חזרה לדף התוצאות

3 ערכים נמצאו בהקשר לנושא: עיתון/כתב עת בגוף הערך: חסמב"ה.

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 3 ערכים.

תדהר לביא /// סופר ועורך בשפה האנגלית /// נולד בקיבוץ דליה, ישראל /// 1976 /// גיל: 48

ביוגרפיה

נולד בקיבוץ דליה. במהלך חייו גר בדרום-אפריקה, באנגליה ובלאוס. כיום מתגורר בלונדון ומתמקד בכתיבה באנגלית. פירסם עד כה שמונה ספרים וסיפורים קצרים באנגלית, שפורסמו באנתולוגיות שונות. ערך שתי אנתולוגיות למדע בדיוני ופנטזיה וזוכה לפופולריות הולכת וגוברת, כמו גם להערכה ולפרסים רבים, על מפעליו הספרותיים. בין השאר זכה ב-2012 בפרס הפנטזיה הבינלאומי על ספרו Osama  (2011), ובנוסף היה מועמד לפרס הפנטזיה הבריטי על ספרו  Gorel and the Pot Bellied God (2011).

שביט דן /// סופר, עורך ואמן /// נולד בקיבוץ כפר סאלד, ישראל /// 1944 /// גיל: 80

ביוגרפיה

חבר קיבוץ כפר סאלד, שם נולד להורים שהיו ממייסדי הקיבוץ. אביו, שמעון שטרן, היה ממעצבי תורת "החינוך המשותף" בתנועה הקיבוצית. סיים לימודי תיכון בקיבוצו ומאוחר יותר השלים תואר ראשון בספרות, בשפה אנגלית ובחינוך באוניברסיטת חיפה. היה מנהל בית הספר בקיבוצו, מורה בתיכון הקיבוצי-אזורי ומזכיר הקיבוץ. בילדותו ובנעוריו עסק בכתיבה, בציור, בנגינה ובמשחק. מאוחר יותר התמסר בעיקר לכתיבה, אך עסק כל השנים גם בציור והציג כמה תערוכות יחיד וקבוצתיות, ובזמנו שימש יו"ר הוועד הציבורי שליד גלריית הקיבוץ בתל אביב.

מוסינזון יגאל /// סופר ומחזאי /// נולד במושב עין גנים, ישראל /// 19171994 /// גיל

ביוגרפיה

נולד במושב עין גנים ליד פתח תקווה להורים אנשי העלייה השנייה. אחרי פרֵדת הוריו גדל עם אמו בתל אביב, נשלח לתקופות לימודים בבית אלפא ובבן-שמן, והיה שומר שדות בנהלל. בשנים 1950-1938 חי בקיבוץ נען, וב-1941 היה מראשוני המצטרפים לפלמ"ח. באותה תקופה החל לכתוב, וסיפורו הראשון שנדפס הוא "ליל שרב" ("משמר", 16.6.1944). ב-1945 הצטרף לחבורת "ילקוט הרעים", ההתגבשות הראשונה של סופרי "דור בארץ", ופירסם מסיפוריו בחוברות בשנים 1946-1945. ב-1946 פירסם קובץ סיפורים ראשון, "אפורים כשק" (ספרית פועלים), שעורר רושם רב וקבע לו מקום בולט בסיפורת הצעירה בצד ס' יזהר ומשה שמיר. רוב הסיפורים מן התריסר שכונסו בו מתרחשים בקיבוץ. לשונם מערבת פיוט עם עגת דיבור, והם משקפים בעוצמה דרמטית את אווירת התקופה ואירועיה. עם זאת, בולט בהם לא בהכרח הממד ההרואי אלא הממד הטרגי, ובעיקר המצוקה העמוקה שכל הדמויות לכודות בה, דווקא בשל התפקיד שנגזר עליהן למלא בעלילת התקומה הלאומית. "מוסינזון העלה ב'"אפורים כשק""' – כתב דן מירון (1989) – "גלריה של אנשים '"אפורים כשק"' שהחיים הכו בהם ומחצו אותם, מי יותר ומי פחות. כל סיפור העלה את הדמות ברגע ובדרך, המאפשרים חשיפה מיידית של שכבת ההרס בחייה". תכונות דומות מסתמנות בסיפוריו הבאים של מוסינזון, שכונסו בקבצים "הדרך ליריחו" (1949) ו"סיפורי יגאל מוסינזון" (1954).

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 3 ערכים.
נגישות