמק. בגיל שש-עשרה פירסם את שירו הראשון בעברית בעידודו של אברהם שלונסקי, ומאז התפרסמו שיריו בבמות שונות. ב-1947 היה ממקימי קיבוץ רבדים, לחם בפלמ"ח בגוש עציון ובמאי 1948 נפל בשבי הלגיון הירדני. לאחר שחרורו למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1959 יצא לאור קובץ שיריו "נהר חוזר" (מחברות לספרות). כיהן כעורך הספרותי של "משא" בעיתון "למרחב" וכמרצה לספרות. שימש כנספח תרבות בשגרירות ישראל בברזיל (1968-1966) ולאחר מכן היה יועצו של השר יגאל אלון (1977-1969). קובץ שיריו השני, "על קו המשווה", יצא ב-1969. בתחילת שנות השבעים היה ממייסדי התאחדות אגודת הסופרים בישראל וכיהן כיו"ר שלה בשנים הראשונות לקיומה. בשנותיו האחרונות היה חבר הנהלת "הבימה" והיה מתומכי הקמת תיאטרון "גשר".
ביוגרפיה
נולד בווינה. אביו ואמו, אהרן ואסתר מַנְדֶל, היגרו כפליטים לווינה ערב מלחמת העולם הראשונה מעיירתם בלז שב"גל"יציה, ועסקו במסחר זעיר. עם סיפוחה של אוסטריה על ידי הנאצים ב-1938 נאסרו הוריו, אך לפני כן הצליחו להסדיר את יציאתו של בנם לארץ ישראל במסגרת "עליית הנוער". התעללות מידי חבורת בריונים שפרצו לביתו ב"ליל הבדולח" נחרתה בו לכל ימי חייו, ובדיעבד הגדיר אותה כרגע שבו נולדה זהותו הציונית. באפריל 1939 הגיע לבדו ארצה ונקלט במוסד החינוכי "משק ילדים" ליד פרדס חנה. בחמש שנות שהותו שם הונח היסוד לחינוכו העברי. הוריו, שהצליחו להיחלץ מאוסטריה ולעלות ארצה חודשים אחדים אחריו, העדיפו להשאירו במוסד מחמת תנאי חייהם הקשים. לאחר שנה נוספת בפנימייה בירושלים הצטרף להוריו בגיל חמש-עשרה, וסיים את לימודיו בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. השתתף במלחמת העצמאות כתותחן. ב-1950 החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים (ספרות, מקרא והיסטוריה כללית) ורכש בה את שלושת תאריו (1954, 1959, 1964). במהלך שנות לימודיו עסק בהוראה במוסדות תיכוניים ועל-תיכוניים. מ-1960 עד פרישתו לגמלאות ב-1997 לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית (מ-1975 כפרופסור מן המניין), ושנים אחדות עמד בראשו. במקביל השתתף בהקמת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב (1971 ואילך) וכיהן כפרופסור-אורח באוניברסיטאות שונות בארצות הברית. על הישגיו המחקריים זכה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל (1987) ובפרס ישראל לחקר הספרות (1993). ב-2000 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. רעייתו היא חוקרת הספרות והמשוררת מלכה שקד.
ביוגרפיה
נולדה בקראקוב, פולין. בעת מלחמת העולם השנייה שהתה במחנות ריכוז, בהם פלאשוב, אושוויץ וברגן-בלזן. עלתה לישראל במסגרת העלייה הבלתי-לגאלית ב-1948, ובדרך לארץ היתה עצורה בקפריסין. בעלת תואר ראשון ותואר שני בתנ"ך ובלשון מטעם אוניברסיטת תל אביב. עסקה בהוראת מקרא וספרות, וכיום מפעילה יוזמות תרבותיות במושב מכמורת.
שמעוני יובל /// סופר, מסאי ועורך /// נולד בירושלים, ישראל /// 1955 /// גיל: 69
ביוגרפיה
נולד בירושלים וגדל בתל אביב. כנכד למשורר דוד שמעוני ובן להורים אנשי חינוך, ספג מילדותו תרבות עברית ונטייה לדיוק בלשון. מסעו לעבר ההכרה בייעודו הספרותי היה ממושך. תחילה ביקש להיות צייר וקולנוען (שתי האפשרויות טבעו חותם עמוק ברומן שלו "חדר"). בשנים 1978-1977 שהה בפריז, תחילה במגמת השתלמות באמנות הקולנוע, שלא התמיד בה. העיר, נופיה ואווירתה חילחלו אל דמיונו הספרותי והם ממלאים תפקידים מרכזיים בעיצוב הרקע של שני סיפוריו הגדולים, "מעוף היונה" (1990) ו"חדר" (1999, בחלקו השני, "המגרה"). "מעוף היונה" היה הופעת הבכורה של שמעוני, שהפתיעה את הקהילה הספרותית הישראלית והסבה את תשומת הלב למספר הצעיר. באותה שנה פורסם גם סיפורו "אמנות המלחמה" בכתב העת ""סימן קריאה"" 20. תשע שנים חלפו מפרסומים אלה ועד הופעתו של הרומן המקיף "חדר", יצירתו העיקרית של שמעוני עד כה. ב-2007 ראתה אור מסתו "אל העפר", העוסקת בתשובות של הספרות המקראית על השאלות שמעוררת אי-הנמנעות של המוות. התשובות מתנסחות במסגרת אנתרופולוגית-תרבותית רחבה של עיבוד "נושא" המוות במיתולוגיות ובדתות שונות. לפרנסתו הוא עוסק בעריכה ובהוראת כתיבה יוצרת.
