בארון דבורה /// סופרת /// נולדה בבאוזדה, רוסיה /// 1887 – 1956 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בבאוּזדה, פלך מינסק שברוסיה הלבנה. בת שלישית במשפחה של ארבעה ילדים. מאביה, רב העיר שניהל חדר, קיבלה חינוך יהודי כבֵן ממקומה בעזרת הנשים. היא היתה עדה לבעיות שהובאו לפני האב-הרב בנושאים שבינו לבינה ובכל ענייני החיים. הווי זה הותיר בה את רישומו העז וניכר היטב ביצירתה, לרבות דמותו הנערצת של האב-הרב, מנקודת המבט של הילדה המספרת. בגיל חמש-עשרה עזבה את בית ההורים ונסעה ללמוד במינסק, שם שהה אחיה. היא פירנסה את עצמה מהוראה כמורת בית, והיה זה צעד נועז ובלתי שגרתי באותן שנים לנערה יהודייה, בתו של רב. שהתה לסירוגין בערים מאריאמפול וקובנה, שם היתה פעילה כמדריכת נוער ציוני. נמנתה עם חבורת סופרי עברית ויידיש בווילנה.
ביוגרפיה
נולד בשכונת גאולה בירושלים, בן יחיד לזוג הורים מבוגרים ולמודי ייסורים. אביו, אברהם רכלבסקי, עלה ארצה אחרי הפרעות שפקדו את עיירתו האוקראינית אוברוץ' בתום מלחמת העולם הראשונה. אמו, ברכה לבית ואלעס, היתה בת למשפחה ירושלמית אדוקה מהיישוב הישן, מצאצאי רבי ישראל משקלוב, תלמידו של הגאון מווילנה שעלה ארצה ב-1809. שנות הילדות והנעורים בירושלים, תוך ספיגת המראות, הדמויות, ההווי, הזיכרונות, סיפורי המעשיות, ספרות הקודש ומורשת המשפחה, במיוחד מצד האם, הטביעו בו חותם עמוק והזינו את יצירתו מראשיתה. למד בבית הספר היסודי הדתי-ליברלי "מעלה" ובבית הספר "התיכון שליד הסמינר למורים מזרחי". שירת בצה"ל במערכת "מחניים", כתב העת של הרבנות הצבאית, ובאותה העת עבד כמגיה בעיתון "דבר". במילואים השתייך ליחידה שעסקה באיתור חללים וקבורתם.
באו יוסף (יוזף) /// סופר ומשורר /// נולד בקראקוב, פולין /// 1920 – 2002 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקראקוב. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נאלץ להפסיק את לימודיו ושהה עם משפחתו בגטו קראקוב, עד שנשלח למחנה פלאשוב, שם פגש את רבקה טננבאום ונשא אותה לאישה, בניגוד לאיסור מפורש של הגרמנים. חתונה זו הונצחה בסרטו של סטיבן ספילברג "רשימת שינדלר" כאשר את דמותו של באו גילם רמי הויברגר. בהמשך הוגלה למחנות אחרים, ובהם ברונליץ, מורביה, שהוא המחנה של אוסקר שינדלר, ושם נשאר עד השחרור (מאי 1945).
ביוגרפיה
נולד בעיירה קוטנו, פולין. למד בחדר ובישיבה ואחר התוודע אל ההשכלה ועזב את בית הוריו. בהיותו בן עשרים עקר לוורשה, הסתפח אל הקהילה היהודית הספרותית-אינטלקטואלית והיה בן בית בביתו של הסופר י"ל פרץ, שהיה אז מרכז הספרות העברית הצעירה בוורשה. את ספרו הראשון, אין א שלעכטער צייט ("בזמן רע"), פירסם ב-1902.
