ביוגרפיה
נולד וגדל ברמת גן. בן שמונה הגיע עם משפחתו להוואנה, קובה, לשהות בת שנתיים. בשובם לישראל עברו לתל אביב. התגייס לצה"ל ב-1971 ושירת כחובש קרבי בגרעין נח"ל בקיבוץ כרם שלום. למד פילוסופיה כללית ופילוסופיה יהודית לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. לימד שירה עברית וביקורת ספרות באוניברסיטת בן-גוריון ובאוניברסיטת חיפה. השתתף בפסטיבלים בארץ ובעולם. שיריו הופיעו בכמה אנתולוגיות ותורגמו לכמה שפות אירופיות. בשנים 1998-1994 ייסד את כתב העת "רחוב", תחילה כעורך יחיד ובהמשך עם נסים קלדרון וגדי טאוב. כמו כן ערך חוברות מיוחדות של כתבי העת "סימן קריאה" ו"פרוזה". תירגם משירי וולאס סטיבנס, עזרא פאונד, גיום אפולינר, רוברט לואל ואחרים. לצד הכתיבה עוסק בעריכת עבודות ומחקרים אקדמיים.
שמעוני יובל /// סופר, מסאי ועורך /// נולד בירושלים, ישראל /// 1955 /// גיל: 69
ביוגרפיה
נולד בירושלים וגדל בתל אביב. כנכד למשורר דוד שמעוני ובן להורים אנשי חינוך, ספג מילדותו תרבות עברית ונטייה לדיוק בלשון. מסעו לעבר ההכרה בייעודו הספרותי היה ממושך. תחילה ביקש להיות צייר וקולנוען (שתי האפשרויות טבעו חותם עמוק ברומן שלו "חדר"). בשנים 1978-1977 שהה בפריז, תחילה במגמת השתלמות באמנות הקולנוע, שלא התמיד בה. העיר, נופיה ואווירתה חילחלו אל דמיונו הספרותי והם ממלאים תפקידים מרכזיים בעיצוב הרקע של שני סיפוריו הגדולים, "מעוף היונה" (1990) ו"חדר" (1999, בחלקו השני, "המגרה"). "מעוף היונה" היה הופעת הבכורה של שמעוני, שהפתיעה את הקהילה הספרותית הישראלית והסבה את תשומת הלב למספר הצעיר. באותה שנה פורסם גם סיפורו "אמנות המלחמה" בכתב העת ""סימן קריאה"" 20. תשע שנים חלפו מפרסומים אלה ועד הופעתו של הרומן המקיף "חדר", יצירתו העיקרית של שמעוני עד כה. ב-2007 ראתה אור מסתו "אל העפר", העוסקת בתשובות של הספרות המקראית על השאלות שמעוררת אי-הנמנעות של המוות. התשובות מתנסחות במסגרת אנתרופולוגית-תרבותית רחבה של עיבוד "נושא" המוות במיתולוגיות ובדתות שונות. לפרנסתו הוא עוסק בעריכה ובהוראת כתיבה יוצרת.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, בוגר תיכון "אליאנס" ברמת אביב. למד לתואר ראשון בלימודים רומאניים ובספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים (1968), וכן ספרות אנגלית באוניברסיטת מדינת ניו יורק. את התואר השני והשלישי קיבל מהמחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת ייל, ארצות הברית (1975, עבודת דוקטור על הנרי ג'יימס בהדרכת פול דה מאן). עד 2007 היה מרצה לספרות כללית השוואתית ולאנגלית באוניברסיטה העברית וכיהן כראש החוג כמה פעמים. היה עורך המשנה של כתב העת "סימן קריאה" (1986-1979), עורך הסיפורת המתורגמת בהוצאת כתר (1988-1985), מעורכי "הסדרה הלבנה" בהוצאת עם עובד (1994-1990) ומעורכי סדרת "הכבשה השחורה" של הקיבוץ המאוחד (2002-1994). מאז 2002 מעורכי "ספריה לעם" של עם עובד. פירסם קובץ סיפורים, "אבדות קלות", סיפורים (הקיבוץ המאוחד, 2003). מומחה לג'ז, כתב על ג'ז ומגיש תוכנית רדיו של מוזיקה בסגנון זה.
קלדרון נסים /// חוקר ומבקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1947 /// גיל: 77
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. בנערותו היה פעיל בברית הנוער הקומוניסטי. ב-1965 התגייס לגרעין הנח"ל של התנועה ושירת בקיבוץ יד חנה. בשנה זו פירסם שלושה מאמרים על שירתו של אמיר גלבע במוסף הספרות של "קול העם", שחשפו בפני ציבור הקוראים את קולו הביקורתי. בעקבות הפרסום הוזמן על ידי גבריאל מוקד ודן מירון להמשיך ולפרסם את ביקורתו בכתב העת "עכשיו".