שלו צרויה /// סופרת, משוררת ועורכת /// נולדה בקבוצת כנרת, ישראל /// 1959 /// גיל: 65
ביוגרפיה
נולדה בקבוצת כנרת. בילדותה התגוררה ביישוב צופית. אביה הוא המבקר והוגה הדעות מרדכי שלו. דודה הוא המשורר והסופר יצחק שלו, אביו של הסופר מאיר שלו. גם אחיה, ענר, הוא סופר. בעלת תואר ראשון ושני במקרא מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1988 החלה לעבוד כלקטורית בהוצאת כתר ובהמשך כעורכת בכתר ובקשת. ערכה ספרי עיון ופרוזה רבים, בהם ספריהם של רם אורן, ישראל סגל, שלי יחימוביץ', שפרה הורן, דן מירון ואחרים. כמו כן ערכה בשנים 1995-1992, עם יגאל שוורץ, את כתב העת "אפס שתיים". מתגוררת בירושלים. היא נשואה לסופר איל מגד, ולהם בן משותף. שלו היא גם אם לבת, מרווה, מנישואיה הראשונים.
שלו עֲנֵר /// סופר /// נולד בקבוצת כנרת, ישראל /// 1958 /// גיל: 66
ביוגרפיה
בנם של המבקר וההוגה מרדכי שלו והציירת ריקה שלו, אחיה הבכור של הסופרת צרויה שלו. נולד בקיבוץ כנרת ב-1958. עבר עם הוריו המורים למכללת "בית ברל" ואחר כך לירושלים. סיים לימודי מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ויצא לאוקספורד להשלמת תאריו. מכהן כפרופסור בחוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית.
ביוגרפיה
נולד בברלין, גרמניה. בהיותו בן שבע עלה לארץ עם אחיו במסגרת "עליית הנוער", והתחנך במוסדות ובמשפחות אומנות. למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בעל תואר מוסמך בהיסטוריה (1969). עבד כעורך בשירות הסרטים הישראלי. מ-1968 פירסם סיפורים קצרים, בעיקר בכתב העת "קשת". פריצתו הספרותית היתה עם פרסום רומן הביכורים שלו, "העשב והחול" (ספרית פועלים, 1978). הספר שהה חודשים אחדים ברשימת רבי-המכר וזכה לביקורות רבות, חלקן נלהבות ואחרות צוננות.
רייך אשר ישעיהו /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד בירושלים, ישראל /// 1937 /// גיל: 87
ביוגרפיה
נולד בירושלים בשכונת בתי אונגרין, הבכור משלושה ילדים. החל ללמוד ב"חדר" בגיל שנתיים, המשיך בתלמודי תורה ואחר כך בישיבות "מאה שערים" ו"קול תורה". בגיל אחת-עשרה התייתם מאביו, יצחק מאיר, שהקדיש עצמו לתורה ופירנס את משפחתו כבעל מלאכה. אמו, טובה גרינוולד, נצר למשפחת רבנים, שהנודע בהם היה האדמו"ר מסאטמר. בהגיעו לגיל שמונה-עשרה עזב את שכונת ילדותו והתגייס לצה"ל. צעד זה הביא לניתוק קשריו עם משפחתו. לאחר שחרורו מצה"ל פנה ללמוד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בעידודו של פרופ' דב סדן, שסייע לו להתקבל בלא תעודת בגרות.
ריבנר טוביה (קורט אריך) /// משורר, מתרגם, עורך וחוקר ספרות /// נולד בברטיסלבה, סלובקיה /// 1924 – 2019 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברטיסלבה, סלובקיה. אביו מוריץ מנפרד, אמו אלזה לבית גרינוולד ואחותו אליס (ליצי) נרצחו באושוויץ ב-1942. למד שמונה שנים בבתי ספר בלשון הגרמנית ושנה נוספת בגימנסיה סלובקית. עם סילוק היהודים מבתי הספר עשה בהכשרה תיכונית (חצי יום עבודה, חצי יום לימודים), תחילה בדרום-סלובקיה, ואחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה בבאנסקה ביסטריצה. בראשית מאי 1941 הגיע ארצה עם שמונה חברי "השומר הצעיר" ונשלח לקיבוץ מרחביה, שם הוא מתגורר עד היום. בקיבוץ עבד בענפי חקלאות שונים, בעיקר כרועה צאן. ב-1944 נשא לאישה את עדה קליין, שנספתה בתאונה קטלנית בפברואר 1950 בהותירה אחריה את בתם המשותפת, מרים, בת שבעת החודשים. ריבנר, שנפצע בתאונה, עבר תהליך שיקום ובסוף 1950 החל ללמד ספרות כללית בכיתות העליונות של המוסד החינוכי המקומי ועבד כספרן. ב-1953 נישא שנית לפסנתרנית גלילה יזרעאלי, בת קיבוץ עין חרוד. לשניים נולדו שני בנים: עידן ומורן. ב-1963 יצא עם משפחתו לשליחות בשווייץ. בסוף 1966, עם שובו ארצה, הוזמן ללמד ספרות בסמינר התנועה הקיבוצית "אורנים". ב-1972 הוזמן ללמד ספרות כללית באוניברסיטאות תל אביב וחיפה. באוניברסיטת תל אביב לימד עד 1974. באוניברסיטת חיפה כיהן כפרופסור לספרות עד פרישתו ב-1993.