אריכא עמוס /// סופר ומחזאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1933 /// גיל: 92
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. בנו של הסופר יוסף אריכא. למד בתיכון "שלווה", ואחר כך למד ציור בתל אביב ובאקדמיה לאמנויות בראוונה, איטליה. הופיע על בימות כשחקן מגיל שש-עשרה. למד משחק בניו יורק בסטודיו של לי שטרסברג. שיחק ב"הבימה", "האהל", "הקאמרי" ו"זירה". ייסד עם שייקה אופיר וזיוה רודן את "תיאטרון הפנטומימה" במסגרת תיאטרון "הקאמרי".
ארון-ברות בוצי (ברוריה) /// משוררת /// נולדה בנתניה, ישראל /// 1950 /// גיל: 75
ביוגרפיה
נולדה בנתניה להורים ניצולי שואה, שהגיעו ארצה מטרנסילבניה ומסלובקיה. שנות התיכון שלה היו מפוצלות בין כמה מוסדות לימוד. בגיל שש-עשרה יצאה לעבודה כדי לעזור בכלכלת המשפחה. כנערה היתה פעילה ומדריכה בתנועת הנוער "בית"ר". כשהיתה בת שמונה-עשרה נישאה ועברה לקיבוץ גבעת חיים איחוד. ב-1975 יצאה למכללת "אורנים" ללימודי הסמכה כמורה בכירה לחינוך מיוחד. עסקה במקצועה מ-1978 ועד 1988. לאחר מכן עבדה בכל ענפי השירותים בקיבוץ, ובין השאר היתה מחסנאית בגדים ונהגת בהסעת קשישים.
אפשטיין אלכס /// סופר ומשורר /// נולד בסנט פטרבורג, רוסיה /// 1971 /// גיל: 54
ביוגרפיה
נולד בסנט פטרבורג. עלה לארץ בגיל שמונה. סיפוריו הקצרים מאוד התפרסמו במדור שבועי במוסף הספרות של עיתון ""הארץ"". סיפוריו תורגמו לאנגלית, לספרדית, לרוסית, לאיטלקית ופורסמו באנתולוגיות ובכתבי עת. מפרסם רשימות ביקורת ספרות בעיתונים (""ידיעות אחרונות"" ו""הארץ"") ומלמד כתיבה יוצרת. נשוי לחוקרת הספרות והעורכת שי צור.
אנקורי (ורובל) צבי /// סופר והיסטוריון /// נולד בטרנוב, גליציה /// 1920 – 2012 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בטַרְנוֹב, גליציה. מילדותו ספג את הספרות העברית ובה בעת נעשה בן בית בתרבות הפולנית. היה פעיל בנעוריו בתנועת "גורדוניה". ב-1937 עלה לארץ ישראל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה בספרות עברית, בתולדות ישראל ובפילוסופיה. בד בבד היה פעיל ב"הגנה". בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושירת ביחידת תובלה ברחבי צפון-אפריקה ובאיטליה. בשלהי המלחמה התמסר להדרכת נוער מקרב ניצולי השואה, ואף חזר לביקורים בפולין כדי לאתר במבצע מורכב את אחותו, השורדת היחידה ממשפחתו שנרצחה בגטו טרנוב. במלחמת העצמאות פיקד על פלוגת גדנ"ע בירושלים. ב-1950 השלים את לימודיו לתואר השני וחיבר עבודת גמר על הבלדה העברית. מאז ואילך ריכז את עבודתו האקדמית בתחום ההיסטוריה היהודית, והתמחה בתולדותיהן של הקהילות היהודיות בביזנטיון וביוון, וכן בתולדות הקראים. את עבודת הדוקטור שלו חיבר באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. ב-1966 השתלב באוניברסיטת אוהיו והקים בה קתדרה למדעי היהדות. בשובו ארצה בשנות השבעים הצטרף לאוניברסיטת תל אביב ופעל בה במסגרת הקתדרה להיסטוריה ותרבות של יהודי סלוניקי ויוון. מחיבוריו המחקריים: Karaites in Byzantium: The Formative Years (1968); "יהדות ויוונות נוצרית: מפגש ועימות במרוצת הדורות" (1984).