ביוגרפיה
נולד וגדל בבנימינה, ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטור שלו כתב על שירת ח"נ ביאליק. עבר עם מורו, בנימין הרושובסקי (הרשב), וכמה מעמיתיו ללימודים בירושלים לאוניברסיטת תל אביב, שם היה ממקימי החוג לתורת "הספרות", שבראשו עמד שנים רבות. הקים וערך עם מאיר ויזלטיר את הרבעון "סימן קריאה" (1991-1972) ואת הוצאת הספרים "ספרי "סימן קריאה"", שגם היא הוקמה ב-1972. היה חבר מערכת "הספרות", כתב העת של החוג לתורת "הספרות" באוניברסיטת תל אביב. מאוחר יותר ייסד וערך עם יגאל שוורץ, בשיתוף פעולה של הוצאת כתר והוצאת הקיבוץ המאוחד, את הסדרה לספרות יפה "הספריה" (1986). ב-1990 נפרדו השניים ופרי הקים את הסדרה "הספריה החדשה", שקיימת עד היום.
פישלוב דוד /// חוקר ספרות /// נולד ברמת גן, ישראל /// 1954 /// גיל: 70
ביוגרפיה
נולד ברמת גן. למד בבית הספר התיכון "בליך" והיה חניך ומדריך בתנועת "השומר הצעיר". במסגרת התנועה הצטרף לגרעין נח"ל שהתיישב בקיבוץ מגן בנגב. למד לתואר הראשון והשני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב (1978, 1981), ועשה את התואר השלישי באוניברסיטת ברקלי (1986). עבודת הדוקטור שלו, שעסקה בתיאוריה של ז'אנרים ספרותיים, פורסמה כספר באנגלית (1993 Metaphors of Genre,). מ-1994 נמנה עם סגל החוג לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים (כיום בדרגת פרופסור-חבר), ומ-1999 עד 2001 כיהן כראש החוג. במהלך השנים שהה כפרופסור-אורח באוניברסיטאות ברקלי, שיקגו וקולומביה.
סויסה אלברט /// סופר /// נולד בקזבלנקה, מרוקו /// 1959 /// גיל: 65
ביוגרפיה
סופר נולד בקזבלנקה, מרוקו. ב-1963, בהיותו בן ארבע, עלה עם משפחתו לישראל והתגורר בשכונת עיר גנים בירושלים. בשנים 1965-1977 למד במוסדות החינוך של חב"ד ובתיכון ממלכתי-דתי. לאחר סיום לימודיו התיכוניים למד בישיבות המשתייכות לזרם הציוני-דתי. האחרונה שבהן היא ישיבת ההסדר קריית שמונה, שבה שילב לימודים תורניים גבוהים עם שירות צבאי.
מירסקי נילי /// מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב /// נולדה ברחובות, ישראל /// 1943 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב. הוריה היו ציונים שעלו ארצה מקייב. לסבה היתה חנות ספרים בתל אביב שבה נהגה לבלות רבות. נחשפה מ"ילדות"ה לשפה הרוסית, בעיקר הודות לסבתה. למדה בבית הספר העממי ע"ש טשרניחובסקי בתל אביב ובגימנסיה "תיכון חדש". ב-1962 למדה פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1964 למדה תולדות האמנות והיסטוריה של מזרח-אירופה באוניברסיטת מינכן, שם גם רכשה את השפה הגרמנית. למדה תואר ראשון בחוג לספרות אנגלית ובחוג לתורת "הספרות" הכללית באוניברסיטת תל אביב. ב-1971 חזרה למינכן ולמדה תואר שני בחוגים לספרות רוסית, גרמנית ואנגלית. כשחזרה לישראל לימדה ספרות רוסית וספרות גרמנית באוניברסיטת תל אביב. בד בבד החלה לתרגם מרוסית ומגרמנית. החלה את דרכה בתרגום בכתב העת "סימן קריאה". ב-1979, לאחר שעזבה את החיים האקדמיים, קיבלה משרת עריכה ותרגום בהוצאת עם עובד והצטרפה לעורך ולמתרגם דאז אברהם יבין. עברה לעבוד בהוצאת "סימן קריאה"/הקיבוץ המאוחד על תקן "מתרגמת הבית". ב-1994 חזרה להוצאת עם עובד כאחת מעורכות סדרת "ספריה לעם" עד שפרשה לגמלאות ב-2011. לאחר פרישתה חתמה על חוזה תרגום עם הוצאת אחוזת בית. מתרגומיה הרבים לקלאסיקות של "הספרות" האירופית: "סיפורים אוקראיניים" לניקולאי גוגול (1980); "פריחה שנתאחרה" לאנטון צ'כוב (1981); "חיל הפרשים ועוד סיפורים" לאיסאק באבל (1987); "שאון הזמן" לאוסיפ מנדלשטאם (1988); "מוות בוונציה" (1988) ו"בית בודנברוק" (2003) לתומס מאן; "סיפורי הופמן" לאת"א הופמן (1990); "אידיוט" (1993) ו"האחים קרמאזוב" (2011) לפיודור מיכאלוביץ' דוסטוייבסקי; "מוסקבה-פטושקי" לוונדיקט ירופייב (1994); "אבות ובנים" לאיוואן טורגנייב (1994); "ילדות" למקסים גורקי (1995); "אנה קארנינה" ללב טולסטוי (1999); "הגווארדיה הלבנה" למיכאיל בולגקוב (2002); "בעולם נהדר ואכזר" לאנדריי פלטונוב (2007), ועוד. מירסקי נמנית עם העורכים של "הספרות" הישראלית המקפידים על עריכה מסורתית, ומתערבת בטקסטים ובתכנים. נחשבת למתרגמת מחוננת שתרמה תרומה משמעותית לספרות העברית בתרגומיה הרבים, ובייחוד מן "הספרות" הרוסית. על תרגומה החדש לספר "האחים קרמאזוב" נכתב: "ייחודה של מירסקי הוא ביכולת שלה ליצור תרגום קולח ואותנטי, שאינו נשמע זר או מאולץ לקוראים בני זמננו, ועם זאת משמר הן את ניחוח העבר והן את חותמו "הספרות"י של כל יוצר באופן אינדיווידואלי" (צור-גלוזמן, 2011). מלבד תרגומיה ועריכותיה, פירסמה רשימות ומאמרים רבים בענייני ספרות, הן בכתבי עת ("הספרות", "סימן קריאה") והן במוספי ספרות (""הארץ"", "דבר", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב"). כמו כן כתבה ערכים על ספרות רוסית ב"אנציקלופדיה העברית". זכתה בפרסים חשובים, בהם: פרס טשרניחובסקי לתרגום (1989), פרס משרד החינוך למתרגמים (1997, 2007), פרס שר התרבות לספרות על מפעל חיים ליצירה בתחום התרגום (2007) ובפרס ישראל לתרגום (2008). מנימוקי ועידת פרס ישראל לזכייתה: "תרגומיה של מירסקי מצטיינים בהקשבה דרוכה לקול "הספרות"י של המקור, ובסירוב ליצור דגם אחיד של תרגום. היא מוצאת לבוש עברי גמיש והולם לסגנונו המיוחד של כל סופר, ויחד עם זאת מעשי התרגום שלה חיים ונושמים בשפה העברית".
מטלון רונית /// סופרת ומסאית /// נולדה בגני תקווה, ישראל /// 1959 – 2017 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בגני תקווה להורים שעלו ארצה ממצרים ב-1949. את השכלתה התיכונית רכשה בתיכון ברנר בפתח תקווה. מ-1980 למדה ספרות כללית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. עבדה כתחקירנית בטלוויזיה הישראלית (1985) וכעיתונאית במוסף "הארץ" (1990-1985), לימדה ב"קמרה אובסקורה" (1997-1993), ומ-2001 עד מותה הרצתה בחוג לספרות עברית והשוואתית של אוניברסיטת חיפה.
ביוגרפיה
נולדה בחיפה להורים חילונים ציונים, שהגיעו ארצה בראשית שנות השלושים. בבית דיברו עברית ופולנית. אביה היה ממציא שעסק בחשמל ובמכאניקה, ואמה חובבת ספר, שאהבה לדקלם משירי מיצקביץ' ומשוררים אחרים בפולנית. למדה בבית הספר "הריאלי". בין מוריה היה גם ברוך קורצווייל, שעורר בה את העניין ביצירות קפקא ועגנון. בתום לימודיה שירתה בצה"ל בחיל המודיעין. בכתיבה החלה בהיותה כבת עשרים, אך שנים רבות לא פירסמה את יצירותיה. ב-1953 החלה בלימודי היסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר סיום התואר הראשון, ב-1960, נסעה לפריז לשנתיים ולמדה ספרות כללית בסורבון. עם שובה היתה עוזרת מחקר של ההיסטוריון פרופ' יהושע פראוור באוניברסיטה העברית. נשואה למשורר אורי ברנשטיין.
